הסצנה הכי בלתי נשכחת בפסטיבל קאן האחרון הייתה ללא ספק ריב חדר המיטות ב"הריבוע", הסרט השוודי שזכה בפרס "דקל הזהב". במהלך הסצנה, עיתונאית אמריקאית (אליזבת מוס) נכנסת למיטה עם אוצר אמנות בכיר (קלאס באנג) העובד במוזיאון בסטוקהולם. לאחר המעשה, האוצר דורש לשמור לעצמו את הקונדום שבו השתמש. העיתונאית מצידה נחושה שהוא יזרוק את הקונדום לפח שבו היא אוחזת. האוצר החושש לגניבת זרע מתנגד נחרצות, והמאבק ביניהם גרר הרבה צחוקים.
"האמת, הכל בסצנה הזאת היה אלתור", התוודתה מוס (35) כשנפגשנו במהלך הפסטיבל. "ואלתור יכול להיות דבר מאוד מתיש. התבקשנו לעשות סצנת סקס שתהיה לא סקסית בכלל. זו הייתה סצנת עירום, שלא עוסקת בעירום. מה שהבמאי רובן אוסטלנד עשה כאן הוא לקחת משהו שיכול לקרות — סיטואציה נורמלית ומשעממת של שימוש בקונדום והזריקה שלו, ומעלה את השאלה של מי יעשה את זה. הגבר יעשה את זה? את? ואולי את תקחי אותו איתך לשירותים? האם הגבר צריך לזרוק אותו? שאלות נורמליות ומשעממות, שרובן לוקח למקום הכי נורא ולא נעים ומביך שאפשר.
"העבודה שלי בצילומי הסצנה הייתה לגרום לאוצר האמנות להרגיש הכי לא בנוח שאפשר, ולא לשחרר ממנו. להאמין שהוא השמוק הכי גדול בעולם ושאני הולכת לדפוק אותו ולעזור לשאר הנשים בעולם. בצילומים הייתה לי מטרה נוספת — לגרום לבמאי לצחוק. רציתי לעשות את הפרצופים הנוראיים ביותר, כאלה שלעולם לא היית רוצה לראות את עצמך עושה, כך שתהיה מזועזע ולא תרצה לעשות יותר סקס לעולם. מנגד, אני נראית נפלא כשאני עושה סקס".
באלתור של ההתקוטטות סביב הקונדום, הכנסת משהו שחווית בחייך הפרטיים?
"לא, למזלי אני לא חושבת ששכבתי עם מישהו שלא ידע איך קוראים לי. אבל כמו כולם, הייתי בסיטואציה שבה הייתי צריך לשאול או להישאל מה הצעד הבא ביחסים או לאן מועדות פנינו. אני יודעת שלפעמים כששואלים אותך את זה אתה רוצה להיבלע ברצפה".
סגירת מעגל
בעשור האחרון מוס הייתה עסוקה בלפתח את הקריירה הטלוויזיונית המפוארת ועטורת הפרסים שלה – "מד מן", "קצה האגם" וכמובן "סיפורה של שפחה" הכה מדוברת, שתיכף תגיע העונה השנייה שלה. בין לבין מנסה הכוכבת האמריקאית לקדם את מעמדה בהוליווד. היא אפילו מצאה זמן לקפוץ לשוודיה לעשות את "הריבוע", וזה השתלם – הסרט שמגיע אלינו בסוף השבוע, זכה לא רק ב"דקל הזהב" היוקרתי. הוא גרף 6 (!) פסלונים בטקס פרסי האקדמיה האירופית ואף מועמד לפרס האוסקר בקטגוריה הסרט הזר המצטיין.
מבחינת מוס, בעבודתה על "הריבוע" מדובר בסוג של סגירת מעגל. "צילמנו את הסרט בגטבורג, העיר שהיא מקום המוצא שלי למעשה. כן, כן, מצידה של אמי יש לי צד שוודי. כולם תוהים מה פתאום נסעתי עד שוודיה לעשות סרט, אבל לאור השורשים שלי, זו לא הייתה החלטה יוצאת דופן ומטורפת מדי. עשיתי אודישן ל'הריבוע', משום שאני מעריצה גדולה של רובן וסרטו הקודם 'כוח עליון'. לא חשבתי בכלל שרובן ילהק אותי, מה גם שהוא לא התכוון בהתחלה שיהיה בסרט תפקיד דובר אנגלית, ומאחר ואני לא דוברת שפה אחרת מאנגלית, הנחתי שזה לא יקרה. אבל אז קיבלתי את התפקיד, וזה מאוד הפתיע אותי".
טוויטר משנה גורלות
"הריבוע" מדגים איך גניבת טלפון סלולארי ותגובה ילדותית לגניבה, עשויים להפוך אוצר אמנות סקנדינבי, ליברלי, ערכי, תקין פוליטית לאדם שלא בדיוק עומד בסטנדרטים שהציג לעצמו. במהלך העלילה, מתפרצת לחיי האוצר אן (בגילומה של מוס), עיתונאית האמריקאית שמראיינת אותו על פרויקט חדש, עליו הוא שוקד. "אני אוהבת שאן היא חידה מוחלטת, מסתורית לגמרי, ודי אין לך מושג מי היא, והיה כיף להשאיר את זה כסימן שאלה. בעבודה על הדמות יכולתי לעשות הכל".
הדמות שלך אומרת לאוצר האמנות שהוא "מרתק", אבל בלא מעט מצבים הוא מתנהג בצורה דוחה. מה כל כך מרתק בו?
"זה מה שמצחיק לדעתי. שהוא לא מרתק. הוא מתנהג כמו שמוק אל העיתונאית והוא מסוגר והוא לא רוצה לענות על השאלות שלה או להמשיך במערכת יחסים איתה. וזו הבדיחה. כשאן מסתובבת ואומרת: 'אני מחבבת אותך', הצופה שואל את עצמו: 'מה לא בסדר איתה?"
המפגשים שלך במציאות עם עיתונאים נראים כמו הריאיון שאת מקיימת ב"הריבוע"?
"לרוב לא, תודה לאל. הייתי כבר במצבים שבהם התראיינתי והיה אפשר לזהות כשמישהו היה לחוץ. כשרואים שמישהו רועד למשל, אז אתה חש לא בנוח. לכן כשאני מעניקה ראיונות, אני משתדלת להיות חביבה. האמת שיש לי כבוד עצום לעיתונאים ולעיתונות. עיתונות היא תחום מכובד וחשוב מאוד. יצא לי לעשות ראיונות שבהם אני המראיינת, למשל ראיינתי עבור 'טיים מגזין' את הסופרת מרגרט אטווד, מחברת 'סיפורה של שפחה', והבנתי שזה כל כך קשה מה שאתם עושים! להקשיב למישהו בזמן שחושבים במקביל על השאלה הבאה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. כשמישהו עושה את זה טוב זה מרשים מאוד. לתקשורת יש המון כוח. היום אפשר להטות חוות דעת בעזרת הטוויטר עם 140 תווים. אפשר להתחיל מלחמה במדיה. זה גורם חזק שאתה חייב לכבד, ויחד עם זאת אסור לך לתת לו להפוך למשהו שמשומש בצורה פוגענית. אני מאמינה בחופש הדיבור ובעיתונות ולדעתי אנחנו זקוקים לעיתונאים טובים בעולם של היום".
ההצלחה המרשימה של "הריבוע" פתחה למוס את התיאבון בכל מה שקשור לקולנוע. "אני מקווה לעשות עוד סרטים אירופיים. קיים באירופה כבוד רב לסרטים אמנותיים, שנויים במחלוקת, מאתגרים. אני מעריכה שחקניות שעובדות הן במדינה שלהן והן בחו"ל. אני חושבת שזו גם דרך מצוינת לשמר את הקריירה ככל שאת מתבגרת. אני מקווה להמשיך ולעשות זאת גם אני".
