מפלצות התהילה
חנן ממן שולח שתי ידיים מאוגרפות לצדדים, חוגג ניצחון וצמד אישי תוך שהוא מציג לראווה סדרת קעקועים שמתפתלת על הזרועות. אדן הזאר מרחף עם יד כלפי מעלה בניסיון להגיע אל כדור גובה. אינייסטה ומסי בחיבוק שמייצר מעין מפלצת כדורגל דו־ראשית שמניפה שני אגרופי ניצחון כלפי מעלה. ופיני גרשון מרים שני אגרופים משלו כשסביבו כמו מושפרצות כל הכותרות שהוא מספק בראיון. אם אינייסטה־מסי היא מפלצת שילדים אוהבים ויתפללו שתארוב להם מתחת למיטה, גרשון הוא מפלצת כותרות שעיתונאים אוהבים כי ברור שהוא יספק את הסחורה. ידע מקצועי מגובה בקבלות ובתארים, ובקצה של כל זה נמצאת לשון מתגלגלת נטולת מעצורים – מה כבר אפשר לבקש יותר? אולי כמה בלמים. נראה שלגרשון כבר שכחו את נאומי השוקו־מוקה ואת הגזענות־בואכה־סקסיזם שהפגין בעבר, והפרשנות שלו כבר מזמן הפכה בחזרה למצרך מבוקש.
ובין כל שערי השבוע עם הידיים המתנפנפות ניצב בשקט יחסי מנחם קורצקי. הידיים צמודות אל הגוף, כאילו מחפשות כיסים להיאחז/להסתתר בתוכם. ואפרופו לשון מתגלגלת, באוקטובר 2014 היה זה קורצקי שהסתבך ונאלץ להתנצל אחרי ששיחה קשה שלו עם אוהד בית"ר ירושלים ובה שלל קללות בוטות ואיומים הוקלטה ופורסמה באמצעי התקשורת. שלושה חודשים אחר כך הוא כבר פוטר, ומאז הצליח לרשום מספר כישלונות עם הפועל פ"ת, מכבי נתניה והפועל ת"א.
עכשיו קורצקי מנסה לשקם את קריירת האימון במקום שבו הצליח בתחילת דרכו – הפועל רעננה. הפריחה שלו במועדון הצנוע הביאה לדילוג הגדול ההוא (כנראה גדול מדי) עד לבית"ר ירושלים ומשם לסדרת נפילות. עכשיו רק תנו לו להשאיר את הקבוצה בליגה – האופציה של שיחה מוקלטת של קורצקי עם אוהד זועם של רעננה היא חומר למערכון ב"ארץ נהדרת" – והוא אולי יוציא את הידיים מהכיסים.

