היפנים שמביאים את הנודלס לתל־אביב

לא רבות הן רשתות המזון המהיר שנכנסות לישראל. החשש מכשרות, הקושי לפצח את החך הישראלי וגם הנחת העבודה כי האוכל בארץ טרי, בריא וטעים יותר מהאוכל בארצות רבות בעולם – כל אלה גרמו לרשתות המזון המהיר להסס או להיכשל. סטארבקס, דאנקן דונאטס, אפילו ברגר קינג בסיבוב הראשון שלה – כולן נכוו וסגרו סניפים.

גם רשת Walk to Wok הבינלאומית שיש לה 100 סניפים ב־18 מדינות ניסתה לפני יותר מעשור לחדור את החך הישראלי חובב הטעמים העזים, פתחה כאן שני סניפים, האחד בתל אביב והשני בחיפה – ונכשלה. עכשיו מנסים הקברניטים היפנים שלה לחזור ולתקוע צ'ופסטיקס בארץ ובטוחים שאחרי שהאכילו מיליוני אירופאים בנודלס, הפעם זה יצליח.

זכיין הרשת בישראל הוא ניר מעתוק, הבעלים של רשתות המזון האסיאתי המהיר "צ'וקה" ו"צ'יינה טאון", המונות 24 סניפים בארץ.

“קיבלתי מהיפנים את הזיכיון בארץ בגלל שיש לי ניסיון בזכיינות, מה שלא קרה בסיבוב הראשון, אז פתח את הסניפים בחור שלא בא מהתחום. גם לפני יותר מעשות הרשת הייתה בתחילת דרכה ולא ממותגת כפי שהיא היום".

ואכן, אולי אין סיבה לחשוב ש"ווק טו ווק" תיכשל הפעם. היפנים רציניים מאוד בתוכנית ההתפשטות השאתפנית שלהם – ומשקיעים מחשבה רבה בפתיחת סניפים בכל העולם. החודש יצטרפו לישראל גם הוואי ואיטליה, שבהן ייפתחו סניפים ראשונים. אם הכל ילך כשורה, גם בישראל יגלו את בשורת הנודלס של הרשת הבינלאומית. פוטנציאל ההצלחה הוא כעומק הווק.

צילום: יחסי ציבור

מפלאפל מעוז לנודלס

קצת נתונים: הרשת האסיאתית המתמחה במנות נודלס בהרכבה אישית הוקמה ב־2004 באמסטרדם, בירת המאנצ'יז הנצחית – והפכו לסיפור הצלחה מהיר. את הרשת הקימו אז 2 זוגות של אחים ישראלים: נחמן ודב מילוא ובועז וליאור שוויצר, העומדים גם מאחורי הרשת הבינלאומית "מעוז פלאפל". לפני שנים אחדות נרכש חלק מהחברה על ידי החברה היפנית "טורידול קורפ", שבבעלותה 1,200 מסעדות בתחום האוכל האסיאתי. השותפים היפנים הם אלה שדוחפים כעת להפוך את "ווק טו ווק" למקדונלדס של האוכל האסיאתי, עם עליית קרנן של מנות הנודלס והפיכתן למזון מהיר לגיטימי, מבוקש ובריא יחסית למנות מזון מהיר אחרות. ב"ווק טוק ווק" נקטו אסטרטגיה פשוטה, כמו מנות הנודלס שלהם: פתיחת סניפים קטנים ברחובות המרכזיים ביותר של הערים הגדולות בעולם, הסתמכות על ירקות וחומרי גלם מקומיים ותמחור זול ואטרקטיבי. אין קמפיינים פרסומים בינלאומיים. אפילו הלוגו של הרשת נעדר תחכום.

התפריט והשיטה פשוטים ותואמים מאוד את דור האני־העצמי, שרוצה לעשות הכל באופן אינדיבידואלי – גם להרכיב את מנת הנודלס שלו. הלקוח בוחר את בסיס המנה – אטריות אורז או ביצים או קמח מלא. אפשר לבחור בסיס בריא יותר כמו אורז מלא, קינואה או ירקות. הבסיס מגיע עם ירקות. לאחר מכן בוחרים מרכיבים שונים כמו בשר, פירות ים, או ירקות מיוחדים. התוספות הללו מעלות את מחיר המנה. לבסוף מוסיפים לכל העסק רוטב (חינם, במחיר המנה) ותוספות מיוחדות כמו שבבי בוטנים (במחיר נוסף). ברשת ממליצים להוסיף עד ארבעה מרכיבים, כדי לא להפוך את מנת הנודלס לסלט. הערך הקלורי לא תמיד נמוך: אטריות הן לא מוצר דיאטתי במיוחד וגם הרטבים יכולים להקפיץ את הערך הקלורי של המנה מעלה. "אבל יש אפשרויות בריאות, כמו קינואה ואפשר גם לבקש מעט רוטב. אנחנו משתמשים במעט מאוד שמן בהקפצה", אומרת כריס פיירה, מנהלת השיווק של הרשת.

חמשת הסניפים של הרשת בלונדון ממוקמים באזורים הסואנים ביותר בתנועת הולכי רגל – רחוב אוקספורד, קובנט גארדן וסוהו. את הנודלס מביאים מאסיה. הירקות טריים וגם חלק מהבשר. אבל בניגוד להצהרת הרשת, חומרי גלם אחרים אינם טריים: השרימפס והקלמארי קפואים, הבייקון גם הוא בוגר הליך הקפאה והרטבים מגיעים ממטבח מרכזי. העוף אינו עוף־חופש, “כי זה מייקר את העלויות ואנחנו רוצים לשמור על רמת מחירים אטרקטיבית", אומרת פיירה. “את הרטבים אנחנו מכינים על פי מתכונים זהים בכל העולם, כדי שכל לקוח יקבל את אותה החוויה".

הכי נמכר: עוף ברוטב טריאקי

הווקיסטים של הרשת מכינים את המנה מול עיני הלוקח תוך דקות אחדות. בסניף ברחוב אוקספורד, הנחשב לסניף הרווחי ביותר של הרשת ובנוי כמו קיוסק עם מעט מקומות ישיבה, מוכרים 1,600 מנות נודלס מדי יום. הווקיסטים מכינים את המנות מול עיני הלקוחות באמצעות ווק גדול, שנבחר בהתאם לגודל שלו, על מנת שלהבת האש לא תשרוף את המרכיבים. הם מלהטטים עם הווק, עושים שואו קצר ואז שופכים את תכולת הווק לתוך קופסת קרטון בצבע כתום, הצבע המזוהה עם הרשת. עוברי אורח מצלמים את המתרחש ומעלים לחשבונות המדיה החברתית. הבאזז שניתן לרשת – חינם. גם בישראל תיפתח הרשת עם קמפיין יחסי ציבור ורשתות חברתיות, אך לא עם קמפיין פרסומי גדול.

המנה הנמכרת ביותר: אטריות ביצה או עוף ברוטב טריאקי. אזרחי העולם, מסתבר, אוהבים את מנת הנודלס שלהם צפויה ולא מתוחכמת. בלוקיישנים שונים מוסיפים גם חומרי גלם מקומיים, כדי להתאים את המנה לחך המקומי. בספרד, למשל, חזקים בתרד. בהודו שלא אוכלת בקר, הוסיפו בשר כבש. בלונדון אוהבים את הבוק צ'וי. בישראל יוסיפו שעועית ירוקה. מדי חודש מוסיפים גם את "טעם החודש", מרכיב עונתי חדש, שהרשת מנסה לבדוק את מידת הפופולריות שלו. במקומות מסוימים מסירים מרכיבים – בערב הסעודית, למשל, לא מגישים בייקון. בישראל, לעומת זאת, הלכו על הגרסה המוכרת של הרשת ויגישו בשר חזיר לצד שרימפס וקלמארי. אהל יהיו גם סניפים כשרים, מבטיח הזכיין. “הסניפים הכשרים שלנו יהיו בעיקר בפריפריה. בתל־אביב הרי אם אתה לא מגיש בייקון אתה לא קיים", אומר מעתוק.

בסניפים בישראל הבסיס יתומחר ב־21.90 ש"ח, המרכיבים הנוספים יעלו 2־4.5 ש"ח לירקות מיוחדים או 10־12 ש"ח לתוספת בשרים. הסוד: כל המרכיבים פרושים לנגד עיני הלקוח בשעת ההזמנה. טריק שיווקי יעיל - הלקוח תמיד רוצה מרכיבים נוספים, העיניים גדולות יותר מהקיבה. גם המחיר.

כאמור, הסניף הראשון של "ווק טו ווק" ייפתח השבוע ברחוב נחלת בנימין בתל־אביב ובהמשך מתעתדת הרשת לפתוח שלושה סניפים נוספים בתל־אביב. בשלוש השנים הבאות מבקשים מעתוק ושותפיו לפתוח 40 סניפים ברחבי הארץ. “יש לנו פניות מזכיניים, שמחזרים אחרינו ורוצים לפתוח סניף של הרשת. התחרות היום בין הקניונים בארץ היא מטורפת וכולנו מחפשים בידול. לכן, בעלי קניונים רבים רוצים שנפתח סניף אצלם ונביא את הלקוחות, כי אנחנו רשת בינלאומית מוכרת".