ראשון 20 באוקטובר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 26.02.2018
    א"י השלמה מעל הכל
    חיים רמון

    פרשנים ופוליטיקאים המייחלים להתפטרות נתניהו המומים. תמהים שאף אחד במחנה הימין לא קם ודורש שנתניהו יסולק לאלתר. ככל שביבי שוקע יותר ויותר במדמנת השחיתות לכאורה, תדהמתם גוברת והם שופכים אש וגופרית על ראשי מפלגות הקואליציה. ואני מתפלא: הרי הסיבה לכך ברורה; מי משרי הליכוד שירים יד נגד ביבי, יסתום את הגולל על עתידו הפוליטי. וכחלון? עברו בליכוד, עתידו בליכוד. אין סיכוי שכליכודניק ביסודו יקעקע את שלטון נתניהו. "טוב, זה ברור", יצייצו פרשנים, "אבל מה עם בנט ושקד? מדוע אינם קמים ועושים מעשה ערכי?". הצחקתם אותי.

     

    מה שמדריך את הימין האידיאולוגי פשוט וברור. מעל הכל, האחיזה הטוטלית בארץ ישראל השלמה, "ארץ התנ"ך". זאת תמצית קיומו האידיאולוגי, זהו דגלו, ואם הנפת דגל המאבק בשחיתות פוגעת בדגל שלמות הארץ, אחת דינו – להיזרק לצידי הדרך. המתנחלים הם היורשים המובהקים של תורת החד־נס של ז'בוטינסקי. הוא נתן לכך ביטוי מושלם במכתב שכתב לבן־גוריון בשנת 1934, בו הסביר שמבחינתו אין דבר חשוב יותר מהקמת מדינה יהודית בכל ארץ ישראל. המדינה יכולה להיות סוציאליסטית, דתית, דוברת יידיש (כידוע, ז'בוטינסקי היה ליברל, חופשי מדת, והעברית הייתה יקרה לליבו) – ובלבד שתקום. את המאבק על מהותה יש לנהל אחרי שתקום. בדומה לז'בוטינסקי, לאנשי ארץ התנ"ך יש מצווה אחת מתרי"ג מצוות העולה על כל השאר. מצוות יישוב כל ארץ ישראל השלמה. למענה, לוּ יידרשו, הם מוכנים לזנוח את שאר תרי"ב מצוות.

     

    נפתלי בנט תימצת זאת במשפט אחד: "לא אסלח לעצמי על הפלת ממשלה שאני מאמין בדרכה". למעשה, בנט הכריז שכל עוד ביבי מנציח את שלטון מחנה ארץ ישראל השלמה, הוא לא יפיל אותו ויהי מה, גם אם יוגש נגדו כתב אישום חמור. נתניהו, בשנות שלטונו האחרונות, קידם בצורה דרמטית את תהליך הסיפוח של יו”ש והגדיל את מספר המתנחלים מעבר לגדר ההפרדה מכ־65 אלף לכ־110 אלף, כדי לסכל בפועל את פתרון שתי המדינות. הוא תקע את התהליך המדיני והכריז שלא יוותר על אף שעל. זה חשוב הרבה יותר לבנט ולבוחריו מהוקעת שחיתותו הפלילית, ודאי הציבורית. פוליטיקה היא בראש ובראשונה אמנות המיקוד. הימין הבין זאת כבר לפני שנים – ארץ ישראל השלמה מעל הכל – ולכן הוא מנצח שוב ושוב. לעומת זאת, השמאל והמרכז שכחו מה זה להיות ממוקדים.

     

    בניגוד לימין, השמאל והמרכז הפילו פעמיים ממשלה שהאמינו בדרכה. בשנת 2000 מרצ תרמה לנפילת ממשלת ברק בסירובה לתמוך בהעברת 40 מיליון שקל למעיין החינוך התורני של ש"ס. התוצאה הייתה חזרת הליכוד בראשות שרון לשלטון. בפעם השנייה, ב-2008, אהוד ברק הדיח את ראש הממשלה אהוד אולמרט עוד בטרם המלצות המשטרה והחזיר את נתניהו לשלטון (ברק לאו דווקא חרד לניקיון הכפיים – הרי בשעתו נחלץ בעור שיניו מכתב אישום בפרשת העמותות). זה לא היה קורה וגם לא יקרה במחנה הימין.

     

    השמאל והמרכז איבדו את הפוקוס מזמן. הם לא ייוושעו מפרשות השחיתות של ביבי. עליהם לחזור ולהתמקד בקרב הקיומי על עתיד מדינת ישראל כמדינת היהודים, מול ביבי ובנט היוצרים למעשה מדינת אפרטהייד דו־לאומית, שהיא הדבר המושחת מכל. די לעסוק בסידור הכיסאות על הטיטאניק המתחשבת להתרסק. הגיעה העת למערכה הגדולה על הגה הפיקוד בטרם פורענות. √