"את לא חייבת לנהל את הכספים בבית, אבל את חייבת לדעת"
איריס דרור כיהנה בתפקידים בכירים בצמרת הנדל"ן והבנקאות בישראל. הצורך להנגיש ידע כלכלי לנשים (כן, וגם לגברים), ולהילחם בתופעת האלימות הכלכלית, הביא אותה להקים מיזם חינוכי של הרצאות בנושא התנהלות פיננסית נכונה
היא הייתה נערה בת 12, ילדה טובה צפת, בת לניצולי שואה, כשהגיעה לעיר הגדולה. החברות לעגו לה שהיא לא מכירה מותגים. אחרי הכל, הן היו תל־אביביות שגרות ברדיוס של מאה מטר מכיכר המדינה. אבל איריס דרור (53) שגרה היום ברמת־אביב, לא נתנה לטראומת הילדות הראשונה שלה, לעצור אותה. אחרי שלמדה תואר ראשון כללי ונישאה לעופר שהוא כיום בעל עסק למוצרי גומי, פלסטיק ותשתיות, ותוך כדי לידת וגידול שני ילדיה, גל (29), הייטקיסט, ומאי (26) שסיימה כעת תואר במדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה, היא פיתחה קריירה ושימשה בתפקידים בכירים שחלקם לא אוישו עד אז על ידי נשים בישראל. היא כיהנה כדירקטורית בבנק הפועלים ובקבוצת שיכון ובינוי, שימשה בתפקידים מרכזיים בארגונים שונים ומגוונים בצמרת הנדל"ן והפילנתרופיה הישראלית והייתה מנהלת שפה ותקשורת בקבוצת אריסון - אחד התפקידים הבכירים בקבוצה.
הייתה לך קריירה מאוד תובענית תוך גידול הילדים. איך עשית את זה?
"תמיד הייתי ועודני אמא מעורבת, ובכל שלב בחיים תמיד הדבר הראשון היה עבורי הבית. לא התבלבלתי לרגע, וכשהרגשתי בצמתים בקריירה שאני הולכת לשלם מחיר אישי כבד, עזבתי. לא התחרטתי ולא פחדתי לוותר".
בגיל 49 היא החליטה לצאת מהקופסה, ואפילו מאזור הנוחות של משכורת גבוהה, ולפתוח עסק משלה. דרור זיהתה שיש מבוכה גדולה של הציבור בהתנהלות מול הבנקים. "יש חוסר ידע משווע בציבור שמשלם המון עמלות וריביות, ולא כי מישהו מרמה אותם. צריך להבין שהבנק הוא עסק והוא צריך להרוויח, לכן הוא פועל לפי האינטרסים שלו. רק שהלקוח צריך לדעת איך להתנהל נכון ולחסוך אלפי שקלים בשנה. ראיתי שאף אחד לא מלמד את זה, ואין מישהו שהגיע מהמקום שלי, מהדירקטוריון, שמלמד את זה ומנגיש בצורה פשוטה, מהירה ומובנת לכל אחד, את הידע ההכרחי הזה. אז הרמתי את הכפפה והחלטתי להעביר סדנאות גם לגברים וגם לנשים, להסתובב בארץ עם הרצאות וגם להסביר לאנשים שרוצים הדרכה אישית בנושא. לא אגזים אם אומר שמדובר בחיסכון של אלפי שקלים בשנה, ואם מדובר במשכנתאות והלוואות אז זה עשוי להגיע גם לעשרות אלפים".
נשים מתרחקות מהטיפול בנושאים כלכליים בתוך המשפחה?
"בהחלט. יצרתי סדנה מיוחדת לנשים וכסף בגלל העובדה שנשים יותר מדירות רגליהן מהנושא הכלכלי. הן יותר בעניין החינוך של הילדים והטיפול השוטף בבית, בנוסף לקריירה התובענית, ודי נוח להן להתחבא מאחורי האביר שנוהג את הכרכרה מבחינת ההתנהלות מול הבנק. זה מעניין, כי מדובר גם בנשים עובדות ומשכילות. זה דבר שאני מתריעה עליו שאסור שיקרה מכיוון שאם חלילה, אישה יום אחד נשארת לבד, היא מוצאת את עצמה מול שוקת שבורה, נבוכה מול כל המושגים והעניינים שלא נגעה בהם שנים. וחוסר הידע הזה עולה הרבה כסף, כי בסופו של דבר נאלצים לשלם לעורכי דין, לרואי חשבון ולעוד מומחים כדי לסדר את הדברים. נשים מגיעות למצב שהן לא מודעות לפיקדונות של המשפחה. אז אני לא אומרת שצריך להוביל את הנושא הכלכלי בבית, אבל כן להיות מודעת ולהישאר בעניינים. אני קוראת לצעירות שמקימות עכשיו זוגיות - את לא חייבת לנהל את הכספים בבית, אבל את חייבת לדעת. נשים לא יודעות, למשל, שיש דירוג אשראי ושהבנק מדרג את הלקוחות שלו. הרי הבנק אוסף על לקוחותיו מידע, ולכל לקוח יש דירוג. זה מעין ציון. כך, הוא מגלה את הסיכון שהוא לוקח בלתת אשראי. וזה בסדר שהוא עושה את זה, אבל אדם צריך לדעת כשהוא מנהל את המשא ומתן אם הציון שלו גבוה, כי אז התנאים שלו עשויים להיות הרבה יותר טובים. פרמטרים כמו: הכנסות קבועות, עמידה בהחזרי הלוואות, פיקדונות, תשלום ריביות וכו' - כל אלה מעלים את הציון".
סכנה: אלימות כלכלית
דרור ממליצה להכיר כמה כללים פשוטים שחוסכים סכומים גדולים בשנה: "למשל, העדיפו את הכספומט של הסניף שלכם, אחרת העמלות עומדות על 6.90 שקלים, וחבל. מכיוון שנסגרים סניפים, הכספומט מתרחק וצצים כספומטים פרטיים והם גובים המון על כל הוצאה של סכום. אני ממליצה גם להיכנס למסלול הבסיסי או המורחב של עמלות העו"ש כשנרשמים בבנק, ולבקש להיות במסלולים הללו בהתאם להיקף הפעולות בעו"ש".
בסדנאות שנערכות אצלה בבית, דרור מטפלת גם בסיפור הכסף ובתקיעות בהתנהלות הכלכלית ומוכיחה שיש תלות מובהקת בין סיפור הכסף שלך ובין מה שאתה נושא מהילדות בנוגע למצב הכלכלי. היא מעניקה גם שפה בסיסית ובנקאית וכלים מעשיים של איך להתנהל עם הבנק ולנהל כסף נכון. מדובר בארבעה מפגשים, ועלות הסדנה היא 1,000 שקל.
אחד הדברים שכואבים לה במיוחד הוא מה שמכונה "אלימות כלכלית". "זהו מושג שאנשים עדיין לא מכירים. בימינו, כבר מזהים מקילומטר אלימות פיזית ומילולית, אבל את הכלכלית, שאגב - מופנית יותר כלפי נשים - עוד לא מכירים מספיק. מדובר במצב קיצוני שבו הבעל שולט בכסף ומנהל אותו. לפעמים זה מתפרש כקמצנות או כחסכנות, אבל הסימנים לא משאירים מקום לספק: כשאין לאישה גישה לחשבון המשפחתי ולמקורות הכלכליים - זוהי אלימות כלכלית. אם הבעל אוסר על אשתו לצאת לעבודה ואין לה גישה למקורות ואסור לה לעבור סכום מסוים, או אם היא מעבירה את כל המשכורת שלה לחשבון הבנק המשותף ולא יכולה להוציא כסף על פי ראות עיניה וצריכה רשות ולדווח על כל צעד ופתאום מגלה שהפיקדונות או החשבונות שלהם התרוקנו, זוהי אלימות. אגב - את המקרה האחרון אפשר למנוע על ידי שמירת עותק של כל המסמכים בנושא הכלכלי בבית - חשבונות בנק, פיקדונות, חסכונות פנסיוניים. אפשר אפילו לצלם בסלולר. הרבה נשים גילו שנעלמו כספים, ובבית המשפט הבעל מעמיד פנים שלא ראה ולא שמע. כשיש הוכחות - זה אחרת. וכן, זה קורה לא רק בשכבות החלשות, זה קורה סביבנו לשכנים ולחברים".
איזו עצת זהב יש לך לכלל הנשים לכבוד יום האישה הבינלאומי?
"קודם כל, לכי עם לבך. הקשיבי לאינטואיציות שלך. לקול הפנימי. אל תתרגשי מהסביבה שחושבת שאת לא יכולה. אם את רוצה - את יכולה הכל. אין משהו שאינך יכולה. כשיש לך מטרה - תראי אותה בלי להסתכל על השלטים בדרך. היי ערה להם, אבל אל תניחי להם להפריע לך בדרך אל המטרה. ואל תתבלבלי לרגע - גם בתפקידים הכי בכירים והכי תובעניים ובקריירה הכי מצליחה, אל תשכחי את הדבר הבסיסי שהוא העוגן להצלחה - הקן המשפחתי. לצערי, ההצלחה בקריירה וגם ההצלחה הכלכלית יכולות מאוד להטעות. נשים משנות בגללן את סדרי העדיפויות שלהן ונוטות להכריע את הכף לטובת הקריירה. הרבה פעמים זה כרוך בהרס של זוגיות, וזה פספוס גדול. חשוב לא פחות - לא לוותר על עצמך. ביום שלמדתי לא לוותר על עצמי, התחלתי לנסוק".
לפנייה לכתב/ת 
