המזונות הבריאים עולים יותר, העניים חולים יותר — והמדינה לא מפקחת. זה המסר המדאיג שעולה ממחקר מיוחד שנערך על ידי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.

מהסקירה שערכה המועצה בראשותו של פרופ' דב צ'רניחובסקי, שנמצאת תחת משרד העבודה והרווחה, עולה כי מחירי המזון הבריא זינקו בזמן שמחירי המזון הלא בריא דווקא ירדו. כך, למשל, בשנים 2017-2012 עלו מחירי הירקות והפירות ביותר מ־9 אחוזים, ומחירי הבשר, העופות והדגים עלו ב־6 אחוזים. במקביל מחירי השמנים והמרגרינה ירדו ב־9.4 אחוזים, מחירי הסוכר, הריבה והממתקים ירדו ב־6.2 אחוזים, ומחירי המשקאות הקלים ירדו ב־2.5 אחוזים. כל המחירים עלו או ירדו בהשוואה למדד המחירים לצרכן ובזמן שמדד המזון הכללי עלה ב־2.8 אחוזים יותר מהמדד הכללי.

פירות וירקות נחשבים מזונות בריאים המלאים בסיבים תזונתיים, לעומת שמנים ומרגרינה שמלאים בשומן רווי ובכולסטרול ומזונות נוספים שנחשבים מזיקים לבריאות כמו סוכר וממתקים. לפי המחקר, 42 אחוז מההכנסות של החמישון התחתון של האוכלוסייה הולכות למזון, לעומת 10 אחוזים בלבד מההכנסות בחמישון העליון. העלות החודשית של של סל מזון בריא עומדת על 844 שקל למבוגר ו־737 שקל לילד והיא כוללת חלבון מן החי וקטניות, דגנים, ירקות, פירות ומוצרי חלב. לפי המחקר, ככל שההכנסה יורדת סל המזון פחות בריא, וככה עולה הסיכוי לחלות במחלות כמו סוכרת, שנחשבת לאחת המגפות הבריאותיות הגדולות ביותר במאה ה־21.

לפי המחקר, שיעורי התחלואה בסוכרת עמדו על 25.5 אחוז בשנת 2014 מתוך השכבות החלשות לעומת 7.1 אחוזים בלבד בקרב המעמד הגבוה. כיום יש שיעור פיקוח גבוה על שוק המזון, אולם רובו, כך נטען במחקר, הולך לכיוון פיקוח על מחירים של מוצרים לא בריאים וכלל לא נועד לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. לפי הדו"ח, "רק כ־12 אחוזים מסך עלות סל המזון הבריא הבסיסי מתייחסים למוצרים אשר מחיריהם בפיקוח. מרבית עלות הסל מתייחסת למוצרים אשר מחיריהם אינם בפיקוח".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" שעובד בימים אלו על ניסוח הצעת חוק לפיקוח על מוצרים, מסר בתגובה כי "הצעת החוק תבקש להכניס לפיקוח מוצרי מזון בריא וכן מוצרי מזון המיועדים לאוכלוסיות הסובלות מרגישות מיוחדת".