ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רמי זרנגר
    7 ימים • 07.03.2018
    מסתערת
    ח"כ תמר זנדברג, המועמדת המובילה לראשות מרצ, מסתערת בלי להתנצל
    אמירה לם | צילום: רמי זרנגר

    כשרעידת אדמה טילטלה בשבוע שעבר את מרצ, תמר זנדברג הייתה בדיוק בישיבת היערכות עם אנשי הקמפיין שלה ובן זוגה, אורי זכי. הם טיכסו אסטרטגיות מול זהבה גלאון, אילן גילאון והמתמודדים הנוספים, כשלפתע הגיעה ההודעה שגלאון פורשת מהמרוץ לראשות המפלגה. התרגשות כבשה את החדר. "זה היה יום היסטורי", מספרת זנדברג. "רגע מאוד משמעותי בתולדות התנועה שלנו. זהבה היא מנהיגה בסדר גודל לאומי". ואז הגיעה ההודעה על פרישתו של גילאון. "לא ידענו כמה הוא חולה. ראינו שהוא ככה ירוד, אבל בהתחלה חשבנו שהוא עסוק בקמפיין, שאיבד את הקול. זה היה רגע מאוד מצמרר, גם לאורי וגם לי היו דמעות בעיניים. זה מכניס לפרופורציה. רגע לפני כן הפוליטיקה נראתה חזות הכל".

     

    הפרישה של גלאון וגילאון פינתה לה את הדרך וסימנה את זנדברג כטוענת מרכזית לכתר ראש מרצ. למחרת כשיצאה לשדרה, היא מספרת, התגובות מסביב היו כאילו היא כבר הוכתרה כמנהיגת המפלגה. "רגע, חכו", אמרה בקיוסק השכונתי, "עוד לא היו בחירות".

     

    לצד זנדברג יש עוד שני מתמודדים מרכזיים לראשות מרצ – אבי בוסקילה ואבי דבוש, שניהם פעילים חברתיים, שצמחו מהפריפריה. הכל עדיין פתוח, אבל דבר אחד בטוח: בהנהגת מרצ התחלף דור.

     

    את ערוכה לבחירות? עכשיו מדברים כבר על בחירות ארציות.

     

    "לא רק ערוכה, אלא מצפה להן".

     

    כמה מנדטים מרצ תביא בבחירות?

     

    "לפחות עשרה. המנדטים הנוספים נמצאים בפער שבין אלה שתומכים בעמדות שלנו לאלה שמצביעים לנו. בכל מקום שאני הולכת אני שומעת, 'אתם צודקים ואנחנו מסכימים איתכם, אבל לא הצבענו כי אתם לא רלוונטיים'".

     

    יש טענה שבעצם דחקת את זהבה גלאון החוצה, שהשתמשת באייג'יזם, שהבלטת את העניין של הגיל והרעננות.

     

    זנדברג. "אנחנו מפסיקים להיות מפלגה של צקצוקי לשון"
    זנדברג. "אנחנו מפסיקים להיות מפלגה של צקצוקי לשון"

     

    "זהבה גלאון היא מנהיגה משכמה ומעלה, ואני אעשה הכל כדי שהיא תמשיך להיות פעילה בזירה הציבורית. מעולם לא דיברתי על גיל בקמפיין הזה, הצגתי את מועמדותי ולפי התגובות אני רואה שההתחדשות בהנהגה זה מה שמבקשים".

     

    יכול להיות שגלאון רואה את זה כבגידה? בגדת בה?

     

    "בשום פנים ואופן לא בגדתי בה. בחירות זה דבר לגיטימי, וביני לבין גלאון היה קשר טוב. כשנבחרתי לכנסת היא הייתה יו"ר, אני תמכתי בה לתפקיד יו"ר המפלגה. היא פתחה לי את הדלת ובאמת למדתי ממנה המון בחמש השנים שלי בכנסת. תראי, זהבה פרשה מהמרוץ ואני רוצה ושואפת להיבחר ולהיות זו שתמשיך ותיכנס לנעליים המאוד־מאוד גדולות שלה, ותיקח את מרצ לעידן אחר, וכן, אני מביאה שמאל עכשווי, חדשני, מעודכן".

     

    תקרת הזכוכית

     

    על פי הסקרים האחרונים מרצ זוכה לשמונה מנדטים. בשנות ה־90, ימי הזוהר שלה בראשות שולמית אלוני ויוסי שריד, הגיעה ל־12; בימי השפל, ב־2009, הגיעה לשלושה. בבחירות האחרונות קיבלה חמישה מנדטים. האתגר הקשה ביותר שמרצ ניצבת מולו הוא לשבור את תקרת הזכוכית של השמאל. נוכח ההליכה ימינה של העם, מחנה השמאל מדשדש: גבאי עדיין מתרסק בסקרים, לפיד מזגזג ימינה, המסרים של הרשימה המשותפת מרתיעים את הבוחרים שמגדירים את עצמם כציונים, אבל מרצ לא מהווה כבר שנים אלטרנטיבה אמיתית: היא נשארת כבר הרבה זמן שחקנית שולית, ושבויה בתדמיתה האליטיסטית, המתנשאת, התל־אביבית, האשכנזית ובעיקר הלא־רלוונטית. זנדברג מדברת הרבה על אי־הרלוונטיות שדבקה בהם.

     

    זנדברג יודעת שהיא צריכה לבער את התחושה הזו, אבל היא מפגינה אופטימיות. "למרצ הצטרפו 31 אלף חברים, מהם 12־13 אלף חברים חדשים. כמה אלפים מהם הצטרפו בעקבות הקריאה שלי. אנשים מזהים שקורה משהו ורוצים להיות חלק מזה, וזה מראה שכשקוראים לאנשים בהתלהבות המתאימה, הם נענים ובאים כי הם מאמינים, הם רוצים לשנות".

     

    במה תהיה התנועה בראשותך שונה מזו של גלאון?

     

    "זהבה הובילה את התנועה בשתי קדנציות מאתגרות מול ממשלת ימין קיצוני. בשלב הזה, השמאל צריך טלטלה. אנחנו מפסיקים להיות מפלגה של צקצוקי לשון. היה משהו מאוד נוח בלשבת בצד ולהעביר ביקורת בזמן שהמדינה בוערת, והגיע הזמן שנזיז דברים. הגיע הזמן למהפכת ה'לא מתנצלים' שלנו. לא מתנצלים על היותנו שמאלנים. אנחנו צריכים להוביל חזרה את היותנו הציבור שמתנגד לכיבוש ונאבק על כל מה שטוב פה".

     

    יש טענה שהימים היפים של מרצ – עם שולמית אלוני, יוסי שריד – חלפו מזמן.

     

    "יש לי המון כבוד אליהם. אנחנו עומדים על הכתפיים שלהם כדי להרים את הראש ולצמוח הלאה. חילופי דורות זה דבר טבעי ורצוי בפוליטיקה. היום יש את מספר החברים הגדול ביותר בתולדות מרצ, ואני בטוחה שיצטרפו אלינו עוד".

     

    מה השגיאה הגדולה של מרצ בשנים האחרונות? איך זה שמ־21 מנדטים ירדתם לחמישה?

     

    "אני לא יכולה להצביע על שגיאה קונקרטית אחת. היה תהליך דעיכה שנבע מהדה־לגיטימציה שהימין העביר אותנו. תהליך הסתה מכוון, שמטרתו לזהות כל מה ששמאלני כאויב בוגדני, במטרה להשתיק את הקולות שמתנגדים לכיבוש. הבעיה היא שהתחלנו להתנהג בהתאם ולהרגיש שאנחנו קטנים. התרגלנו לשבת על היציע ולפרשן במקום לקחת חלק במשחק. את המגמה הזאת אנחנו נשנה".

     

    זנדברג על דוכן הנואמים. "הכנסת לא שונה מכל מקום אחר, גם בין כתליה יש הטרדות"
    זנדברג על דוכן הנואמים. "הכנסת לא שונה מכל מקום אחר, גם בין כתליה יש הטרדות"

     

    ובכל זאת, יש מישהו – ציבור, אדם פרטי – שמרצ צריכה לבקש ממנו סליחה?

     

    "כבר 20 שנה שמבקשים מהשמאל להתנצל, לטעות זה אנושי והשמאל עשה שגיאות לאורך ההיסטוריה, כמו כל תנועה פוליטית. מרצ לא צריכה להתנצל אלא לעשות תיקון. להתנצל על הערכים שלנו ועל מי שאנחנו, אני לא מוכנה לעשות, גמרנו להתנצל".

     

    איפה את רואה את עצמך אחרי הבחירות?

     

    "אני רוא ה את עצמי חלק מממשלת שמאל־מרכז. אני רואה את עצמי שרה. אני עובדת קשה. יש ימים שאני שוכחת לאכול, כולם אומרים לי שרזיתי, זה מאמץ פיזי מאוד גדול. אבל אין ברירה, אני יודעת שלשמאלן בישראל של היום יש אפס מקום לשגיאות".

     

    מי מבין המועמדים הנוכחיים יכול בעינייך להיות ראש הממשלה הבא של ישראל: אבי גבאי? יאיר לפיד?

     

    "אני תמיד מעדיפה את יו"ר מפלגת העבודה, הקרובה יותר אלינו. לפיד מזכיר לי אדם עם שני לבבות – כי הלב שלו תמיד במקום הנכון, לא חשוב באיזה צד. ברגעים מסוימים שניהם מזכירים לי שבשבת. עמדותיהם מסתובבות לפי כיוון הרוח. מרצ היא הרוח. גבאי בלי מרצ זה גבאי ששכח מה זה להיות יהודי. גבאי עם מרצ עושה שלום. לפיד בלי מרצ הולך לכותל וטוען שאין הדתה. לפיד עם מרצ נלחם נגד חוק המרכולים. ועם זה, מרצ תקרא תיגר על מפלגת העבודה".

     

     

    דבוש: "מועמד ראוי לרשימה לכנסת"
    דבוש: "מועמד ראוי לרשימה לכנסת"
     

    למה את מתכוונת?

     

    "העבודה מתנצלת בלי סוף. אם משאירים את העבודה לבד כמה דקות, הם הופכים לליכוד. גבאי לא מפסיק להתחנף לימין, והדבר הראשון שהציבור מזהה זה זיוף. גבאי אומר שלא יפנה התנחלויות, ואז מתנצל. אומר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי, ומתנצל. נהייתה לי סחרחורת. מפלגת העבודה השאירה את מחנה השלום חסר בית, כמו שלפיד הפך את החילונים שתמכו בו, לחסרי בית. יש בישראל רוב שתומך בפתרון שתי המדינות, איפה הייצוג שלו בכנסת? יש רוב שתומך בתחבורה ציבורית בשבת, איפה הייצוג שלו? העמדות שמרצ מייצגת הן העמדות של הרוב, אני לא מקבלת את תיאוריית הבועה. . המטרה שלי היא שמרצ תוביל את הגוש. אם לא במנדטים אז בדרך. כמו שבימין, הבית היהודי הוא שמוביל את הליכוד. גם מרצ של שולמית אלוני הובילה את רבין".

     

    בוסקילה: "מועמד ראוי לרשימה לכנסת"
    בוסקילה: "מועמד ראוי לרשימה לכנסת"

     

    אמרת שתשבי בממשלה גם עם ליברמן. זה יצר הרבה התנגדות כלפייך בשמאל.

     

    "מאוד הייתי שמחה בלי ליברמן, אבל זו תהיה טעות היסטורית להדיר את עצמנו מממשלה ובכך לדחוק אותה לזרועות הימין. בשיא המריבות של אלוני ושריד עם החרדים ועם ש"ס, מרצ ישבה איתם בממשלה וידעה לעשות מהפכות. אנחנו יכולים לעשות זאת שוב, להיות במשרד הפנים, לבטל את חוק המרכולים..."

     

     

    אז גם עם דרעי תשבי?

     

    "דרעי הוא פוליטיקאי שעומד כנראה בפני כתב אישום נוסף, וש"ס זו מפלגה שאין בה נשים, שמגרשת פליטים, אין לי שום דבר טוב להגיד עליה, אבל אני בהחלט לא פוסלת שום מפלגה שתשב בממשלת שמאל־מרכז. אין לנו את הפריבילגיה שלא להיות במוקדי קבלת החלטות".

     

       

    בנימין ושרה נתניהו. "הזוג הזה הביא את ההשחתה לרמות שלא הכרנו"
    בנימין ושרה נתניהו. "הזוג הזה הביא את ההשחתה לרמות שלא הכרנו"

    במשך שנים מרצ הובילה את המאבק בכפייה הדתית. דווקא בעניין חוק המרכולים, מי שלחמו נגדו היו בעיקר ליברמן ולפיד. למה הקול של מרצ לא נשמע?

     

    "זה לא נכון שקולה של מרצ לא נשמע. עמדתה הייתה ברורה, ואני אמשיך לנהל את המאבק בכפייה הדתית. שר הפנים קיבל סמכות לכפות על ערים איך לנהל את השבת בניגוד מוחלט לרצון של רוב הציבור הישראלי. ואותו הדבר עם חוק הגיוס. פוליטיקאים חרדים מומחים בלזהות הזדמנות כשמנהיג הוא סחיט ולחיץ.

     

    "אגב, מה שקורה עכשיו סביב משבר הבחירות, גיוס, תקציב, הוא לא פחות ממדהים. ראש ממשלה שקוע בחקירות, ובמקום להראות לו את הדלת כל המפלגות מתחילות לסחוט. אלופי הסחטנים הם בעיקר החרדים. רק דבר אחד באמת נכון במשבר הזה, צריך ללכת לבחירות".

     

    משפט ההיסטוריה

     

    השבוע ננזפה זנדברג על כך שקראה, "אתם חברים של הנאצים", לח"כים של הליכוד בדיון בוועדת הפנים. "ועדת האתיקה קיבלה את העמדה שלי שמדובר בביקורת פוליטית על מדיניות הליכוד וחלקה עליי על האופן שבו נאמרו הדברים", אומרת זנדברג. "אני מתעקשת להתרכז בעיקר: מפלגת השלטון של מדינת העם היהודי מלבינה את גדולי האנטישמיים במקום להוביל את המאבק נגדם. הפלרטוט המסוכן של הליכוד עם מפלגות ניאו־נאציות, רק משום שהן תומכות בכיבוש ושונאות מוסלמים, הוא אות קין לליכוד, לכנסת ולמדינת ישראל".

     

    המפגש הראשון של זנדברג עם הפוליטיקה היה ב־2003, בימי המחאה של ויקי כנפו אחרי הגזרות הכלכליות של נתניהו כשר אוצר. היא עבדה אז כעוזרת פרלמנטרית של ח"כ רן כהן. "הוא אמר לי, קחי דף ועט, יצאנו אל הנשים, היינו איתן ימים שלמים. למדתי ממנו להביא את האנושיות לתוך הפוליטיקה", היא אומרת. שמונה שנים אחר־כך, כשהייתה חברת מועצה בעיריית תל־אביב, התחילה המחאה החברתית. היא הסתובבה בשדרה שעות, ושם, בין היתדות של האוהלים, גמלה בה ההחלטה לרוץ לפוליטיקה.

     

    זנדברג, אוטוטו 42, גדלה ברמת־גן. אמה, אסתר זנדברג, היא עיתונאית. אביה, יואל זנדברג, היה מהנדס מכונות בתע"ש. אחיה הוא הכדורגלן מיכאל זנדברג, ששיחק בעבר בבית"ר ירושלים. היא גרה בדירה שכורה בצפון תל־אביב, עם בתה אביגיל בת ה־11, מנישואיה לעיתונאי "כלכליסט" אורי תובל, ועם בן זוגה אורי זכי, נשיא ועידת מרצ. "אני שייכת לדור הראשון שמצבו הכלכלי פחות טוב מזה של הוריו. לאורך כל חיי המדינה כל דור עשה טוב יותר מהדור הקודם, ואני שייכת לדור הראשון שזה לא כך".

     

    למרות שמצבכם השתפר בשנים האחרונות.

     

    "מצבי האישי השתפר כי אני מרוויחה הרבה יותר ממה שהרווחתי קודם, וגם אורי מנהל מחלקה בסוכנות, אבל זה לא מתקרב אפילו להרשות לעצמנו לקנות דירה. הדור שלנו, זה 'דור הפיס': מי שקנה דירה עד 2008 כאילו זכה בפיס. מי שלא קנה מאז 2008, צריך לזכות בפיס כדי להיות מסוגל".

     

    לו היית היסטוריונית שצריכה לסכם את פועלו של נתניהו ב־21 שנות כהונתו, מה היית כותבת?

     

    "מנהיג שמרן שבנה את כוחו על העמקת השסעים בחברה הישראלית ואימץ סגנון מושחת וקיסרי בשנותיו האחרונות. קידם את ההתנחלות והכיבוש עד שהם עצמם הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל. השנים האלו הן שנים מפוספסות ברמה של בכייה לדורות במובן המדיני. שנות אובמה, אבו מאזן. אני מאוד מקווה שלא נגלה שהייתה טעות פטאלית, שהיה יכול לקרות משהו, ונתניהו, בגלל השבי הפוליטי שהוא נמצא בו, גרם לממשלה להעדיף את טובת ההתנחלויות על פני טובת מדינת ישראל".

     

    מה דעתך על שלל פרשיות נתניהו?

     

    "הצבר הזה של פרשיות נתניהו הוא בממדים בלתי נתפסים. לדעתי יש פרשיות שעדיין לא נחקרו, כמו מתווה הגז, למשל. אני בטוחה שזה עוד יהפוך לתיק. במתווה הגז הייתה התנהלות שבזמן אמת נראתה מוזרה. נתניהו הוא איש של תחרות, איש של פתיחת מונופולים, ופה הוא מתאבד על מונופול פרטי של בעלי הון, מתשובה ועד נובל אנרג'י. יש שם התנהלות מאוד מסריחה, לא הגיונית כלכלית.

     

    "תיק 4000 נשמע לא הגיוני: מיליארד שקל, זה השווי של מה שקיבל אלוביץ', סכום בלתי נתפס, בשביל שורה שתתאר את שרה כך או אחרת במדור רכילות? זה לא יכול להיות. או שזה חוסר שיקול דעת קיצוני או שיש כאן משהו אחר שעוד לא התגלה. אני לא יודעת איזו אפשרות יותר גרועה. הזוג הזה הביא את ההשחתה לרמות שלא הכרנו".

     

    אז מה את אומרת על שרה נתניהו?

     

    "אני לא יודעת על מה שרה נתניהו נחקרה באזהרה. אני כן יודעת מי יכול להטות רפורמות במיליארד שקל. אני יודעת מי יכול לחוקק חוקים לחברים שלו. לכן, לפני שזו היא, זה קודם כל הוא. קל לשים אותה בפרונט. היא אולי רוצה שמפניה ורוצה סיקור אוהד ומסתמסת עם אשתו של אלוביץ', אבל בסוף הוא עומד בראש המדינה ולא יכול להסתתר מאחורי אשתו. השאלה היא גם איך הוא מנהל את המדינה כשהוא כל הזמן נחקר ונוסע לחו"ל, מחפש לו כנראה ערי מפלט מהחקירות. מדינה לא יכולה להתנהל בצורה כזאת. גם הוא אישית וגם הממשלה שלו, שמחזיקה לו את הכיסא הרועד, איבדו תוקף מוסרי להמשיך. מדובר בחבורה פחדנית במיוחד, ממש חסרי חוליות, שלדעתי יעמדו בסופו של דבר למשפט ההיסטוריה, שבגלל קוניונקטורה פוליטית בוחרים שלא לתת אמירה מוסרית, ערכית, הכי בסיסית, שלא לומר לדרוש ממנו להתפטר ולנהל את ענייניו הפליליים מספסל הנאשמים כאחד האדם.

      

    עם בן זוגה אורי זכי. "אורי אדם מאמין ואני לא, אבל דרכו למדתי לכבד את העוצמה של אמונה"
    עם בן זוגה אורי זכי. "אורי אדם מאמין ואני לא, אבל דרכו למדתי לכבד את העוצמה של אמונה"

    "אני כבר לא יודעת מי מהם יותר גרוע: מיקי זוהר שמשווה את חקירות נתניהו לרצח רבין, ושם בתפקיד יגאל עמיר את המשטרה או אמסלם עם השטינקר או מירי רגב עם העוגייה והגננת ובגתן ותרש ממגילת אסתר. זה באמת מצעד הזוי ובזוי. לכן, אני לא מתחברת לאמירות של ממשלה חלופית בתוך הכנסת. אני חושבת שצריך ללכת לבחירות. הליכוד עצמו חולה באותה מחלת הביביזם. זה לא רק ביבי, זה כל שדרות ההגנה עליו. יש כאן ריקבון עמוק. הליכוד צריך לחזור לציבור ולקבל מנדט מחודש.

     

    "אני חייבת לומר ששאר ראשי המפלגות בקואליציה, ובעיקר כחלון, גם הם מתאמצים כדי לשמור על השלטון המושחת הזה. ציפיתי מכחלון ליותר".

     

    ממה האכזבה?

     

    "הוא מחזיק את הכיסא למושחת. בעיניי זו פחדנות. ביום שהתפרסמו המלצות המשטרה בעניין נתניהו, היו בכנסת דיונים בתקציב המדינה לקריאה ראשונה. בחוץ המדינה סוערת, ואנחנו מנהלים דיון תקציב! זו הבריחה של כחלון מהתמודדות. הוא הפך את התקציב לעיר מקלט מפני שחיתות. אני לא יודעת ממה הוא מפחד. מהסקרים? ממה? עברו שלוש שנים, ומה שעשה, עשה. מחירי הדירות לא ירדו, ומה שנשאר זה החזקת כיסא למושחת ולשחיתות".

     

    איך את מסבירה את זה שלמרות הכל נתניהו עדיין מוביל בסקרים?

     

    "סקרים זה סקרים, אני מציעה ללכת לבחירות ולשאול את הציבור ישירות. השלטון הזה מזכיר לי את שלטון מפא"י. מושחת, מסואב. עדיין לא נולדתי אז, אבל הבנתי שרגע לפני שהוא קרס ונפל, הם עדיין היו בתחושה של 'לשלטון בחרתנו'. בסקרים הליכוד כרגע מוביל, אבל שם גם רוב הציבור חושב שנתניהו צריך להתפטר או לצאת לנבצרות".

     

    יש משהו חיובי שאת יכולה לומר על נתניהו?

     

    "הוא פוליטיקאי כריזמטי. זה לא מקרה שהוא נשאר בראשות הממשלה. זה הרסני, אבל הוא פוליטיקאי מוכשר".

     

    שמחת ששגרירות ארצות־הברית אמורה לעבור לירושלים?

     

    "לא שמחתי. הייתי רוצה לראות את כל השגרירויות של כל המדינות עוברות לירושלים, לא כאיזה מתנה שנותנים מטראמפ לביבי, אלא כמדיניות מוצהרת במסגרת הסכם שלום. זה מה שכרגע מונע את ההכרה הבינלאומית והרחבה בירושלים כבירת ישראל".

     

    גלולת הרעל

     

    בעיני זנדברג, ירושלים היא בירתן של שתי מדינות, מחולקת לשניים, עם הסדרים לגבי המקומות הקדושים. זכות השיבה תינתן, להשקפתה, רק למדינה הפלסטינית, ובוויכוח הפנימי שהתנהל במרצ בשאלה אם אפשר להיות ציונים וגם לייצג את הערבים, אין לה היסוסים. גם לא בעניין הצורך להיפטר מהכיבוש. "אנחנו הדור הראשון שנולד לתוך הכיבוש", היא אומרת, "ובשביל אנשים כמוני יש פה גם משהו אישי. אנחנו מרגישים על עצמנו את ההשלכות הנוראיות של להיות אדונים לעם אחר. מרתיחה אותי ההתנכלות לחיילים של שוברים שתיקה, שמדברים על החוויות שעברו בשטחים. בוועדת הסמים נתקלתי בחיילים בפוסט־טראומה מהשירות, שסובלים מסיוטים ומקבלים קנאביס כטיפול. ראיתי את הסבל שלהם. זה כמובן דחף אותי יותר לעניין הלגליזציה של סמים קלים, אבל זה גם עוד היבט כואב של הכיבוש שהדחקנו. בשנים האחרונות הכיבוש הוא לא רק פיל בחדר, אלא פיל בלתי נראה. אני לא מוכנה לתת יד להשתקה הזאת".

     

    מה תעני למי שידבר איתך על שיקולים ביטחוניים?

     

    "אני לא נאיבית. זה לא שהסכנות הביטחוניות לא ברורות לי. אני לא מבטיחה לאף אחד מזרח תיכון חדש. אבל הכיבוש הוא איום אסטרטגי על ישראל, צריך לחסל אותו. אני לא מוכנה להעביר את הכיבוש בירושה לבת שלי. הכיבוש הוא גלולת הרעל שהורגת אותנו מבפנים, הוא מחסל לנו את הדמוקרטיה, מסכסך אותנו עם עצמנו ועם העולם".

     

    בעינייך, אבו מאזן הוא פרטנר?

     

    "אבו מאזן הוא מנהיג פלסטיני שמכיר במדינת ישראל ומתנגד לאלימות. זו נקודת פתיחה מצוינת למשא ומתן. 'אין פרטנר' זו קלישאה, נכתבו ספרים על איך היא הומצאה. הפרטנר שלנו הוא העם הפלסטיני, פרטנר אחר לא יהיה".

     

    מה מתווה השלום שלך?

     

    "לפני שאני מבטיחה שלום, אני מתחילה בסיום הכיבוש: אישור תוכניות בנייה לפלסטינים, הגדלת חופש התנועה. היעד הוא שתי מדינות, אבל כמובן שצריך לעדכן את המודל לפי ההתפתחויות".

     

    מה לגבי גושי ההתנחלויות?

     

    "פינוי התנחלויות זה לא יעד, אלא אמצעי להסדר יציב. במקום שבו אפשר להשאיר התנחלויות, יש בזה היגיון. צריך לזכור שגושי ההתנחלויות שיסופחו לישראל יכללו חילופים של שטחים זהים בגודלם מישראל הריבונית, לכן אין לנו אינטרס להגדיל את הגושים האלה".

     

    את ציונית?

     

    "בוודאי".

     

    ומרצ היא מפלגה ציונית?

     

    "ברור. זה שהציונות היום מעוותת על ידי החבורה המשיחית על הגבעות, זה חלק מהניסיון של הימין לדחוק אותנו לפינה. אנחנו מייצגים את הציונות. פטריוטיות אמיתית זה להתנגד לכיבוש".

     

    את יכולה להיות ציונית ולייצג את ערביי ישראל?

     

    "אנחנו לא עושים מבחני נאמנות לאף אחד. מדינת ישראל היא בית לכל אזרחיה. מיעוט לא קטן מהם הוא ערבי, הוא זכאי לשוויון זכויות מלא, ודרך אגב, זה כתוב במגילת העצמאות".

     

    את מאמינה באלוהים?

     

    "לא. באופן חד־משמעי".

     

    את חיה עם אדם שמניח תפילין כל בוקר.

     

    "אורי אדם מאמין ואני לא, אבל דרכו למדתי להבין ולכבד את העוצמה של אמונה. מה שכן, שנינו מאמינים שהדרך הנכונה לקיים כל אמונה היא הפרדת הדת מהמדינה".

     

    הרומן שלהם צמח במסדרונות המפלגה. "אורי היה אז יועץ של יוסי ביילין, אני עבדתי עם רן כהן, ושניהם התמודדו על ראשות המפלגה. אנחנו הפסדנו. מאוד הערכתי והתפעלתי מאורי. הוא אדם כריזמטי, מנהיג". בפריימריז האחרונים במרצ שניהם התמודדו, היא זכתה במקום החמישי והוא בעשירי.

     

    ההתמודדות שלך באה על חשבון התוכניות הפוליטיות שלו?

     

    "תראי, לא הכרתי את אורי בטינדר. הכרנו במסגרת פעילות אידיאולוגית משותפת. שנינו מקדישים את חיינו לשינוי מדינת ישראל. כששקלתי אם להתמודד על ראשות מרצ, הוא אמר לי, 'את חייבת, מרצ צריכה את זה'. הוא משלם על זה מחיר. הוא היה מנכ"ל בצלם ארה"ב, יו"ר צעירי מרצ ונבחר לנשיא ועידת מרצ. עצם העובדה שבסיטואציות מסוימות הוא 'בן הזוג של...' היא מחיר עבורו. אבל מרצ היא מפלגה פתוחה ודמוקרטית. אין פה מינויים ולא שריונים".

     

    הוא מנהל את המטה שלך?

     

    "יש למטה מנהל בשכר, ויש מנהל קמפיין בתשלום. כרגע אורי בחל"ת. לפני כן הוא היה במשרה מלאה בהסתדרות וסייע לנו בערב. הוא תומך בי כמו כל בן זוג".

     

    יש החוששים במרצ מהפאוור קאפל שלכם, שרואים בכם סוג של "בלוק"?

     

    "יש מי שמנסה לנגח אותנו, ספגנו כמה הערות מגעילות בהקשר הזה. אני לא יכולה להגיד שזה לא פוגע, אבל זה דווקא מחזק את הזוגיות שלנו, מחשל אותנו, הופך אותנו ליותר חסינים. הרבה אנשים שמכירים את שנינו רואים שמדובר בשותפות שוויונית. יש פה מודל פמיניסטי – לא מדובר בגבר מצליח עם 'האישה שלצידו', וגם לא להפך. בפריימריז הבאים הוא יצטרך להחליט".

     

    נערת הפוסטר

     

    הבחירות במרצ ייערכו בעוד כשבועיים, ב־22 במארס. שני המתמודדים המרכזיים מולה הם אבי בוסקילה ואבי דבוש. שניהם מעורבים בשיח החברתי, מייצגים משהו שונה לגמרי ממנה. ועם זאת, זנדברג נחשבת למועמדת המובילה.

     

    יש כאלה שרואים בך נערת פוסטר של השמאל: תל־אביבית, אשכנזייה, משכילה. מרצ הישנה והמוכרת. אבי בוסקילה הוא מזרחי, רב־סרן, גיי, מישהו שאולי יכול להביא למרצ קהלים חדשים. עד כמה את מרגישה מאוימת ממנו?

     

    "כמו כל דבר שאני עושה בחיים, אני לוקחת את הבחירות האלו מאוד ברצינות. אני לא מאוימת מכלום, ולא לוקחת שום דבר כמובן מאליו. אני בטח לא מזלזלת באף אחד מהמועמדים מולי. כל ערב אני נמצאת בחוג בית או שניים, ובכולם יש היענות גדולה. אין לי ספק שיש לי תמיכה אדירה, ולכן המסר שלי לתומכיי הוא שחייבים לצאת להצביע. כל קול קובע.

     

    "אבי הוא מועמד ראוי ואני מאמינה שהוא יהיה חלק מההתחדשות של מרצ. אבל אני המועמדת הטובה ביותר כדי להוביל. אני מגיעה אחרי חמש שנים בכנסת וארבע שנים במועצת העיר תל־אביב, שנים של פעילות פרלמנטרית וציבורית מוצלחת עם יכולת מוכחת לייצר בריתות ומהלכים. ומצד שני, אני לא מספיק זמן פה כדי להתרגל לייאוש ולדכדוך שאפף אותנו. אני מגיעה עם מספיק אופטימיות ותקווה כדי להוביל את מרצ ממה שהייתה למה שהיא יכולה להיות".

     

    אבי דבוש צמח מהפריפריה. את לא סבורה שזה יכול לתת לו יתרון להגיע למזרחים בפריפריות?

     

    "שניהם מועמדים ראויים לרשימה לכנסת. כשאבי דבוש היה ממובילי התנועה לעתיד הנגב המערבי יחד עם תושבי עוטף עזה, הם פעלו למען הסדר מדיני כדי להבטיח את שלומם ושגשוגם של תושבי האזור. השלום זה לא איזה חלום תל־אביבי. כיו"ר מרצ, אקים מטה פריפריה לקהלים חדשים שאני מקווה שאבי דבוש יוביל. אני מקווה לראות גם את אבי בוסקילה ממשיך איתנו ועוד רבים וטובים".

     

    ראית את הסדרה "סאלח, פה זה ארץ ישראל"? עומק הפצע של המזרחים מסביר למה כל כך קשה לשנות את העמדות שלהם מבחוץ.

     

    "המאבק המזרחי הוא מאבק חשוב ומשמעותי בהיסטוריה של ישראל. עד שלא נכיר בו לעומק ונעשה תיקון הוא לא יירפא. אני רואה הרבה קווי דמיון בין המאבק המזרחי למאבק הפמיניסטי ומחויבת לתיקון, קודם כל כי זה צודק ונכון.

     

    "להכרה ותיקון יש ביטויים גם סמליים וגם ממשיים – בהקצאת משאבים, בסגירת פערים בהשכלה ובתעסוקה, בייצוג בתרבות, בחומרי הלימוד, בהיסטוריה כך שתספר את הסיפור של כולם. היו כמה הזדמנויות שבהן השמאל פיספס את המהפכה הזאת. אני לא רוצה להתעלם מהבעיה. מרצ חייבת להיות יותר מגוונת גם בייצוג ובנראות וגם בנושאים ובאג'נדה. מהפכת המכללות שהנגישה את ההשכלה הגבוהה בכל הארץ, וחוק הדיור הציבורי שמרצ הובילה היו מהלכים של הכרה בכך שלעוני יש צבע, ושהשכלה היא גם שאלה של גיאוגרפיה.

     

    "כישראלית וכאישה פוליטית ואקטיביסטית, אני מרגישה בושה על כל אחת מהעוולות שנעשו ועדיין נעשות, כלפי נשים, כלפי מזרחים, כלפי ערבים, ולמרצ צריך להיות תפקיד בתיקון הזה".

     

    עד כמה כנסת ישראל 8102 היא מקום פמיניסטי?

     

    "היא מקום פמיניסטי במובן הזה שיש שם פמיניסטיות מובילות, אבל היא גם מקום שיחסו לנשים הוא כמו כל מקום אחר בחברה הישראלית: אין ייצוג הולם לנשים, ויש הקטנה, זלזול, תופעות שכל אישה בישראל חווה".

     

    יש גם הטרדות מיניות?

     

    "יש. וחוויתי".

     

    מתי? ממי?

     

    "אני לא רוצה לרדד את זה לאנקדוטה כזאת או אחרת, כך שלא אכנס לפרטים. רק שיהיה ברור שגם בין כתלי הכנסת זה קיים. הכנסת לא שונה בהקשר הזה מאף מקום אחר. גם בין כתליה יש הטרדות". •

    הצגנו בפני תמר זנדברג 20 שמות וביקשנו ממנה להגיב עליהם בקצרה. וזה מה שיצא
    יאיר לפיד: "פוליטיקאי חסר אידיאולוגיה, חלק מתופעת הפוליטיקת אינסטנט, עם הרבה שאיפות. בכל זאת אולי יהיה ראש ממשלה. הטוען לכתר של המחנה שלנו".

     


    פרסום ראשון: 07.03.18 , 00:32