כך נגאלנו
שמונה שנים עברו - אבל הן עדיין נושאות את הצלקות שהותירה בהן הכת הפוליגמית של גואל רצון. עכשיו, בעקבות סדרת הדרמה "הרמון" שהציפה בהן את הזיכרונות, חמש מ"נשותיו" מספרות בגילוי לב על ההתפכחות, על מאבק השיקום שלא מסתיים — ועל חייהן החדשים
שמונה שנים אחרי שהכת הפוליגמית של גואל רצון התפרקה, שמו זינק שוב החודש אל הכותרות ועורר סערה. זה קרה בעקבות סדרת הדרמה הישראלית "הרמון", שהציפה זיכרונות קשים בקרב חלק מ־17 נשותיו, שעדיין מלקקות את הפצעים הנפשיים.
רצון הורשע ב־2014 ונשלח לרצות 30 שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע בביצוע עשרות עבירות מין בנשותיו, אולם זוכה מעבירת החזקה בתנאי עבדות. ערעור שהגיש לבית המשפט העליון על חומרת עונשו — נדחה.
סדרת הדרמה "הרמון", שנכתבה בין היתר בהשראת ספרה האוטוביוגרפי של אחת מהנשים, מעיין סמדר, "נביעת אמת — חיי בצל גואל רצון", נכתבה על ידי ענת ברזילי, הדר גלרון וגדי טאוב ומשודרת בערוץ רשת 13. היא מעוררת רגשות מעורבים בקרב הנשים, שכן היא מזכירה להן לדבריהן את החיים בצל הגורו שהשתלט על חייהן, ולא כולן מסוגלות לצפות בה.
"השחקן אלון אבוטבול מדהים", סיפרה אחת הנשים, "כי הוא מזכיר אותו במראה החיצוני. וזה מחזיר אותי לשם".
כינסנו השבוע חמש נשים, המספרות על חייהן לצד גואל רצון, על הערצתן העיוורת, על התפרקות הכת, ניסיון השיקום הקשה, ועל החיים החדשים שלהן כיום. הנשים מיוצגות על ידי עו"ד עמית חדד ועו"ד מאיר אברהם ממשרד ד"ר יעקב וינרוט ושות', וע"י עו"ד שמעון כ"ץ. חוויותיהן וזיכרונותיהן מורכבים, אבל כולן משיבות בלאו החלטי על השאלה, האם יהיו מעוניינות לשמוע מגואל רצון, לחדש איתו את הקשר או לחזור אליו.
"האמנתי שכל העולם בחוץ רע, ורק אצלו טוב"
יהודית הרמן, בת 37 מקיבוץ שפיים. הייתה מ”נשותיו" של גואל רצון. הגיעה אליו אחרי ששמעה עליו מחברות בשכבה. חיה איתו 12 שנים והביאה איתו חמישה ילדים
"שמו של גואל רצון הילך קסם על התלמידים בשכבה", מספרת יהודית הרמן. "שמעתי עליו בסוף י"ב מחברות בכיתה ומאחת מבנותיו שלמדה איתנו. היא סיפרה שהוא אדם רוחני וגם איש משפחה למופת. מאחר שהגעתי מבית מורכב חיפשתי חום ותחושת משפחה והרגשתי שאני חייבת ליצור איתו קשר. סיפרו לי שהוא הילר מאוד גדול, אדם מאוד חכם וגם אוהב בני אדם. מה שהכי כבש אותי זה שהוא אוהב את המשפחה שלו ושומר על כל נשותיו וילדיו כעל בבת עיניו. אבל אז", היא אומרת במרירות, "לא הבנתי את מלכודת הדבש הזאת.
"רק היום אני מבינה שיכולתי לברוח, אבל השבי היה עמוק בראש. היה לי פחד מוות שאם אעזוב, גואל יוכל לפגוע בי בכוחות שלו, כי הוא יצר לי עולם מעוות. האמנתי שכל העולם בחוץ רע ורק אצלו טוב".
רצית להצטרף לחיק המשפחה?
"לא חשבתי להיות האישה שלו. רציתי רק לפגוש אותו מבחינה רגשית וכתבתי לו מכתב מאוד כן. תיארתי לו שם את הקושי המסוים שהיה לי בבית ושאני חיה מתוך תחושת בדידות. אחרי שלושה ימים קיבלתי טלפון מאחת מנשותיו שהוא קיבל את המכתב ורוצה להיפגש איתי, וכבר באותו הערב היא אספה אותי אליו. הגענו לבית שלו בשכונת התקווה בתל־אביב. גואל שאל המון שאלות ועשה עליי רושם גדול. אני בעיקר זוכרת את הדרך שבה הוא דיבר איתי. בנחת, ברוגע, כאילו שהכל בסדר כזה, ו'אל תדאגי'. בסוף הערב הוא נתן את מספר הנייד שלו ואמר שאני יכולה תמיד להתקשר ולספר לו הכל. בחוויה שלי הגעתי לאדם מיוחד, רוחני וטוב לב. לא תיכננתי בשלב הזה עוד כלום.
"מפה בעצם התחיל קשר טלפוני צמוד שבו הוא הסביר לי איך מתנהלים בחיים וייעץ לי בכל דבר. כשסיימתי את הבגרויות והתיכון נפגשנו שוב בדירתו. הוא חי שם לבד ומאותו יום התחיל קשר אינטנסיבי של מפגשים ושיחות. גואל דיבר על עצמו כעל אדם גדול בעל יכולות לרפא אנשים. לפתע הוא שאל אם אני רוצה להיות חלק מהמשפחה שלו, אבל לא הסביר לי מה זאת המשפחה. עניתי לו בחיוב, אבל עוד לא שמתי את זה מולי. ואז החלה תקופה של חצי שנה שבה עדיין חייתי ועבדתי בקיבוץ, ונמצאתי בקשר מאוד הדוק איתו. בהדרגה, גואל השתלט עליי פיזית ורגשית וניתק אותי מכולם. הוא חקר אותי, מה אני עושה ולאן אני הולכת. יד אחת מלטפת ויד אחת מחזיקה אותי קצר. כיוון שהיה לי חסך פסיכולוגי עמוק, נשאבתי לזה. לא הבנתי שמדובר במניפולציות. זה נראה לי מחמיא שאכפת לו ממני ושככה אוהבים. בהמשך הוא ניסה למנוע ממני להתגייס ולא הצליח, ותוך כדי הצבא הכיר לי חלק מנשותיו".
ואז היחס השתנה: "גואל כפה עלינו לעבוד רק במשק בית, כי יש בזה הרבה כסף שחור, ואת צריכה שלא יהיה שם גבר, כי גואל לא רצה שנתפתה או שיתחילו איתנו. הוא מנע מאיתנו להתפתח וללמוד. הוא העדיף תמיד את מי שקנתה לו בגדים, מחשבים יקרים, ספרים, דיסקים וסרטים הודיים שאהב. בשנתיים האחרונות היו לי המון מחשבות שמשהו לא בסדר. שקורים דברים שמרגיזים אותי, שהוא עושה בנו מה שהוא רוצה, אבל לא ידעתי לשים את האצבע וחשבתי שאני לא בסדר שאני חושבת עליו ככה. גואל הרחיק אותי לגמרי מהמשפחה שלי. לא ראיתי אותם עשר שנים. הם ניסו ליצור קשר בהתחלה וחדלו כשראו שאני יותר מדי בתוך זה".
איך את שורדת היום?
"לקח לי המון זמן להבין מי נגד מי ומה קורה, כי לוקחים ממך את הזהות שלך ואת לא מבינה מה את ולא מרגישה כלום. כך שלהתחיל לגבש את עצמך בחזרה זה מאוד קשה. כל מי שהכיר אותי ניסה לעזור לי. המשפחה, הקיבוץ. קיבלו אותי בחום ולא כעסו עליי. שנה וחצי אחרי שגואל נעצר, עוד הייתי על אוטומט. לא הבנתי שהייתי בכת ולא בדקתי מה זה. היום אני מרצה על הפרשה (הזמנה להרצאות: דוא"ל: info@martze.co.il).
מה הלקח שלך מהפרשה?
"העליתי הצגה מרגשת בשם 'שייכת' שמספרת את כל הסיפור ומסבירה איך אפשר ליפול כשמחפשים חום, אהבה ומשפחה. לא הבנתי שאפשר לקחת צעירה שלא מבינה מחיים שלה, להפוך אותה לעבד, לשעבד אותה, למנוע ממנה לגדול ולהתפתח ולהביא ממנה כל כך הרבה ילדים. הוא רצה כמה שיותר ילדים, כי היה לו חזון להקים מדינה בתוך מדינה. הוא היה מהלל את מי שהביאה לו הכי הרבה ילדים. הוא אדם עם תפיסת חיים חולנית ומעוותת. אין לי שום רצון לדבר איתו, לשמוע עליו או לחזור אליו".
"הקנאה ששררה בינינו שירתה אותו"
שרי הורוביץ, האמצעית מבין שלוש אחיות שהפכו ל"נשותיו" של גואל רצון, אחרי שאמן הצטרפה לכת. חיה איתו 12 שנים וחצי, ולא ילדה לו ילדים. חודשיים אחרי שעזבה את הכת חזרה לחבר הראשון שלה, והיום יש להם שני ילדים
"גואל הגיע אליי דרך המשפחה. הכרתי אותו מגיל 14. אמא שלי ניסתה לסייע לבת דודתה א' שהייתה מבוגרת ממנה, נלכדה ברשתו - ונפלה בעצמה. אמא הייתה חד־הורית עם שלוש בנות, במצב כלכלי קשה ונטייה להיכנס לדיכאונות. גואל ניסה לסייע לה, אבל במירכאות. הוא צייר את עצמו כהילר, בעל יכולות ריפוי וקבליסט, והפך חבר טוב שלה. היה מגיע אלינו אחת לשבוע כדי לעזור ולייעץ. מדובר בתהליך של שנים עד שהוא מבסס את מעמדו.
"הערצתי אותו. וואו. איזה אדם נמצא לידי. התייעצתי איתו בכל דבר, אבל לרגע לא כיוונתי להיות אשתו. לי הוא גרם להפסיק לעשן, בהמשך הפריד אותי מהחבר שלי וטען שאני מיועדת לו. נכנסתי לכת בגיל 18 ויצאתי בגיל 30. בקבוצה הפעילה והעיקרית היו עשר נשים שילדו לו ילדים. היו נשים יותר מבוגרות שנמצאו פחות בתמונה. כשאת עוברת את תהליך השאיבה ורואה קבוצת נשים שמעריצה אותו, את מתיישרת איתן. ומהרגע שנכנסת, לא משנה מה הוא כבר יעשה, את מקבלת את זה. הקנאה ששררה בינינו שירתה אותו, כי את כל הזמן רוצה להיות יותר טובה. יש שם ים של יצרים ואת רוצה להיות גבוה יותר ומתחילה להתנזר. אין ברירה. למדנו לקבל האחת את השנייה. הקעקועים היו עבורו סמל לנאמנות. הוא אמר שמי שלא תקעקע את דיוקנו היא מנוולת וזבל. הוא יחשוד בה, יחקור אותה ויהיה חמור מאוד אם היא תיתפס בשקר. אני קיעקעתי. היו שהגזימו ועשו יותר. את לא מספיק טובה אף פעם".
היו עונשים?
"עונשים וקנסות. העונש הכי חמור היה חרם שהוא מכריז על אישה, שבמסגרתו הוא מתעלם ממנה לגמרי ואוסר על הנשים האחרות ליצור איתה קשר, עד שהיא נשברת לגמרי ומתחננת אליו".
זה הוריד מערכך שלא ילדת לו?
"הוא אמר שאני לא מספיק טובה ולכן אלוהים לא מזכה אותי. היה לי מעמד טוב אצלו, גם כי הייתי אישה יפה וגם כי היה לי 'סיי'. הייתי המנהיגה. הייתי הגב הכלכלי וגם מבחינה ביצועית הייתי הפעילה. עבדתי במשק בית מהבוקר עד הערב עם משכורת מטורפת. לכל אחת היה חשבון בנק וקופה משותפת שממנה קנינו לו דברים: מקרר, מחשב, משקפיים, מצלמות. עבדנו בשבילו בפרך. קנינו גם שני רכבים כדי שנוכל להתנייד והכל היה על שמי. אחריי הצטרפו שתי אחיותיי כנשים שלו. עם אמא הוא לא שכב. אבל היא הייתה חלק מהכת עם כל המגבלות".
בדיעבד, את כועסת על אמא שלך שאיפשרה זאת?
"חד־משמעית לא. אמא ראתה כמה שגואל אדם נפלא וחשבה שהיא נותנת את בנותיה לאדם הכי מדהים. חצי פאקינג אלוהים.
"הכת התפרקה בינואר 2010, אחרי שאחותי הקטנה החליטה לברוח ובעקבות תלונתה גואל נעצר. אבל האמת שעוד קודם היה שבר בגופי. התקרבתי לגיל 30 ואמרתי לעצמי: 'רגע, אני צריכה לבקש רשות כדי לרדת לקנות בקבוק מים?' התחיל תהליך של התפכחות אצלי וכשנחקרתי במשטרה היה לי מאוד קל.
"בתוך תוכי חיכיתי לזה. נשאלתי על יחסו של גואל אליי ואני שומעת מהם במה הוא חשוד ולא מאמינה.
היינו מפוזרות במקלטים לנשים מוכות. כולן בוכות ואני היחידה שיצאתי לעבוד. הכל היה על שמי: פקסים, טלפונים ומיילים. הייתי צריכה להתיר את הקשרים האלה ולמכור את הרכבים — עומס מטורף. ובתוך כל זה, בתוך חודשיים נכנסתי להיריון מהחבר הקודם שלי. ירדתי לחפש אותו באילת והתחברנו שוב והיום יש לנו שני ילדים מקסימים".
ומה היום?
"כבר כמעט שבע שנים אני עובדת, מרצה על הפרשה תחת הכותרת 'כוח רצון', מסבירה איך מתמודדים נפשית עם מכלול החיים בכת, ועושה תואר ראשון במדעי החברה והרוח, עם ממוצע 90. כל האחיות ואמא התאחדו ויש לנו קשר מצוין היום, וגם עם חלק מהנשים".
מה דעתך על הסדרה “הרמון”?
"היא מעולה. היא לא ממש מבוססת עלינו. היא מזכירה כמה דמויות, אבל היא בהחלט משקפת את מה שקורה בכתות. המטרה שלנו היא שאנשים לא ישפטו ושיבינו איך קורים תהליכים כאלה. אם אנשים מתחברים לאבוטבול שם זה טוב, כי גם אנחנו ראינו את גואל כאדם מדהים. גואל היה יותר חכם מאלון. אצלנו, בניגוד לסדרה, לא היה מתח בבית וגם לא היררכיה. התקשורת איתו הייתה חופשית ולא הייתה אישה שצריך לבקש ממנה אישור כדי לדבר עם גואל. יכולת להרים לו טלפון בעצמך ולדבר. זה תמיד שיחק לטובתו שהיה לך ערוץ ישיר אליו ואף אחת לא יודעת על מה הוא מדבר איתה. ולכן כל המלחמות התנהלו בשקט".
מה הלקח שלך מהפרשה?
"גואל הוא רק דוגמה קטנה למה שאפשר לעשות לאנשים, והוא גרם לנזק הרסני למאה שנים".
"לקחתי את שמונת ילדיי וברחתי, מחוסרת כל"
יעל פפר, בת 44, אחת מ"נשותיו" הוותיקות של גואל רצון. חיה איתו 15 שנים וחצי והביאה איתו שמונה ילדים. ניסתה להימלט כמה פעמים עד שהצליחה, ארבעה חודשים לפני שרצון נעצר
"זאת הייתה שעת לילה מאוחרת. הבטתי בלחייהם הוורודות של שמונת ילדיי ושאלתי את עצמי: 'איך אחלץ מהמקום הזה מבלי להילחץ?' כי ילדיי זקוקים לאמא חזקה שתשמור עליהם, בלי לאבד את הכוחות. נולדתי למשפחה אמידה ממושב מבוסס ממרכז הארץ. הוריי לא החסירו ממני מאום ועם זאת חשתי ריקנות ושאלתי את עצמי אינספור שאלות על משמעות וקיום החיים ומה התכלית. כשהתבגרתי היה לי חלום להיות אשת עסקים מצליחה ונרשמתי למכללה למינהל. במקביל לא הפסקתי לחקור את עולם הרוח. עניינה אותי העובדה שיש אהבה בעולם ואני מבינה אחרת, כי העולם מושתת רק על אינטרסים".
איך ומתי הגעת לגואל רצון?
"הכרתי אותו בתל־אביב כשהייתי בת 21. זה היה באמצעות אחת מנשותיו שמאוד היללה ושיבחה אותו כהילר גדול ואיש קבלה. הסתקרנתי וביקשתי להיפגש איתו. גואל שיקף בפניי מציאות שנשמעה לי מאוד מבטיחה, מכילה ומוגנת. ובעיקר הכילה רוחניות סוחפת. לאורך כל תקופת הידידות שנרקמה בינינו, תמיד הייתה לו תשובה שתשכנע אותי.
"כמו רבים היום, גם אני תהיתי: 'יעל, מה עשית שם? מה ומתי היה הרגע הזה שהחלטת להיות איתו?' לכאורה הכל נראה מבטיח, אבל מה באמת קרה שם, מתחת לפני השטח? עולם הרוח מאז ומתמיד סיקרן אותי, אך לא תיארתי לעצמי שהוא פרוץ כל כך ושמשתמשים בו ככלי לאינטרסים. ועוד איזה.
"מהמקום שבו חייתי איתו כמעט 16 שנה כ'מנטור' ואחרי ניסיון לא פשוט, אני מבינה היום שהעוצמה של 'המנטור' היא לעצמו, ולא מדובר בהעצמה של חברי הקבוצה. עיקר ההסתה שלו מופנית נגד החברה והמשפחה שנמצאים מחוץ לקבוצה, כדי להשיג שליטה. במקרה שלי, זו הייתה ההסתה נגד הוריי, ובעיקר נגד אבי ז"ל. במשך 14 שנים הייתי בנתק מוחלט מהאיש שאהב אותי כל כך. אני מעולם לא הפסקתי לאהוב את אבי, אך הייתי כבולה תחת אמירות ואיומים רוחניים של גואל, שבאותם ימים היו חזקים ממני וחילחלו חזק לתוך גופי ונשמתי".
ניסית לברוח משם?
"במשך השנים היו לי כמה ניסיונות בריחה. הראשון היה בגיל 22, אחרי לידת בתי הבכורה. החלטתי ששם אני לא נשארת. הרגשתי שגואל לא שם בשבילי כמו שהבטיח, אבל לא הצלחתי. בפעם השנייה ניסיתי לברוח אחרי שילדתי את הבת הרביעית. חיפשתי בית במקום סמוך לבית הוריי, אבל בכל פעם חזרתי בי, כי גואל תמיד טען שאני לא שפויה בצעדים שלי והצליח לדכא את הרצון והאומץ לקום לעזוב. "לא יכולתי לשתף שם איש בתחושותיי הנוראות. כל העניין של הפרד ומשול היה נטוע מאוד חזק במערכת הזאת. מצד שני, הייתה לי גם חשיבה אסטרטגית לטובת ילדיי. איך אני עושה את צעדיי הראשונים החוצה, מבלי שיזהו את זה בכת. ואז, רק לאחר לידתי השמינית, ארבעה חודשים לפני שהפרשה נחשפה ולפני שהמשטרה נכנסה לתמונה, ברחתי משם כל עוד נפשי בי.
"לקחתי איתי את שמונת ילדיי וברחתי, מחוסרת כל, אל הלא־נודע ואל מה שצופן לי עתידי. התחלתי את חיי מבראשית. זה קרה אחרי שהצלחתי סוף־סוף להסיר מעליי את כל האמונות המעכבות והפחדים שאחזו בי שנים ארוכות. התחלתי לבנות את חיי כאישה עצמאית, ללא מרות. מאז אני מתמודדת כאם חד־הורית לשמונה ילדים, עם כל המורכבות שבדבר".
איך את שורדת היום?
"בעזרת הרבה תמיכה מהמשפחה. הגשמתי את החלום ואני היום מרצה. ספרי: 'גאולה מרצון' שהופץ לראשונה לפני שש שנים הפך לרב־מכר, ואני עובדת היום על הצגה שתתבסס עליו, בהפקת 'מסטיק שיווק והפקות', במקביל להרצאות שהמוטו שלהן הוא 'הגישה שלנו כלפי החיים, קובעת את הגישה של החיים כלפינו'. אני גם מנחה סדנאות בשם: 'מחד־הורית — לחדה בהורות'.
"בשורה התחתונה, אני שמחה שיש לי היום את היכולות והכלים להעביר הלאה את נורות האזהרה. לדעת לזהות מהם הסימנים של 'כת' וכיצד להתמודד איתה. הרצאותיי הן מגוונות וכך גם קהל היעד שמגיע אליהן. בהרצאותיי לבני נוער אני שואלת: 'האם אתם יודעים מהי שרלטנות?' — זה עצוב שהם משיבים בשלילה. מכאן אני פותחת בהרצאה".
מה הלקח שלך?
"כל אדם צריך לבחון את עצמו לאורך חייו. מדי פעם לעצור ולעשות דין וחשבון עם עצמו. להבין מה הניע אותו להתנהל כך בעבר ומהן התובנות שלו לעתיד. האם מה שמניע אותי הוא פחד? או מקום מכבד?"
האתר: www.yaelfeffer.co.il. בפייסבוק: יעל פפר.
מייל: yael210000@walla.com
"הבנתי שהייתי חמותו של השטן"
שולי ברזילי, בת 59, מתל–אביב. חיה עם רצון 27 שנה. אִמן של שלוש מ”נשותיו”
"ההתפכחות שלי הייתה הקשה משל כולן", מספרת שולי ברזילי, 59, אמן של שלוש מנשותיו של רצון, וחברה בכת בעצמה. "אחרי שהכת התפרקה, התמונה התבהרה ואני קולטת שהייתי חמותו של השטן. הסתגרתי בבית תקופה ארוכה, מנותקת מכולם. עברתי מספר ניסיונות התאבדות, פתיחת גז, כדורים פסיכיאטריים, כניסה ויציאה מבתי חולים. תוסיפי לזה את הביקורת הקשה וחיצי הרעל מצד אנשים כלפיי ברחוב. והכי גרוע — מצד בנותיי שלאט־לאט התפכחו בעצמן והפנו אליי בהתחלה אצבע מאשימה, עד שהבינו שגם אני הייתי קורבן".
איך הכרת את גואל רצון?
"הכרנו לפני 27 שנה. הייתי גרושה עם שלוש בנות וגרתי אצל אבי, אחרי שאמי נפטרה כשהייתי בת 18. דודה שלי ביקשה שאסייע להוציא את הבת שלה, שהייתה מבוגרת ממני, מהכת של גואל רצון, כי הוא ניתק אותה מהמשפחה. יצרתי איתה קשר והיא אמרה לי שהיא אוהבת אותו, שהוא אדם מואר, הילר שמרפא אנשים והוא קבליסט שכולו 'זוהר'. אדם טוב כמו רב, כומר. הוא בא אלינו לפגישת היכרות הביתה, וזה היה בדיעבד כמו להוביל את העכבר אל הגבינות. אבא סילק אותנו מהבית, כי הוא ידע ושמע מאחותו מי זה גואל רצון. הלכתי לגור עם הבנות אצל חברה טובה, וגואל כתב למעננו מכתבים לכל משרדי הממשלה עד שקיבלנו סיוע לשכר דירה. זה נרשם לכאורה לזכותו. גואל לימד אותי קבלה, וביקש במקביל שאאסוף לו מהעיתונים ידיעות נגד הממסד: משטרה, עורכי דין ורשויות הרווחה. אחר כך השתמש בזה כדי להוכיח לנשים שהעולם בחוץ רע ורק אצלו המפתחות לגן עדן.
"אנשים התחילו להגיע אלינו כדי שירפא אותם, לכתוב מכתבים ולבקש ממני לקבוע להם פגישות איתו. אילנית הגדולה הייתה צולעת תקופה והוא לכאורה ריפא אותה. לבת אחרת אמר שהיא סובלת ממים בברכיים והנה הוא ייבש אותן עבורה. אם היה מעביר עליי יד כהילר והייתי אומרת שאני לא מרגישה כלום, הוא היה מאשים אותי שזה בגלל שאני מתנגדת. הוא השתלט לי על הנשמה ועל המוח. לא מבינה איך לא עמדתי על המשמר ולא ראיתי שהוא חושק בבנותיי, עד שהוא הפך אותן בהדרגה לנשותיו. זה קרה כי הוא בא אליי בתחכום, לא בכוחניות, תיפקד כמו אבא שלהן והפך לאלוהים בבית. הוא הכריח גם אותי לקעקע את הדיוקן שלו כהוכחה לנאמנות, אבל ללא כיתובים: 'גואל אהובי'. מצד שני אסור היה לי להכיר גברים. כשיצאנו משם הסרתי את הקעקועים חלקית".
איך לא הפכת לאחת מנשותיו?
"גם אני תהיתי. כששאלתי אותו האם הוא אוהב רק צעירות, הוא אמר: 'את משוגעת, מדמיינת, אאסור על הבנות שלך להיפגש איתך, לא תראי את הנכדים, ואל תספרי עליי כלום. יגידו שאת מטומטמת, כי לא יאמינו לך, אז עדיף שתשתקי. אני בוחר רק נשים מיוחדות'. לפני 13 שנה אבי גסס בבית חולים והוא אסר עליי ועל בנותיי ללכת להלוויה ולשבעה. הדבר הראשון שעשיתי כשהוא נתפס היה לעלות לקבר של אבא ולבקש סליחה.
"גואל הפך את הבית שלי לסטודיו לצילום שלו. אסור היה לי לפתוח את החלונות והתריסים בבית: כי 'מה את זונה? יסתכלו עלייך גברים מהרחוב'. הוא אסר על הנשים להרכיב משקפי שמש , כדי שיראה על מי הן מסתכלות. כולן קנו לו דברים יקרים. אחר כך הוא סיכסך ביני לבין הבנות".
הוקל לך כשהוא נעצר?
"הוא חשד שזה יקרה. חודש קודם הוא עשה לי שטיפת מוח לקנות לו את פסל שלושת הקופים ללמד את נשותיו 'כי הם מטומטמות ואוהבות לדבר'. כשחשפו בפניי עוד ועוד עדויות, נפלה לי הלסת מהההלם. צרחתי לא רוצה לשמוע".
את צופה בסדרה “הרמון”?
"לא. אני לא מסוגלת לצפות בה. אבל היא אכן משקפת אותנו ואת כל מה שקרה. כי כולנו היינו הקורבנות שלו".
איך את שורדת היום?
"אני עדיין חיה לצערי באותו בית, שספוג באנרגיות השליליות ובכל הזיכרונות הרעים. לא יכולתי להכיל את זה שמסרתי את הבנות שלי למפלצת. נכנסתי לדיכאון חזק. כל שני וחמישי הדלקתי את הגז, חטפתי אקדח לשוטר, בלעתי כמויות של כדורים. אי־אפשר לחיות עם זה. להתמודד עם האשמה של הבנות שלי — זה לא היה קל, עד שלאט־לאט כולנו הצלחנו להשתחרר".
"הוא כפה עליי לוותר על הבן הראשון שלי"
אילנית פורת, בת 40, הבכורה משלוש אחיות שהפכו ל"נשותיו" של רצון, אחרי שאמן הצטרפה לכת. חיה איתו עשר שנים והביאה איתו ארבעה ילדים. היום חיה בזוגיות, עובדת במרכז יום לקשיש ומרצה, אבל נמצאת במצב כלכלי קשה
"ביום שבו המשטרה פשטה על הבניין שלנו, הייתי האמא התורנית ששמרה על הקטנטנים בזמן שהנשים האחרות יצאו לסידורים ולעבודה והילדים היו בבתי ספר", מספרת אילנית. "אמרו שגואל נעצר ולקחו אותנו לתחנה. כל הרחוב היה סגור עם ניידות, מחסומים ומשטרה וכל השכנים בחלונות. בתחנה פירטו לי את החשדות החמורים נגדו וסירבתי להאמין. שאלו אותי, זה בסדר שאת ואחיותייך הייתן נשותיו? ואמרתי: מה הבעיה? הגנתי עליו. אני אוהבת אותו. הוא האבא של ילדיי. בעל טוב, מה רע? סירבתי לשתף פעולה עד שאראה את ילדיי. כשנחשפתי לחומרים ולהקלטות לקחתי כדור הרגעה ופתחתי את הכל. אנחנו לא ראינו כלום. פעלנו על אוטומט, כמו רובוטים".
איך הכרת את גואל?
"הכרתי אותו מגיל 14, דרך אמא שניסתה לעזור לבת דודה שלה שהצטרפה לכת. הוא הפך ליועץ הרוחני שלה והשתלט על כל הבית שלנו. גדלנו בבית שהעריץ אותו. בשבילנו הוא היה אלוהים. כשהייתי בצבא, בגיל 18 וחצי, גואל הכריח אותי להתחתן עם החבר שלי דאז, שהיה אז בן 27. הייתי בדרך מהצבא לבית וקיבלתי טלפון מאחת מנשותיו שבירכה אותי במזל טוב. בכיתי. מי רצה להתחתן? אבל גואל אמר, והוא יודע מה טוב בשבילי. אם הוא היה מציע לי, הוא ידע שאסרב לו, אז הוא כילכל את צעדיו בתבונה. המוטו שלו היה: להיות במקום הנכון בזמן הנכון. איך שהתחתנו גואל לחץ להביא ילדים. כשהילד נולד התחילו בעיות ביחסים ובריב הגדול הראשון שהיה לי איתו, באתי לאמא. גואל חפר לי כל הלילה ולקח אותי על הבוקר לרבנות להתגרש. הכל מהר. לא נתן לנו הזדמנות להשלים.
"ואז גואל אמר לי: מי ירצה אותך, גרושה עם ילד? את תידרדרי לזנות ולא תצליחי. הייתי אומללה ומסכנה. מי ירצה אותי? במשך שנתיים הוא חיזר אחריי עד שהציע לי להצטרף לנשותיו. 'תראי איך טוב להן והן מאושרות איתי'. הייתי בת 22. יש בינינו פער של 28 שנים. הוא לקח גם את שרי אחותי האמצעית, וגרנו באותה דירה. התחושה הייתה טבעית, כאילו אנחנו מיועדות לו. הייתה קנאה בין הנשים: מי תביא לו הכי הרבה ילדים.
"אחרי ארבעה ילדים החלטתי שאני לא מוכנה יותר ללדת כל שנה. ככל שאת מביאה יותר ילדים, את עולה אצלו ברוחניות. בשלב מסוים הוא כפה עליי לוותר על הבן הראשון שלי, כי הוא לא מזרעו, ולהעביר אותו לחזקת הגרוש שלי. 11 שנה היינו בנתק והיה מאוד קשה, אבל סתמתי את הפה".
היו עונשים?
"הרבה. אם נדמה לו שהסתכלתי על גבר ברחוב היה אומר: את מנוולת, לא מגיע לך. קונס אותי, והעונש הכי חמור היה חרם. הוא לא מדבר איתך. אם מישהי מאיימת לעזוב, הוא אומר לה: 'עדיף שתתאבדי. אין לך לאן ללכת. את תידרדרי לזנות. אין לך שקל".
את צופה בסדרה "הרמון"?
"כן. זה עשה לי רע בהתחלה, כי השחקן אלון אבוטבול מאוד דומה לגואל בתנועות הגוף ובדיבור שלו. בכלליות הסדרה משקפת נאמנה את הדפוס ההתנהגותי של כתות".
איך את שורדת היום?
"זה תהליך ארוך. באופי שלי אני חזקה. אז הייתה לי התפכחות שכלית הכי מהירה לעומת השאר, אבל לא פיזית ונפשית. הייתי שמונה חודשים במקלט לנשים מוכות. פחדתי לצאת. אין היגיון לצאת אל הלא־כלום. אני עובדת במרכז יום לקשיש ומרצה על הפרשה ברחבי הארץ (יצירת קשר להרצאות: ilanit151@gmail.com), אבל כלכלית ונפשית מצבי קשה. אני לא מקבלת מזונות מהמדינה ולא ביטוח לאומי, כי אני עובדת וצריכה לפרנס את הילדים. כל הבית שלי יד שנייה ותרומות. הדבר היחיד שקניתי זה טלוויזיה ב־20 תשלומים”.
מה הלקח שלך מהפרשה?
"להקשיב לאינטואיציה ולהקשיב לעצמך. לא לרדוף אחרי החלום הוורוד. אין דבר כזה לא לחפש את האושר. הכל מתחיל ונגמר בראש שלך".
לפנייה לכתב/ת 
