חלון לים התיכון
הקלילות שנושבת מכיוון שבוע האופנה תל־אביב מיישרת קו לא רק עם מזג האוויר, אלא גם עם מצב הכיס של הלקוחה המקומית. שאפו לעידן לרוס על קולקצייה מדויקת של גלאם קז'ואלי ולקארן אוברזון על קולקציית ריזורט שמחה, כפיים לגדעון אוברזון על שילובן של נשים רגילות על המסלול, והמלצה שלנו: תעקבו אחרי המותג Mews שמדבר לפאשניסטות המקומיות בשפה ייחודית ובועטת
יומו השני של שבוע האופנה ותחילתו של היום השלישי מסמנים לא רק את המגמות של הקיץ הקרוב והחורף הבא, אלא גם את השחרור מגינדי, שנתן חסות בשנים האחרונות לשבוע האופנה, והקלה — גם עיצובית — מההוד וההדר המוגזם שאפפו את האירועים בשנים האחרונות. לכן אפשר היה לסמן איזו קלילות אופנתית שסוף־סוף הלמה את הרחוב והאווירה המקומיים ולא רק את הניסיון הנואש לעשות כאן אופנה זוהרת שאינה קשורה למרחב, לזמן (ולכיסם) של רוב הצרכנים.
אפשר היה לראות איך עידן לרוס מציב שוב קולקציה ששירטטה גלאם מקומי קז'ואלי, כזה ששואב השראה מאיטליה של הסיקסטיז והסבנטיז א־לה סופיה לורן וגם קצת שיק רוסי מהמטפחות ומשקפי השמש של רבות מהדוגמניות שלו (תודה ללוטה וולקובה, הסטייליסטית של בלנסיאגה שהחזירה אותן לאופנה). שמלות החלוק, הפריטים הלבנים, והפשטות הזוהרת שלהם אולי לא נתנו את ה"וואו" המצופה מלרוס, אבל דווקא רגילותם נראתה נכונה ומוצדקת, בעיקר במתחם התחנה הסמוך לחוף הים התיכון כאן.
אווירת הקיט לא פסחה על הקולקציה של קארן אוברזון שעוצבה בהשראת עולם היצורים שצייר בנה רוי. זה היה שילוב בין סמלים צבאיים וסמלי מלוכה שנרקמו בשלל טכניקות ידניות שהצטרפו לדגמים בגוני נייבי כתום, לבן ופסים, והיוו אופציה ריזורטית מתוקה שהוכיחה עצמה כאופטימית ונכונה מתמיד. הבדים האיכותיים והתפירה המוקפדת של הקולקציה הזו צריכה להיות בית ספר למעצבים צעירים שזקוקים ליד מכוונת, בעיקר בכל הנוגע לתפירה ולגימורים, שהיו מושלמים במיוחד.
יחד איתה העלה גדעון אוברזון קולקציה בהשראה קינטית אותה הציגו לקוחות של המותג, בהן דליה רבין, שרון כידון, שרה פון שוורצה ואחרות. זה התכתב היטב עם המוטו של שבוע האופנה הזה: נשים במגוון מידות וגילאים שצועדות על המסלול. התצוגה של אוברזון הוכיחה שוב שלאופנה אין גיל, ושהבגדים נראים הכי טוב על הלקוחה האידיאלית של המעצב, ולא על דוגמניות דקיקות שרירותיות. במובנים מסוימים העובדה שכל הדוגמניות היו בנות 40 ומעלה (גם בת 80 צעדה על המסלול) הפכה את התצוגה לאחת התצוגות המרגשות, בלי שליפת שפנים מהכובע ועם הביטחון העיצובי הנדרש מהצגה כזו של הקולקציה. הגוון הלבן בשערן של חלק מהדוגמניות, הקמטים היפים והקומה האנושית של רובן הפכו את התצוגה למפגן אנושי (ואופנתי) יפה במיוחד.
היום השלישי נפתח בתצוגה משותפת לשלושה מעצבים צעירים, ששניים מהם הצליחו להחזיר את האמון בדור החדש של המעצבים המקומיים. נדב רוזנברג מהמותג NORTHERN STAR המשיך את הקו הקליל והאופטימי של רבים מהמעצבים (מטובה'לה ועד דורין פרנקפורט), עם קולקציה שנעשתה בהשראת תערוכתו של האמן הצרפתי BRUNO PEINADO, שהוצגה בפריז באביב האחרון.
הקולקציה כללה בדי דנים יפהפיים וקלילים, שילובים מנוגדים של בדים רכים ובדים קשיחים, פשתנים וכותנות קריספיות. ובעיקר שימוש בוולנים מכווצים שנחתכו בלייזר ודוגמו בעבודת יד. התצוגה ראויה לציון בגלל אווירת הקלילות והנינוחות שנשבה ממנה, עם אקססוריז טובים (תיקי היד האוברסייז!) ושילובם של בגדי גברים שהפכו את הסיפור לשלם ואת המעצב לאחד המותגים הרהוטים של השבוע הזה.
התצוגה של Mews (בעיצוב גל שיינפלד) הייתה ללא ספק אחת החזקות עד כה: קולקציה שחורה ומנצנצת, שכללה בגדים המשלבים בין גלאם גותי לספורט, עם משחקי שקיפויות, הדפסי מילים טרנדיים (אולי מדי) ואולי השוס של התצוגה — שילובן של רצועות מוכספות שהעניקו ממד תנועתי מהמם לדוגמניות שלה. הגלאם של שיינפלד אינו מתאים לכל אחת, אבל אין ספק שמדובר ביוצרת צעירה שמדברת לקהל הפאשניסטות המקומי ושמצליחה לנסח שפה ייחודית, בועטת ומהודקת שלא נראתה אפילו בתצוגות של וותיקים ממנה. ללא ספק התצוגה המדוברת של היום.
ואם רציתם אופנה אמיתית, הגם שלא הוצגה על ידי "נשים אמיתיות" (סליחה, אבל עם כל הכבוד גם דוגמניות הן נשים אמיתות, למיטב הבנתי), אפשר היה לראות את התצוגה של המותג SAMPLE של האחיות עינב זיני ונופר מכלוף ולהבין מהי אופנה עכשווית, מוקפדת, עשירה ואמיתית בלי אפילו סיפור גדול או השראה אחת. בתצוגה שכללה בגדי קרוז וערב אפשר היה להבחין בדיטליים יפהפיים כמו שרוולים מרופדים, הדפסי פרחים יפהפיים ואקססוריז מושלמים (ביניהם נעלי עקב בהדפסים דומים לבגדים) ותיקים בולטים שביססו את המותג כאחד הטובים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
