yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אוהד צויגנברג
    חדשות • 14.03.2018
    רבניות נגד הרבנות
    הן תלמידות חכמים שעוסקות שנים בלימוד תורה והלכה • אבל זה לא משנה לרבנות, שלא מאפשרת להן לגשת למבחן הסמכה העוסק בדינים הקשורים למחזור החודשי של נשים • "אנחנו משמשות ציבור גדול של נשים, זה אבסורד", אומרות הרבניות שמאיימות לפנות לבג"ץ • גורמים ברבנות: בוחנים רק מי שיכול לכהן כרב בפועל
    יעל פרידסון

    שורה של נשות הלכה דתיות פנו בימים האחרונים לרבנות הראשית לישראל בבקשה להירשם לבחינה של הרבנות על הלכות נידה, אך הרשמתן לבחינה במערכת הממוחשבת נפסלה ללא כל נימוק. כשאחת הנרשמות ניסתה לברר מדוע היא לא תוכל להיבחן, הסבירה לה נציגת הרבנות כי "לפי ההנחיות, אין אופציה לנשים לעשות את הבחינה". אם הרבנות לא תיענה לבקשתן, הנשים צפויות לעתור בעניין לבג"ץ.

     

    עו"ד שרה וינברג | צילום: אוהד צויגנברג
    עו"ד שרה וינברג | צילום: אוהד צויגנברג

     

    הבחינה שאליה מעוניינות לגשת הנשים הינה אחת מתוך סדרה של בחינות שעוברים אלפי המועמדים שמעוניינים לקבל הסמכה לרבנות. הבחינות הללו מקבילות לתואר אקדמי לצורך הגשת מועמדות למכרזים רלוונטיים בשירות המדינה, ולכן יש להן משמעות כלכלית לא מבוטלת עבור הנשים. זאת לצד ההכרה מצד המדינה בידע ההלכתי של העוברים את המבחן.

     

    בעקבות עתירה שהגישה תנועת אמונה לבג"ץ בשנת 2014, הרבנות מאפשרת היום לנשים להיבחן בנושא כשרות - מבחן שמהווה תנאי סף לעבודה כמשגיחת כשרות במסעדות ומטבחים - אך לא ביתר הנושאים כמו הלכות שבת, חופה וקידושין, תפילה ועוד. במקרה של הלכות נידה, מדובר בהנחיה אבסורדית במיוחד מכיוון שאלו הלכות העוסקות בדיני טומאה וטהרה של נשים בעקבות דימום הקשור למחזור החודשי, ובכל זאת רק גברים יכולים להיבחן בנושא.

     

    בעקבות הפסילה פנו השבוע המועמדות לבחינה, באמצעות ארגון "עתים", למנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, הרב יהודה גליקמן. במכתבן הן דורשות מגליקמן לנמק את ההחלטה לדחות את רישומן לבחינה.

      

    הנשים המבקשות להיבחן לומדות תורה והלכה כבר שנים רבות. הן בעלות ידע הלכתי נרחב שנבחן גם בשורה של בחינות חיצוניות וכולן מלמדות במוסדות תורניים ברחבי הארץ. בין הנשים: רחל קרן, ראשת בית המדרש במדרשת עין הנצי"ב; אביטל אנגלברג, בוגרת המכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום וישיבת מהר"ת בניו־יורק; שלומית פלינט, בוגרת במדרשת לינדנבאום והמכון התלמודי במת"ן וכיום לומדת בכולל ההלכה לנשים של ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב; ושרה סגל־כץ, בוגרת תוכנית ההלכה לנשים של בית מורשה והכולל ההלכתי לנשים של ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב וכן עמיתה בכולל ההלכה בבית מדרש הר־אל.

     

    עו"ד אלעד קפלן | צילום: אוהד צויגנברג
    עו"ד אלעד קפלן | צילום: אוהד צויגנברג

     

    "עמלנו בתורה ואנו משמשות ציבור גדול של נשים בכך שאנו משיבות על שאלות הלכתיות מתוך אותו הידע", מסבירה שרה סגל־כץ מסבירה את ההחלטה להירשם לבחינה, "ללא אפשרות להיבחן רשמית ולקבל הכרה, העמל שלנו כאילו לא קיים. הבחינה בודקת ידע שיש לנו והדבר הפשוט ביותר הוא שנוכל להיבחן כאחד האדם. כל עוד זה לא אפשרי זהו מצב אבסורדי שמייצר היררכיה פסולה בין בני ובנות אנוש, בטח מבחינה הלכתית. שהרי הלכות נידה מסורות לנשים, מחייבות נשים והן אלו היכולות להעיד על עצמן בנושא".

     

    עורכי הדין אלעד קפלן ושרה וינברג המייצגים את הנשים מטעם מארגון "עתים", בשיתוף עם מרכז רקמן באוניברסיטת בר־אילן ותנועת "קולך", מסבירים כי מדובר באפליה: "הרבנות אחראית על עריכת בחינות הלכה מטעמה של מדינת ישראל. לא ייתכן כי האפשרות לגשת למבחנים אלו תהיה חסומה בפני נשים. הנשים המבקשות לגשת לבחינה הינן תלמידות חכמים המהוות כתובת לאלפי נשים בנושאים הלכתיים. דחיית בקשתן היא פגיעה בעולם התורה, במוסדות התורניים בהן למדו ובציבור הרחב שרואה בהן כתובת תורנית".

     

    תגובת הרבנות הראשית: "מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית עורכת מבחנים לצורך בחינת כשירותם והסמכתם של רבנים או דיינים על פי קריטריונים שנקבעים על ידי מועצת הרבנות הראשית". גורמים ברבנות הוסיפו כי הרבנות הראשית היא גוף "המסמיך נבחנים לכהונת רבנים או דיינים בפועל ואין מטרתה לבחון ידיעות הלכתיות של כל דורש. מאחר ונשים לא נבחרות לרבניות בפועל, הרבנות לא יכולה להיעתר לבקשתן להיבחן".

     

     

    yed660100