yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: מיכאל שטינדל
    ממון • 18.03.2018
    כך פוספסה תוכנית להורדת מחירי הדירות
    מצד אחד, הממשלה מנסה לצנן את שוק הנדל"ן הרותח • מצד שני, אותה ממשלה לא עידכנה את התקנות שיאפשרו לגבות ארנונה כפולה מדירות רפאים ולהגדיל את ההיצע במרכזי הערים
    מאת רועי ברגמן

    מה קרה לתוכנית כפל הארנונה על דירות רפאים, שאמורה הייתה להגדיל את ההיצע בשוק הדיור? אחת הביקורות על תוכנית "מחיר למשתכן" שמוביל שר האוצר, משה כחלון, היא שזו אמנם מגדילה את היצע הדירות – אך בעיקר בפריפריה. במרכז, שם עתודות הקרקע נמוכות, ההיצע רחוק מלהדביק את הביקושים. אלא שמסתבר שיש פתרון, חלקי לפחות, שכבר קיבל את אישור הממשלה: הכפלת מס הארנונה על דירות רפאים – דירות מגורים שאינן בשימוש.

     

     

    אריה דרעי | צילום: עמית שעל
    אריה דרעי | צילום: עמית שעל

     

    כפל הארנונה עלה כהמלצה של הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג שהוקמה אחרי המחאה החברתית של 2011. "אכלוס דירות אלה יכול להרחיב מאוד כבר בטווח הזמן המיידי את היצע הדיור", נכתב בדוח.

     

    הוועדה מצאה כבר ב־2011 כי יש 46,855 דירות ריקות בישראל, שרובן מרוכזות בירושלים, בתל־אביב ובחיפה. המלצת הוועדה הפכה להחלטת ממשלה בשנת 2012, שקבעה כי יש להטיל על שר הפנים ושר האוצר לתקן תקנות שנדרשות כדי לקבוע סיווג חדש למבנה מגורים שאינו בשימוש בתעריף מרבי כפול מהתעריף הקיים.

     

    בישראל יש אלפי דירות ריקות, בעיקר במרכז תל־אביב, ירושלים ונתניה, שנרכשו על ידי משקיעים זרים, יהודים ברובם, כדירות נופש או כדירות שישמשו להם מקלט במקרה של התגברות האנטישמיות באירופה. רכישות אלו מהוות את אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי הנדל"ן במרכזי הערים בעשור האחרון.

     

    רק שנה לאחר החלטת הממשלה בעניין, בספטמבר 2013, אישרה ועדת הכספים את התקנות החדשות ואלו היו אמורות לשמש כפיילוט לשלוש שנים, בין ינואר 2014 לדצמבר 2016, שבסיומן תבחן הממשלה את יעילות התקנות בהפחתת מספרן של דירות הרפאים. אך רק ארבע רשויות הגישו בקשה להכפיל ארנונה על הדירות הריקות: תל־אביב, רמת־גן, ירושלים ויבנה.

     

    ביולי 2016 החליטה הממשלה להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות החל מ־2017. אלא שבדיקה שביצע המרכז להעצמת האזרח מצאה כי עד היום הוראת השעה לא הוארכה.

     

    משה כחלון | צילום: יאיר שגיא
    משה כחלון | צילום: יאיר שגיא

     

    המשמעות: מינואר 2017 אין לרשויות מקומיות יכולת לגבות כפל ארנונה על דירות רפאים והכלי הזה אינו שמיש. העובדה שהוראת השעה עדיין לא הוארכה גם קובעת כי הרשויות לא יוכלו לגבות את הארנונה המוגדלת רטרואקטיבית.

     

    דרעי לא מקדם

     

    העיריות פנו לשר הפנים בתחילת 2017 בדרישה שיחתום על הצו הנדרש כדי להעבירו לוועדת הכספים שתאשר את חידושו. הסיבה הרשמית לעיכוב בחתימת דרעי הייתה בקשתו לחדד את הקריטריונים שנקבעו לזיהוי דירות רפאים – צריכת החשמל והמים. זאת לאחר שהוצגו בפניו טכנולוגיות שמאפשרות לקיים בדירות ריקות מצג שווא שבו מישהו לכאורה מתגורר בהן. למרות זאת, דרעי אישר את הוראת השעה המחודשת ללא שינוי ביוני 2017, אך הנושא תקוע בוועדת הכספים כששר הפנים לא מקדם אותו.

     

    התקנות שאושרו ב־2013 קבעו כי דירה שלא התגוררו בה בדרך קבע במשך 9 חודשים ברציפות, או במצטבר בשנה הקודמת לשנה שבה מוטלת הארנונה, יוגדרו כ"דירות רפאים". זיהוי הדירות מתבצע על ידי בחינה של צריכת החשמל. צריכה נמוכה במיוחד מעידה שהדירה לא משמשת למגורים שוטפים (בירושלים דורשים רמה של 10% מהצריכה הממוצעת לדירה בישראל, ובת"א הצריכה צריכה לעמוד על 0%).

     

    ועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר שהתכנסה בנובמבר 2016 מצאה שהפיילוט לא השיג את ייעודו ואלפי דירות ריקות לא נכנסו לשוק.

     

    בין הסיבות לתוצאות העגומות התגלה שיש בעיה בנגישות של העיריות לחשבונות החשמל והגז בשל החוק להגנת הפרטיות, שהקשה עליהן לאתר דירות ריקות. מתוך למעלה מ־46 אלף דירות הרפאים שסימנה ועדת טרכטנברג, גבו עיריות ירושלים, ת"א וחיפה כפל ארנונה רק מכ־3,000 דירות. בנוסף, עלו טענות שנמצאו דרכים לעקוף את "השעונים" על ידי מכשור של בית חכם או חברות ניהול נכסים שדואגות לייצר מצג שבו השעונים לא יעמדו על האפס במשך זמן מספיק הנדרש כדי לחמוק מארנונה מוגדלת. נטען גם שכפל הארנונה לא מהווה תמריץ מספיק למשקיעים למכור או להשכיר את הנכס.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    שנה אחרי התכנסות ועדת השקיפות, כינסה ח"כ שלי יחימוביץ' את ועדת ביקורת המדינה. נציגי הלמ"ס ציינו כי מספר הדירות הריקות הוא 152 אלף. אך התברר כי מספר זה כולל גם דירות שהן "בין שוכרים" או "בשיפוצים". המספר האמיתי כנראה הוא כ־50 אלף דירות.

     

    במרכז להעצמת האזרח ציינו שהעיכובים במתן האישורים מצד משרד הפנים פגעו ביכולתה של הממשלה להעריך את יעילות הפיילוט של כפל הארנונה. בנוסף, היעדר הקריטריונים לזיהוי "דירה ריקה" מקשה על יכולתן של הרשויות המקומיות לאתר דירות רפאים ולגבות מהן כפל ארנונה. עוד קובעים במרכז כי היעדר הקריטריונים לזיהוי דירה ריקה מאלץ את הרשויות להסתמך על חשבונות חשמל ומים, אך אין להן גישה לכל הנתונים מכיוון שאין אסדרה מפורשת בחוק. הבעיה זוהתה בוועדת הכספים לפני 4 שנים, אך לא קיבלה התייחסות. הדבר מוביל לבעיה נוספת של היעדר מסד נתונים מסודר שמאפשר לממשלה לקבל את התמונה המלאה.

     

    לבסוף, מציינים במרכז כי העובדה שהתקנות לא מחייבות רשויות מקומיות לגבות כפל ארנונה אלא רק מאפשרות להן לעשות זאת יוצרת מצב שבו אפקט ההרתעה של התוכנית הופחת.

     

    "יש נוסח סופי"

     

    "הממשלה מדגישה את מחויבותה להורדת מחירי הדיור אך מתעכבת מעל שנה ביישום החלטה הצפויה לסייע בהגדלת היצע הדירות", אמרה עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח. במשרד הפנים אמרו כי "בלמ"ס מדברים על 40 אלף דירות רפאים. העניין שחלקן בשיפוץ, אחרות משמשות אנשים בדיור מוגן וחלק דירות נופש. יש קושי לזהות דירת רפאים. השיטה הנהוגה היא שעון מים וחשמל. אבל יש דרכים קלות לשטות במערכת באמצעות חברות ניהול וכדומה. הוראת השעה הסתיימה בסוף 2017 (הטעות במקור, ר"ב) ושר האוצר ושר הפנים החליטו להאריכה. זה פורסם בתקנות. יש נוסח סופי שהגיע לוועדת הכספים וממתין לאישור. גם הפעם זה וולונטרי ורק ערים מעטות אימצו את התקנה".

     


    פרסום ראשון: 18.03.18 , 20:21
    yed660100