{ }
שלישי 10 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    עמירם לוין
    חדשות • 19.03.2018
    להפסיק להתרפס, להתחיל לנצח
    עמירם לוין

    הדו"ח שפירסם בשבוע שעבר מבקר המדינה על "צוק איתן" עבר בשקט יחסי. קראתי אותו בעיון ואני חש חובה לומר למפקדי צה"ל ולמערכת הביטחון שמדובר בדו"ח שגוי, שאינו מבין את מהות המלחמה, מחליש את צה"ל, מסכן חיילים ואף תורם להגברת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בשני הצדדים ולא לצמצומה.

     

    לפיכך: על צה"ל להודיע שאיננו מקבל את ממצאי הדו"ח — ולגנוז אותו.

     

    מערכת דיני המלחמה בדין הבינלאומי עדיין מתבססת על חוקים מסוף מלחמת העולם השנייה, התופסים את המלחמה כפעולה בין צבאות סדירים של מדינות.

     

    במאה ה־21 המציאות שונה לגמרי, והמערכה היא נגד טרוריסטים חסרי מדינה וחסרי עכבות המשתמשים באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ומנצלים את חוסר ההתאמה של החוק הבינלאומי למציאות זו כנקודת תורפה לפגיעה בחיילים ובאזרחים. במקום להתמודד עם מושגי ה"מידתיות" וה"בלתי מעורבים" כדי לאפשר לצה"ל להגן על אזרחי המדינה ולנצח, בוחר המבקר להתרפס ולהיכנע ללא תנאי לדרישות לא רלוונטיות בשם המשפט הבינלאומי, ובכך גם לפגוע ביכולתו של צה"ל להילחם על ידי הדרישה להכניס עוד משפטיזציה לדרגים הלוחמים.

     

    מדו"ח המבקר ומהציטוטים של הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ושר הביטחון ניתן לקבוע בבירור שהם הקדישו מעל ומעבר על מנת לצמצם את הפגיעה ב"בלתי מעורבים". במקום לפאר אותם על כך, ולהסיק שאין צורך בהגברת המעורבות של משפטנים בתכנון, במהלך הקרבות ובתחקור המבצעי שלאחר מכן, מטיח בהם המבקר ביקורת ודורש עוד ועוד משפטיזציה. וזאת במקום להבין שבגלל העיסוק והרצון (החשוב) להמעיט בפגיעה בבלתי מעורבים בצד האויב, צה"ל כמעט שכח לנצח בצוק איתן. והתוצאות בהתאם: המבצע התארך, נגרמו אבדות רבות לשני הצדדים, ואלפי בלתי מעורבים נפגעו. גם כשעוסקים בצד המשפטי, הפקת הלקחים והדו"ח צריכים לתרום ליכולת לנצח ולא להוסיף עוד נדבך לכסת"ח. אך לא כך עושה המבקר.

     

    ישראל היא מדינה שמשקיעה הכי הרבה בהגנה על אזרחיה, כדוגמת מערכת ההגנה "כיפת ברזל" וחיוב חוק חדר ביטחון בכל דירה. חמאס לא השקיע אגורה בהגנה על אזרחיו, נהפוך הוא: חלק גדול מהמלט המועבר לצורכי בנייה אזרחית ברצועה משמש לבניית מנהרות להברחת נשק או לתקיפה נגד ישראל. כשבנוסף הוא משתמש בהם כמגן אנושי לירי הרקטות המכוון לפגיעה באזרחינו. "הבלתי מעורבים" של החמאס הם בעצם "מעורבים בעל כורחם", ומי שאחראי למותם הוא חמאס. במה חטאנו? בכך שההגנה היעילה שבנינו לא מספקת תמונות זוועה של ילדים פצועים? עלינו להתגאות בכך. במקום זאת נותן המבקר פרס לשימוש הציני שעושה חמאס בילדים במלחמה הפסיכולוגית.

     

    איזה מידתיות אנחנו חייבים למשפטנים היושבים במגדלי השן באירופה, ולא שמעו אזעקת צבע אדום אחת בחייהם? כן, אנחנו מדינת חוק ועלינו להתנהג כמדינת חוק. וכן, כשאנחנו מתכננים מלחמות, ואחר כך כשנלחמים אותן, אנחנו נמנעים ככל האפשר מפגיעה באזרחים חפים מפשע. אבל קודם כל על צה"ל להגן על אזרחיו, ובשביל לעשות זאת עליו ללחום ולנצח. מניסיוני למדתי כי דבקות במשימה ובהשגת הניצחון מונעת טוב יותר את הפגיעה בבלתי מעורבים ומשרתת טוב יותר גם את עיקרון ה"מידתיות".

     

    ישראל לא צריכה להתרפס בפני מערכת המשפט הבינלאומי העושה שימוש בקודקס חוקי מלחמה לא רלוונטי. במקום זאת היא יכולה להוביל את ההתמודדות המשפטית עם הטרור המודרני ולהביא לעדכון חוקי המלחמה כך שיתאימו למציאות. בזמן עימות צה"ל צריך להשאיר את האחריות בידי המפקדים תוך שהוא נעזר במשפטנים, ולא להפך. התחקיר שנועד להפיק לקחים, והחקירה הפלילית שנועדה לברר, הם הכלים הנכונים והמספקים של צה"ל, ואין סיבה להוסיף מנגנון מסורבל נוסף.

     

     


    פרסום ראשון: 19.03.18 , 23:33
    ידיעות אחרונות