שני 12 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ניב סולטן | צילום: שי פרנקו
    7 ימים • 20.03.2018
    הכי מגניב
    אז איך הפכה ניב סולטן, ילדה טובה ירושלים שלא מתבליינת, לא יוצאת לדייטים, מעולם לא השתכרה ומקבלת התקפי חרדה לפני פרמיירות, לבחורה הכי נכונה בתעשייה? איתי סגל יצא לברר מה הסוד של השחקנית שכובשת את המסך בסדרה "יש לה את זה" כסטייליסטית דעתנית, ואיך כל זה מסתדר עם החיבה שלה לכפכפים עם גרביים?
    איתי סגל | צילומים: שי פרנקו

    גם בעולם שרגיל לנהל מערכות יחסים קצרות מועד עם הידוענים שלו, העניין עם ניב סולטן ‑ כוכבת חדשה עם בייגלה שומשום מעל הראש ‑ מתחיל להיראות כמו קשר מחייב. אף אחד, עושה רושם, כבר לא יכול להתעלם ממנה. לא המלצר הנרגש שחוזר שוב ושוב לוודא אם הקפה טעים והכל טוב ומה דעתכם על מזג האוויר, לא הגברת הנחמדה שמבקשת להחמיא לה על התפקיד החדש בטלוויזיה, אפילו לא עיתונאי מנוסה וציני כמוני, שבע כוכבנים נולדים. סולטן מסמיקה במבוכה בכל פעם מחדש. היא מבינה שמשהו משתנה עכשיו ביחס אליה — ברחוב, בתעשייה, במדורי הרכילות — אבל עוד לא יודעת איך בדיוק להגיב. לא במקרה היא מספרת על התקף החרדה שפקד אותה ערב הפרמיירה ל"יש לה את זה", הסדרה החדשה שסולטן מככבת בה בתפקיד הראשי.

     

    "פשוט לא רציתי ללכת", היא מתכווצת. "לא אהבתי את איך שאני נראית, ולא הבנתי למה אני חייבת בכלל להיות שם. רציתי להיות שחקנית, אבל עם המסביב אני לא יודעת איך להתנהל. איחרתי להקרנה ב־50 דקות. אמרתי לכולם שנתקעתי בפקק, ובאמת נתקעתי בפקק, אבל בוא נודה, לא הייתי נתקעת בפקק אם הייתי יוצאת בזמן. הייתי מוכנה לצלם את הסדרה ושמישהי אחרת תלך לפרמיירה. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. היה לי ממש התקף חרדה. אחותי אמרה לי, אני יודעת שזה מה שאת מרגישה, אבל קומי, אין לך ברירה, את מאחרת. היא נתנה לי שוקולד והעיפה אותי מהבית. בסוף היה כיף ושמחתי, אבל לקח לי זמן ליהנות".

     

    עם נעה קירל (מימין) ועומר דרור בבכורת הסרט "כמעט מפורסמת"
    עם נעה קירל (מימין) ועומר דרור בבכורת הסרט "כמעט מפורסמת"

     

    היא בת 25. נולדה וגדלה בירושלים. השנייה מבין ארבעה ילדים. אמא עובדת במשרד הבריאות, אבא מנהל את מחלקת הספורט במלון ענבל הירושלמי. היא למדה במגמת תיאטרון אבל את חלומות המשחק הרשתה לעצמה לקדם רק אחרי השחרור. בני נוער מכירים אותה היטב מתפקידיה בסדרות ילדים, כמו "יומני החופש הגדול", "סוסי פרא", "שולחן לשישה", "להתבגר". היא לוהקה גם לסיטקום "לה פמיליה" עם רותם אבוהב ומריאנו אידלמן, התארחה ב"מתים לרגע" לצד אגם רודברג ועפר שכטר וכיכבה בתפקיד הראשי בסרט הנוער "כמעט מפורסמת". החל מהחודש, כאמור, היא מובילה את הדרמה הקומית של קשת 12 "יש לה את זה" (ימי ראשון, אחרי "מה זה השטויות האלה?!” עם עדי אשכנזי), לצד עוז זהבי ומגי אזרזר. היא משחקת סטייליסטית צעירה שעושה את צעדיה הראשונים בעיר הגדולה, תוך שהיא תוקעת סיכה בעולם המפורסמים והנפוחים.

     

    עומדת מימין, בסדרה "סוסי פרא"
    עומדת מימין, בסדרה "סוסי פרא"

     

    סולטן לא רחוקה משם, אבל כפי שמתברר מהר מאוד, עושה את זה בעדינות ובנונשלנטיות. לא מעליבה אף אחד ולא טורחת לטנף על הבגדים של אף אחד. בניגוד לדמות הישירה והלא־פראיירית שהיא מגלמת בסדרה, בחיים היא עושה רושם של ביישנית פתולוגית. "אף פעם לא היה רגע שאמרתי: בוא'נה, את נראית טוב", היא שוב מסמיקה. "אבל כן יש ימים שאני מסתכלת במראה ואומרת: וואלה סבבה".

     

     

    שלישית משמאל, בסדרה "לה פמיליה"
    שלישית משמאל, בסדרה "לה פמיליה"

     

    סינדרלה בג'ינס

     

    גם אחרי שנתיים בתל־אביב, סולטן היא עדיין ילדה טובה ירושלים. לא שותה, לא מעשנת, לא משחקת סנוקר. לימודי המשחק בתל־אביב, בסטודיו של יורם לוינשטיין, שלמענם עזבה את בית המשפחה בירושלים, לא ממש פתחו אותה לעיר הגדולה. בכל פעם שיש לה זמן פנוי, היא נוסעת לבקר את ההורים. "אין לי חיים תל־אביביים. אנשים נורא מופתעים לגלות שאני לא מכירה כלום. שום בר. שום מסעדה. אני חיה ביורם לוינשטיין. אין לי את הגן הזה, של ההתבליינות. גם כשגרתי בירושלים ועבדתי כברמנית, הייתי ברמנית שלא שותה או משתכרת. כלום. אם הייתי ממש אוהבת את הלקוחות, הייתי משקרת, שמה מים בצ'ייסר ומרימה איתם לחיים. ככה זה גם עכשיו בתל־אביב וזה לא ממש חסר לי".

     

    למה?

     

    "תראה, אני יכולה לשתות כוס יין עם חברים ממש טובים שלי. הבעיה היא שאחרי שלושה שלוקים, אני משתכרת. זה קורה מהר מאוד. יש לי קיבולת של תינוק. סיפרתי לא מזמן בבית הספר שיש לי פחד להקיא. שאלו אותי, אבל מה קורה כשאת שותה יותר מדי? אמרתי, זה לא קורה. אוקיי, אבל פעם אחת זה בטח קרה, הם התעקשו. אמרתי, לא, אף פעם. לא נעים לי, אין לי סיפור השתכרות מצחיק כי זה אף פעם לא קרה לי".

     

     

    אז איפה את מאבדת שליטה?

     

    "על הבמה. יש לי מעטה של דמות שהיא לא אני, ויש לי שם חופש. זה מסיר מעצמך הרבה אחריות. אבל אם אתה רוצה לבלות איתי, קח אותי למסעדה. קח אותי לאכול אוכל טעים ואני מאושרת".

     

    באופן מתבקש, היא זוכרת את עצמה כילדה חנונית. "לא הייתי חרשנית, אבל יש לי זיכרון ממש טוב, זיכרון צילומי, אז זה עזר לי במבחנים". היא שירתה כמדריכת ספורט של טירונים בהנדסה קרבית ("שירתתי באילת, מיליון שעות מהבית, אחת התקופות המאושרות בחיי"), אבל לא תופסת מעצמה ספורטיבית מאוד. "מאז שהשתחררתי זה הלך ודעך. יש לי חברה מאוד טובה שהיא מאמנת אישית, אז מדי פעם הייתי הולכת אליה. עכשיו אין לי זמן. אני ממש טובה בכפיפות בטן, אבל גרועה בריצה. רק מתחילה לזוז, כבר המוח שלי צועק: למה, למה את עושה את זה לעצמך?"

     

    בניגוד לחבריה, שעשו את המסלול הקבוע של טיול אחרי צבא, סולטן נסעה מהבקו"ם ישר ללימודי משחק. "רציתי ישר לבדוק מה אני מרגישה לגבי המקצוע שחלמתי עליו. כשזה בוער בך, לא בא לך לעשות שום דבר אחר. אז מה, הייתי טסה כי זה מה שצריך לעשות?

     

     

    "במקום זה נסעתי לחודש לברזיל וחזרתי לצילומים. זה היה חודש מהמם והבנתי שמתאים לי תקופות קצרות. אין לי דחף לעזוב עכשיו לחצי שנה טיול. יש לי פה, טפו־טפו, עוגן שלא בא לי לעזוב לגמרי. אני כן רוצה לראות עולם, אבל לא מרגישה את הצורך להיעלם. אני אעשה את הטיול שאחרי הצבא בגיל 40. נאחד את זה עם משבר גיל ה־40".

     

    כמו בסיפורי סינדרלה ידועים, כבר באודישן הראשון שלה התקבלה לסדרת נוער. "הייתי בחופשת שחרור. לחבר הכי טוב שלי הייתה פגישה עם הסוכנת שלו והחלטתי להצטרף אליו. הייתה לנו תוכנית מסודרת איך לגרום לי להידחף פנימה. הלכתי איתו במטרה לגרום למישהו לגלות אותי. זה לא שהיה לי משעמם וחיכיתי בקבלה ואז פתאום מישהו שם לב אליי. באתי מוכנה. זה לא קרה בטעות.

     

    "אחרי שהוא סיים את הפגישה, הסוכנת שלו הציעה שנרד לעשן סיגריה. באתי עם ג'ינס קרוע, כפכפים, טי־שירט לבנה, אין יותר פשוט מזה. בלי שאמרתי כלום, היא הציעה לי לגשת לאודישן של סדרה שמחפשים בה שחקנית. היא אמרה, את, עם הלוק הזה שלך, יכולה להתאים להם. למדתי את הטקסט, למחרת הגעתי לאודישן ועברתי. זה היה פוקס לא נורמלי".

     

    והחבר שבאת איתו עדיין מחכה לתורו?

     

     

    "לא, הוא כבר עובד, ואתה עוד תשמע עליו", היא צוחקת. "אל תדאג, לא תפסתי לו את הספוט".

     

    סטיילינג בטרנינג

     

    התפקיד שלה כסטייליסטית צעירה שלא חוסכת את דעתה מאף אחד, חייב אותה בתחקיר מזורז. במשך שבוע ישבה בחנות של דורין אטיאס (גברת הדרקונים של "ערב טוב עם גיא פינס") ולמדה ממנה איך להתייחס לבגדים מבלי להפוך לקורבן אופנה. "שרצתי לידה כמה ימים. היא הייתה הרפרנס שלי. מישהי שהתחילה כסטייליסטית, עם פה גדול, והפכה גם למעצבת. היא מדהימה. למדתי ממנה הרבה. היו לי טקסטים בסדרה שלא ידעתי איך להגיד אותם, ופתאום יצא שהיא אמרה אותם בעצמה, בלי לדעת. וזה נתן לי השראה".

     

    הדמות שלך אומרת כל מה שהיא חושבת. את לא עושה רושם של מישהי עם פה גדול מדי.

     

     

    "בוא נגיד שיש לי רגישות סביבתית. נטלי היא לא חוצפנית. היא פשוט לא הייתה יכולה לשאת את המחשבה ששירז (מגי אזרזר) תתחתן כמו שהיא נראתה. אני מאוד מזדהה עם זה. אני לא יודעת כמה ארגיש בנוח בראיון עבודה לפתוח את הפה כמו שהיא עשתה, אבל אני לגמרי מסוגלת לומר דברים מאוד נוקבים וישירים לחברים ולמשפחה שלי. אני לא יודעת לעשות בכאילו, לשחק את המשחק".

     

    התגובה השכיחה ברחוב בימים אלה היא: ניב, תעשי לי סטיילינג. זה משעשע כשמבינים שעיקר ההבנה של סולטן באופנה מסתכמת בשילוב בין טרנינג מהשוק לכפכפים עם גרביים. "אני כל כך לא הבן אדם בשביל לעשות למישהו סטיילינג. אני אוהבת להתלבש, אוהבת להרגיש יפה, אבל לא בעניין של מותגים. אם אני רואה משהו שאני אוהבת, לא מעניין אותי מאיפה הוא. אף פעם לא קניתי את כל השמות הגדולים והמותגים המפורסמים".

     

    סולטן. "אני אוהבת להתלבש, אוהבת להרגיש יפה, אבל אף פעם לא קניתי את כל השמות הגדולים והמותגים המפורסמים"
    סולטן. "אני אוהבת להתלבש, אוהבת להרגיש יפה, אבל אף פעם לא קניתי את כל השמות הגדולים והמותגים המפורסמים"

     

    אז לא לקחת אותך איתי לשופינג?

     

    "דווקא יש לי טעם טוב. חברים שלי סומכים עליי. אני יודעת ללבוש סמרטוטים ככה שהם ייראו טוב, מגניב. טרנינג מהשוק וכפכפים עם גרביים. זה כישרון".

     

     

    היא עדיין אוחזת בסטטוס רווקה. תמונות מחויכות שלה שצולמו השבוע עם מאור שוויצר (שמשחק את בן הזוג שלה ב"יש לה את זה"), גרמו לרכילאים להיכנס למצב כוננות. "אין פה סיפור, אנחנו רק חברים טובים", היא מתעקשת. היא גרה בדרום העיר עם שותף שלומד איתה בסטודיו, ולפחות על פי מה שהיא מבקשת להבהיר, אין לה שום תוכניות לזוגיות מחייבת בתקופה הקרובה. "זאת לא ממש אופציה לחפש אהבה בזמן לימודי משחק. את כן יכולה לקוות שזה ייפול עלייך".

     

    ואז תבחיני בזה?

     

    "אני די קשה בדברים האלה. אני סגורה בכל מה שקשור למערכות יחסים. לוקח לי המון זמן להיפתח ולהרגיש בנוח. אני לא יוצאת לדייטים".

     

    סולטן. "אני סגורה בכל מה שקשור למערכות יחסים. לוקח לי המון זמן להרגיש בנוח"
    סולטן. "אני סגורה בכל מה שקשור למערכות יחסים. לוקח לי המון זמן להרגיש בנוח"

     

    אם יש לי בחור מהמם לשדך לך, לא תצאי איתו לדייט?

     

    "לא. אני בטח אשנא אותו על זה שאני נבוכה. למה הוא הביא אותי לסיטואציה המביכה הזאת של דייט?"

     

    מה האלטרנטיבה?

     

    "אני באמת לא מבינה איך אפשר לשבת בדייט עם מישהו שאתה לא מכיר ולמצוא בו עניין, ולהיות מספיק פתוחה, ולדבר. זו סיטואציה קשה. לפעמים מנסים לשדך לי, אבל אני לא מוכנה. אני צריכה להכיר את הבן אדם לפני. בצילומים, בלימודים, בעבודה. את החבר הקודם שלי הכרתי בצבא. כל מערכות היחסים המעטות שהיו לי נולדו מתוך היכרות מוקדמת. אני בן אדם מסובך, הא? אולי זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון".

     

    את בת 25. אלה השנים הכי יפות שלך לצאת לדייטים ולהכיר.

     

    "תגיד לי את האמת, דייטים זה כיף?"

     

    רוב הזמן לא, אבל לפעמים אתה מתחיל דייט ולא יודע איך הוא ייגמר, וזה מרגש.

     

    "אני יודעת איך הוא ייגמר. אין מצב שאפגוש מישהו ואז אגיע אליו הביתה".

     

    עזבי סטוצים. אני מדבר על התאהבות.

     

    "יש לי תחושה שזה עניין של זמן. אולי לאט־לאט, כשאני אבין שאין ברירה או דרך אחרת להכיר, משהו בי ישתחרר. אבל כרגע זה מלחיץ אותי מדי לחשוב על עצמי בדייט. ישר אני מדמיינת את עצמי מגיעה, שלום, אני ניב ואני אוהבת לרקוד. אויייי. עזוב, זה עושה לי לחץ בחזה רק מלדבר על זה".

     

    בתפקיד אורחת

     

    לא מבחינים בזה מיד, אבל סולטן היא לא בדיוק הפרזנטורית הקלאסית של רגיעון. הצחוק הגדול שלה, מתברר, מסתיר דריכות גדולה. אם יש משהו שהתהילה החדשה לימדה אותה זה, ובכן, שהיא לא מסוגלת ליהנות ממנה. "חברים שלי כועסים עליי שאני לא יודעת לעצור וליהנות מהתקופה הזאת. אני מבקרת את עצמי הרבה. ממש מעייפת את עצמי ואת הסביבה הקרובה. אני לא נטפלת לזרים עם החרדות שלי, אבל הצמודים ביותר אליי אומרים לי הרבה: ניב, סתמי כבר. שחררי. גם עכשיו, עם הסדרה החדשה, כשראיתי את הפרק הראשון רציתי למות. צילמנו את הפתיח, וראיתי את זה בפלאפון של הבמאי. כשזה הסתיים, אמרתי לו, אני השחקנית הכי אפורה ולא מעניינת. לא הייתי נדלקת על הבחורה הזאת. ואז ישבנו בפרמיירה והייתה כזאת המולה, החמיאו לי ברמה שלא ידעתי איך להכיל את זה, שלא הייתה לי ברירה אלא להגיד לעצמי: טוב, סתמי".

     

    ככל שאתה מצליח יותר, כמות האנשים שאומרת לך רק מה שאתה רוצה לשמוע גדלה.

     

    "זה קטע מגעיל בתעשייה. אני קולטת שהרבה אנשים מקיפים את עצמם ביס־מנים. האנשים שאני מקשיבה להם, הם אנשים שלי מהבית. אפשר לספור בקושי על כף יד אחת את האנשים שאספתי לי בתעשייה. אני כן מתאהבת פה ושם באנשים שאני עובדת איתם, אבל להפוך אותם לשלי מהבית, צריך לעבור עוד דרך".

     

    איך את שומרת על עצמך שלא להאמין רק לדברים הטובים?

     

    "אמרו לנו פעם בבית הספר משפט: אתם לא מדהימים כמו שאומרים לכם, ואתם לא גרועים כמו שאומרים לכם. ואני הולכת עם זה. חזרתי עם אחותי מהפרמיירה ואמרתי לה: אני מבינה איך אנשים יכולים לאבד את הראש. כי גורמים לך להרגיש שעשית משהו שעוד לא היה כמוהו קודם, ואולי אני כזאת שחקנית מטורפת. אבל רגע, שנייה, היו עוד הרבה סדרות לפניי ויהיו עוד אחריי. ויש עוד הרבה שחקניות שהגיעו להישגים גדולים ממני. אני מאוד מתרגשת מהסדרה. כשראיתי את הפרומו, נעתקה נשימתי. הייתי בהלם. אמרתי לחברים שלי: זה הכל עליי. לא ציפיתי לזה. אני משחקת עם טובים וגדולים ממני. גם מבחינה שיווקית וגם מקצועית, הייתי בטוחה שיבנו את הכל סביבם".

     

    כוכבים התבלבלו על הרבה פחות.

     

    "אני מוקפת באנשים שמכפכפים אותי כשצריך. בחבר'ה שלי אף אחד לא עושה מזה עניין. מי שמכיר את המשפחה שלי יודע כמה היא צנועה. ההורים שלי התפדחו להגיע איתי לפרמיירה. הם אפילו הציעו שאולי הם יראו את זה בטלוויזיה. בדרך כלל אני זורמת איתם, אבל הפעם הייתה לי תחושה שהם צריכים להיות שם. ובאמת, שמחתי שהם היו שם איתי".

     

    מה לגבי חו"ל?

     

    "אולי מתישהו בעתיד הרחוק. אם יהיו הזדמנויות אני אשמח מאוד, אבל זה כרגע לא בצ'ק־ליסט שלי. יאולי אחרי שאגשים את כל החלומות שלי בארץ, אני אתחיל לחשוב על חו"ל".

     

    עם כוח גדול, מגיעה אחריות גדולה עוד יותר, ועם התהילה מגיעים הנודניקים. סולטן מתרגלת לזה שלכולם יש דעות והצעות בשבילה. הנה, נהג מונית שאסף אותה להפקה הציע לה להחליף את השם. "הוא לא הבין, מה זה ניב? שם של בן. הוא היה ממש מוטרד מזה. היה חרד לעתידי ככוכבנית. היום זה שם הרבה יותר שכיח לבנות, אבל כשהייתי ילדה זה היה ממש הזיה. ההורים שלי פשוט נדלקו על השם".

     

    מה העצה הכי טובה שקיבלת?

     

    "לכל מקום שאני מגיעה, בכל הפקה, תמיד אומרים לי: בבקשה, אל תשתני. הבמאי של 'יש לה את זה' אמר לי: 'את קצת כמו אורחת בתעשייה הזאת. את לא קשורה'. אני מאוד מקווה שאני תמיד אהיה אורחת. לא כי זה משהו רע להיות חלק מהתעשייה, פשוט כי זה לא אני".

     

    מפחיד אותך שבאותה מהירות שדברים קרו הם גם ייעלמו?

     

    "פחד אלוהים, אבל אני לא מרגישה שדברים באו לי בקלות מדי. קיבלתי הרבה סירובים בדרך. כבר בשלב מוקדם, החלטתי שאני מתחילה ללמוד. לא היה לי ספק שזה חלק מהמסלול שלי. אני מתרגשת מהסדרה, מהפרומואים ומהתגובות ברחוב, אבל מביאה בחשבון שזה קורה עכשיו, וכשהסדרה תרד, נחפש את הדבר הבא. גם לא חשבתי לרגע לעזוב את הלימודים. אני יודעת שצריך לעבוד קשה. זה לא שזה קרה לי במקרה. עשיתי המון תפקידים קטנים שלא זכו לחשיפה או שאנשים ידעו עליהם. הכל קורה בקצב שלו. אני רוצה לעשות גם תיאטרון וסרטים".

     

    את משחקת עם מגי אזרזר. פעם היא הייתה הבחורה החדשה.

     

    "מגי מהממת. כשהייתי בשנה א' אמרו לנו שהיא מגיעה להעביר לנו שיעור משחק, וכל הכיתה צרחה בהתרגשות שיא. ואז ליהקו אותנו ביחד, והרגשתי סגירת מעגל. היה כבוד בשבילי לשחק איתה. בכלל, זה היה קאסט מאוד מפרגן ותומך. כל אחד מהשחקנים דאג לי יותר מהשני".

     

    עם מגי אזרזר ועוז זהבי בסדרה "יש לה את זה". "קאסט מפרגן"
    עם מגי אזרזר ועוז זהבי בסדרה "יש לה את זה". "קאסט מפרגן"

     

    את השחקנית החדשה שמאיימת לגנוב לכולם את ההצגה.

     

    "אני לא כזאת מאיימת", היא צוחקת. "אף פעם לא הרגשתי שאני מגיעה למקום ויש לי אנרגיה מלחיצה. הדבר שהכי מפחיד אותי זה שיחשבו שאני דיווה. יש הרבה כאלו במקצוע שלנו. אני תוהה לאחרונה איך זה קורה, שהתחלת שפויה והפכת לדיווה? אני ממש מאחלת לעצמי שזה לא יקרה לי אף פעם. אבל בוא נקבע עוד שנתיים־שלוש ותגיד לי אם אתה מזהה שינוי מדאיג".

     

    itaisegal@hotmail.com

     


    פרסום ראשון: 20.03.18 , 23:29