אהוד נגד אהוד

450 קילומטרים הפרידו בין הכור האטומי בדיר א־זור לבין הגבול עם ישראל. 450 קילומטרים של מתיחות ביטחונית אדירה. אך מציאות נפיצה לא פחות התחוללה דווקא מאחורי הקלעים של מבצע "עין הבשור", באותם דיוני קבינט וישיבות אל תוך הלילה בהן התקבלו החלטות גורליות על עתידה של מדינת ישראל. החלטות שהתבצעו על רקע יריבות ומאבקים מביכים בין רה"מ דאז אהוד אולמרט לבין מי שהיה שר הבטחון אהוד ברק.

עם קבלת המידע על כך שסוריה בונה כור פלוטוגני החליט אולמרט לעדכן את ראשי הממשלה לשעבר: שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק, באותה עת איש עסקים פרטי. "זימנתי כל אחד מהשלושה בנפרד", משחזר אולמרט, "נתניהו וברק הגיבו באותו אופן: 'חייבים להרוס את הכור לפני שיהפוך ל'כור חם''. פרס טען שניתן יהיה להציע לסורים עסקה. זה נשמע לי הזוי".

אבל מה שהפתיע את אולמרט במיוחד הייתה התנהלותו של ברק מרגע שנכנס לתפקיד כשר הביטחון במקום עמיר פרץ. בשלב מסוים, מספר אולמרט, החל ברק להעלות תהיות לגבי הצורך בפעולה צבאית להריסת הכור. "באחד הדיונים הוא העיר כי אינו מבין מדוע המשתתפים כה לחוצים. הרי אפשר לבצע את הפעולה באפריל הבא. המשתתפים היו המומים. הכור יהיה אז כבר חם. 'מה הבעיה', השיב ברק, 'אז נהרוס כור חם'", כתב אולמרט.

אולמרט מספר כי בתום הישיבה שהביכה רבים פנה אליו מנהל הוועדה לאנרגיה אטומית גדעון פרנק והזהיר: "כיצד ייתכן ששר הביטחון כזה. אם נהרוס כור חם, אנחנו עלולים לשאת באחריות לזיהום גרעיני נורא".

ציפי לבני | צילום: AP

ברק תקף את אולמרט על גרסתו והכחיש בתוקף את דבריו על כך שהציע להפציץ את "הכור החם". "האיש מעולם לא פקד על מבצעים", אמר אתמול ברק ל"ידיעות אחרונות", "הוא פירש את ההנחיות שלי כגרירת רגליים רק משום שאין לו ניסיון בתחום. מייחסים לי הרבה תכונות לא מושלמות, אף אחד לא מייחס לי טיפשות. מעולם אף אחד לא הציע לתקוף 'כור חם' באפריל, אולמרט מנסה לשכתב את ההיסטוריה כפי שמנסה לעשות על שולה זקן. הוא מייצר לעצמו מציאות דמיונית כדי למלא את הספר שלו".

אולמרט טוען בספרו כי ברק פעל ממניעים קונספירטיביים ועשה הכל כדי לטרפד את התקיפה או לדחות אותה. לדבריו, מה שהניע את ברק היתה המחשבה שימי ממשלתו ספורים. זאת על רקע פרסום הדו"ח הסופי של וינוגרד לחקר כשלי מלחמת לבנון השנייה, דבר שהיה מאלץ את אולמרט להתפטר. אז היה ברק יורש את מקומו, משמיד את הכור בסוריה ועל רקע תקדים מנחם בגין והפצצת הכור בעיראק זוכה בבחירות ונבחר לראשות הממשלה על תקן "גואל העם". "ברק היה תומך נלהב בהריסת הכור עד שהצטרף לממשלה, ומתנגד עקבי לכל תוכנית להריסתו כמעט מרגע שהצטרף אליה. שמעתי בדיעבד חלק מההסברים שהוא מפזר", סיפר אולמרט.

מנגד ברק מכחיש בתוקף את הדברים וטוען כי כל מה שעשה היה לעמוד על כך שיוכנו תוכניות טובות יותר לתקיפה שיבטיחו השמדה ודאית של הכור ואי־גרירה של האזור למלחמה כוללת. "כשהתמניתי לשר ביטחון הונחו על שולחני שתי תוכניות, בשתיהן היו פגמים", סיפר ברק, "זה מובן שהכינו את הדברים במהירות האפשרית, אך אמרתי שיש לקחת אוויר". כעבור עשרה ימים הגיע לברק ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין שהציע דרך פעולה נוספת. "במבחן התוצאה הסיכון שאני עמדתי עליו הסתבר כנכון והחלטנו בין שתי אפשרויות חדשות. אולמרט היה מעלה תרחישים אפוקליפטיים. לא דנים במונחים כאלו על תוכניות מבצעיות", סיפר ברק.

על הטענה שברק רצה לדחות את התקיפה כדי לזכות בבחירות אמר כי מדובר ב"טענה הזויה – העולם הדמיוני שלו מלא בתיחמונים. אני לא רוצה לדבר על המבנה הנפשי שלו שהביא אותו למעשיהו. יש לו נשמה מסוכסכת, הוא לא מחובר למציאות".

אולמרט ממשיך ומתאר בספרו כיצד התכנס הקבינט באוגוסט כדי לדון במבצע. "את עמדת הצבא הציג ראש אגף התכנון (אג"ת), האלוף עידו נחושתן", הוא מספר, "כשעבר לפרק ההמלצות נשמעה שאגה מכיסאו של שר הביטחון. 'שב, אני אוסר עליך להמשיך', הרעים ברק. דממה השתררה בחדר. הרמטכ"ל פכר את אצבעותיו, המום כמו כל יתר הנוכחים. פניו של ברק האדימו. 'אני הממונה על הצבא', הוא אמר בלהט. ואני אוסר עליו להמשיך'".

ברק הגיב על מקרה ההשתקה וטען: "אכן עצרתי אותו. זה לא אומר שאין חופש דעות אך לפי השיטה שלנו אין דבר כזה הערכת מצב של אג"ת שלא עברה את הרמטכ"ל ואותי. עצרתי מהלך מוזר שאין לי ספק שאולמרט יזם אותו".

לבסוף, למרות שלאולמרט היה רוב להעביר את ההחלטה בקבינט, הוא רצה בכל מחיר בתמיכתו של ברק. לשם כך שלח לברק את האלוף במיל' עמוס ירון, אחד האנשים היחידים שברק הקשיב להם: "אינני יודע מה בדיוק אמר לו ירון, אבל הוא העביר לי מסר כי בשעת ההצבעה ברק יהיה ממושמע. וכך היה. הקבינט התכנס ב־5 בספטמבר לקבלת החלטה. הפור נפל. כל שרי הקבינט תמכו, למעט דיכטר".

ח"כ ציפי לבני, מי שהיתה שרת החוץ באותם הימים וחברה בפורום השלישיה המצומצם שאישר את הפעולה, אישרה כי "חלק מדיוני הקבינט היו באווירה מאוד לא נעימה בין ברק לאולמרט והצטערתי שיש קצינים בחדר שנחשפו לזה".

גרסת ברק: למה התנגדתי - ביום שישי ב"המוסף לשבת"