ספארי ישראלי: 10 טיולים בעקבות חיות בר
רוצים ללמד את הילדים על עולם החי? סתם אוהבים חיות? כדאי לכם לבדוק את שמורות הטבע והגנים הלאומיים שמהווים את ביתם של כמה מחיות הבר היותר מסקרנות בישראל - סלמנדרות, עטלפים, צבאים, נשרים ושאר חברים
כשזה כבר קורה, זה בלתי נשכח: מפגש מקרי, מפתיע, לא צפוי, עם בעל חיים בטבע. זו יכולה להיות לטאה ענקית שנתפסת בזווית העין, שועל שחומק לצד שביל הטיול שלכם, סלמנדרה שמופיעה במלוא הדרה ליד פלג מים או צבי שצועד באצילות בלב האחו.
ואז, האדרנלין שוצף, המצלמה נשלפת ובעיקר — הזיכרון נחקק. אם אתם לא ממש מתחברים לתיאור הזה, כנראה שאתם צריכים לצאת לטייל יותר.
קבלו המלצות ל־10 שמורות טבע וגנים לאומיים שמהווים את ביתן של כמה מחיות הבר היותר מסקרנות בישראל. אם יהיה לכם מזל, אולי גם תוכלו לפגוש אותן. רק אולי.
בשביל הסיכוי הזה, אנחנו בעצם יוצאים אל הטבע.
שמורת חי בר יטבתה - יען מצוי
המרחב האדיר הזה, המצוי כחצי שעת נסיעה מאילת, הוא ספארי אמיתי, שבו אתם נוסעים בין ראמים, פראים, צבאים ושאר חיות בר שנכחדו מנופי הארץ, וכעת הם מושבים אליהם, במעשה של צדק היסטורי־זואולוגי. אבל המפגשים המרגשים ביותר כאן, בעיקר אם אתם עם ילדים, ייערכו עם היענים המרשימים. מסלול הנסיעה בשמורה הגדולה משולט היטב ומאפשר צפייה בלתי אמצעית בבעלי החיים הגדולים. יש פה אפילו חניון לילה מומלץ, אם אתם בעניין של לגנוב עוד יום ולחקור את האזור.
הידעת? אין דבר כזה "בת יענה". השם הוא יען מצוי. וזהו למעשה העוף הגדול ביותר בכדור הארץ. הוא אף רושם שיא נוסף מבין ההולכים על שניים עם מהירות ריצה של למעלה מ־60 קמ"ש.
הגעה: על כביש 90, כ־35 ק"מ מצפון לאילת.
שמורת תל דן - סלמנדרה כתומה
מי שכינה את המרחב הזה "גן עדן", התכוון בוודאי לנוף, ליער, לפלגי המים ולשבילים הקסומים המתפתלים בין הסצנות הללו, אבל זהו גם גן עדן לחובבי בעלי חיים, מסרטני נחלים ועד לוטרות. אז נכון, אין פה דובים למרות שיש פה "עץ פו הדב", אבל לעומת זאת, אם תגיעו בחורף, תגלו דו־חי נדיר ויפהפה העונה לשם סלמנדרה כתומה. אז לא משנה באיזו מסלול טיול תבחרו כאן, העיקר שתטבלו במי בריכת השכשוך ותחפשו אחר בעלי חיים נסתרים.
את הסלמנדרות מומלץ לחפש בימי גשם, או מיד אחריהם, באזור "מעיינות גן העדן".
הידעת? לסלמנדרה הכתומה גוונים עזים של שחור־כתום, וישראל היא גבול תפוצתה הדרומי בעולם. שמה העממי הוא "סלמנדרת אש" והיא מצויה בסכנת הכחדה חמורה.
הגעה: מכביש 99, ממזרח לקיבוץ דן.
גן לאומי עין עבדת נשר מקראי
לא צריך יותר מדי מזל כדי לצפות בנשרים במרחב מדברי יפהפה זה. עם זאת, כמו בכל טיול בעקבות בעלי חיים, כדי לדעת שדבר אינו בטוח, והטבע אינו "תוכנית כבקשתך". כאן, בקניון העמוק של נחל צין, תגלו את ממלכתם הבלתי מעורערת של הנשרים והיעלים. מסלול הטיול ייקח אתכם אל מפל גבוה שמימיו נופלים לבריכה גדולה, כמו גם אל מערות נזירים, חורשת צפצפות פסטורלית ושאר נופי מדבר שקשה להיפרד מהם. וכמובן, אל תשכחו להרים ראש ולחפש נשרים בשמיים, או על גבי המצוקים. הצטיידו במשקפת, כדי להעצים את האפקט.
הידעת? לרוב, ניתן להבחין בקן הנשרים ממרחק בזכות הלשלשת הלבנה הבוהקת על המצוק. הנקבה מטילה ביצה אחת בלבד, בינואר־פברואר, ושני ההורים משתתפים בדגירה.
הגעה: מדרום למדרשת בן־גוריון ומצפון לגן הלאומי עבדת, ממזרח לכביש 40.
חורבת בית עיתאב - צבי ישראלי
לא משנה כמה טיילתם ואת מי פגשתם בדרך, אחת ההפתעות היותר שוות בטיולים, מהסוג שגורם לפלוט צווחת התפעלות, היא מפגש עם צבי. נכון, הוא לא מתקרב, והמפגש בדרך כלל יהיה מרוחק, אבל האפקט עדיין יהיה משמעותי.
צבאים רבים קבעו את ביתם באזור רמת סירין ונחל תבור שבגליל, אבל מסתבר שגם בין ירושלים לתל־אביב יש לכם סיכוי (קל) לפגוש אותם. זה יקרה במסלול הכולל את חורבת בית עיתאב, שבו ואדיות יפים, חורש ירוק, מעיינות קטנים ומצודה צלבנית שימיה הטובים מאחוריה.
הידעת? הצבי הישראלי הוא מין ייחודי לישראל ולמספר מדינות שכנות, ואינו קיים בשום אזור אחר בעולם.
הגעה: מתחילים בחניון נס־הרים (לצד כביש 3866) ובוחרים אם לערוך מסלול מעגלי קצר יחסית או קווי ארוך, הכולל את נחל מערה.
שמורת טבע עין גדי - יעל נובי
אחד מעדרי היעלים הגדולים ביותר בישראל מתרכז כאן, בנווה המדבר הציורי של שמורת הטבע עין גדי, המעוטרת במסלולי טיול במגוון רמות - מטיולים קלילים עם פעוטות ועד לטיולים מאתגרים המיועדות למשפחות קשוחות. לא משנה באיזו מסלול תבחרו, תמיד יהיו בו מים, אפשרויות לטבילה מרעננת ונופי מדבר שאי־אפשר לשבוע מהם. לא משנה באיזו מסלול תבחרו, תמיד יהיו בו יעלים. תביאו מצלמה, תעשו סלפי (מרחוק) עם יעל, וזכו בהמון לייקים. בדוק.
הידעת? היעל הנובי מכונה "מלך מצוקי המדבר". בעונת הייחום, משתנה צבע פרוות הזכרים לצבע חום כהה.
הגעה: על כביש 90, צפונית לקיבוץ עין גדי.
שמורת טבע חי בר כרמל - יחמור פרסי
אם עדיין לא ביקרתם בבית האולטימטיבי של חיות הבר המיועדות להשבה אל הטבע, זה הזמן לעשות זאת, בעונת האביב, כאשר הכל מסביב פורח בצבעים עזים ומשלים את הסצנה. שמורת טבע חי־בר כרמל מאכלסת גרעיני רבייה של איילי הכרמל, נשרים, עזי בר, כבשי בר וגם ביחמורים פרסים, שרבים מהם אכן הושבו לטבע בהצלחה, לאחר שנכחדו מנופי הארץ. בשל אופי השמורה, כאן תראו בוודאות את כל החברים הללו, לאורך מסלול הליכה קל וקצר החולף אל מול נופי הכרמל.
הידעת? ארבעת היחמורים הראשונים הובאו לישראל מאיראן, במבצע הרואי במיוחד, בסוף שנות ה־70, בעיצומה של המהפכה האיסלאמית.
הגעה: מכביש חיפה־עוספיה (672) לכיוון אוניברסיטת חיפה.
מערת התאומים - עטלפים
לאחר תרדמת החורף של העטלפים, נפתחת שוב למבקרים מערת התאומים שבנחל מערה בהרי ירושלים. זה קורה מדי שנה ב־31 במארס, והשמחה רבה, בעת שמשפחות מגיעות אל המערה הענקית, ומטיילות באולמותיה החשוכים, לקול צווחות אינספור העטלפים המעופפים מעל. הדרך אל המערה משולטת ובתוכה שביל הליכה נוח. הביאו פנס, אך הימנעו מהארה ישירה על העטלפים.
הידעת? בישראל ישנם 33 מיני עטלפים. מדובר במספר גדול, כזה ההופך את ישראל ל"מעצמת עטלפים". ואגב, אין עטלפים עיוורים.
הגעה: מחניון מערת התאומים, לצד כביש 3855, דרומית למושב זנוח שבשפלה.
שמורת טבע עיינות צוקים - נאווית המלחות, אמנון הירדן וחברים נוספים
חשבתם שבים המלח אין חיים? ובכן, אם תשאלו את נאווית המלחות, הוא יספר לכם שהוא מסוגל פה ושם להתמודד עם התנאים הקיצוניים שבקרבת ים המלח. מצד שני, נאווית המלחות לא מסוגל להוציא קול, מאחר שהוא דג.
שבילי הטיול בשמורת הטבע היפה הזו, הנושקת לים המלח, ייקחו אתכם בין פלגי מים, בריכות טבילה (אסור לפספס!), צמחייה עבותה ופינות קסומות שיאפשרו לכם לברוח מהעולם.
יש פה גם בתי גידול ייחודיים, מעל ומתחת לפני המים — מנמלה אורגת ועד דרור הירדן. במים עצמם שוחים ארבעה מיני דגים: נאווית כחולה, נאווית מלחות, אמנון הירדן ואמנון מצוי. כך או אחרת, אל תוותרו על סיור ב"שמורה החבויה".
הידעת? נאווית המלחות מסוגל לשרוד בתנאים קשים וקיצוניים של טווחי מליחויות וגם של טווחי טמפרטורות גדולים.
הגעה: מכביש 90, כ־3 ק"מ דרומית לקומראן.
שמורת טבע חולות ניצנים - בעקבות הזוחלים
אל שמורת הטבע חולות ניצנים מגיעים בזכות נופי הדיונות האינסופיים, האפשרות להתגלגל מהן בלי חשבון (ובלי בושה, גם אם עברתם את גיל הילדות) ושפע פינות החמד החבויות מהעולם. אבל יש עוד סיבה טובה להגיע לכאן: עקבות הזוחלים והחרקים, שהטביעו את חותמם בחול הרך. אם אתם עם ילדים, תוכלו לעקוב אחר העקבות במשך שעה ארוכה, ולשחק אותה "בלשי חולות". כדי לעשות זאת, מומלץ לצעוד ב"שביל חוצה חולות", המסומן בסימון כחול. כך תוכלו להתוודע לביתם של כמה וכמה מיני זוחלים, בהם כוח אפור, שנונית חולות וגם נחש כיפה, השייך למשפחת הזעמניים.
הידעת? נחש כיפה זכה לשמו בזכות כתם שחור המצוי על ראשו. מעניין לדעת כי בישראל ישנם 42 מיני נחשים, ורובם אינם מסוכנים לאדם.
הגעה: מכביש 4 מערבה לכביש 3631 עד לחניון האקליפטוסים.
פארק הבשור - דוכיפת
ובכן, לסמן מקום שבו תמצאו את הדוכיפת יהיה עניין מוזר. היא פה, היא שם, היא בכל מקום. ולעיתים היא גם לא. עניין של מזל. אבל באזור זה של הנגב המערבי, יש סיכוי טוב לפגוש אותה.
גן לאומי הבשור הוא ריאה ירוקה העטופה במרחבי מדברי, ולצד נחל הבשור, שלאורכו מסלול טיול יפה. זהו מקום לבילוי של יום שלם, בין בריכות שכשוך רדודות, מעיין שופע, מדשאות ירוקות, אינספור פינות פיקניק נעימות, חניון לילה מאובזר וגם מסלולי טיול מהנים וקצרים. הרימו ראש, ואולי תפגשו גם חוגלות, כרוונים, שרקרקים, אדומי חזה ובזים.
הידעת? לפני כעשור, בעת ציון 60 שנים למדינה, הוכרזה הדוכיפת כציפור הלאומית של ישראל. מעניין לדעת כי בימי הביניים, יוחסו לה סגולות מיסטיות שונות.
הגעה: מכביש 241 שבמערב הנגב.
• טיול במסלולים המוצעים דורש הצטיידות במפה רלוונטית ובתיאור מפורט של המסלול. למידע נוסף על סיורי ופעילויות רשות הטבע והגנים בפסח: טלפון 3639*, www.parks.org.il.