מה תרצו לחג: משינה או זוהר ארגוב?

1. הדג נחש: וולקאם טו איזראל

כבר עשרים שנה שהדג נחש משכללים את הנוסחה שלהם: היפ־הופ ציוני בלי גרם של צנזורה עצמית. אלו הם פני הדברים גם ב"וולקאם טו איזראל", האלבום החדש והעשירי שלהם, שמשלב יפה בין האישי ("סע" ו"יומולדת 40" המטפלים בהומור במשבר שבו נמצאים גברים בעשור החמישי לחייהם) ללאומי ("עוד יהיה טוב" המעולה).

למי: לאלו שמסוגלים להתמודד עם ביקורת אוהבת על המצב, גם בזמן שהם רוקדים.

אייל גולן עם זוהר ארגוב

2. אייל גולן עם זוהר ארגוב: נכון לתמיד

במקום לדון שוב מיהו מלך המוזיקה המזרחית – אייל גולן או זוהר ארגוב – אפשר עכשיו להאזין לשניהם. ב"נכון לתמיד" גולן שר עם ארגוב – הודות לפלאי הטכנולוגיה — עשרה מהשירים הגדולים של המנוח ובהם "נכון להיום", "ים של דמעות" ו"עוד דקה את נעלמת". העיבודים ששומרים על רוח המקור מעצימים את המחווה היפה.

למי: לכל מי שפתח רדיו בישראל ב־35 השנים האחרונות.

רונית שחר | צילום: טל שחר

3. רונית שחר: לרדוף אחרי הרוח

הקריירה של רונית שחר היא קצת העתק־הדבק לסיפור של יעל לוי עשור קודם לכן. טירונות אצל מנטור מצליח, אלבום בכורה שהרדיו חיבק ולאחריו שורת אלבומים יפים שהגיעו למעטים מדי. כשתתנו צ'אנס ל"לרדוף אחרי הרוח" תגלו בו את כל מה ששכחתם שאהבתם בשחר: הקול החם, הגיטרה האקוסטית והלחנים הרכים שכובשים לאט.

למי: למי שמתגעגע לרוק הנשי הרך שנוצר כאן לפני עשרים שנה.

עלמה זוהר | צילום: אלעד גרשגורן

4. עלמה זוהר: חיים משוגעים

מי שהיה פעם בהופעה של עלמה זוהר בטח זוכר את החיוך שהוא יצא איתו ממנה. לזוהר תמיד היה חוש לשירים מדבקים, אבל ב"חיים משוגעים" היכולת הזו שודרגה בזכות החיבור הנכון עם דודו טסה וניר מימון. כשכל כך הרבה אלבומים עמוסים בפילרים, ששת השירים שכאן מגדירים נהדר את המושג "קצר וקולע".

למי: עייפתם מההכנות לסדר? עשרים דקות עם זוהר ותרגישו כמו חדשים.

סגיב כהן ודקלון | צילום: יובל חן

5. סגיב כהן ודקלון: בין קודש לחול

החיבור בין דקלון לסגיב כהן עבד מצוין כבר שלוש פעמים, ככה שאין באמת סיבה שבפעם הרביעית שבה הצמד בוחר לשלב כוחות התוצאה תהיה שונה. והיא לא. 18 שירים תמצאו ב"בין קודש לחול", מהקאבר היפה ל"משאלה" של בועז שרעבי, דרך החידושים המרעננים ל"שירי נהדרת", "שיר בקול ערב" ועד לגרסת הדאנס ל"המורי".

למי: לאלו שמתגעגעים לתור הזהב של המוזיקה המזרחית.

משינה | צילום: טינו ואקה

6. משינה: מתים, שרים, הולכים

בשלושים ומשהו השנים שמשינה פועלת היא עשתה הכל. ב"מתים, שרים, הולכים", האלבום החדש והראשון מזה שמונה שנים, הם גילו את המוזיקה האלקטרונית. התוצאה המרעננת היא היצירה הכי משכנעת של החמישייה הוותיקה מאז הפירוק. "בלוז טאקו בר" המצוין, "השמיעו קול" הפוליטי ו"קשה לצאת מתל־אביב" הקלאסי יזכירו לכם כמה אהבתם אותם פעם.

למי: לאלו ששומרים אמונים לאהבות המוזיקליות שלהם מהתיכון.

יהודית רביץ | צילום: ניר סגל

7. יהודית רביץ: גם אני רוצה חיבוק

האלבום האחרון של יהודית רביץ יצא לפני כשש שנים. השיר האחרון לפני כשלוש. למול הבצורת הזו ניתן להתנחם ב"גם אני רוצה חיבוק", פרויקט הילדים המצליח שלה מהעשור הקודם, שיוצא כעת על גבי דיסק. המילים של מיריק שניר, הלחנים של מוני אמריליו וההגשה הנהדרת של רביץ ינעמו לילדים ולהוריהם באותה המידה.

למי: גם לילדים הקטנים שלכם מגיעה מתנה מוזיקלית לחג.

עינב ג'קסון כהן | צילום: סיון שחור

8. עינב ג'קסון כהן: שני לבבות

אם התחברתם ל"עץ נופל ביער", אלבום הבכורה של עינב ג'קסון כהן, כנראה כבר התאהבתם גם בחדש, "שני לבבות". התזמור העדין מציב בפרונט את ג'קסון כהן והפסנתר, ואפשר לדמיין שהיא אתכם בחדר. זהו אלבום אינטימי עם לא מעט רגעים יפים כמו שיר הנושא, "אלגיה" המרטיט והקאבר ל"נשקי אותי" של סיוון שביט.

למי: לאלו שמחפשים אוצרות קסומים גם מחוץ לפלייליסט.

איתי פרל | צילום: אוהד רומנו

9. איתי פרל: מלון ערבה

אין תשובה אחת לשאלה מדוע הבלוז מעולם לא תפס בישראל. אבל אם אתם בין אלו שכן התחברו — או שאתם מספיק פתוחים כדי לנסות – "מלון ערבה" המצוין של איתי פרל יכבוש אתכם. טקסטים יפים, עבודת גיטרה נהדרת וחבורת נגנים מגובשת שנשמעת כאילו הוקלטה בשיקגו, למרות שהאולפן שבו עבדו נמצא בבאר־שבע.

למי: יש לכם קרוב משפחה חובב מוזיקה? שלחו לו עותק לחג.

גבע אלון | צילום: גולי כהן

10. גבע אלון: מחפש שמיים

שלוש שנים אחרי "תהיי איתי" המשובח גבע אלון עושה זאת שוב ב"מחפש שמיים": מוכיח שאפשר ליצור רוק כובש ונטול התחכמויות גם בישראל של 2018. עם החברים מוויגן פרנדלי (ג'נגו ואסף רייס) בנגינה והסיוע מעמיר לב בטקסטים הוא מגיש אסופת שירים מובחרת כמו "בא הביתה", "דניאל" ושיר הנושא, שתרצו לשמוע בלופ.

למי: למאמינים שעדיין אין תחליף לשיר טוב שפוגש גיטרה חשמלית.