"בחורות כותבות לבעלי למה הוא לא זורק אותי"

האמונה של ג'קי אזולאי לא נסדקה אפילו במעט כשהריונה הקודם הסתיים בהפלה. "הייתה לי בת בבטן והייתי מאושרת, עד שבשבוע ה־18 הרופא בדק ואמר לי: 'אין דופק'. אחרי הבום בלב, וזה היה בום גדול והמון דמעות, הבנתי שאלוהים אוהב אותי. אני מאמינה שכל נשמה יורדת לכאן בשביל לעשות תיקון, אז זכיתי. אלוהים בחר בי ובחר להכניס לבטן שלי נשמה קטנה שהייתה צריכה לתקן רק קצת זמן. אבל זה היה קשה נורא. מהבוקר ועד הערב התפללתי לבורא עולם שיחזיר לה את הדופק. רק אחרי שבועיים, כשהתחלתי להרגיש לא טוב, הבנתי שאין ברירה והלכתי לעשות גרידה. הרופא צעק עליי, 'השתגעת? עובר מת בבטן היה יכול לעשות לך זיהום, יכולת למות'. עובדה שזה לא קרה. אחרי הגרידה לא נקלטתי, חודש ועוד חודש וכלום. סיפרתי את זה לבמאית, והיא שלחה אותי לפרופסור טוב, שאמר לי מה־מו־מי והופ, היריון".

את מתכננת עוד ילדים?

"מתכננת? הוא מתכנן", היא זוקרת אצבע לעבר התקרה. "אני אף פעם לא מנעתי. כבר ביום החתונה שאלתי את דודה שלי אם זה הגיוני שאני אכנס להיריון בפעם הראשונה שלי עם ישראל. כל חודש, כשבא המחזור, היו לנו בכיות. רק אחרי שנתיים וחצי נקלטתי עם הראשון. הייתי שמחה לעשות היפנוזה ולמחוק את הבכי של ההתחלה, אבל כיום, אחרי שלושה בנים, אני אומרת לעצמי, 'בחייאת, אל תהיי חצופה'. כסף הוא לא שיקול בשאלה אם כן או לא להביא. בשביל לשבת עם הילדים שלך על הרצפה ולשחק חמש אבנים, לא צריך כסף. ולא חייבים לקחת אותם לחוגים עם שמות גבוהים, את יכולה להתכרבל איתם במיטה והם יכולים להתחלף בבגדים והכל בסדר. השיקול היחיד הוא אם יש לך כוחות לגדל ולחנך אותם".

ויש לך?

"אני רק בת 34. למה לא?"

ג'קי אזולאי ובעלה ישראל | צילום: שוקה כהן

רק לא לתל־אביב

ג'קי אזולאי עייפה. לא מהטיפול בילדים ומקדחת הניקיון של ערב פסח, אלא מעבודת הפרך הכרוכה במעבר דירה. "את יודעת מה זה לארוז ולפרוק ולהרכיב ארונות? זה קשה פי 70, לא, פי 700 אלף", היא יורה ושוב מפהקת. "ברוך השם, מסתדרים".

למה אתם מרכיבים ארונות?

"בגלל שלא עברנו לתל־אביב, שלא אגור בה בחיים, לאיזה מגדל מפונפן, לדירה שבאה עם ארונות מובנים. עברנו מאלעד לראש־העין".

לדירה בקומה השמינית היא נכנסה עם ישראל בעלה ושלושת בניהם: אורי (9 וחצי), איתי (8), ואילאי בן השנה. "כל השמות מתחילים באל"ף, וכל ילד הוא אל"ף־אל"ף". למעלית נכנסה גם נינה, כלבה מלטזית בת שש שגדלה אצלם מגיל שבועיים. "הילדים רצו כלב, אז הסכמתי. אני אוהבת אותה, אבל היא נבחנית. בבוקר ובערב הילדים מורידים אותה, ובצהריים, כשאנחנו לא בבית, היא לא מתאפקת ועושה במרפסת. אין לה חינוך, היא עושה מה שבא לה כמו מרוקאית מושלמת".

יש לך את זה ביותר גזעני?

"אישה מרוקאית נותנת כל כך הרבה בבית — מבשלת, מנקה, טובה לבעלה, הילדים הם החיים שלה — ובגלל זה מותר לה לעשות מה שבראש שלה. מרוקאית שתגיד שזה לא נכון, שתבדוק טוב טוב את השורשים שלה".

איפה אתם בליל הסדר?

"אצל אמא. כמו תמיד. כולם יהיו שם, 14 אחיות ואחים, חמישה מהם נשואים, ו־13 נכדים. לפי החישוב שלי עברנו את ה־30 ראשים. נישאר לישון שם ולא יהיו מספיק מיטות, אז חלק מאיתנו יישן על הרצפה. כיף".

בין המרור לחרוסת היא תחליף עקיצות וחידודים עם חמש משבע אחיותיה שמככבות לצידה בסדרת הריאליטי המצליחה "אחותי ג'קי" שכעת זוכה לעונה שנייה (ב'־ד', 21:45, הוט בידור ישראלי, זמינה גם ב־VOD). על המסך הן פותחות עליה פה גדול על כך שהיא לא מזמינה אותן להשקות הסלבס. "הן חושבות שההזמנות באות בהוקוס פוקוס, הן לא מבינות שכבר ארבע שנים אני עובדת בזה", היא אומרת.

רצית שהן ואמא שלך יופיעו בסדרה?

"עדיף שתשאלי אם בכלל רציתי סדרה".

סליחה. רצית סדרה שמתעדת את חייך?

"לא. כשהבמאית איילת הלר פנתה אליי, שאלתי, 'למה שמישהו ירצה להסתכל על זה?' אבל מהר מאוד ראינו שהמשפחה שלי היא מאגר בלתי נדלה של חומר, ולא סתם חומר. משובח".

חשבת שהסדרה תצליח?

"לא. פחדתי מפדיחה. בהוט אמרו שהם יחליטו על עונה שנייה לפי מספר הצפיות, אז נראה לי שכל האחים שלי לחצו על השלט, וזה עבד".

אחרי "מאסטר שף" הצהרת שחלום חייך הוא לפתוח מסעדה. כבר היית רגע לפני פתיחה, ובסוף ויתרת. את מצטערת?

"להפך, אני מה זה שמחה. הבן שלי היה אמור לעלות לכיתה א' בזמן שהמסעדה הייתה אמורה להיפתח, ודאגתי מתי יהיה לי זמן לעשות איתו שיעורים. ידעתי שאצטרך להיות שם כל יום, כל היום".

תהיה לך מסעדה אחרת?

"כבר אין לי את הדרייב של פעם, ואני פוחדת שמסעדה תגמור לי את החיים. עדיין באים אליי בהצעות, אבל עוד לא הגעתי לנקודה שבה אני אומרת 'את חייבת'".

המסעדה שלא נפתחה הביאה אתכם למצב כלכלי קשה?

"לא, מצב כלכלי קשה היה לנו רק בהתחלה, כשישראל ואני התחתנו. אפילו לא היו לנו מזרונים, והיו ימים שלא יצאנו מהבית בגלל שלא היה לנו מאה שקל לדלק במכונית. עבדנו בשש עבודות, חילקנו עיתונים בשלוש לפנות בוקר עם תינוק בעגלה, וניקינו בית ספר עם תינוק עטוף בשש שמיכות, ואפילו לא עבר לי בראש לשבת בבית ולקבל קצבה. תמיד העדפנו לעבוד ולחיות בכבוד. רק כשישראל חטף דלקת קרום המוח והתמוטט, אמרנו, 'די, מספיק'. כשהגיע 'מאסטר שף', אמרתי לישראל שאני מתה לקנות בגד חדש לצילומים. ואז בא אור גדול וסכומים שלא ראינו קודם. לפעמים ישראל אומר לי, 'כמה שנים את צריכה לפצות את עצמך על שבע השנים הרעות?' והוא צודק, בגלל הבזבוזים שלי עוד אין לנו דירה".

על מה את מבזבזת?

"הרבה על בגדים, ופתאום חברה אומרת לי, 'בואי לחו"ל לשלושה ימים', ובחוץ־לארץ אני לא רואה בעיניים וקונה מלא דברים לבית, וגם בסבבה שלנו לצאת למסעדות. אני אוהבת לחיות את החיים. בסדרה תראו שישראל ואני רבים על זה שהוא קנה ג'יפ. לא איזה ריינג' רובר, סתם אוטו גדול שיעזור לו בעבודה, אבל הוא לקח הלוואה וזה הביא לי את הסעיף. הפתיל שלי קצר. מגיל טיפש־עשרה ועד שהתחתנתי עבדתי במשק בית, שלושה בתים ביום. בשביל ללכת ל'זארה', אבל כשלא היה לי לא לוויתי. הסתדרתי עם מה שלא היה".

ממה אתם חיים כיום?

"אין לנו עבודות מסודרות. עדיין מזמינים אותי לבשל באירועים ויש את הסדרה, ואני עושה קמפיין גדול לרמי לוי. ישראל בשיפוצים, אבל הוא עצמאי ותמיד יש חרדה מהמחר, אז צריך תפילות, ואני מתפללת כל הזמן. בלי האמונה לא הייתי שורדת".

"הגבר המושלם"

מאז העונה הראשונה, מספרת ג'קי, בעלה לא מפסיק לקבל מחמאות ברחוב. "הוא יוצא הגבר המושלם. בחורות כותבות לו, 'למה אתה לא עונה לה? למה אתה לא זורק אותה?' לפעמים אני מחטטת לו בסלולרי וחוסמת אותן. בהתחלה הייתי 'מאמי', קונצנזוס, ועכשיו אני מושכת אש. בגלל תמונה יפה באינסטגרם מתקיפים אותי, 'למה הורדת את הפאה? איך זרקת את הכיסוי ראש?' על שטויות כאלה אני לא מגיבה. אני יודעת שאני תמיד עם כיסוי".

במהלך הצילומים היית מודעת לביטויים העסיסיים שיוצאים לך מהפה?

"לא. הייתי אני. הצוות בא אליי הביתה כדי לצאת למשימה, ועד שאני אגמור להתארגן כולם עלו לקפה, ובגלל שאסור להשאיר ציוד באוטו הם עלו עם המצלמות. פתאום צץ איזה ריב ביני לבין ישראל, ובלי ששמתי לב המצלמה הייתה נדלקת. המון שואלים אותי למה הרשיתי להם לצלם, ואני בכלל לא מבינה את השאלה. זו סדרה על החיים שלי ולא הסתרתי שום דבר, מעצוב ועד שמח, מהיפה ועד המכוער. אלה דברים שקורים בכל בית".

איך הזוגיות שלכם מחזיקה מעמד?

"אני לא מראה כמה כיף לנו ביחד, אני מראה רק את הקשיים, אז אף אחד לא שם עלינו עין רעה".