רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    דונלד טראמפ | צילום: גטי אימג'ס
    24 שעות • 25.03.2018
    שולף שפם מהכובע
    זה אחד הנושאים הוותיקים והייצריים שהעסיקו אי־פעם את המין האנושי: השפם. הוא פירק לא מעט מערכות יחסים, כל שחקן קולנוע שמופיע איתו בציבור מיד מעורר שערורייה, ועכשיו מתברר שג'ון בולטון, היועץ החדש לביטחון לאומי של טראמפ, כמעט איבד את התפקיד בגלל סלידתו של הנשיא משפמים גדולים. אז איך הפכה חלקת שיער הפנים הקטנה הזאת להצהרה אופנתית, ומה הסיפור של הגברים עם השפם שלהם
    סהר שלו, איריס ליפשיץ־קליגר, נעם ברקן

    מנהיג העולם החופשי ניצב בפני דילמה קשה: מה למען השם עושים עם היועץ לביטחון לאומי. מזה זמן מה, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ איבד את הסבלנות כלפי היועץ הרולד מקמסטר. הגנרל הוותיק נתפס בעיני הנשיא הקפריזי כפייסני מדי, מתון מדי — בקיצור, שמאלני טרחן ומעצבן שיש לסלק מהבית הלבן. לטראמפ כבר היה מועמד חדש לתפקיד: ג'ון בולטון, נץ לוחמני שאוהב לדבר על יציאה למלחמות, כיבושים, הפצצות והשמדה טוטאלית. לכאורה, העסק היה תפור. ואז, נזכר הנשיא בפניו של בולטון. וליתר דיוק, בשפם המברשת העצום שמזדקר מתחת לאפו, שפם שכמותו נראה לאחרונה רק על פניו המתכתיות של חביתוש מ"רגע ודודלי". לפי דיווחים בעיתונות האמריקאית, טראמפ אמר למקורביו שדי בשפם המעצבן כדי לפסול את המינוי — ושבדיוק כך כבר עשה בעבר לאחר נצחונו בבחירות, כששקל למנות את בולטון לתפקיד מזכיר המדינה. איך אפשר לסמוך על אדם שיש לו שפם כזה, תהה טראמפ.

     

    השפם המפואר עמד בינו לבין הנשיא. ג'ון בולטון | צילום: עמית שאבי
    השפם המפואר עמד בינו לבין הנשיא. ג'ון בולטון | צילום: עמית שאבי

     

    בולטון התמנה לבסוף לתפקיד החשוב, לשמחתם של לא מעט ישראלים שרואים באיש ובשפמו ידידי אמת של העם היושב בציון. אבל מערכת השיקולים יוצאת הדופן של טראמפ — גם אם היא קיצונית ומעט ילדותית ומצחיקה, כדרכו — אינה לגמרי מופרכת. היא חושפת את מערכת היחסים המורכבת והטעונה בין שתי אוכלוסיות: מועדון הגברים שקוצצים, גוזמים, מיישרים ומטפחים בגאווה גינת בונסאי קטנה מעל השפה העליונה שלהם — ומולם שאר העולם, שמגרד בפדחתו ושואל מה לעזאזל.

     

    השפם זוכה לקיתונות של לעג, אבל מסרב בעקשנות להיעלם. פעם הוא סופג מהלומה מאופנת הגילוח למשעי. ופעם הוא נאנק תחת עול הכיבוש של אופנת הלא־מתגלחים. פעם הוא נראה כשריד לימי עבר, משהו שרק סבאים מהפלמ"ח מסתובבים איתו. ופעם הוא נראה כיציאה מעצבנת של היפסטרים שרק רוצים להיראות ייחודיים, ייחודיים ממש כמו החברים שלהם מהבר בפלורנטין. אבל מקאמבק לקאמבק, השפם עדיין עימנו, מזדקר לראווה מתחת לאף.

     

    טראומות מסדאם

     

     

    "אני זוכרת שיצאתי עם שליח על אופניים שגידל שפם בסבנטיז", סיפרה עורכת היופי של מגזין "ווג" לפני כמה שנים, "אבל לא יכולתי לקחת אותו ברצינות, כי תמיד דמיינתי את קול מחיאות הכפיים המזויף של סיטקומים אמריקאיים בכל פעם שהוא נכנס לחדר". ואכן, נדמה שיותר מהזקן, לשפם יש מוניטין ציבורי גרוע, ובכל פעם שעולה האפשרות שמגיעה תקופה טובה לגידול שפמים, תמיד יש מישהו שייזכר בהיטלר, סדאם חוסיין או כל אחד משחקני הפורנו שהוא חושב שהוא זוכר אי שם משנות ה־70, ומראה השפם ייגנז מיד לעשור אחר.

     

    הנה דוגמה לעד כמה גידול שפם נחשב להחלטה לא שגרתית, להחלטת חיים של ממש: מדי נובמבר חוגגים ברחבי העולם את חגיגות Movember, חודש שבו גברים מתבקשים לגדל שפמים כדי לעורר מודעות לבעיות רפואיות ייחודיות לגברים, כמו סרטן הערמונית. היוזמה, שהחלה ב־2003 עם 30 גברים שגידלו שפמים, צמחה והפכה לתופעה עולמית שאליה שותפים מיליונים, ועוררה מחדש את הוויכוח הנצחי האם שפמים לגברים הם דבר לגיטימי. כשנשאל מדוע לא בחרו לציין את החודש דווקא בגידול זקנים, השיב אחד מהוגי היוזמה: "זקנים הם לילדים קוליים, אבל שפמים הם משהו שהרבה יותר קשה להצליח איתו. שפמים דורשים ביטחון, הם הצהרה".

     

    אלברט איינשטיין | צילום: גטי אימג'ס
    אלברט איינשטיין | צילום: גטי אימג'ס

     

    השאלה היא כמובן אם הצהרה אופנתית כמו שפם היא לגיטימית, ועד כמה אפשר לשלוט באסוציאציות שעולות למראה אותה קווצת שיער שצומחת לה מעל השפתיים. הרי זקן, בעיקר בעשור האחרון, נהנה ממוניטין ופופולריות עצומים, תחילה באגף ההיפסטרי של הגבריות העירונית ואחר כך גם בכל שכבות האוכלוסייה הגברית המקומית, שגם ככה ידועה בעצלנותה בכל הקשור לטיפוח. זקן דורש מבעליו פשוט להפסיק להתגלח (למגינת ליבן של יצרניות הסכינים, שספגו הפסדי ענק). שפם זה כבר מיזם, שלא לומר תופעה מעוררת מחלוקת. נסו להעלות בראשכם דוגמאות מהתרבות הפופולרית ותבינו את הבעיה.

     

    סלוודור דאלי | צילום: גטי אימג'ס
    סלוודור דאלי | צילום: גטי אימג'ס

     

    אומנם אפשר לצייר בראש דמויות גבריות משופמות כמו הבוקרים של מערב ארצות־הברית (למשל איש המרלבורו הנצחי), אבל לצידם עומדים גם היטלר וסדאם חוסיין (מהאגף הדיקטטורי), או גראוצ'ו מרקס וצ'רלי צ'פלין (מאגף הקומיקאים), טום סלק (מהאגף של כוכבי האייטיז), ג'ון ווטרס, פרדי מרקורי וג'יימס פרנקו (מהאגף ההומוסקסואלי), בוראט (מהאגף הביזארי), אלברט איינשטיין (מאגף המוח היהודי) ואחרים כמו מארק טוויין, החיפושיות בשלב המתקדם, זורו, ליונל ריצ'י, נד פלנדרס (השכן המעצבן מ"הסימפונס"), קלארק גייבל, סלוודור דאלי ועוד רבים אחרים.

     

    צ'ארלי צ'פלין | צילום: AP
    צ'ארלי צ'פלין | צילום: AP

     

    מה שמפתיע הוא שהשפם, שנראה לנו כמו שריד רטרואי מיושן, היה פעם הסמל של הגבר החדש. אחרי עשורים (שלא לומר מאות שנים) שבהם כיכב הזקן, הגיעה המאה ה־20 והפכה אותו לסמל לעולם הישן, בעיקר בגלל גילוי הבקטריה שגרמה לבהלה בקרב גברים שחששו להדביק אחרים עם זקנם, וגם בגלל מלחמות העולם ומסכות הגז, שדרשו גילוח זקן כדי להשיג איטום מוחלט לפנים (שפמו המגוחך ויוצא הדופן של היטלר, למשל, נולד כך: כאשר נאלץ, במלחמת העולם הראשונה, לגזום את עצמו בחיפזון במספריים תחת התקפת גז). גם הוליווד עזרה בקידום השפם כעניין לגיטימי עם שחקנים כמו קלארק גייבל וצ'רלי צ'פלין, ולמרות כמה שנים של שפל כלכלי ("אם אתה רוצה עבודה — גלח את השפם שלך", הציעו בעיתוני התקופה), הרי שגם אחרי מלחמת העולם השנייה, שפם בסטייל טייסים היה הצעקה השעירה האחרונה.

     

    בשנות ה־70 הפכה הקהילה ההומוסקסואלית את השפם לחלק מהמילון הוויזואלי שלה, עם זמרים כמו פרדי מרקורי ופעילים אחרים שנהנו משיער הפנים הזה, לצד שחקני פורנו וסוכני מכירות מזדמנים ששיחקו עם המראה המשופם. עדנה נוספת שהייתה לשפם הייתה קשורה בטום סלק באייטיז, שכיכב בסדרה "מגנום פי־איי" שבה קידם במקביל גם את המחשוף הגברי שמגלה חזה שעיר ומקורזל עד כאב. מאז ועד העשור האחרון נדמה שקרנו של השפם ירדה.

     

    רנ"ג חיים בנאי | צילום: יובל חן
    רנ"ג חיים בנאי | צילום: יובל חן

     

    מהפלמ"ח עד יאצק

     

    ובישראל? השפם תמיד היה חלק מהאתוס הציוני, מהשפמים של לוחמי ה"שומר" שניסו לחקות את המראה הערבי המקומי דרך לוחמי הפלמ"ח והניסיון לשוות מראה גברי (ששונה מזה הדתי) ועד מנהיגים כמו משה שרת ויצחק שמיר, וגם מחוות ופרודיות כמו יאצק של שלמה בראבא. "דווקא היום יש יותר אנשים משופמים בישראל", מספר יונתן קרן, מבעלי מותג הטיפוח הגברי "מעפילים" שכולל גם ליין מיוחד למוצרי טיפוח לשפם. "יש עלייה במכירות של וקס לשפם ולמסרק הקטן לשפם, ובכלל לכל מה שטיפוח שפם מחייב. הרי שפם לא מסודר נראה לא טוב כי רק הוא נמצא על הפרצוף, בניגוד לזקן שלא צריך לטפח בכזו יסודיות. מה שמגניב הוא שגברים הבינו שהם יכולים לבטא עצמם עם שיער הפנים שלהם. ובגלל שבישראל, באופן מיוחד, אי־אפשר להתבטא דרך שיער הראש כי רובנו קרחים, הרי שלא נשאר לנו הרבה לשחק איתו אלא רק עם השפם או הזקן".

     

    אוריאל יקותיאל
    אוריאל יקותיאל

     

    הפסיכולוג ד"ר גבריאל בוקובזה, מחבר רב המכר "הדרמה של הגבריות החדשה" אומר כי שובו של השפם מזכיר מאוד את טרנד הזקן ששב לאופנה בשנים האחרונות. "אנחנו חיים בתקופה מאוד נזילה מגדרית. כבר מגיל צעיר אנחנו רואים נערים ונערות בני עשרה שיכולים להיות גם וגם. גם גבר וגם אישה. יש גם נזילות מינית מאוד גדולה, אולי חסרת תקדים. הדבר הראשון שנתון ללחץ מהשינוי הזה הוא הגבריות בכלל והגבריות ההטרוסקסואלית בפרט. גברים צריכים לעמוד בהרבה מאוד ציוויים. בשביל לבדל את עצמם הם צריכים סממנים מאוד זכריים. רואים את זה בחדרי הכושר היום, ברחובות מסתובבים הרבה גברים עם שרירים מנופחים כמו פופאי. רואים את זה בקעקועים מאוד גבריים וגלויים וגם בחתימת השפם והזקן, שאי־אפשר להתבלבל בזכריות שלהם. כל זה בא לפצות על הבלבול המגדרי".

     

    מקסים פלקושצ'נקו | צילום: עוז מועלם
    מקסים פלקושצ'נקו | צילום: עוז מועלם

     

    לדברי ד"ר בוקובזה, אנחנו נמשיך לראות בתקופה הקרובה הרבה גברים שמאמצים לעצמם סממנים זכריים. "על הגברים יש ציווי להיות חזק, להיות חסין, לא להפגין רגש, להיות מוכן להקרבה, להיות לבוש בצורה מסוימת, ויש גם מדרג של גבריות. יש המון ציוויים לכל סוגי הגברים. זה מאוד מגביל, כמו אזיקים. לכן כשאנחנו שומעים על גבר כמו קווין לאב, שחקן ה־NBA שהתוודה בשבוע שעבר כי סבל לאחרונה מהתקף חרדה, אלה קולות חדשים של גברים. אלה שתי מגמות שמתרחשות בו זמנית. יש גברים שמרשים לעצמם להיות יותר פתוחים ורגישים — והרבה גברים שנבהלים ומחפשים את הסממנים הכי זכריים שיש".

     

    "השפם והזקן סימבולים לגבריות", אומרת ד"ר שלומית בכר, סוציולוגית בכירה מהמכללה האקדמית בית ברל. "גבר שמגדל שפם או זקן, או את שניהם גם יחד, מעצים למעשה את תחושת הגבריות שלו ועימה את הביטחון שלו. לצד העובדה הנוספת, ששפם מייצר סוג של אחידות במראה — מה שמשדר 'אני גבר' כלפי חוץ. הלא נערים שמתגלחים בפעם הראשונה, מבחינתם זהו סופר־סמל לגבריותם. בעוד שנערים בגיל ההתבגרות שעדיין אין להם שיער פנים מרגישים ילדותיים ולא גבריים. דבר מעניין נוסף שניתן ללמוד ממחקרים, הוא שלגברים למשל פחות מפריע לגלח את הראש לקרחת מלאה כאשר שיערם מתחיל להקליש, אבל מי שמגלח את הראש לרוב גם מגדל שפם וזקן. בעוד שאישה שיש לה שיער על הפנים נתפסת כמראה דוחה".

     

    עמיר פרץ
    עמיר פרץ

     

    אז הבנו שיש גברים שטיפוח שפם עושה להם טוב עם הגבריות של עצמם. אבל מה זה עושה למי שצריך להתחכך פיזית עם האניצים המהודרים? מה אומרות בנות הזוג ובני הזוג של המעקצצים? לירון ויסמן, בת 30, צלמת אופנה ופורטרטים, עובדת בארבע השנים האחרונות על קו לונדון־תל־אביב. שתי ערים שאימצו בחום את טרנד השפמים והזקנים. "לפני חמש וחצי שנים הכרתי את בעלי כיום, אלון אבירם, בן 33, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך. אלון נכנס לחיי עם זיפים בלבד, כמו גברים רבים. אבל אחרי תקופה בלונדון חל שינוי. הוא סיפר לי שהוא חושב לנסות לגדל שפם, ואולי גם זקן. בהתחלה נרתעתי מאוד, ניסיתי להניא אותו מהרעיון. אבל מי אני שאגיד לו מה לעשות עם המראה שלו? אז החלטתי לזרום, בתקווה שהוא יחזור בו מהר מהצפוי.

     

    "החלטנו לתת לזה חצי שנה והוא מיד התחיל בבירורים על טיפוח: איזה שמן לקנות, איך חופפים את זה, איך לגדל כמו שצריך, איך ליצור צורה שתתאים לו לפנים ואיפה ה'בארבר' הכי קרוב ומומלץ באזור מגורינו. למעשה, תוך זמן קצר, השפם והזקן הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהלוק של אלון, חלק שאני מאוד אוהבת. בתור צלמת אופנה אני חושבת שהטרנד הזה הוא אחת מההתפתחויות החשובות בתעשיית האופנה בשנים האחרונות. התעשייה כולה בחיפושים אחר אידיאל יופי אחר, הרוב הגדול כבר פחות מתעניין ב'מושלם' וביופי רגיל אלא מחפש את האחר, המיוחד ואפילו המוזר. הגברים שאנחנו רואים היום בעולם האופנה שונים לחלוטין מאלה שהיינו רואים לפני כעשור. חלקם נשיים יותר, חלקם מוזרים יותר, וחלקם גם משופמים ומזוקנים".

     

    ואיך העניין נחווה אצל בני־זוג? "זה בעיקר עניין של משיכה גופנית", מסביר איתן, בן 53, מעצב פנים מרמת־גן. "שפם, ושיער פנים בכלל, נחשבים בקהילה לאלמנטים גבריים. מי שנמשך לגברים שיש להם מראה גברי, יש סיכוי טוב שהוא ישמח שלחבר שלו יהיה שפם, זקן או זקן צרפתי. הרבה לפני שההיפסטרים החלו לגדל שפמים וזקנים, אצל רבים מאיתנו הגייז, זה סימן מעין גבריות ותיקה ואותנטית, כמו של אבא או דוד, או אם תרצה שוטר או רס"ר בצבא. זו גם ריאקציה לשיגעון המריטות והטיפולים שהרבה גייז עושים באופן אובססיבי, עד שאיבדו את המראה הגברי שלהם. המגע של שיער פנים נעים מאוד, מעצים את הפנטזיה. מה גם שלהרבה מאלה שיש להם בני זוג משופמים, יש שפם בעצמם".

     

     

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 25.03.18 , 20:38