זכאי

התיק שבפרקליטות ראו בו "ציון דרך חשוב במלחמה בשחיתות" הסתיים אתמול במפלה: בית המשפט המחוזי בבאר־שבע זיכה את אלון חסן, היו"ר לשעבר של ועד עובדי נמל אשדוד, מכל האישומים נגדו. יחד איתו זוכו גם הנאשמים האחרים בתיק, מנכ"ל הנמל לשעבר שוקי סגיס וקרוב משפחתו של חסן, דוד חסן.

בכתב האישום שהוגש לפני שנתיים, נטען כי חסן ניצל את כוחו הרב בנמל כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלו ושל מקורביו והוא הואשם בעבירות חמורות של שוחד, סחיטה באיומים, ועוד. שלושה נאשמים נוספים, האחים אורי ויניב בלטר, שהיו שותפיו לעסקים של חסן, וחברת "דנה לוגיסטיקה", שבבעלותם, העדיפו להגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות ולא לנהל את ההליך המתיש. במסגרת ההסדר הודו האחים בקשירת קשר לביצוע פשע (שוחד) ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אורי בלטר ריצה עבודות שירות, ואחיו יניב נשלח למאסר. בניגוד לאחים בלטר, חסן עמד לכל אורך הדרך על כך שהוא חף מפשע וכי הטענות נגדו נבעו ממאבקי כוחות פנימיים בנמל.

אתמול קיבל בית המשפט את גרסתו במלואה. בפסק הדין, המשתרע על פני 258 עמודים, קבע השופט יואל עדן כי התמונה העובדתית שונה מכפי שציירה אותה הפרקליטות וכי התביעה הסתמכה על ראיות נסיבתיות, על "ריח רע" ועל "שמועות" ולא הוכיחה מעל לכל ספק סביר שחסן עבר את העבירות שיוחסו לו. "הראיות הנסיבתיות הנטענות לא הוכחו בחלקן הגדול", קבע השופט. "מצאתי בטענות שהועלו בהליך זה שוב ושוב פרשנות יתר למעשים שניתן לפרשם גם כנטולי אפיון פלילי.

"טענות המתמקדות באווירה, בשמועות, בריח לא טוב העולה מהתנהלות וכיו"ב, אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה ואינו כלי פרשני. חוש הריח של המשפטן, יהא אנין ומדויק ככל שיהא, אין הוא בבחינת יסוד מיסודות עבירה, ואין הוא הבסיס לקביעה אם נעברה עבירה אם לאו".

ערן מלכה | צילום: אלכס קולומויסקי

"חוש הריח איננו מיסודות העבירה"

פרק מיוחד בפסק הדין הוקדש לביקורת על התנהלות המשטרה בכל הקשור לעדי המדינה בתיק, למשל על כך ששיחה שבה חשוד החליט להפוך לעד מדינה לא תועדה. "מצב דברים זה מקשה על ירידה לחקר האמת ואינו מאפשר להכריע בשאלות הקשורות בעדותו של עד המדינה, סיבת שינוי גישתו, הבטחות או שמא איומים כלפיו, או כל עניין אחר שהועלה באותה שיחה נעלמה", קבע.

השופט לא חסך שבטו גם מהתנהלות יחידה 433 של המשטרה, בעיקר בכל הקשור לתקופה שבה ערן מלכה עמד בראש צוות החקירה. מלכה מרצה כיום עונש מאסר בגין מכירת מידע מחקירות לעו"ד רונאל פישר, שייצג בתחילת הפרשה את חסן. בשלב מסוים חשף פישר בפני חסן פרטים חסויים מהחקירתו, שאותם קיבל מברכה, והציע לו לפעול לסגירת התיק תמורת תשלום. חסן דיווח למשטרה על ההצעה שקיבל, מה שחשף את השניים וסיבך גם את פישר בכתב אישום. בשיאה של הפרשה נפגשו פישר וחסן במסעדה בהנחיית המשטרה, חסן מסר לפישר תיק עם דולרים – ואז זינקו השוטרים על פישר ועצרו אותו.

השתלשלות האירועים הזו הובילה את חסן לטעון במהלך המשפט כי החקירה בעניינו הייתה "מזוהמת" ו"מוטה". בפרקליטות טענו כי אלה "רעשי רקע", אולם השופט קבע אתמול כי "המסכת הראייתית מביאה למסקנה כי אותם 'רעשי רקע' הם הצליל המרכזי שהיה עליהם להאזין לו".

רונאל פישר | צילום: אלכס קולומויסקי

לדברי השופט, לא ברור מדוע בדיקת ניהול החקירה בתקופת מלכה הופקדה בידי יחידה 433 ולא בידי מח"ש, בבחינת "המשטרה חוקרת את עצמה", ומדוע התבקשו החוקרים לחתום על הצהרה שלפיה לא נתקלו בתיק חסן בהנחיה או בהוראה תמוהה מצד מלכה. השופט קבע כי "לא נחה הדעת מהתנהלות זו" והגדיר אותה "בעייתית".

"אני רוצה ללכת הביתה לנוח אחרי הרבה שנים שאני נאבק על החפות שלי", אמר חסן לאחר הזיכוי. "האמנתי בדרך שלי והלכתי איתה עד הסוף. המסר שלי הוא שמי שזכאי, מי שחף מפשע — שיוכיח את חפותו". את חסן ייצגו עוה"ד אשר אוחיון וחן הולנדר, את סגיס ייצג עו"ד ישראל אסל, ואת דוד חסן ייצגו עוה"ד ניל סיימון ואליסף יפרח.

נציגי הפרקליטות אמרו בתגובה כי "המבחן להגשת כתב אישום הוא מבחן הסיכוי הסביר להרשעה, וזה היה מצב הדברים כשבחנו את חומר הראיות". אמש אמרו בפרקליטות כי ישקלו לערער על פסק הדין.