ברית דמים

זה היה מפגש מרגש במיוחד: שלומית ודוד כ"ץ, הוריו של סמל־ראשון מיכאל (מיקי) כץ (20) ז"ל, שנפל באסון המסוקים, הגיעו לבועיינה־נוג'ידאת, הכפר המוסלמי הסמוך למקום מגוריהם במצפה־נטופה, כדי לנחם את אלמנתו של ראש המועצה סאלח סלימאן, שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון.

סאלח סלימאן | צילום: אלעד גרשגורן

הקשר החריג בין ההורים השכולים לבין ראש המועצה המוסלמי נוצר לפני 21 שנה, לאחר שלוחם חטיבת הנח"ל סמ"ר מיכאל (מיקי) כ"ץ, בנם של שלומית ודוד נפל באסון המסוקים. "מצפה־נטופה היה אז יישוב צעיר ולא היה לנו בית־עלמין", נזכרת בכאב האם, שלומית. "לא ידענו מה עושים, וחשבנו שצריכים להביא את מיקי הביתה, למצפה־נטופה, כי זה הבית שלנו. הסתכלנו מהחלון וראינו חלקת אדמה שאין עליה גידולים ואין עצי זית וחשבנו שזה צריך להיות המקום של מיקי".

בירור מהיר העלה שהקרקע שייכת לסאלח סלימאן, ראש המועצה המוסלמית השכנה, בועיינה־נוג'ידאת. סלימאן שמע את בקשת ההורים השכולים ולא היסס לרגע. בצעד אמיץ ואנושי הוא תרם את חלקת האדמה הפרטית שלו, כדי שתשמש כחלקת קבר לחייל שנפל. "מאז נוצר קשר דם בינינו", הסבירה כ"ץ.

סלימאן, ששימש גם כמ"מ יו"ר מרכז השלטון המקומי, הלך לעולמו בשבוע שעבר, בלילה שבין יום רביעי לחמישי, לאחר מאבק במחלת הסרטן. "הוא מילא את תפקידו כמעט 30 שנה, אדם עם חזון, מנהיג ציבור אמיתי", ספד לו בכאב מוטי דותן, ראש המועצה האזורית גליל תחתון.

סמ"ר מיקי כ"ץ

ביום חמישי, זמן קצר לפני שמסע ההלוויה של סלימאן יצא לדרכו, הגיעו שלומית ודוד כ"ץ לנחם את בני משפחתו. כששלומית נכנסה לסוכת האבלים של הנשים והתקרבה למג'דייה, האלמנה, היא קמה מהכיסא שעליו ישבה, חיבקה את שלומית ופרצה בבכי. במשך דקות ארוכות עמדו שתי הנשים חבוקות.

האלמנה, מג'דייה, כיבדה את האם השכולה והושיבה אותה בשורת האבלים הראשונה. שלומית שלפה מתיקה תמונה מטקס הכנסת ספר תורה לזכר בנה, שנערך בבית־הכנסת של מצפה־נטופה במעמד הנשיא דאז עזר ויצמן וסאלח סלימאן, שניצב שם לצד הנשיא. "באהבה לזכרו של סאלח, איש יקר", כתבה שלומית כהקדשה על התמונה, והעניקה אותה לאלמנה.

"אף אחד אחר לא היה מעיז לתת אדמה פרטית שלו כדי לקבור חייל יהודי", אמר בכאב ד"ר כאמל סלימאן, חתנו של סאלח. "רק סאלח העיז ותרם ויצר מערכת יחסים מיוחדת עם מצפה־נטופה. הוא יצר ברית שקיימת עד היום. איבדנו אדם ענק".