שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    24 שעות • 01.04.2018
    "הרב מנהל את השמש והירח, הוא הכל עבורנו"
    שנה לאחר שהרב ברלנד בן ה־80 השתחרר ממאסר בגין עבירות מין בנשים מקהילתו, העסקים פורחים: תחקירניות "ידיעות אחרונות" ו־ynet הסתננו לקהילת "שובו בנים" והבינו כיצד נבנית אימפריה כלכלית על גבם של חסידים עניים, ראו מעריצות רודפות אחרי מכוניתו כאילו הוא כוכב רוק וגילו עד היכן מוכנים ללכת תומכיו כדי להגן עליו
    אריאלה שטרנבך, נינה פוקס

    שעת ערב מוקדמת במשכנו של אליעזר ברלנד ב"שומרי החומות", הטריטוריה הקטנה שלו בקצה מאה שערים, בואכה מוסררה. תפילת מנחה מסתיימת, ובחורה שמזהה אותי צועקת "היא כתבת". זמן טוב להסתלק. "אסור לה להיות פה", נשמעות צעקות. שלושה גברים עם מצלמות נצמדים באופן מאיים. "אל תדאגי", הם אומרים, "נחשוף מי את". המשטרה כבר על הקו, כשברקע נשמעות קריאות זעם: "זו פעם אחרונה שאת מגיעה לפה".

     

    במעלה הסמטה הצרה גדוד של חסידים דולק בעקבותיי. "היא מעלה פוסטים נגד הרב", אומר אחד, "תסתלקי מפה, שיקסע!". אישה לא צעירה מתקרבת, יורקת וצועקת: "כלבה, שלא תעזי להתקרב לפה". דווקא האישה שיצרה את המהומה כשזיהתה אותי כתחקירנית מלווה אותי כעת ומנסה לעזור לי. "תיכנסי לתחנת הדלק", היא מורה, "אני חייבת לרוץ חזרה לתפילות". בינתיים הגברים מסביב מרבים בדברי ברכה, בדרכם. "יש לה ריח של כלבת", צועק אחד מהם. "היא מקליטה הכל, תיזהרו". אחת הנשים הבודדות בקבוצה צועקת־מזהירה: "תודיעי לכל החברות שלכם שמי שתגיע לפה יהיה לה לינץ', לינץ' אנחנו נעשה לה".

     

    כתבות: אריאלה שטרנבך ונינה פוקס | צילום: טל שחר | עריכה: יובל קאסנר

    כתבות: אריאלה שטרנבך ונינה פוקס | צילום: טל שחר | עריכה: יובל קאסנר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המשטרה עדיין על הקו — כבר שש דקות, כשהתחנה רחוקה כמה מאות מטרים — אבל אף שוטר לא נראה באזור. בריון גבוה מתקרב: "זו פעם ראשונה ואחרונה שאנחנו מתאפקים. אני מבטיח לך", הוא מודיע, בזמן שאחד מחבריו החסידים צועק, "יש לה מלא תמונות בטלפון". לא חולפות מספר שניות ואחד הגברתנים חוטף ממני את הטלפון באלימות, כשברקע נשמעות סוף־סוף סירנות המשטרה. 24 שעות לאחר מכן יחזירו אותם שוטרים גם את האייפון.

     

    "הארכנו לו מחדש את השיער, כי כשהוא היה בן שלוש הרב לא היה". ברלנד מבצע את טקס החלאקה
    "הארכנו לו מחדש את השיער, כי כשהוא היה בן שלוש הרב לא היה". ברלנד מבצע את טקס החלאקה

     

    שיקוי הפלא הקדוש

     

    ברלנד בן ה־80, מייסד וראש ישיבת "שובו בנים" של חסידות ברסלב, צבר לעצמו במהלך השנים אלפי חסידים, רבים מהם חוזרים בתשובה. לפני שש שנים טען אחד מחסידיו כי ראה אותו מהחלון במצב אינטימי עם אישה מבנות קהילתו. כשהתקבלו עדויות של נשים נוספות (אחת העדויות מצורפת בנפרד בעמ' 6) על הטרדות מיניות נמלט ברלנד מהארץ עם כמה עשרות מחסידיו ונדד בין מרוקו, זימבבווה, דרום־אפריקה והולנד עד שהוחלט להסגירו לישראל. בנובמבר 2016 הורשע ברלנד, במסגרת עסקת טיעון, בשתי עבירות של מעשה מגונה בנשים ובעבירה אחת של תקיפה. הוא נידון ל־18 חודשי מאסר, שמתוכם ישב בפועל פחות מ־12 חודשים. לפני כשנה שוחרר מהכלא מטעמים בריאותיים.

     

    בחודש שעבר פירסמו 30 מרבני ברסלב גילוי דעת חמור שבו הם מתנערים מברלנד וממעשיו וקוראים להתרחק ממנו. "מבין רשעי הדורות", כינו אותו, "מהרסי התורה ומחריבי העולם". כמעט לכל מקום שברלנד מגיע אליו בואו מעורר סערה, ונערכות נגדו הפגנות.

     

    על רקע המחאות האלו נכנסנו, שלוש תחקירניות, לתוך החצר של ברלנד. בזו אחר זו, בלי שניתן יהיה לזהות את הקשר בינינו, שוחחנו עם החסידות והחסידים, ראינו את ההזנחה הנוראית, ופגשנו את הצדדים האפלים והאלימים לצד הגורמים החיוביים שבחיי קהילה וערבות הדדית. ראינו כיצד ברלנד שולט באופן מוחלט בחסידיו, במוחותיהם, ברגשותיהם. עבורם הוא הרופא, הפסיכולוג, המנהיג. עבורו הם חיים, לעיתים בתנאי דלות מחפירים ותוך הזנחה רפואית ופיזית. רבים מהם מעתירים עליו את כל כספם ולעיתים אף לוקחים הלוואות ומשלמים לו עבור ברכות. וכך, בעוד הוא מתעשר - הם הולכים ונעשים עניים. במקביל נחשפנו לעדויות נוספות על התנהלותו המפוקפקת בתחום המיני.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

    בבגדים שלא יסגירו את החריגּות הצטרפנו למשך ימים אחדים לתפילות ולכנסים של הקהילה, בעיקר בפאתי שכונת מוסררה, שם הם מתגוררים בדירות קטנות ובצפיפות רבה. בכל בוקר, צהריים וערב — בשעות לא קבועות, בהתאם ל"זמן ברלנד" — הם מתאספים לתפילות בבית הכנסת שמתחת לביתו. הגברים באולם רחב, נוח וממוזג, ואילו הנשים באוהל מחוץ לבית הכנסת על "פרנצ'עס" — מעין דרגשים שעליהם הן עומדות כשעיניהן מופנות למקום מושבו של הרב, ומביטות בו דרך מחיצה עם חורים קטנים.

     

    הודיה, חוזרת בתשובה בת 23, חוצה את הכביש ונעמדת, בוהה. איפה עזרת הנשים? אני שואלת אותה. "אצל הרב ברלנד? בואי", היא מסמנת. "אני לא מבינה איך זכיתי להתפלל עם הרב, זו זכות כה גדולה שאני לא מבינה למה אני זוכה לה. זה רב מיוחד, תפילה מיוחדת, בואי, תראי".

     

    אנחנו נכנסות לאוהל עזרת הנשים, מקום לא נקי במיוחד האפוף ריח חריף של אוכל. על הרצפה פזורים שאריות מזון, לצד ציורים של ילדים, ספרי קריאה, ועוד. כשאנחנו מתיישבות, הודיה מוציאה דף ועט וכותבת. "בקשה לרפואה שלמה מהרב", היא מסבירה. "את רוצה לכתוב לרב?" היא פונה אליי, "ניתן לו את זה עכשיו בתפילה".

     

    היא קורעת מפיסת הדף שבידה ומשדלת אותי לכתוב משהו. "זה צדיק!", היא אומרת. "הוא יביא לך עצה טובה. גם אני לא הכרתי אותו ושלחתי לו דברים עליי והוא יודע מה לענות". איך הוא עונה? "דרך השַׁמָּשׁ, אם תרשמי מספר טלפון. את יכולה לכתוב שאלה או לבקש ברכה".

     

    לאחר שהשתכנעתי, הודיה מנחה אותי כיצד לנסח את המכתב. "לכבוד הרב אליעזר ברלנד שליט"א, ועכשיו תבקשי משהו", היא מורה ואני ממשיכה: "בקשה לזיווג הגון". הודיה ממליצה לשאול באופן ספציפי יותר אם יש לרב שידוך להציע לי. "תחשבי שאת רושמת עכשיו מכתב לצדיק של הדור".

     

    ימים אחדים לאחר מכן אותו סיפור חוזר על עצמו. הפעם זו אחת מאיתנו, שבאמת עומדת לפני ניתוח מורכב וחווה כאבים, מבקשת מהרב ברכה. אחת הנשים מספרת שהייתה חולה במחלה קשה וקיבלה מהרב טיפות שהצילו את חייה. "תנסי", היא ממליצה. הפתק מועבר לברלנד דרך אחד החורים במחיצה, ובאמצע התפילה הוא פותח אותו, עוצר את הגבאי ומסמן לו להתקשר. "אין לך מה לפחד מהניתוח", אומר הרב, "אני אהיה איתך שם כל הזמן, ואני בעצמי אעשה לך את הניתוח". כעבור מספר דקות מועבר לידינו בחשאי בקבוקון עם טיפות — שמשרד הבריאות מצא כי הוא מיובא באופן לא חוקי ומכיל תמציות מצמחים שונים — וכן לחם ישן ומעופש שלטענת הנשים כדאי לאכלו, "כי זו סגולה". בשפת החסידות קוראים לזה "שיריים", כלומר שאריות האוכל של הרב.

     

    "זה רב מיוחד ותפילה מיוחדת". נשים מציצות מבעד למחיצת עזרת נשים בבית הכנסת ליד ביתו של ברלנד
    "זה רב מיוחד ותפילה מיוחדת". נשים מציצות מבעד למחיצת עזרת נשים בבית הכנסת ליד ביתו של ברלנד

     

    "הרב, בוא כבר"

     

    המגוון האנושי בבית הכנסת מפתיע. בפינה אחת נשות טליבאן בפנים מכוסות של; לצידן נשים הדורות, ענודות תכשיטי זהב יקרים, מהקהילה החסידית הירושלמית שבה נהוג לגלח לחלוטין את שיער הראש גם אצל הנשים; על ספסל אחר יושבת קבוצה של צעירות מודרניות, מאופרות ואופנתיות. עם זאת, רוב הנשים הן חסידות ברסלב עטויות שכבות בדים, במראה כללי מוזנח. ברחבת האוהל מתרוצצים ילדים רבים, שחולקים ביניהם קוגל ירושלמי שמונח על אחד הספסלים.

     

    "הרב, בוא, הרב, אני לא יכולה כבר, בוא", זועקת אישה שעומדת צמוד למחיצה ומביטה לאולם הגברים. "נו, הרב, תצא כבר, אני לא יכולה. מה שאני לא אוכלת, אני משתעלת. חבל שאתמול לא שאלתי אותו מה לעשות". קוראים לה שירה, בשנות הארבעים לחייה. "הרב אמר לי לא לחזור לגרוש שלי", היא אומרת, "אבל פה עשו לי בעיות, למה אני מגיעה מוקדם. אסרו עליי לבוא בשעה 12, אמרו לי לבוא רק מהשעה שתיים. אני לא שואלת אותם ובאה מתי שבא לי".

     

    כמו רבים אחרים מהחסידים, גם לה יש שלל מעשיות על אותות ומופתים שעשה הרב. "למשל עקרה שנפקדה", היא אומרת, ומשתפת במקרה האישי שלה: "לי הרב הציל את השן. היינו עם הרב בגלות ביוהנסבורג, ובאותה תקופה כאבה לי השן. לא אמרתי לו, לא שאלתי. הוא נעמד ככה ופתאום היד שלו עושה ככה", מדגימה נעמי תנועת ליטוף על הלחי. "ככה ליטף לי בדיוק איפה שכאב, שמר לי על השן שלוש שנים. הרב לא ידע שכואב לי, כאב לי ממש חזק".

     

    עניין ה"גלות" חוזר על עצמו לא פעם, בעיקר מחסידים מהמעגל הקרוב ששהו איתו כאשר נמלט מהחוק הישראלי ונדד ברחבי העולם. אמנם מספר המשפחות שהיו איתו שם עומד על כארבעים, אך ישנם רבים יותר המספרים כי ליוו ופגשו אותו. התפארות שנועדה להוכיח קרבה ומצטרפת לשלל האגדות שמספרים החסידים על רבם.

     

    "לכל מקום שהרב הולך הלכנו אחריו", טוענת חני, בשנות העשרים לחייה. "הוא גזר על עצמו גלות כי הוא גדול בתורה. נכון שהיה קצת קשה כלכלית, אבל לא היינו מוכנים לוותר על השהות במחיצתו של הרב. הוא עושה נסים גדולים ואפילו הציל את אחותי ממוות במרוקו. בזכותו היא נשארה בחיים".

     

    בחזרה לתפילות — מרכז החיים של הקהילה. השמש כבר שקעה מזמן, והרב טרם יצא. אישה מהקהילה מסבירה לי שאי אפשר לדעת מתי יצא, וכשאנחנו מנסות להבין איך אפשר להתפלל מנחה כשבחוץ כבר חושך (מנחה מתפללים בין שעות הצהריים עד לשעת השקיעה — א"ש, נ"פ), היא עונה: "הרב מנהל את השמש והירח, הזמנים הם של הרב". וכך, עשרות חסידים, שמגדירים את עצמם חרדים, מתפללים לבסוף תפילה שחלף זמנה על פי כל קריטריון הלכתי־יהודי.

     

    בזמן ההמתנה לרב נרשמות הנשים לחלוקת ירקות. מכיוון שרובן עניות מרודות, דואגת הקהילה לצורכיהן — מההיבטים הסוציאליים היפים של קהילות מהסוג הזה, כולם דואגים לכולם. גם כאן ישנם מעטים שחזקים יותר כלכלית והם דואגים לרווחתו של הרוב החלש.

     

    לפתע נשמע רחש בקהל. נראה שברלנד יוצא, וכל הנשים סביב נדחפות בבת אחת, דורכות זו על זו כדי לראות אותו. למתבונן מבחוץ דומה הדבר לילדות הצעירות שעומדות בקרבת הבמה בהופעות של כוכבי רוק, צועקות את שמם ומתעלפות מהתרגשות. "יו! הנה הרב", צורחת אחת. "הרב, הרב, הרב", מתקשה אחרת לנשום. "אימא'לה, הרב", פניה של השלישית אדומות מהתרגשות. יש משהו בעוצמות האלה, באמונה הזאת בכוחו של אדם. ייתכן שהיא כשלעצמה מספיקה כדי לשפר את מצב הרוח ואת הבריאות.

     

    כשברלנד מתחיל לדבר הבנות סביב מגיבות בקריאות התפעלות והערצה. אחת מוסרת לו סוכריות גומי, כדי שייגע בהן ויהפוך אותן למבורכות. אנחנו עוקבות אחר גלגולה של קופסת הסוכריות. היא עוברת מידיהם של שלושה גברים לידיו של ברלנד, הוא מחזיק בה לרגע ומיד משליך אותה לעברנו. כחדשות בקהילה אנחנו מקבלות זכות ראשונים. בשלב הזה כאילו ניתן האות להסתערות: הנשים שולחות שלל פתקים, והגברים מעבירים פתקים וגם שטרות כסף. מכאן ועד סוף התפילה הוא כבר מחזיק בכיס מעילו סכום נאה של מזומנים ושלל מרשים של פתקים.

     

    "מספיק שביקשנו ברכה, זה כבר פועל", מסבירה אחת הנשים. "אדרבא, אומרים שהדרגה הכי נמוכה זה שהרב עונה. הדרגה העליונה והקדושה ביותר היא לחלום על הרב".

     

    נשים מציצות מבעד למחיצת עזרת נשים בבית הכנסת ליד ביתו של ברלנד
    נשים מציצות מבעד למחיצת עזרת נשים בבית הכנסת ליד ביתו של ברלנד

     

    חלמת על הרב?

     

    "כמה פעמים", היא עונה ועיניה נוצצות. "את צריכה להתחנן ולהתפלל לפני השינה שהרב יתגלה אלייך בחלום. אותי הוא ממש הדריך, אמר לי בחלום לא לשתות נסטי כי זה לא מספיק כשר. בחלום אחר הוא אמר לי שהוא לא נפגש איתי כי אני צריכה לעזוב את הלימודים, ובאמת כשעזבתי את הלימודים הוא נופף לי למחרת ברמזור".

     

    שירה משתיקה אותנו בזעקה. "הרב קורא את הפתק שלי", היא אומרת. "הנה, רק את הפתק הרביעי ששלחתי לו. עכשיו הוא יגיד לי מה לעשות". כעבור שניות הטלפון שלה מצלצל. על הקו השמש. התברר שהיא מחכה להוראה של הרב האם לקחת את האנטיביוטיקה שניתנה לה על ידי הרופא לטיפול במחלה חיידקית שתקפה אותה.

     

    מיד עם סיום התפילה ממהרות כולן לצאת כדי לתפוס מקום טוב ב"מרדפים". נעמי מסבירה שהיא "לא ממתינה ליד הבית של הרב כמו כולם, אלא רצה כמה רמזורים קדימה כדי לתפוס אותו". סביב לבית עומדים כעת מאות אנשים — גברים, נשים ועשרות ילדים שממתינים, אולי יצליחו לראות את ברלנד למספר שניות דרך חלון הרכב. כשהוא יוצא עם רכבו, אנחנו פורצות מסמטת הרחוב לכביש הראשי והסואן, יחד עם עשרות גברים, נשים וילדים. המתבונן מבחוץ יכול לטעות ולחשוב שמדובר בזירת פיגוע. כעבור שתי דקות מכוניתו המפוארת מתקרבת, והוא פותח את החלון ומנופף לשלום. המעריצות נמסות.

     

    לאן הולך הכסף?

     

    ההערצה הזאת לרב היא כנראה אחת הסיבות למורכבות בדיקת עבירות המין שבהן הורשע. הנשים בתוך הקהילה מאמינות בו בעיוורון מוחלט. במצב שכזה, כשהמרות שלו עליהן מוחלטת, לרובן קשה להכיר בכך שמעשיו פסולים. אחרות מפחדות לצאת נגד האיש שאליו נשאו את עיניהן במשך שנים.

     

    "עד לפני כחמש שנים יצאנו מנקודת הנחה שהוא אחד מהצדיקים שבדור", מודה אחד האנשים שישב בהרכב החרדי העצמאי שאסף את התלונות נגדו, "ואז התחילו להגיע אלינו מקרים, כולל איומים ברצח. זה קשה, אבל דווקא כשאני סופג איומים אני מבין כמה צריך להילחם בהם. הציבור חייב להבין שמדובר באדם שפוגע בכל הקדוש והיקר לתורה".

     

    לדבריו, התלונות הראשונות שהגיעו אליו עסקו בענייני כספים. "הם הקימו אימפריה כלכלית שאי אפשר לתאר", הוא אומר. "במשך שנים כדי להיכנס אליו היה צריך לשלם סכומים מאוד גבוהים, ואני מכיר אנשים שנתנו לו סכומי עתק בתמורה ל'טיפולים'". בהקשר הזה סיפר לנו חסיד לשעבר על פדיון הכספים: "אני אישית הבאתי לרב 300 אלף דולר במזומן רק במסגרת פדיונות, הוראות מגבוה מפי הרב".

     

    נחמה, שיצאה מהקהילה בשן ועין, מספרת שחברותיה שנותרו מאחור מתבקשות פעם אחר פעם להעביר לרב כסף בתמורה לברכות שונות, ועל אף שאין להן הן פשוט לוקחות הלוואות ונכנסות לחובות, "כי הרב הוא הכל עבורן", היא מסבירה. "אחר כך ההורים שלהן משלמים. זה יצר קרע בלא מעט משפחות, אבל את הרב והאנשים סביבו זה לא מעניין. הם יספרו לכם שהכסף הזה הולך לצדקה ולרווחה. בפועל, הם לא יוכלו להציג לכם אפילו בדל הוכחה לטענה הזאת. לא סתם משפחת ברלנד התעשרה מאוד, ומהעושר נוצרו ויכוחים פנימיים, הרי מישהו יצטרך לרשת את האימפריה".

     

    הסוגיה הדרמטית יותר, גם מבחינה ציבורית, קשורה לתלונות על ההתנהגות המינית של ברלנד, פרשה שהביאה את ההרכב העצמאי של הדיינים החרדים להוציא נגד הרב ברלנד גילוי דעת נוסף, חמור במיוחד. "ישבנו בבית דין וקיבלנו עדויות נוראיות מנשים", מספר אחד האנשים שישב בהרכב. "אנחנו עזרנו לנתבעות להגיש תביעה אזרחית נגד ברלנד, נגד אשתו ונגד הבן שלהם".

     

    עניין נוסף שנמצא בטיפול הרשויות הוא הזנחתם של חלק מהילדים בקהילה, שניכרת גם לעין של אורח לרגע: הלבוש, התזונה, המצב הפיזי, חלק מהתינוקות שזה עתה נולדו אינם מקבלים טיפול ראוי ואינם נמצאים תחת פיקוח ובקרה של הרשויות. התלות ברב גם מבחינה רפואית עלולה להיות מסוכנת במיוחד כשמדובר באנשים חולים, שעלולים לוותר על טיפול אם כך ימליץ הרב.

     

    בקהילה מודעים היטב לדיונים ברווחה, וכשאנחנו שולפות את הטלפון מהכיס ומנסות לתעד קופצות עלינו נשים מסביב: "מאיפה את? למה צילמתן? תמחקו! אנשים באים לפה ומצלמים בשביל הרווחה. מי שיצלם בשבילם, אנחנו נתלה אותו".

     

    בחצרו של ברלנד, לעומת זאת, מציגים לראווה תמונה שונה: מוסדות חינוך משגשגים, ילדים שלטענתם מקבלים את כל צורכיהם, ומפעל רווחה פנימי שמספק תמיכה לעניים ולחלשים. "אתם מוזמנים לסיבוב", אמרו לנו מספר פעמים. "תראו את העבודה שעושים בקהילה, את הערבות ההדדית, את החינוך הטוב שמקבלים הילדים בתלמוד התורה. אין שום מצוקה".

     

    בהקשר הזה צריך לזכור ולהזכיר, כי רבים מאוד מחסידיו של ברלנד מגיעים מהשכבות החלשות וברלנד וקהילתו מהווים עבורם משענת. זאת ועוד: רבים מהם אינם מתעניינים ב"הבלי העולם", כמו פרנסה, לבוש מהודר או דברים שלנו נראים טריוויאליים. מבחינתם, יש להם את מה שהם צריכים — קשר עם הרב.

     

    פגישות בתשלום

     

    שעת ערב מאוחרת, בבית כנסת גדול סמוך לדרך הטייסים בתל־אביב. המונים מחברי הקהילה נרגשים לקראת הגעתו של ברלנד לכנס. הם הגיעו לכאן מכל רחבי הארץ, ואפשר לראות ביניהם גם כמה חריגים — מסורתיים, על גבול החילוניות, שבאו לשמוע על מה כולם מדברים. הכנסים הללו, שנערכים אחת לכמה ימים במקומות שונים בארץ, מושכים אליהם כמעט תמיד גם מפגינים המוחים על כך שברלנד עדיין מקבל כבוד ומוזמן להרצות את משנתו.

     

    בחוץ המולה ובפנים אווירת חג. לאחר כשעה של נאומים מפי רבנים שונים שעדיין תומכים בו נכנס ברלנד לאולם כמו מלך, לקול תשואותיהן הרמות של הנשים שלצידנו, בעזרת הנשים. ברלנד כריזמטי ויודע איך למשוך את תשומת לב מעריציו וחסידיו. סביבו פמליה של מאבטחים ומקורבים שמונעים כל גישה. בתחילה הוא נעמד, ובמשך דקות ארוכות רוקד לקול שירים חסידיים.

     

    אני שולפת את הסמאטרפון כדי לצלם, ומיד חוטפת לי אותו בחורה צעירה ושואלת "מי את?". את החרדה של החסידים מפני התקשורת קשה לפספס. פעם אחר פעם הם מזהירים, ומספרים על "עיתונאית שנכנסה אלינו", בלי לדעת שאנחנו פועלות ביחד. "אל תיבהלי מהן", אומרת לי אורה, שמלווה אותי לכנס, על הבנות העוינות. "הן בטראומה מכל אחת חדשה שבאה. הן מפחדות מהתקשורת וחושדות בכולן".

     

    על אף העוינות, מתגלה בהמשך גם הצד הדואג והחומל של נשות ברלנד. אחרי שאני נוטשת את הכנס משום שלא חשתי בטוב, הן ממהרות להתקשר אליי בזו אחר זו ולוודא שאני בסדר, שלא קרה לי דבר. הדאגה הזאת נמשכת גם בימים הבאים, כשאני נכנסת לחדר הניתוח, ובימי ההתאוששות. דאגה כנה, אמיתית, עם קורטוב של ניסיון להפוך גם אותי למאמינה של הרב.

     

    בחזרה לירושלים. החלטנו לנסות להשיג ברכה ישירות מברלנד, להרוויח כמה שניות של שיחה איתו. הפעם, בהמלצת הבנות, נכתב בפתק במפורש שאני זקוקה לעצה בנוגע לשימוש באיזו תרופה — משחה לעור; וגם לשידוך, אם אפשר. בזמן ההמתנה אנחנו מבחינות במדבקה "תפילה לשלום הרב והרבנית". הגיוני, בהתחשב במעמדו — הכי קרוב לאלוהים. מעט אחרי השעה שש בערב הרב יוצא, ולאחר התפילה מעלים לבמה שני תינוקות שאת שיערם הרב גוזז: טקס החלאקה המפורסם של גיל שלוש. רק שאחד הילדים בן ארבע. "הארכנו לו מחדש את השיער, כי כשהוא היה בן שלוש הרב לא היה", מסבירה אמא שלו, קורנת מאושר.

     

    בחורה לא צעירה ניגשת אלינו, מתעניינת מהיכן באנו ואנה אנו הולכות. בשקט היא ממתיקה סוד: "אפשר להיכנס לרב אם תקני מאה אותיות לספר התורה", היא מבטיחה. "הוראת קבע, מאה שקל בכל חודש למשך 36 חודשים. זה לא מעט, אבל מובטח לך להיכנס לרב".

     

    על אחד העלונים הפרוסים סביב מופיע מספר טלפון למקרים רפואיים חמורים. אני מחייגת ואומרת שוב למזכיר שיש לי בעיית עור ואני מוכרחה לקבל תשובה מה לעשות. כעבור שעה קלה מצלצל שמשו של הרב ומעביר לו את השפופרת.

     

    הרב, שאת דבריו הלא ברורים מתרגם מזכירו: "בת כמה את?"

     

    25.

     

    "נשואה?"

     

    לא, רווקה.

     

    "פגישה עם יצחקי, זה יעשה לך טוב יצחקי?"

     

    מי זה?

     

    "לומד 24 שעות, את מוכנה בחור שלומד 24 שעות?"

     

    מה אני מוכנה?

     

    "הוא יעבוד שיהיה לכם ילד... אז היום נסדר את הפגישה. ביום ראשון תפגשי אותו. בחור חמד, דבש, עיניים כחולות כמו שאת אוהבת".

     

    אני יכולה לפגוש גם את הרב?

     

    "תהיי מחר בארבע אחרי הצהריים".

     

    בעניין "בעיית העור" ממליץ הרב למרוח משחה כל שעה ומבטיח שעד יום שבת זה יעבור. במקרה הזה לא היה כלום כי אין כלום. גם בניתוח, ככל הידוע לנו, הרב לא נכח. לא פיזית ואף לא ברוחו. זה העניין עם כוהני דת כמותו — בעיני חסידיהם הרב קדוש וצדיק וכל דבריו אמת, גם אם במציאות יקרה בדיוק ההפך.

     

    *

     

    אנשי ברלנד: "חשים נרדפים, אך דוחים התנהגות אלימה"

     

    מחצרו של ברלנד נמסר בתגובה: "הרב עוסק בין השאר גם בפעילויות חסד ומקבל לעיתים תרומות לצדקה לנזקקים. לרוב תרומות אלה מחולקות כבר באותו המעמד לאביונים. יתר הכסף ותרומות בהוראות קבע מופנים לארגוני הצדקה של הקהילה. בשנים האחרונות הרב לא מקבל נשים בביתו ומלווה 24/7 במאבטחים מטעם סמפכ"ל משטרה לשעבר על מנת למנוע אסון או הוצאות דיבה מרודפי הרב.

     

    "כאיש העולם הגדול, הרב מכיר במגיפה העולמית של טיפול יתר באמצעות משככי כאבים. עם זאת, אין בהמלצה להימנע מטיפול רפואי, וכל מקורבי 'שובו בנים' מבקרים אצל רופאים כשעולה הצורך. בנוגע לטענות על אלימות: במשך שנים פעל הרב ברלנד ועודו פועל לקרב כל יהודי אל מסורת ישראל. הרב ידוע כיודע לדבר גם ללב אנשים בעלי עבר של אלימות ועם בעיות של יציבות נפשית. עם זאת, חברים בקהילה מרגישים בשנים האחרונות נרדפים על ידי התקשורת בשל פרסומים שליליים רבים. למרות שאין לכך הצדקה, הדבר בא לידי ביטוי בחוסר סבלנות כלפי התקשורת. אנו דוחים התנהגות זאת".

     

    ממשרד הרווחה הפנו למחלקת הרווחה של עיריית ירושלים, משם נמסר: "בשנים האחרונות קודם שיתוף פעולה משמעותי בין נציגי אגף הרווחה בעירייה ונציגי קהילת שובו בנים, הודות להשקעה מאומצת בבניית יחסי אמון, זאת לאחר שנים בהן הקהילה התבדלה וסירבה עד אז לכל קשר עם מוסדות המדינה. עיריית ירושלים הקצתה עובדים סוציאלים ייעודים לטיפול במשפחות, פותחו והונגשו סדנאות להורים במשבר, נבנה סל מענים מותאם למשפחות עניות, הוקמה מסגרת של 'בית חם לנערות', נכנסו תוכניות ייחודיות לטיפול בילדים ונוער בסיכון, כולל קייטנת קיץ לילדים הצעירים, ובתוך המסגרות החינוכיות שולבו צוותים טיפוליים העוסקים בהכשרות והדרכות טיפוליות. בנוסף, הוכנסו קציני ביקור סדיר למוסדות החינוך ועובדי קידום נוער לטיפול בנוער ובצעירים".

     

    ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל אוכפת את החוק ושומרת על הסדר הציבורי בכל מקום בו הדבר נדרש, במקצועיות וללא משוא פנים, תוך מידתיות והפעלת שיקול דעת מתמיד בהפעלת סמכות המעצר ושימוש בכוח. במקרה זה, הודות לפעילות נחושה של המשטרה אותר מכשיר הסלולר והוחזר לכתבת על ידי השוטרים".

     

    *

     

    "את יכולה לדבר, אבל לא מה שבינינו, שום דבר על מה שבינינו"

    חשיפה: קטעים מעדותה הקשה של אחת המתלוננות נגד ברלנד בבית הדין שהוקם בחסידות ברסלב

     

    שמונה נשים העידו נגד ברלנד בבית הדין המיוחד שהקימו בחסידות ברסלב. לטענת אחד הרבנים הגיעו אליהם תלונות מנשים נוספות על ניצול בידי הרב. טליה (השם המלא שמור במערכת), בשנות העשרים לחייה, היא אחת מהן, ואלה עיקרי הדברים בעדותה, לאחר שעברו עידון.

     

    "הרב הוריד אותי לדירה שם למטה", סיפרה, "התיישב על המיטה, הושיב אותי עליו, חיבק אותי, הכניס את הידיים. אמר לי: 'איזה צער נורא זה היה, איזה צער נורא, שבעים ושתיים שעות לא ראיתי אותך! חשבתי שאני מת'".

     

    לטענתה, כששאלה אותו אם זה בסדר שהיא דיברה, ענה לה: "הרב אמר לא לדבר, שום הגה! יודעת מה? את יכולה לדבר, אבל לא מה שבינינו, שום דבר על מה שבינינו!... את לא מכירה את הרב, לא יודעת מי זה הרב, לא יודעת כלום". לדבריה היא הרגישה כאילו מדובר בהכנה לחקירה משטרתית.

     

    במקרה אחר, העידה, "כל פעם הוא מראה לי לשבת עליו ובאותו יום הוא ישב ואני עמדתי לידו, והוא הכניס את הידיים ופשוט כאילו... הוא עושה משהו! לכיוון הזה ולכיוון הזה... הוא היה איתי הרבה זמן, ואז אולי הוא הושיב אותי עליו".

     

    במקרה אחר, סיפרה, התפשט והפשיט אותה לגמרי, "ואז היה הייחוד הראשון", לדבריה. "הוא כאילו מחבק אותי ונשכב במיטה, פשוט מניף אותי בכזאת תנופה שאני עליו, אני לא יודעת איך אני מגיעה לשם אפילו... באותה פעם הוא הכניס את ה... ואני לא יודעת, אני התבטלתי, הקפאתי את הראש שלי".

     

    טליה, אישה נשואה, תיארה כיצד באחד המקרים קרא איתה ברלנד את "תיקון הכללי" (טקסט המיוחס לרבי נחמן מברסלב), תוך שידו ממששת את גופה ותיארה כיצד היא וברלנד קיימו יחסי מין. "אני לא (יודעת) כלום", סיפרה. "זה לא ייחוד בין בעל ואישה, אני לא יודעת מה צריך להיות".

     

     

     


    פרסום ראשון: 01.04.18 , 20:21