די גיא

ד"ר גיא בכור הוא תופעה טלוויזיונית ותיקה, ועם זאת עדיין יוצאת דופן. מופעיו הקבועים ב"העולם הבוקר" מציגים דמות החורגת מהקטגוריה המסורתית של "פרשן", וקרובה ליותר לעמדת המטיף המשלהב את מאמיניו. אלו אומנם לא נוכחים מולו פיזית, אך הוא כמו שומע את מחיאות הכפיים שלהם בעודו מרביץ את משנתו, שעיקרה זלזול עמוק בכל הערבים באשר הם ותיעוב עמוק עוד יותר של התקשורת הישראלית.

ככלל, זלזול הוא כלי מרכזי בארסנל הרטורי וההבעתי של בכור. חלק ניכר מהשיחה עימו אתמול, בעניין הצעדה בעזה ותוצאותיה, הוקדש להשתוממות וגיחוך על העיסוק המוגבר באירוע, גם של מארחיו. אפילו אברי גלעד, שאהדתו לבכור והשקפותיו איננה סוד ולמעשה היא מרכיב במתכון הפופולרי של "העולם הבוקר", ספג ממנו מבטי "חחחח" בעודו מנסה להבין את משמעות הסיפור.

ובכל זאת, בכור סיים להסביר למה שוב לא קרה כלום כי אין כלום – עם מובארק ב־2011 זה פחות הלך לו – ומיד עבר לנושא אהוב עליו: רפיסותה של התקשורת, שאת עבודתה כינה "לחלוטין סיוע לטרור". מה ששמעתם. ייתכן כי העדשות במשקפיו של בכור הן בחזקת פלא פיזיקלי, כיוון שהן מצליחות לתווך מציאות שבה לא 99.7 אחוז מהעיתונות התגייסה לדברר את גרסת צה"ל.

"הם היחידים שמתייצבים איתם (עם הפלסטינים)", קבע בכור. "איזה חגיגה של דגלי אש"ף בכל האתרים... היה פה קרנבל... בין אם זו עיתונות ימנית או שמאלית (בחולם), חגיגה כזאת. מה אתם חוגגים?! מה כבר קרה כאן". כלומר, כבר לא די לגבות את כוחות הביטחון, להחמיא לצבא ולהיכנס באמוק במפקפקים. אולי כמזרחן הוא ממליץ לאמץ מדיניות של משטרים דיקטטוריים ופשוט לא לדווח.

"אין לך שום מקום בעולם, שבו באופן אוטומטי יתמכו באויב", המשיך. "מי תמך באויב?", תהתה המגישה מיה זיו־וולף. "מה יהיה מיה?", חזר בכור לטון המנפנף. "אחרי כל ההצגה שנתתי פה זה מה שאת אומרת לי? מה יהיה?". אגב, מתברר שהוא בכלל "לא קורא עיתונים בעברית כבר שנים". ואיכשהו, זה לא מפריע לו להגדיר אותם כ"תמיכה באויב". הגיוני.

בכור מקפיד לתאר את עצמו כקול ייחודי ובודד במרחב שאומר את ה"אמת". גם זאת טכניקה מוכרת של מטיפנים למיניהם, שהתעצמה בעידן הרשתות החברתיות. למצער הייתה לו את ההגינות להודות לתוכנית על הבמה שניתנה לו – אפשר לחשוב איזה אומץ נדרש לשם כך – אבל זה לא פותר את הפרדוקס: אם מה שמתרחש בעזה הוא לא כזה ביג דיל ורק המדיה הישראלית הבוגדנית עושה טררם, למה לבן אדם לקום מוקדם בחול המועד פסח ולתרום ל"קרנבל"? לא עדיף להישאר במיטה?