במבט מהצד קל לחשוב שליאור סושרד חי בקצפת. משחק לאנשים בראש למחייתו - מילדות בת־מצווה בנס־ציונה ועד אצולת ההון הרוסי, ההוליוודי והסעודי. אבל בזום־אין מהיר מתגלה שקצפת עלולה גם לגרום לכאב בטן.
"הופעתי הרבה פעמים באיביזה אצל נסיכים סעודים, כולל יורש העצר בן סלמן. זו לא יאכטה, זו אונייה ענקית. הוא יושב עם בני הדודים והנסיכים במין אוהל לבן. והמון־המון דוגמניות. בביקיני, ולא רק ביקיני".
בורקה?
"לא בורקה... אבל איך אני אגיד? זה שופוני לגמרי - יש סוכנויות שמתמחות בלהביא דוגמניות, אבל לא סתם - מיס קולומביה ומיס סין וכאלה. ואז לאונרדו דיקפריו פתאום מגיע וג'וני דפ מגיע כי הוא היה בתקופה של הכאסח עם אשתו ובתי המשפט והעניינים, אז החבר שלו הנסיך אמר לו, 'עזוב הכל, בוא בבקשה להירגע'. הם מתיישבים ויש מוזיקה, די־ג'יי, ואז, 'ליאור, תופיע'. תנאים קשים".
וההרגשה שלך באירוע כזה?
"מגעיל. אני מרגיש פיכסה כשאני מופיע לאנשים שאין להם שום כבוד לטאלנטים, למישהו שבא ומופיע ומשקיע. אתה מסתכל על הכסף של האנשים האלה. יאללה, בוא, תעלה, תופיע. לגמרי ליצן החצר, כמו לפני 4,000 שנה".
יש לך הרבה אירועים בווייב כזה?
"ברוסיה, כמה פעמים. זה שואו־אוף של אנשים מאוד־מאוד אמידים. עשיתי חתונה והביאו את סיל לשיר לזוג את 'קיס פרום א רוז' ואף אחד לא הסתכל עליו, הם עכשיו במנה העיקרית. אני מסתכל - פאקינג סיל - והם אוכלים, לא יודעים מי זה. דיברתי איתו על זה, הוא אמר לי, 'אני עושה את הדברים האלה הרבה, עומד על הבמה ורואה דולרים מעל הראשים של האנשים. וזהו'".
אימצת את הגישה הזו?
"לא מסוגל. אני בוכה ומתרגש ונעלב ולוקח ללב. אני מכיר הרבה מהאנשים העשירים האלה, וגם פונים אליי הרבה שהם נורא־נורא־נורא מדוכאים. מיליארדרים, על חלקם שמעתם, מבואסים בגלל שכל מה שרואים אצלם זה כסף, כסף, כסף. אין לי שאיפות להיכנס למועדון המיליארדרים ולעשות עוד ועוד ועוד. השאיפה הכלכלית שלי זה שהמשפחה שלי תחיה טוב ושאני אוכל לעזור לילדים".
יאכטה קטנה לילדה?
"איזה יאכטה? אני נגעל כשאני טס נגיד במחלקה ראשונה ויש לידי איזו משפחה - אמא, אבא, שלושת הילדים, האומנת והעוזר. ילדה בת שנתיים במחלקה ראשונה. זו טיסה של איזה 100 אלף דולר. טסתי במחלקת תיירים כמו לא יודע מה במשך שנים רבות. לאט־לאט בניתי את עצמי עד שהגעתי לרמה שיכולתי לבקש לטוס בביזנס - אני צריך את זה בשביל הגב שלי ובשביל לישון".
סירבת לאירועים שנראו מפוקפקים מדי?
"הרבה פעמים אני מגיע לאירוע ויש תחושה שזה טיפה מפוקפק. אף אחד לא אומר לך מי הבן אדם, אתה רק רואה שומרים עם קלצ'ניקובים סביבו ומבין שזה אנשים מפוקפקים. אבל אני לא נכנס לזה, לא אכפת לי מי הם ומה הם עשו - הוזמנתי לבדר אותם וזהו. האירועים ברוסיה נורא מוזרים. זה הכל לשפוך זהב. הזמין אותי לקוח ברוסיה ליומולדת בסילבסטר ל־20 איש. אני מגיע לשדה התעופה, אוסף אותי נהג, נוסעים לאיזה חור נידח מחוץ למוסקבה, בשלג, מוריד אותנו באמצע יער, מהיער אנחנו הולכים לרחפת".
זה נשמע כאילו הולכים לחטוף אותך.
"זו התחושה. נוסעים ברחפת עשר דקות. אני מפעיל את ה־GPS. אנחנו בתוך אגם ענק איפשהו, מינוס 20. קר־קר־קר. מגיעים לבית עץ ענק ואנחנו מקבלים הוראה מדויקת ומאוד־מאוד רצינית לא לצלם כלום. כבר קיבלתי הוראות כאלה באירועים של אנשים מוכרים וזה גם לגיטימי. אבל אז הבנתי למה ביקשו לא לצלם. הבית היה ספארי של חיות מתות".
ואם הוא יכול לקרוא מחשבות אז מה זה לצלם כמה תמונות בניגוד להוראות? סושרד צילם ועכשיו מראה לנו: "הנה, אריה לבן נדיר שתכף נכחד, הכיסאות זה קרנפים, זה טיגריס, השרפרף עשוי מרגל של פיל ומעליו פרוסה זברה. זה מחליא. זה נורא. תסתכלו - קרנף אמיתי, ופה הרגו את במבי, והנה דוב. זה מה שהוא אוהב, יוצא החוצה עם שוט גאן וצד בעצמו את כל החיות. ואני עכשיו צריך להופיע בפניו".
× × ×
סושרד, 36, הוא ככל הנראה הבדרן הישראלי הכי מבוקש בעולם כרגע. כמה מבוקש? הנה: "לפני חודשיים מישהו מאוד עשיר ומפורסם מחו"ל טילפן להזמין אותי להופיע באירוע שלו", הוא מתאר שיחת טלפון חד־פעמית שהוא מקבל בערך פעמיים ביום. "אבל הייתה לי הופעה בכנס בניו־אורלינס אז מבחינת הטיסות לא הסתדר לי להופיע אצלו. הוא אמר לי, 'יהיה בסדר, אני אדאג להביא אותך לניו־אורלינס בזמן'. אמרתי, 'איך?', אמר 'במטוס'".
מי זה היה?
"באירועים כאלה מחתימים אותי על הסכמי סודיות ואסור לי לספר. בכל אופן, זה בן אדם שלקח מטוס פרטי, והביא אליו 20 חברים שלו, סנטורים אמריקאים, מיליארדרים מוכרים, שופטים, ביחד. הון־שלטון מטורף. לקח את כולם לסופרבול. לא מטוס פרטי קטן - זה היה ג'מבו של 500 מושבים והופעתי בשמיים בפני 20 חברים שלו. היה יופי ואז נחתנו.
"ואז הבנתי שבסופרבול סוגרים בשלב מסוים את השמיים, ואין טיסות פנימה או החוצה. נורא פחדתי שנדפקתי ולא אספיק להגיע לניו־אורלינס. כולם ירדו ואני היחידי שנשאר, ואז הבחור נתן לי חיבוק, 'נהיה בקשר ותודה רבה ולאן אתה צריך?' עניתי, 'לניו־אורלינס' ואז פשוט הטיסו אותי לשם. כל המטוסים נוחתים לראות את המשחק ולא מבינים מי זה המטומטם הזה שבורח מהסופרבול בתוך ג'מבו ענק בשמיים, לבד".
סושרד הוא גם כנראה העסוק מכולם. ברמה שמעמעמת משמעותית את הקנאה שהוא מעורר בקרב בני תמותה שעובדים מ-9 עד 5. זה נשמע מוגזם אבל קחו אוויר: "בשבוע שעבר הייתי בלונדון", הוא פוצח בתיאור לו"ז מדהים ומזעזע. "השתתפתי ב'גוד מורנינג בריטן' עם פירס מורגן (אחד המנחים הבכירים באנגליה), ובעוד כמה תוכניות בוקר כדי לקדם את המופע שלי בווסט־אנד. מלונדון טסתי לטורונטו למופע מול 3,000 אנשים, סולד־אאוט. משם ללאס־וגאס לאירוע גדול בבית של מיליארדר. משם חזרתי לישראל לקחת את המשפחה, טסנו ללונדון. שם היה לי אירוע גדול לווראייטי העולמית. ביום ראשון חזרנו ב־22:30 בלילה. נשיקות, לילה טוב, ולא הלכתי לישון כי בחמש וחצי בבוקר טסתי לרומא. הופעתי, חזרתי למחרת בארבע, הוצאתי את הילדים מהגן, הלכנו לגן שעשועים, משם הביתה, התלבשתי מהר והלכתי להנחות כנס של hp בארץ. משם רצתי הביתה, נתתי לילדים נשיקת לילה טוב ובאתי לפה. מחר ב־16:30 אני טס להודו למופע גדול מול 2,000 איש ואז אני חוזר לארץ לערב החג".
קשוח.
״אשתי טל ואני קראנו לפברואר 'פברואר השחור'. בגדול לא אכפת לה מהנסיעות, אכפת לה מהשבתות. אבל בחו"ל האירועים הפרטיים, היוקרתיים - ואני עושה המון כאלה - הם בסופי שבוע. זה הוויכוח הגדול. היא אומרת, 'אתה כמעט לא בבית'. והיא צודקת. מצד אחד אני לא מתלונן על קריירה. מצד שני אני מפיל פרויקטים על ימין ועל שמאל. מוריד־מוריד־מוריד, והחיים יגידו לי כמה אני אהיה מדופרס מהעניין הזה".
הרבה אנשים מלהטטים בין הקריירה למשפחה, הבית, הילדים. סושרד, 36, נשוי לטל, אשת יחסי ציבור ואבא לאורי, אוטוטו בן ארבע וליה, כמעט בת שנתיים, לא יודה בכך בפה מלא בעצמו, אבל הוא בסחרור. הפיתויים המקצועיים והכלכליים עצומים והוא מתייסר באשר למחיר שהוא משלם בבית. מתייסר וממשיך בהילוך חמישי, כאילו אם יאט לרגע - הכל ייעלם.
"השיחה עם אשתי נשמעת ככה, 'מאמי, בדיוק סיימתי מופע ענק לברברה סטרייסנד והם רוצים שאני אשאר מחר לצילומי הסרט החדש של בראד פיט'. ואז, 'רגע, אבל אתה לא חוזר עכשיו?' זה קורה שש פעמים בחודש, ולפעמים מציעים לך להישאר עוד שבוע ועוד שבוע".
על מה ויתרת למשל?
"עשיתי מופע ענק ואחריו אמרו לי, 'סטיבן ספילברג מאוד רוצה לפגוש אותך', אבל אשתי בדיוק ילדה וזו סיבה חשובה לחזור הביתה. הגעתי לסין ביום הרווקים הסיני, הופעתי שם עם ניקול קידמן, פארל ויליאמס ועוד כמה בתוכנית הגדולה שמשודרת ל־700 מיליון סינים. למחרת הציעו לי לפגוש את ג'ק מא, הבעלים של עליבאבא וסירבתי כי לא הייתי בבית שתי שבתות רצוף. פגשתי בקזחסטן את ראש ממשלת הודו שרצה שאשאר למחרת, להכיר את המשפחה שלו ולא יכולתי. קיבלתי עכשיו הצעה לכנס ענק של IBM העולמית, ארבעה אירועים - בקאן, ברפובליקה הדומיניקנית, בברצלונה ובסינגפור. תקציבי ענק. אמרתי לא כי זה נופל על שבת".
נשמע שכמעט כואב לך פיזית לסרב להצעות עבודה האלה.
"זה מופעים בוגאס, הצעות של תוכניות טלוויזיה בלוס־אנג'לס, דברים מדהימים, ואני מוותר בשביל להיות ביומולדת של הבן שלי בגן. זה היה החלום שלי מגיל שבע, אז בהתחלה אני דופק את הראש בקיר ואז נושך את השפתיים, ובסוף צריך להשלים עם זה. אני מרגיש את זה עמוק בתוך הלב. מצד שני, הבכור שלי עוד מעט בן ארבע והקטנה תהיה בת שנתיים. זה כבר גיל שבו הוא מדבר איתי על 'למה אתה טס' או 'בוא הביתה' וזה אוכל אותי. זה חמוץ־מתוק כזה".
אגב חמוץ־מתוק, כמה דקות לתוך הראיון סושרד מתנצל ושואל אם זה בסדר שנאכל כי הוא לא עשה את זה כבר 24 שעות.
"לא הספקתי. אתמול בערב אכלתי באירוע, הלכתי לישון, קמתי בחמש בבוקר ישר לטיסה. נרדמתי, קמתי, הגעתי הביתה, הלכתי להופיע. כשסיימתי את המופע הגישו את האוכל אבל כבר טסתי הביתה".
אתה מתחכך באלפיון העליון ואשתך בחיתולים. שניכם בודדים במערכה.
"יוצא שאני מצלצל ואומר, 'את לא מאמינה, אני נמצא בקומה 52 בדירה של מיליארדר מעל הסנטרל פארק...' והיא מספרת לי שלאורי היה חום, ואז אני צריך לשנות את המוד ל'אוקיי, מה היה לו בקקי, מה הצבע של הקקי' והעניין מתמוסס. זה ג'וב שוחק. הטיסות שוחקות, נמאס לי כבר לראות את עצמי בסרט הבטיחות של אל על. אני מופיע במקומות הכי מגניבים בעולם, אבל אני לבד לגמרי. עכשיו אני בניו־יורק בבית של זה, יו, איזה מגניב, כל הלייקים המזויפים. ואני אומר בסדר, אבל אין לי עם מי לחגוג. אשתי בבית".
אתה בכלל נהנה מלהיות בכל המקומות המדהימים האלה?
"אני מופיע באיי סיישל ולא יוצא החוצה להסתובב. היה לי מופע במאווי, הוואי. צריך לטוס לאל־איי ואז טיסה מיוחדת למאווי. אני מגיע למלון בסביבות שתיים בצהריים, גמור מהטיסה, מנמנם איזו שעה. פותח את המחשב. מיילים, ובחוץ - טורקיז, אנשים רצים ומשחקים. למחרת אני חוזר".
אם אתה כבר במאווי, לא תרשה לעצמך לקחת עוד יום של סתלבט?
"פעם הייתי עושה את זה. היום כבר לא".
מתי בפעם האחרונה הייתם ממש בחופש?
"לא היה. אה, בירח דבש שלי. בעצם לא, גם בירח דבש שלי הייתה הופעה אחת".
הרצון לחזור לארץ הוא תמיד בגלל המשפחה?
"אני באמת מתגעגע אליהם. זה נשמע חיי זוהר כאלה, אבל זה המון־המון לבד. אני לא רוצה להגיד את המילה דיכאון, אבל אני כן, אני לבד, עוד פעם אני טס - הייתי בלונדון 19 פעמים, בניו־יורק 20 פעמים, בוגאס 50 פעמים".
לא יותר הגיוני שתעברו יחד לאל־איי ותנהל את הפעילות העולמית שלך משם?
"חשבתי על זה פעם, אבל ישראל זה מקום טוב מבחינת לוקיישן. דווקא הייתי רוצה לגור איזה שנה בחו"ל, עם הילדים, ניו־יורק, לונדון, ולחזור. אבל אשתי לא בעניין".
מתי נשברת מהטיסות והריחוק מהמשפחה?
"אחת ההופעות האחרונות הייתה בכנס מאוד חשוב של חברה גדולה בארה"ב ברביעי ובשבת. התחילו לי סוג של התקפי חרדה, באמצע פגישה הרגשתי שאני פתאום לא מתפקד, רק חושב על טל ועל הילדים. ואז הייתה לי הופעה שהפינאלה שלה קצת התפקשש".
קורה.
"לי זה לא קרה 20 שנה, בטח לא בסדר גודל כזה. היה לי עוד מופע כעבור יומיים, אבל הזמנתי מיד את הטיסה הראשונה לארץ כדי לראות את טל והילדים לשש שעות ואז שוב להמריא ללוס־אנג'לס".
לטוס, לנשק ולטוס חזרה. קיצוני.
"15 שעות הלוך, 15 שעות חזור כדי להספיק להגיע לאירוע הפרטי. הגעתי הביתה סמרטוט ואמרתי לאשתי שאי־אפשר ככה יותר. יש לי מאה רגעים של להגיע למלון, להתקשר בהתלהבות לאשתי ולגלות שהילדים כבר הלכו לישון, אני לא יכול לדבר איתם אפילו, השעות הפוכות. אני מסיים את המופע עם מלא אדרנלין, לא יכול לישון, הילדים קמו והם כבר בגן. זה אוכל אותי. קרה גם שאני יושב בלילה במלון בניו־יורק, מדבר עם הבן שלי בסקייפ ולא כל כך מזיז לו - בשבילו זה נורמלי שאבא לא בבית. אני מפחד שזה יפגע בהם. תסביך חוסר אבא כזה או אחר".
מה עוד מפחיד אותך?
"אני מפחד שהגלגל יתהפך, מפחד להתבגר, לא להיות רלוונטי יותר, אז אני מרגיש קצת אשם, ואני מרגיש קצת מפספס. אחי הבכור התגרש לפני כמה שנים. אחי האמצעי עכשיו בתהליכי גירושים. העיניים נשואות אליי. אני ילד למשפחה מבית טוב, חיפה, בוגר הריאלי. ההורים שלי נשואים 50 שנה. אתה מתחיל לחשוב על הדברים האלה, זה משהו שמאוד מציק ומפחיד".
דיברת על זה עם החברים המפורסמים שלך?
״חבריי הכוכבים מהעולם התגרשו כולם. תראו, אני וטל ביחסים מצוינים, פשוט מנהלים את הוויכוח על המשפחה. אני פשוט צריך להתחיל לעשות ויתורים מאוד גדולים בקריירה. עכשיו אני מגדיל את הפעילות שלי בישראל - אני אעשה פה תוכניות טלוויזיה, חתונות, הכל בסדר".
לא תתבאס?
"אני משתכר יותר טוב בחו"ל מאשר בארץ. השכר שלי הוא בין־לאומי, בארץ השכר שלי הוא ישראלי. בת־מצווה, בר־מצווה, חתונות וחלטורות. חתן בר־מצווה ווה־ווה־ווה כזה. אני עושה את זה כל הזמן וזה בסדר גמור. אני צריך להכניס למוח המפגר שלי שהילדים יותר חשובים ואשתי יותר חשובה וזה מה שאני לומד לעשות. אז בינואר האחרון התחייבתי לבת־מצווה בארץ ובדיוק קיבלתי פנייה להופיע עבור רוברט דה־נירו ואשתו על אותו תאריך. כיבדתי את ההסכם לבת־מצווה, ובסוף דה־נירו לקחו את דיוויד בליין".
איך היה בבת־מצווה?
"מעולה כרגיל".
ואיך הרגשת לפספס את דה־נירו?
"שיט־שיט־שיט".
× × ×
סושרד מופיע בתשלום מגיל 14. את הזינוק עשה אחרי שזכה בתוכנית הריאליטי של אורי גלר בערוץ 2, 'היורש'. אבל השאפתנות העצומה שלו, מועשרת בקשרים האינטימיים שקשר עם שועי עולם, מובילה אותו לעיסוק מגוון יותר מניחוש של מספרים, למשל לייעץ ולהשקיע בסטארטאפים. לאחרונה הקים יחד עם עוד כמה אנשים רציניים (ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, מנהל הטכנולוגיות במשרד ראש הממשלה בועז גורודיסקי, והאנג'ל בועז רפאלי) "קרן שהולכת להשקיע בסטארטאפים ישראלים. נכנסתי בתור מאיץ שאמור לעזור לסטארטאפים, כיועץ, כמנהל קריאייטיב. רובם חנונים כאלה של תלפיות שלא יודעים להציג. ואני יודע טוב מאוד איך להעביר מסר, אז אני עוזר להם בזה".
תן דוגמה.
"השקעתי בעצמי בסטארט־אפ ישראלי שמזהה פריצות סייבר. הם אמרו, 'הלוואי והיינו יכולים לפגוש את 'טסלה' כדי להראות להם את המערכת שלנו', אז אמרתי להם, 'חכו שנייה' וסידרתי להם פגישה אצל אילון מאסק, כי אני מכיר אותו. בעולם הסטארטאפים זה נקרא Rainmaker, זה קיצר להם איזה חמש שנים. השקעתי בכמה חברות כאלה". אחת מהחברות שהוא שותף בהן היא AnyWear, אתר שמאפשר לכל מי שרוצה לעצב בגדים שנתפרת עליהם תווית עם שמם כמעצב, א־לה ורסצ'ה ולמכור אותם לעולם.
״וב־9 ביוני אני מופיע ביום הולדת 40 של קניה ווסט בבית שלו. הוזמנתי על ידי אשתו".
אחת, קים קרדשיאן.
"ואז אני נמצא בסלון עם קניה ווסט וקים קרדשיאן ויש להם חברים טובים - ביונסה, ג‘יי־זי, וכל מיני כאלה ואני מראה להם את AnyWear וקים אומרת וואו, זה ממש מגניב, אני יכולה לעצב לעצמי שמלה".
תגיד, מישהו מהם נשאר חבר שלך באמת?
"99% לא. ג'רארד בטלר חבר אמיתי. סיינפלד התחברנו ממש. הבקסטריט בויז חברים. ברברה סטרייסנד חברה אמיתית".
מסתמסים? טלפונים?
"כן", הוא עונה ומחליט לצלצל לאחל חג שמח. העוזרת שלה עונה ובודקת אבל ברברה, שהפכה את סושרד לחלק מסיבוב ההופעות הענקי שלה, עסוקה בשיחה אחרת כרגע. העוזרת לוקחת ממנו מספר, ברברה תחזור אליו. למחרת היא מסמסת לו שהיא באולפן ולכן קשה לה לענות לטלפונים אבל היא מוסרת חג פסח שמח. "זה לא שאני אתקשר אליה כמו שאני מתקשר לחבר ואומר לו, 'בוא נצא לבירה'. זה עולם אחר. אבל אני מניח שאם אהיה בלוס־אנג'לס ואשאל אותה מה שלומה, היא תגיד לי, 'בוא'. אני תמיד מוזמן לבוא לאכול צהריים. אבל אין לי זמן לאכול צהריים".
הם שואלים על ישראל?
"פעם קיבלתי טלפון מדיוויד בריאן, הקלידן של בון ג'ובי. בחור יהודי, מקסים. אמר שג'ון רוצה לדבר איתי בקטנה אם יש לי זמן - טוב - ומעביר לי אותו. בון ג'ובי שואל אותי, 'האם זה בטוח להגיע לישראל?' אמרתי לו, 'ברור, איזה מגניב ותבוא וים המלח והצפון וכיף נורא'".
עדיין מרגש אותך לדבר עם ג'ון בון ג'ובי ודומיו?
״כן ולא. אני מתרגש בקטע ה'גגי' של זה. מראה לאשתי הודעה מהבנק בארצות־הברית, 'קיבלת העברה בנקאית מקימברלי קרדשיאן'. ואשתי אומרת לי, 'מי?' ואני אומר לה, 'קים קרדשיאן, היא העבירה תשלום'".
קרו לך פדיחות עם הסטארים האלה?
"פגשתי מאחורי הקלעים את ג'ניפר לופז ודרייק. הם נראו די מיודדים, היא ישבה לו על הברכיים, מעבירים ערב ביחד. הם נורא נחמדים איתי, אנחנו מצטלמים ועושים וידיאו ואני מעלה את זה ופתאום אני מקבל הפצצות מ־TMZ, מעיתונים מכל העולם, מתקשרים. פשוט צילמתי את ג'ניפר לופז יושבת בחיקו של דרייק, וזה אומר שהם ביחד. אני לא בקיא ברכילות העולמית. עשיתי לה פפרצי בתכל'ס".
כעסו עליך?
"לא, זה היה מאוד חברותי כזה. נפגשתי אתם מאז. והייתה עוד פדיחה גדולה - פעם היה לי אירוע ייחודי למשקיע וורן באפט. הוא הזמין אותי לארוחת בוקר למחרת, נורא רצה לשבת לדבר איתי. הייתי בג'ט־לג ופשוט לא קמתי לארוחה. יש אנשים שמשלמים מיליון דולר לשבת איתו לארוחת בוקר".
פונים אליך לייעוץ ביטחוני?
"אני מתרחק מזה כמו מאש. כל מיני סוכנויות מרימות טלפון, אבל זה קורה כי ההדיוט רואה אותי על הבמה עושה תרגיל מטורף והוא חושב שאני יכול לעזור להבין לאן חטפו מישהו".
הרבה אנשים מן היישוב פונים בבקשת עזרה?
"המון, בפייסבוק ובאינסטגרם, הרבה מרוסיה ומהודו, כל יום, מיילים של 'תעזור לבן שלי', 'תעזור לסבתא שלי', 'אני לא מוצא את הטבעת', 'בבקשה, אני אבוד וחייב למצוא אהבה', עניינים פסיכולוגיים, רפואיים. הרבה מאוד רוצים שאני אכשף אותם ושיהיה להם כסף, הרבה מבקשים עזרה בהימורי ספורט. ואני עונה לכולם ומסביר שאני לא מתעסק עם זה, אומר להם, 'אל תעשנו, אל תעשו סמים, תחשבו חיובי ותאמינו בעצמכם'. קיבלתי מייל ארוך ממישהו שכתב, 'אני מפחד, יש לי נטייה להתאבד, אני צריך את העזרה שלך, רק אתה יכול לעזור לי', וסיים ב'בבקשה תגיד לי מה יהיו המספרים של הלוטו'".
× × ×
סושרד מקפיד לא לטעון שיש לו כוחות על־טבעיים. "אני אמן פסיכולוגיה, ואני גם אנטרטיינר. יכול להיות שבמופע אני אטעה גם עשר פעמים אבל אתה לא תדע".
מה אחוזי הפגיעה שלך?
"בקובייה (ניחוש המספרים בקוביית משחק) למשל עברתי לרמה של 90% הצלחה".
ובמופע?
"80%־90%. כשאני לא צודק כדאי מאוד שאו שזה יהיה מצחיק או שלא יידעו שלא צדקתי. הייתה לי טעות עם ראש הממשלה למשל".
הטעות עם ראש הממשלה הזכירה (למי שצריך תזכורת) שגם בנימין נתניהו הוא אמן חושים מצליח מאוד מסוגו. כידוע נתניהו ביקש מסושרד, שהופיע באירוע של לשכת רה"מ לתקשורת הזרה, לנחש מה הוא צייר. סושרד טעה, תוך כדי שהוא צועק לעבר עיתונאי ניגרי את הקוד הסודי שלו באשראי וקולע בול. אז מה קרה שם? סושרד רוצה להדגים ומבקש מאחד מאיתנו לבחור מספר דו־ספרתי. הוא נועץ מבט באוויר ומנחש אותו נכון. "הסיבה שידעתי שתבחרי במספר 30 היא כי הפעלתי טכניקות של שכנוע לפני. יכול להיות שכשהתיישבתי פה כבר הכנתי את הרגע הזה".
איך זה קשור לראש הממשלה?
״הזמינו אותי לאירוע מכובד ושאלו אם אני יכול לעשות איתו קטע על הבמה. ישר הבאתי כל מיני רעיונות, למשל שיהיו ארבעה כתבים זרים ממדינות שונות, וכל אחד יקבל עיתון בשפה אחרת וכולם יצביעו על המילה איזראל בעיניים עצומות. שעה לפני האירוע מתקשרת מישהי מהלשכה שלו ואומרת, 'יש לנו רעיון, ראש הממשלה יצייר ציור ואתה תנחש מה הציור'. אז אמרתי, 'לא'. כי זה לא עובד ככה".
למה?
"אני לא מקבל אתגרים אף פעם. אני זה שיוזם אותם. יש שיטה, ויש לי חוק. אמרתי להם שאני לא עושה זה. ואז הוא בא, נתן את הנאום והזמין אותי לבמה ואמר בהפתעה שהוא צייר ציור. טיפה הובכתי וניסיתי לנחש וזה פשוט לא עבד לי. התנאים לא היו טובים".
מה דרוש לך כדי שזה יעבוד?
"שהצד השני ירצה שזה יעבוד. זה אמור להיות כיף. אם אגיד לך לחשוב על מספר ואנחש אותו, את יכולה גם לשקר שלא פגעתי. אבל מה זה ייתן?"
אולי זה היה קטע של "אני ראש ממשלת ישראל. עליי לא יעבדו".
"יכול להיות. אבל הנה השאלה הגדולה. אתם באים למופע שלי כדי שאני אעבוד עליכם?"
אנחנו באים כדי לעשות כיף.
״וזו הסיבה שאני מופיע. אני לא נכנס לשיקולים הפוליטיים. אם תצפו בקליפ תראו בסוף, כשנכשלתי, ראש הממשלה אמר, 'it’s an Israeli deception".
הטעיה ישראלית.
״שזה ביטוי נורא יפה כי אנחנו ידועים בחוכמה שלנו, בתחבולות, במוסד, בסטראטאפים. אבא שלי אמר לי, 'ליאורי, היית צריך להגיד לו אתה צודק, אבל אתה ישראלי, אז למה אתה עושה יזראלי דספשן לישראלי?' תעשה דיספשן על מישהו מסוריה, איראן'. ראש הממשלה התקשר להתנצל כשהייתי בניו־יורק ואמר, 'אני מתנצל אם הבכתי אותך' אז אמרתי לו, ׳לא הבכת אותי, הכל בסדר'".
מה ציירת?
"לא משנה. עזבו".
דגל ישראל?
"קרוב".
מגן דוד?
"היה משהו. אגב, בציור המקורי שלו היה מגן דוד. הייתה מנורה ומגן דוד. אבל העדפתי לא לחשוף".
נמאס ששואלים אם זה אמיתי?
"נמאס לי מהקלישאות של 'אתה יכול להעלים את אשתי?' 'מי יזכה בבחירות?' וכמובן, 'נו איך ביבי עשה לך'".
