מיכל ויצמן, נשואה ואם לארבעה, נולדה בשנת 1982 וגדלה ביבנה. למדה בתיכון גינזבורג במגמה ריאלית. בנעוריה למדה התעמלות אמנותית. לפני עשר שנים המציאה את מיכל הקטנה וחיזרה אחרי הופעות בקניונים. את הקלטת הראשונה הוציאה ב־2008 ומאז השתתפה בעשרות קלטות ילדים, הצגות וסדרות טלוויזיה. בימים אלה היא מצלמת עונה שלישית ל'מיכל הקטנה והמפלצות' בערוץ 'הופ!' ומופיעה בתפקיד הראשי בהצגה 'שמלת השבת של חנה'לה' שתעלה על בימת היכל התרבות בראשל"צ ביום שבת, 7 באפריל ובהיכל התרבות בנתניה ביום שני, 16 באפריל.

מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"כשהייתי בת חמש־שש הלכתי עם ההורים שלי לבימת יום העצמאות ביבנה, אבא שלי הרים אותי על הכתפיים וראיתי את ספי ריבלין, ציפי שביט וחבורת הופה היי. כולם היו עם צמר גפן מתוק, המוני אנשים, ופטישים ודגלים. ואותי כל מה שעניין היו התנועות של ציפי. מאז ידעתי שאני רוצה להיות כמוה. סגרתי איתה מעגל כשחלקנו במה לפני ארבע שנים".

מה היית משנה בעצמך חיצונית?

"הייתי רוצה להוציא את הסיליקון מהחזה שלי. אני עוד אוציא. אני אוהבת חזה שטוח".

אז למה עשית ניתוח?

"כי הייתי ילדה בת 17 והושפעתי וכולם אמרו שיהיה לי מהמם ויפה ואני מצטערת על זה שנסחפתי".

איזו עצה היית נותנת למיכל בת ה־16?

"להרגיע, בכללי. הייתי ילדה מאוד מרדנית. אם הייתי רוצה משהו והיו אומרים לי לא, לא הייתי מקבלת. להפך, עוד יותר רציתי. מהלא בניתי קריירה. הברזתי הרבה מבית הספר לעולם משלי. השעו אותי פעם לשלושה ימים אחרי שדיברתי לא יפה למורה לאנגלית, שהעיפה אותי מהכיתה. אבל יצאתי עם בגרות".

מה הייתה החופשה הכי גרועה שלך?

"ניר ואני חגגנו ירח דבש בתאילנד וכבר במטוס התחלתי להקיא והרגשתי לא טוב. ניר אמר לי, 'מה העניינים איתך, מה את עושה פדיחות פה במטוס'. גיליתי שאני בהיריון עם יולי, הבכורה שלי. שכחתי מזה מרוב ההכנות לחתונה, כי אצלנו הכל מוגזם. ירח הדבש הפך להיות הדבר הכי גרוע שיכול להיות כי הייתי פשוט דבוקה למיטה".

מה הכי מפחיד אותך?

"צפרדעים. יש לי פוביה מאז שאני מכירה אותי. אם תביא לי עכשיו צפרדע, אני אפרוץ בצרחות. איך שאני רואה את החיה הזו, אני בבהלה גדולה".

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"עליתי לבמה במחזור ושכחתי להחליף טמפון. הייתי לחוצה ובאיזשהו שלב הרגשתי שמשהו עומד לקרות. מזל שיש לי מנהל שקורא אותי עם העיניים והבין מה העניינים איתי. הוא אילתר איתי ירידה מהבמה, למרות שבהופעה אני רצוף על הבמה, ואז הבנתי שאין לי ממש איפה להחליף אבל איכשהו עשיתי את זה. מביך, אבל לפחות נראה לי שלא ראו".

מה גברים לא מבינים על נשים?

"שאישה לא צריכה כלום, רק תשומת לב - זה הדלק. שיגידו לה שהיא הכי יפה, הכי חשובה, הכי טובה, הכי מדויקת. רק יחס, אנשים, זה לא עולה כסף. זה פשוט מצריך עבודה, וגברים לא אוהבים לעבוד, אבל מי שעובד מרוויח".

מה היה הג'וב הגרוע ביותר שלך?

"בגיל 15 עבדתי בבן־אנד־ג'רי'ס ותמיד חרגתי בכמויות ללקוחות כי אני נדיבה, שמתי הכל כפול. סבלתי כי כל יום היו נוזפים בי על ההפרזה, ונורא נעלבתי, עד שפיטרו אותי".

מתי הרגשת אבודה באחרונה?

"היינו עם המשפחה בשיט באירופה, כל המשפחה, והגענו לפירנצה. הטלפון שלי היה ללא סוללה, נכנסתי רגע לחנות והייתי שם לבד. לא היה לי טלפון ואני על הפנים בניווטים ודרכים. גם שכחתי עצמי בשופינג לגמרי. יצאתי ולא ידעתי איפה אני ומה אני עושה. ביקשתי טלפון מאנשים ברחוב שסירבו והיו לא נחמדים אליי. הרגשתי אבודה כמו מרקו שמחפש את אמא, ובסוף מישהו נתן לי טלפון והתקשרתי לניר, שהיה היסטרי. הוא בא וראה אותי עם מלא שקיות. לא נעים".

מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

"אם הבית מספיק נקי, אם הבגדים מגוהצים כמו שצריך. זה מטריד אותי ולא נותן לי מנוח. יש לי או־סי־די הכי גבוה שיש. גם את הבקבוק סבון בכיור אני מנקה אם נוזלות עליו טיפות. כשניר משאיר פקקים פתוחים של דברים באמבטיה זה יכול להטריף אותי".

מה הדבר הכי מוזר שהכנסת לפה?

"רגל קרושה של פולנים. הייתי בטראומה של כמה ימים. זה קרה כשהשתתפתי בתוכנית של טילטיל עם המונית, והוא נתן לי לאכול את זה. חלום שלי לפגוש בנאדם שאוכל ומתענג על רגל קרושה. מה זה הדבר הזה? מזעזע".

מי היה משחק בתפקיד מיכל הקטנה בסרט על חייך?

"הבת שלי יולי. היא מחקה אותי מעולה והפכתי אותה להיות מאוד דומה לי למרות שהיא דומה לאבא שלה. כשאנחנו יושבים כל המשפחה היא עושה חיקויים שלי".

ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

"הייתי ילדה בת תשע ואמא ביקשה שאשאל את סבתא איך היא מרגישה ואכין לה תה עם חלב. ראיתי שסבתא חלשה, היא למעשה כמעט לא זזה. וכשחזרתי עם התה היא נפטרה כבר, ואני חשבתי שהיא ישנה. מתברר שהיא דיברה איתי בכוחותיה האחרונים. המון שנים כאב לי המצפון כי חשבתי שהיא מתה בגללי. לקחו אותי לטיפול פסיכולוגי. לא יודעת אם אני צריכה לבקש סליחה מסבתא, אבל זו הייתה ההרגשה שלי כששאלת את זה".

"אביב גפן, 'עכשיו מעונן'. אביב זו הילדות שלי ואני אוהבת אותו. אני חייבת ללכת להופעה בקרוב".

מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך אי פעם?

"בגיל 12 הספר חתך לי ממש את השיער אחרי ששמרתי עליו. הייתי עצובה כאילו אני יושבת שבעה. הייתי לפני בת־מצווה וכשיצאתי מהבית החמיאו לי והבנתי שזה לא נורא. מאז יש לי טראומה ואף אחד לא גוזר לי את השיער למעט הספרית שאני לא זזה בלעדיה ולימדתי אותה מה זה קצוות על אמת".

אפרופו טראומה, האקס שלך, נאור ציון, נתפס על ידי המצלמות ברגע אלים בקניון רמת אביב.

"זה חלק מהעבר שלי, וזה כאילו שמיכל אחרת חוותה את הרגעים האלימים איתו. אבל עברתי כל כך הרבה דברים מאז בכל פרמטר בחיים שלי כך שהתעצמתי וגדלתי ומחקתי את התקופה הזו. היא במקום דחוי אצלי בגוף. אני לא שם יותר".

את סולחת לו?

"אני אדם שלא שומר טינה, אז כן. מאחלת לו שימצא את המקום השלֵו והרגוע בחייו ושיקים משפחה. זה ירגיע אותו. מקצועית, הוא מעולה. אדם מוכשר וגאון".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"לקום כל יום בחמש לפנות בוקר, לא משנה באיזו שעה אני הולכת לישון. אני קמה בחמש גם בשבת, כל יום, ישר על הרגליים. גם בחופשה אני קמה באותה שעה. לא משנה מה ניסיתי, לא מצליח. אם תסמס לי בחמש בבוקר תמיד אענה".

מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

"אני מיכל הקטנה וזו מתנה להיות כזו פצפונת".