אני עוצרת אותו

אני בת 20, יש לי חבר שנה ו־9 חודשים. הוא החבר הראשון שלי והנשיקה הראשונה שלי.

לאט־לאט התקדמנו מבחינה מינית, אבל נעצרנו לפני חדירה. בכל פעם שניסינו נכנסתי ללחץ, עצרתי אותו ולפעמים דחפתי אותו ממני. אני מאוד רוצה את זה ואני מבקשת ממנו להתנגד לי ולנסות למרות שאני עוצרת אותו, אבל זה לא מצליח, אני לא מצליחה להירגע ונכנסת ללחץ בכל פעם מחדש.

לאחר כמה פעמים פשוט הפסקנו לנסות, הוא כבר לא מעוניין במין איתי, אין לו חשק והוא משוכנע שגם לעולם לא יהיה לו. כבר מעל לחצי שנה שאנחנו לא מנסים בכלל, וגם לפני זה ניסינו רק אחת לכמה חודשים. סך כל הפעמים שניסינו לא עולה על עשר.

מבחינתי יש עוד טעם להמשיך ולנסות, אבל הוא לא מעוניין. הצעתי שניפרד, כי בעיניי מערכת יחסית ללא סקס היא לא ריאלית. למרות שכרגע זה לא מפריע לנו, אני מאמינה שבשלב מסוים זה כבר יהיה אחרת. הוא לא מוכן שניפרד כי הוא אוהב אותי והוא אומר שהוא מוכן לוותר על סקס.

אני חושבת שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו ושמערכת יחסים כזאת לא תחזיק הרבה זמן. אני לא מסוגלת להשלים עם העובדה שלא ננסה יותר לעולם, אך אנחנו לא מוכנים להיפרד כי אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני וחוץ מזה הכל מושלם.

איך אפשר לגרום לו להימשך אליי שוב ולהתגבר על הטראומה? איך אני יכולה להתגבר על הלחץ ועל הרפלקס הבלתי נשלט שלי לעצור אותו בכל פעם?

בקשתך מהחבר שלך שינסה לחדור אלייך בכוח איננה מציאותית. את בעצם דורשת ממך שיאנוס אותך, והוא בצדק מרגיש שאיננו מסוגל להפעיל עלייך כוח פיזי ולהכאיב לך. יש לקוות שבינתיים אתם יודעים לענג זה את זו ללא חדירה ובכך המגבלה הופכת פחות דחופה.

הבעיה שלך מוכרת ובכלל לא נדירה, וקיימת דרך לפתרון בטוח באמצעות טיפול אצל סקסולוגית מומחית (אפשר גם סקסולוג גבר, אבל אולי תרגישי יותר נוח עם אישה). המומחית כנראה תאבחן אותך כסובלת מתופעה המכונה ואגיניזמוס, שזה מצב שבו עקב מתח ו/או חוסר ניסיון שרירי הוואגינה מתכווצים באופן לא רצוני לנוכח האיום בחדירה, ואז החדירה המיוחלת גורמת לכאבים פיזיים ממשיים, כאבים שהם לפעמים בלתי נסבלים. אינך יכולה לצפות מחברך הצעיר שיוכל להתגבר בכוחות עצמו על הבעיה שמציקה לך.

בעבר חשבו שמדובר בבעיה פסיכולוגית שהדרך לטפל בה היא באמצעות שיחות, היוצרות מודעות לסיבות לקשיים המיוחדים, אבל מסתבר שאין זאת דרך יעילה. בדרך כלל הטיפול נעשה באמצעות הדרכה נאותה ותרגילים שתקבלי לבצע כשיעורי בית. ההתקדמות תהיה בקצב שמתאים לך. אחרי שתעשי כברת דרך, תרד המצוקה שלך לגבי חדירה, המתח הפיזי והנפשי ירדו בעקבות האימונים העצמיים שלך, מעשה החדירה כבר לא יהווה איום לגבייך, לא תחששי מכאבים, גם לא יהיו צפויים לך כאבים, ואז ניתן יהיה לעבור לטיפול זוגי קצר כדי להתגבר על המעצורים שהתפתחו אצל חברך. ייתכן שגם הוא יזדקק להדרכה קצרה, ויש לקוות שהדרך תהיה פתוחה בפני שניכם לממש את אהבתכם (וגם אם זה לא יצלח תהיי כשירה לקיים יחסים עם מי שתבחרי בעתיד).