2. אריק איינשטיין
איפה היית כשאריק מת? אף אחד לא יכול לשכוח. כי עבור רבים־רבים, איינשטיין הוא קולה של "ארץ ישראל הישנה והטובה", זו שכנראה לא הייתה כאן מעולם - אבל כמה נעים להתגעגע. אינסוף קלאסיקות, קול אגדי, כריזמה הורסת בחיוך מבויש: נו, אריק איינשטיין. באמת צריך להוסיף?
3. שלמה ארצי
הילד היפיוף מהאמבטיה של חיל הים עשה מסע ארוך ועיקש. מתדמית כובלת של כוכבן פופ, לשירי משוררים בסבנטיז, כמעט פרישה לפני 'גבר הולך לאיבוד' ומשם לנסיקה באמצעות יצירתו שלו שהדהדה באלבום המופתי 'חום יולי־אוגוסט' הנוקב של האייטיז. בעבודה קשה ותועפות כישרון רכש ארצי את מעמד־העל הכל־ישראלי, שמגיע לשיאו בהופעות הפולחן בקיסריה.
4. זהר ארגוב
המלך. גיבור רוקנ'רול טרגי, שחור משחור. אנס ונרקומן, וגם מבצע מזהיר, אייקון שאין דומה לו, פורץ הדרך למוזיקה המזרחית ולשחרורה מהגטו, ומודל חיקוי לכל בן פריפריה וסוג ב'. מותו ימשיך להעסיק אותנו עוד שנים, המיתוס עוד יתפח, וארגוב – הוא רק נשמע טוב יותר מיום ליום.
5. מאיר אריאל
קוסם העברית שביקש להיות משורר העם. הצנחן הגיבור ומנתץ המוסכמות. היפּי בנשמה וחוזר בתשובה. הליצן המשתומם של הקיבוץ, שסולק ממנו וכאב את גסיסתו. מאיר אריאל הוא ההגדרה של יחיד במינו. אמן דגול, חכם נורא, שקידש את חירות המילה והביטוי. עד לקצה ומעבר לו.
6. יהודה פוליקר
בראשית הייתה בנזין מהקריות, אחר־כך שיגע את המדינה עם היוונית ומשם עבר, עם יעקב גלעד, ליצור את אחד האלבומים השורפים של המוזיקה הישראלית, 'אפר ואבק'. העובדה שפוליקר הפך לגיבור תרבות היא עניין מרגש ונדיר במיוחד אצלנו: מגמגם, בן הצווארון הכחול, הורים מוכי טראומות שואה, חרדות מכאן ועד הודעה חדשה ויציאה מהארון. רק אדם כל כך פצוע, מתברר, בשילוב עם כשרונות מופלאים באמת, יכול לעשות מוזיקה כל כך מרפאת עבור מדינה שלמה.
7. עומר אדם
כוכב הפופ של המילניום השלישי. באופן אירוני, אדם שנזרק מ'כוכב נולד' הוא האחד שכל תוכניות הריאליטי חלמו כל השנים למצוא. צ'ארמר אבל תמיד בגובה העיניים, משלב בטבעיות שירי דיכאון במזרחית והמנון להט"ב, חוצה גילאים ועדות, תופעה מקומית שמזכירה אלילים שהכרנו רק בחו"ל.
8. אהוד בנאי
עבור הרבה ישראלים, בנאי הוא משורר הנפש ומורה הדרך. עניין מופלא, כי הוא מתמיד ללכת הפוך, בכל הכיוונים, ל"ישראליות" הנפוצה. יש בו הומניזם שנתפס "רדיקלי", ערביות "חתרנית", אמונה שהופכת "חשוכה" - אבל איכשהו אצלו, הכל פשוט יושב במקום הנכון. אולי בעצם יש תקווה.
9. עידן רייכל
רייכל, האמן הבולט הראשון בדור שנות ה־2000, ידע לחבר את ישראל לעולם דרך מוזיקת העולם. שילוב בין הרקע הקלאסי שלו – האיש יודע לכתוב שירים בתפירה עילית – עם התרבות האתיופית, זו שבעצם הייתה כאן מתחת לאף, רק לא רצינו לראות. הוא היה זה שהרים את המסך ולקח אותו לפסטיבלים ברחבי העולם. פורץ דרך במוזיקה הישראלית, תופעה ייחודית וזוהרת שלא מפסיקה למלא הופעות, לבד עם פסנתר או עם הפרויקט, זה לא באמת חשוב. הקהל הישראלי מחבק ולא עוזב.
10. אביב גפן
הילד הדחוי מבית יצחק, זה שהתהלך יחף בתל אביב, תרגם את כישרון העל שלו לאינספור קלאסיקות ולהיטים חדשים. גפן גידל את דור ילדי הירח, עשה מהפיכה בניינטיז, אמר לכולם את האמת שלו בלי לחשוש גם באיפור מתריס, וקיבל את הכרת הקונצנזוס עם אותו חיבוק מיצחק רבין ז"ל. אולי יום אחד הוא יופיע בטקס המשואות. לא שהוא באמת צריך את זה.
1. אייל גולן:
הקריירה של אייל גולן היא רכבת הרים מסחררת במיוחד. נפילות, המראות, חבטות קשות, הצלחות גדולות, קהל נאמן לצד מבקרים קבועים. אבל בסופו של המסלול, אחרי שהקהל הישראלי אמר את דברו, מתייצב גולן כזמר ה־70 של מדינת ישראל, הישג מדהים שבולט במיוחד על רקע השמות הענקיים שאחריו שהיו שם הרבה לפניו: אריק איינשטיין ז"ל, שלמה ארצי.
"מכל תואר של זמר השנה אני שמח ומאושר, אבל ההודעה ממך על ההישג הזה העבירה בי צמרמורת גדולה", מגיב גולן לבשורה על הזכייה. "זה כבוד גדול להיות ברשימה לפני שני זמרים כאלה גדולים שעשו ועושים כאן בעצם היסטוריה. את שלמה ארצי אני מזכיר כמודל להצלחה אמיתית וגדולה כבר מהראיון הראשון שלי כזמר. אריק היה זמר ענק, פס הקול של המדינה הזו. אני זוכר שקראתי אצלך בראיון שהוא אמר שאפשר לכוון גיטרות לפי הקול שלי. זו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי בחיי. זה גם לעקוף שני זמרים כאלה ענקיים וגם להיות הזמר המזרחי הראשון שזוכה לכזה כבוד. מבחינתי הבחירה בי היא איזשהו ניצחון של המוזיקה בכלל בארץ, המוזיקה המזרחית שהתערבבה עם אתניקס ולמעשה הפכה למוזיקה הישראלית האותנטית. זה לא ניצחון. זה ניצחון ענק".
בחירה מפתיעה ובעצם לא. מחצית מהישראלים בני 30 ומטה. ועם כל הכבוד לאיינשטיין, ארגוב ושות' – אייל גולן הוא הקול השמימי שהם מכירים ואוהבים מהעריסה, מהפריצה הסנסציונית ב־97' ועד היום.
ההישג של גולן בלתי נתפס כמעט אם נזכרים במה שקרה בנובמבר 2013. פרשת הקטינות שבה היה מסובך איימה להטביע לו את הקריירה. גולן ספג אובדן הכנסות של מיליונים ואפילו הצהיר שהוא שוקל לרדת מהארץ. בסופה של הפרשה הוא יצא נקי פלילית והחליף את הצוות מסביבו. הוא יודע שחלקים באוכלוסייה יטענו תמיד לכתם מוסרי שדבק בו, אבל מסרב ליישר קו עם הקביעה הזו. בראיון לפני כשנתיים, אמר כאן שחסרים לו שני אחוזים להיות הקונצנזוס הלאומי החדש. "בוא נגיד שהאחוזים האלה היום הושלמו ל־100 אחוז קונצנזוס. חזרתי למקום הזה אחרי שכל הקהל החזיר לי אהבה על כל מה שנתתי כל השנים ותמך בי גם ברגעים הקשים".
היית אדם שבור אז?
"לא, הייתי בנאדם פגוע".
ועד כמה האמנת אז שתוכל לחזור למעמדך הקודם?
"להגיד לך את האמת? הייתי אומר לך אז שזה לא בשמיים כי כל כך האמנתי במה שאני ובמה שנכון, ובזה שהאמת תנצח וזה מה שקרה. לא היה לי ספק שהאהבה של הקהל והאנשים תחזור אליי ועובדה שהיום ניצחתי כאן שני אנשים מאוד־מאוד אהובים במדינה. זה אומר משהו".
התנגדת בעבר למונח "הזמר הלאומי" שרני רהב ניסה לטבוע. היום זה נשמע לך מתאים?
"רני יודע עד כמה אני לא אוהב הגדרות ותארים ורני תמיד אמר לי, 'אתה הזמר הלאומי, אנשים אוהבים אותך'. אני פחות אוהב את הדברים האלה אבל בוא נגיד שעם הבחירה הזו אני יכול לומר שיש משהו במה שהוא אמר ואני באמת מאושר".
מה הייתה האסטרטגיה שלכם אחרי הפרשה?
"רני ובני פרץ, המנהל שלי, חשבו שפשוט נכון לייצר שקט ולעשות רק מוזיקה. הרעיון היה בגדול לא לשנות שום תוכנית בקריירה, להמשיך להוציא שירים, לא לחכות, להבין שלקהל ייקח זמן לעכל את כל מה שקרה, לחלק יותר, לחלק פחות, עד שאקבל מהם את החיבוק. אם מסתכלים אחורה מאז, כל אלבום שיצא נמכר בעשרות אלפי עותקים וההופעות היו מלאות".
אם מסתכלים אחורה על הקריירה שלך, איפה שלושת הבורות הכי גדולים שהיית בהם?
"הראשון היה אחרי האלבום הראשון שהוצאתי, 'לחישה בלילה', שלא הצליח. לא ידעתי מה לעשות אז, חשבתי שהכל נגמר ושאתרכז בקריירה של כדורגלן. למעשה מעטים יודעים את זה, עד היום, אבל כמעט החלטתי לסיים שם את הקריירה. המקום השני היה הפרידה מהאמרגן שלי ישי בן־צור אחרי עשר שנים. פתאום הייתי לבד, מפיק לבד, מחליט לבד. אתה רגיל שמנהלים לך ועושים בשבילך, וזה היה חוסר גדול. ההתמודדות הייתה לא פשוטה, עברו עליי ימים לא קלים והרבה מחשבות. הבור השלישי כמובן היה ב־2013".
וההישג הכי גדול שלך?
"מקצועית, הבחירה הזו היא משהו ענק שרק יכולתי לחלום עליו ונראה לי שזה הגדול מכולם. יש את זמר השנה 11 פעמים ב־20 שנה וזמר העשור. אבל תכל'ס, ההישג הכי גדול שלי הוא הילדים".
כי אתה לא בנאדם זוגי?
"כנראה. אני חושב שאני בסך הכל אבא טוב".
אילנית זוגתך טענה בעבר שלא.
"ברור שחל בי שינוי, אני הרבה יותר בבית, הם יותר אצלי. בחג עשיתי לכולם על האש אצלי יחד עם אמא שלי, רונית, שלה אני חייב הרבה מאוד. החברים נסעו לאילת, אני החלטתי להישאר. השינוי קרה כי התבגרתי. פעם הייתי יוצא שלוש־ארבע פעמים בשבוע, עכשיו אולי פעם אחת. היום זה יותר מה לראות עם יאן בטלוויזיה. כבר נהייתי מומחה לסרט הג'ונגל ולמלך הג'ונגל ולצוות הג'ונגל. מכיר את כל הדמויות".
ולאן אתה יוצא איתו?
"הוא בן שלוש וחצי ואני עושה איתו הכל. אוהבים ללכת לחי כיף".
אתה יכול בכלל להסתובב שם?
"בדרך כלל אני הולך באמצע השבוע, כשאין אנשים. בשבוע שעבר לא זכרתי שזה חול המועד ועשיתי טעות. היו איזה שני מיליון איש. אז פשוט העמדתי את כולם ואמרתי, 'תקשיבו, בדרך כלל אני מצטלם עם כל מי שמבקש אבל הפעם אני בזמן איכות עם הילד שלי ותסלחו לי. תנו לי לעשות את הסיבוב עם הילד כי אם לא ‑ היום הזה מתקלקל'. וכולם הבינו ונתנו לי פשוט להסתובב".
איך היחסים בינך ובין רוסלנה אחרי הגירושים והמאבק המתוקשר?
"אנחנו ביחסי יאן ויאן".
זוגיות?
"לא, כרגע לא. כרגע אני לבדי".
× × ×
ביוני הקרוב יעשה גולן עוד צעד שעד לא מזמן נראה בלתי אפשרי. חיבור עם הנמסיס אביב גפן לתוכנית מוזיקה משותפת בקשת 12. "בסופו של דבר, אחרי הכל, אנחנו בני אדם. אם אתה בנאדם של שלום, תדע להתגבר על כל דבר. אני לא בנאדם של ריב כזה מבעבע ונצחי. אני יכול לכעוס ולהתווכח".
עם אביב זה היה יותר מוויכוח. כתבת פוסט זועם מאוד.
"אבל אפילו עם אביב לא הייתי ברוגז. אנחנו באים לעשות תוכנית טלוויזיה ביחד וגם שם יהיו מחלוקות. ברגע שהכל יהיה על מוזיקה אין שום בעיה. המטרה שלי בתוכנית הזו היא לבוא ולהראות לאביב שהמוזיקה המזרחית, זו שלפעמים הוא מכנה כמוזיקת פח, היא דבר טוב וגם הוא יוכל לאהוב ולהתחבר אליה. מצד שני יש הרבה דברים שאני לא אוהב במוזיקה שהוא מייצג ואני בטוח שהוא יסביר לי".
בכל זאת, מצטער שכתבת את הפוסט הזה אז? ממש קיללת אותו.
"לא. הייתי חוזר עליו גם היום אם זה היה המצב. כתבתי את הדברים מהלב ומתוך מקום כואב והרגשתי פגיעה גדולה. רני רהב יגיד לך שאין דבר כזה שאוציא פוסט בלי שיעבור דרכו. זה פעם ראשונה בחיים שעשיתי פוסט בלי לשאול את רני".
איך הייתה הפגישה הראשונה עם אביב?
"זה היה בבית של חבר בנס־ציונה. אני נכנסתי, הוא נכנס, לחצנו ידיים ואז ישבנו בארבע עיניים. בגדול, אמרתי לו שהפגיעה בי נעשתה בעיקר דרך הילדים שלי כי הם לא הבינו למה אביב מדבר ככה על אבא שלהם. הוא הבין את זה, ביקש סליחה ואמר שהוא לא חשב על זה כשאמר את הדברים. שמנו הכל מאחורינו".
אז אתם חברים היום?
"אנחנו נפגשים פה ושם לצילומים וכאלה. לא יוצאים ביחד ופחות מדברים בטלפון אבל בכל המקומות שבהם נפגשנו הייתה אווירה טובה מאוד".
ספר קצת על התוכנית.
"בגדול, אביב צריך לבחור את הזמרים שלו ואני את הזמרים שלי, וזה ראש בראש מלחמה על זמרים ומלחמה על שירים. אסור לי לדבר יותר מזה, כתוב לי בחוזה".
היו לך הרבה הצעות מהטלוויזיה, כולל מרשת, למה בחרת דווקא בתוכנית כזו?
"זה הכי איתגר אותי, לשבת מול אביב שבמשך כמה עונות ישב ב'דה וויס' ודי ליכלך על המוזיקה המזרחית ולומר לו את הדברים מנקודת המבט שלי, ממש מולו, בשפה שלי. זה מאתגר אותי יותר מאשר להופיע באיזושהי תוכנית מוזיקה".
הרבה מעריצים של אביב, ילדי אור הירח, תהו על החיבור איתך.
"מה שיש לי לומר להם זה שהבחירה הזו בי, במוסף הזה, עונה על השאלות שלהם" .
אילנית לוי, לשעבר אשתך, הייתה אמורה להנחות את התוכנית עם אילנה ברקוביץ', לשעבר אשתו של אביב גפן. זה לא קרה.
"אין לי מושג למה. אילנית התנהלה שם מול קשת לבדה".
אמרו שאלירז שדה, בן זוגה, שם וטו כדי שהיא לא תעבוד לצידך.
"לא יודע. זה רק היא יודעת ובקשת יודעים. אני לא עוסק ברכילויות".
דיברת על זה איתה?
"לא, לא התערבתי. באמת שאין לי מושג מה הסיבה שהיא לא איתנו בסוף. אני מאוד אהבתי את הרעיון שהיא ואילנה ינחו. זה היה יכול להיות מגניב. אבל בוא נגיד שהיום אני מאוד מבסוט על הבחירה בארז טל".
מה דעתך על מה שיהונתן גפן, אבא של אביב, אמר כשהשווה את אנה פרנק ועאהד תמימי? או מה שכתב קובי מידן.
"להשוות בין המנוולת הזו לאנה פרנק, לאן הגענו? בנאדם שלא מכבד את חיילי צה"ל ומדינת ישראל לא צריך להיות במדינה הזו וצריך לקבל על הראש".
לפני חצי שנה חשף כאן גולן כי שר הביטחון אביגדור ליברמן זימן אותו ללשכתו כדי להתייעץ בענייני גלגלצ, שבשנים האחרונות לא נותנת לגולן יותר מדי ביטוי בפלייליסט. "לא עשיתי הרבה מאז הפגישות עם השר בנושא", הוא אומר, "אני כן עוקב אחרי מה שקורה בגלגלצ, ורואה שאיתי לוי נכנס לפלייליסט ועומר אדם נכנס לפלייליסט ואני חושב שזה משתפר שם. צריך לזכור שהתחלף מפקד בגלי צה"ל, יש רוחות חדשות והבנתי שיורם סוויסה מרדיו דרום קיבל שם תוכנית".
עומר אדם. נתח לי את ההצלחה שלו.
"בחור צעיר, שירים טובים, רעב להצלחה, עושה דרך נכונה ויחסי ציבור טובים. עבודה נכונה, בחירת שירים נכונה, למה לא?"
הצלחה כזו מלחיצה אותך?
"אענה מהמקום הכי אמיתי. זה לא מלחיץ אלא משמח, אני לא מסתכל ואומר, 'אוי, זה יפגע בהצלחה שלי'. אני 25 שנה פה, לא מהיום, ילד גדול, חוגג 47 ממש בקרוב. עשיתי משהו או שניים בקריירה. אני יכול לומר כל הכבוד ולמחוא כפיים על ההצלחה הזו. אני נמצא במקום של לפרגן לדור הצעיר. אם הייתי חושב לרגע שמשהו כזה יכול לפגוע בי, לא הייתי לוקח את איתי לוי ומעלה אותו איתי לבמה. זה מבורך שיש דור צעיר שמצליח וזה רק מוכיח שהדבר שהתחלתי לפני 20 שנה רק הולך קדימה וממשיך. אני שמח על זה אפילו".
