היתומה האבודה של יאנוש קורצ'אק
חנה (צ'סיה) מנדל (91) ישבה השבוע בדירתה בדיור מוגן נהריים בשכונת קריית שמואל בחיפה וסיפרה בהתרגשות גדולה כיצד הייתה אחת הילדות בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק בפולין.
בשבוע שעבר הובא ב"ידיעות אחרונות" סיפורו של שלמה (שלמק) נדל, שהלך לעולמו בגיל 97, והיה בין הילדים בבית היתומים של המחנך והסופר הדגול יאנוש קורצ'אק. ככל הידוע, מבין ילדי בית היתומים נותרו שניים שעודם בחיים, כשמנדל לא הייתה אחת מהם. בנה של מנדל, שמואל שקד, זיהה בתמונה שפורסמה בכתבה, בה נראה קורצ'אק עם ילדי בית היתומים, את אמו חנה בהיותה בת 5.
"הייתי בבית היתומים מגיל 5 ועד גיל 12, ב־1939, אז פרצה המלחמה", סיפרה מנדל. "כילדה קטנה התייתמתי מאבי, ואמא התחתנה עם גבר אחר. הם שמו אותי בבית היתומים. יאנוש קורצ'אק היה אדם נהדר. כולם אהבו אותו מאוד. עבורו היינו כמו הילדים שלו. הוא הקפיד על החינוך שלנו יחד עם כל צוות המטפלות. בבית היתומים דאגו לנו לאוכל, בגדים, חינוך. התגוררנו בין 15 ל־17 ילדים וילדות בחדר. זה היה הבית שלי".
לאחר פרוץ המלחמה עזבה חנה את בית היתומים בהמלצת קורצ'אק. "מישהו מהפולנים הציל אותי כשלקח אותי לביתו. כל שנות המלחמה חייתי בין הגויים. התחזיתי לפולנייה והתגלגלתי בין בתים של משפחות מקומיות". 200 ילדי בית היתומים שנותרו בגטו ורשה נשלחו ל"צעדת המוות", ואיש לא שב משם — כמו גם קורצ'אק עצמו, שסירב להצעה להינצל ובחר למות יחד עם הילדים אותם כה אהב.
בתום המלחמה, כאשר הגיעה לגרמניה בדרכה לעלות לישראל, הכירה מנדל את בעלה אברהם (אמק), כיום בן 93, שאיבד במלחמה את כל משפחתו. בני הזוג נישאו על אדמת גרמניה, עלו לישראל, הקימו משפחה והפכו הורים לשני בנים, גרשון ושמואל, וסבים ל־6 נכדים ול־8 נינים.
