ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדוה הרכבי - מִיגוֹ (שירים 2008־2016)
    מסלול • 13.04.2018
    ספר טיסה: מִיגוֹ (שירים 2008־2016) - חדוה הרכבי
    אלעד זרט

    מִיגוֹ (שירים 2008־2016) חדוה הרכבי

     

    זה מסוג הספרים שקשה לקרוא בהם, אבל גם קשה שלא לקרוא בהם מרגע שנבראו לעולם. לקחת לידיים את "מיגו" של חדוה הָרֵכָבִי (הוצאת הקיבוץ המאוחד) זה כמו לקחת את הדובי שקיבלת לראשונה כשהיית ילד, והוא מלווה אותך כל השנים, והוא מנחם אותך והוא מעציב אותך והוא משמח אותך. זה לא רק לקרוא בספר, כי אם לשאת אותו איתך כל שעה וכל רגע, בזמן שמביטים בעננים או בים או בשדה או בשקיעה או בזריחה. השירים יהיו שם. במילים אחרות, כפי שכתב יותם ראובני על הספר הזה: "הקורא בשירים אלה רוצה שהם לעולם לא ייגמרו, כאלה הם כוחם וקסמם". ובמילים של הרכבי: "יֵשׁ פֶּלֶא אֶחָד: אַתָּה. חַיֶּיךָ. זֶה לֹא יִקְרֶה עוֹד פַּעַם. אַף־פַּעַם".

     

    "מיגו" הוא אכן פלא אחד ויחיד, ספר שכל שורה בו היא עוצמה ופצע. "מֵאָז הִטְמִינוּ אֶת גּוּפְךָ בָּהָר,/ יוֹם יוֹם אֲנִי קְבוּרָה עִמְּךָ בָּהָר./ שָׁם, לְיַד הַקִּיר,/ עִם רִבּוּעֵי־נְיָר לָבָן צָפִים מִקִּיר אֶל קִיר", כותבת הרכבי בשיר "סביבך סביבנו סביבי". אבל מי זה אותו מיגו של הרכבי המלווה את השירים? השאלה כמובן פחות רלוונטית לקריאה, אך אם להיות לרגע "הקורא הרע" של עמוס עוז — אותו קורא חטטן שעוז כותב עליו ב"סיפור על אהבה וחושך" שמבקש תמיד לדעת תכף ומיד מה קרה באמת ומה הסיפור שמאחורי הסיפור — קשה להתעלם מן העובדה הביוגרפית הטרגית שמלווה את השירים. מיגו הוא כינויו של אלישע, בנה של הרכבי שנהרג בתאונת ירי ב־2003.

     

    הפרט הזה, אם רוצים ואם לאו, קושר את השירים של הרכבי למסורת ארוכה של אימהות טוטאלית בשירה העברית, שבאה לידי ביטוי אצל משוררות רבות — בין אם בשירים לבן, או לבן שנפטר, ובין אם בשירים על רעב לבן שלא נולד. רחל ויוכבד בת־מרים ויונה וולך ודליה רביקוביץ ועוד, כל אחת באהבה משלה, באינטואיציה משלה ובשאלה משלה ובחוסר מענה משלה. "מָה. מָה./ בְּעֶצֶם, מָה./ אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה", שואלת הרכבי. "מָה./ מָה. מָה. מָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת./ מָה. אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה./ מָה. בְּעֶצֶם מָה./ מָה. מָה. מָה./ מָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת", ומיד עונה ולא עונה: "שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת/ עַד שׁוּב אֶשְׁמַע אוֹתְךָ קוֹרֵא לִי/ 'אִמָּא'".

     

    עמודים: 131.

     

    ציטוט: "בְּנִי שׁוֹתֵק לְעִתִּים קְרוֹבוֹת/ מִתְבּוֹנֵן בְּלִי עֵינַיִם בַּשָּׁמַיִם/ שֶׁלֹּא יַחְלְפוּ יוֹתֵר לְעוֹלָם/ עַל פָּנָיו" (השיר "פָּנָיו").

     


    פרסום ראשון: 13.04.18 , 08:36