מדור לדור
קארן דונסקי התאפרה בעצמה וסחבה את האקססוריז שלה במזוודה כבדה, שירלי בוגנים חיפשה תא טלפון פנוי בפריז כדי לשמוע את קולה של אמא, ואילו נועם פרוסט מדברת ישירות אל הקהל שלה דרך האינסטגרם.
נועם פרוסט (24) היא דור שלישי במקצוע – אמה היא דוגמנית העבר ענת בירן וגם סבתה ידעה איך לעמוד מול מצלמה ולצעוד על מסלול. "אמא שלי הייתה דוגמנית בשנות ה־80, כך שהעולם הזה לא היה לי זר מעולם", היא מספרת. "יש לי תמונות של סבתא שלי מתצוגות של שנות ה־60. זה מעניין שהיו בזמנו שבועות אופנה, זה הפסיק למשך תקופה, והיום אני עובדת עם מוטי רייף בשבועות אופנה אחרי שעבד עם אמא שלי. פעם הפוטושופ היה ידני ונראה לי שעולם האופנה קצת חוזר אחורה. אין ספק שמה שהיה בזמנן של אמא וסבתא שלי היה ראשוני: בתקופתן הלכו לראשונה עם מיני, נכנס הקטע של מכנסי הג'ינס, וכך נכנסו לעולם עוד ועוד טרנדים, ובעידן שלנו קשה להיות ראשוני. מצד שני, יש לנו היום יותר חופש תנועה, אין כללים, אין גברי או נשי, הצבעים שלובשים כבר לא מגדריים. זה כיף לחיות בחופש אופנתי, שבו כל אחד בוחר מה שמתאים לו".
אך לדבריה, לא הכל דבש בעולם האופנה הנוכחי. "אידיאל היופי הפך מאוד נוקשה ומעדיפים רזון מאוד קיצוני. גם ממני הייתה דרישה שאהיה יותר שדופה, זה מאוד ביאס אותי כשנכנסתי לתעשייה. היום יש גם שפע של בנות וכדי להצליח כדוגמנית את צריכה להביא את עצמך עם עוד משהו אקסטרה, אג'נדה מסוימת וייחוד משלך, כי להיות רק יפה זה לא מחזיק. מה שאני כן אוהבת בחשיפה שיש היום ובאינסטגרם, עם כל התובענות שבו, זה שאני לא צריכה מתווכים או מי שידבר בשבילי: אם יש לי מה לומר לקהל שלי, יש לי מולו ערוץ ישיר ובשניות המסר מגיע אליו חזק וברור כמו שאני רוצה. למדתי לאהוב את זה. בהתחלה פחות אהבתי, כי חשבתי שיש בזה חדירה לפרטיות ושזה קצת מעיק. היום זו דרך להראות את הסטייל שלי ואני נהנית גם לעקוב אחרי אחרים".
לפני חמש שנים דירג אותה פורבס ישראל במקום העשירי ברשימת הדוגמניות המרוויחות בארץ. זה קרה שנה בלבד אחרי הפריצה הגדולה שלה בשבוע האופנה של לונדון. "שם עליתי לראשונה על המסלול. פחדתי מהמסלול בארץ למרות שכבר הייתה לי קריירה מגיל 16 כשהסוכנת אלינור שחר ליוותה אותי. חששתי שאכיר מישהו בקהל כשאני מדדה על עקבים. בחו"ל התלהבו שהגיעה מישהי מישראל, כי זכרו לטובה את שירז טל, מיכאלה ברקו ושירלי בוגנים ודוגמניות גדולות אחרות".
מאיזו דוגמנית ישראלית את לוקחת השראה?
"גלית גוטמן. אני מאוד אוהבת אותה ומעריכה את הדרך שלה. היא נלחמה בהרבה סטיגמות והיא מוכיחה שאפשר להיות גם יפה וגם סופר אינטליגנטית, הכי חרוצה. היא הנחתה תוכניות בוקר כשהיא עם האצבע על הדופק בכל התחומים, היא מדהימה בעיניי. אני גם מעריכה את העובדה שהיא אומרת את הדעות שלה ואמיצה". *
הדור השני: שירלי בוגנים
ירלי בוגנים (43), התחילה את הקריירה בגיל 17 בפרסומת לשוקולד, זכתה במקום השני בתחרות "הפנים של התשעים" ומשם זינקה לקריירה בינלאומית מרשימה. היא יודעת לסמן בדיוק את פריצת הדרך הגדולה שלה: "במעבר ממילאנו לפריז. שלושה ימים אחרי שהגעתי לפריז עשיתי כתבת ביוטי למארי קלייר וקמפיינים, וכך זה התפתח – בגיל 18 הייתה לי עלייה משמעותית בקריירה. בזמנו הכל היה שונה ממה שמכירים היום, לא היו הרשתות החברתיות. זה היה אנחנו, הדוגמניות, לבד ובמרחקים מהמשפחה בנסיעות לחו"ל. אני זוכרת את עצמי מחפשת טלפון ציבורי בשביל לשמוע את הקול של המשפחה שבישראל".
לדוגמניות היום יותר קל?
"לחלוטין. בתקופה שלנו זה היה הרבה כיתותי רגליים, לקחת את עצמך מאודישן לאודישן, מהבוקר עד הערב, זה היה אני והבוק שלי וזה סוג של ראיונות עבודה אינסופיים. לפעמים היה מדובר ב־12 אודישנים ביום. היום יש את האימיילים: הסוכנות שולחת תמונות ללקוח ומדלגים על שלבים, הלקוח בוחר אם לראות אותך או לא. זו עבודה פחות סיזיפית".
ובכל זאת, מה יותר קשה לדוגמניות היום?
"יש הצפה. התחרות הרבה יותר גדולה, ללא ספק. גם אז הייתה תחרות, אבל היום כל ילדה רוצה להיות דוגמנית ולא תמיד היא יודעת את ההשלכות, האחריות והמשמעות של התהליך. זה דורש המון מקצועיות. אפשר לשים לב שהיום אין ממש דוגמניות שעובדות – יש דוגמניות אינסטגרם, ואני חושבת שלא חשובה כמות העוקבים אלא מי הם. בזמנים שבהם הקריירה שלי התפתחה היו קריטריונים יותר גבוהים כדי להיות דוגמנית – גם מבחינת גובה, מבנה גוף, יציבות וגם מבחינת אישיות ומראה מיוחד".
קארן אומרת שצריך לעשות משהו מעבר לדוגמנות. מה דעתך?
"אני לגמרי מסכימה עם זה וגם מיישמת. אני עוסקת בעיצוב פנים, עובדת על עוד פלטפורמה חדשה שקורמת עור וגידים, ורוצה להיכנס לתחום הטלוויזיה והמשחק. באופן מכוון אני פונה לעוד ערוצים. אי־אפשר להתעלם מהעובדה שאני כבר אישה ולא ילדה. כמובן שאם פונים אליי לקמפיינים גדולים וזה מתאים ונכון לי, אני עושה אותם. ללא ספק אני רואה את הדברים אחרת ממה שראיתי בתחילת הדרך. זה תחום מאוד מבגר. עברתי דברים, ראיתי עולם והגישה שלי הרבה יותר מפוכחת".
מהי עצת הזהב שהיית נותנת לבת הדור הנוכחי, נועם פרוסט?
"נועם היא בחורה עם ראש על הכתפיים. גם אמא שלה מהתחום ואני בטוחה שההדרכה והתמיכה שלה עוזרות".
ארן דונסקי, שזכתה בפרס מפעל חיים על תרומתה לאופנה הישראלית ונבחרה לאייקון האופנה של כל הזמנים, הייתה הדוגמנית הישראלית הראשונה שעבדה עם מעצבי אופנה מובילים בחו"ל. כראוי לליידי במעמדה, היא לעולם לא מסגירה את גילה האמיתי ויש לה סיפור מעולה שמנמק היטב את גישתה.
"לא שואלים אישה בת כמה היא וכמה מאהבים יש לה", היא פותחת. "הייתי דוגמנית, ממש ילדה, בבית אופנה מאוד ידוע והייתה שם אסיסטנטית שהשאירה אחריה שובל של בושם מדהים. אמרתי לה בצרפתית שאני מאוד אוהבת את הבושם שלה. היא בחנה אותי בזלזול מכף רגל ועד ראש ואמרה: 'אולי את רוצה גם לדעת מה מספר המאהבים שלי?' נחרדתי. הייתי צעירה. היו שם עוד דוגמניות מקומיות, שהסתבר שהן כבר הכירו את המנטליות שלה. לי זו הייתה עונה ראשונה. ואז הבנתי שזה ישראלי לשאול על גיל וכל מיני שאלות אחרות".
לכבוד 70 שנות אופנה ישראלית, דונסקי ניאותה להתראיין ולהצטלם עם ממשיכות דרכה, שירלי בוגנים ונועם פרוסט. "זה פרויקט חוצה דורות ואני מעריכה אותן", היא מפרגנת. "מה שאני אוהבת בהן, זה ששתיהן צעדו על מסלולים נחשבים ועשו ועושות קמפיינים ענקיים, ונשארו עם הרגליים על הקרקע. הן לא התפרסמו מתוכניות ריאליטי אלא מעבודה נטו, עבודה קשה".
ולא שלדונסקי עצמה, שעדיין כותבת בנושאי אופנה, יופי וסטייל, היה קל בתחילת דרכה. "היה הרבה יותר קשה לפרוץ, כי לא היה אינטרנט ולא הייתה דרך להיחשף פתאום", היא נזכרת. "היה טלפון קווי, אבל לא מעבר. בזמנו זכיתי בתחרות 'מיס אלגנס', ומשם התחלתי את הקריירה. במשך השנים הדרכתי את כל הדוגמניות ומלכות היופי בתחרויות שנה אחר שנה, במשך שלושה וחצי עשורים. את כל זה עשיתי ללא סוכנים, בלי מאפרים, בלי שאף אחד ינחה אותי וילווה אותי. הכל בעשר אצבעות. היינו הסוכנות של עצמנו להשגת עבודות, עשינו לבד את הסטיילינג, את האיפור, את השיער והיינו גם סבליות – הרי לא יביאו לנו את האביזרים".
מתברר שדוגמניות העבר שלנו היו מולטי־טאלנטיות מרשימות ביותר. "תמי בן עמי, עליה השלום, ואני, היינו מגיעות לתצוגות אופנה עם מזוודה. עשינו את הסטיילינג בעצמנו והבגד הכי מעפן היה מוקפץ על ידי האקססוריז שבחרנו – כובע, תכשיטים, נעליים, חגורות, משקפי השמש וכדומה, עם האיפור המותאם. מי שראה אחר כך את הבגד בפני עצמו לא האמין שזה מה שלבשנו בתצוגה. בימינו לדוגמניות הרבה יותר קל. למעשה, בעשרים השנים האחרונות יש להן הרבה פחות עבודה. יש להן רשתות חברתיות, אפשר להיחשף במהירות הבזק בתוך 20 שניות. האינסטגרם עושה את העבודה".
יש לך?
"אין לי אינסטגרם. יש לי פייסבוק והוא פעיל ונהדר. אני לא צריכה יותר מזה".
אז מה כן מאתגר את הדור החדש של הדוגמניות?
"שמה שבא בקלות, הרבה פעמים גם נעלם בקלות וצריך להיזהר".
דונסקי טוענת שהיא ובני דורה לא זוכים להערכה מספקת כיוצרים וכמובילי דרך. "אנחנו מדינה קטנה ואם לא פורצים החוצה אין סיכוי. החברה שלנו מחפשת ריגושים חדשים, ולפעמים שוכחים לכבד את העבר. הייתי נותנת לאנשים מהעבר להדליק משואה בערב יום העצמאות. יש אנשים שמגיעה להם הוקרה גדולה, ומשיקולים עסקניים הם לא קיבלו".
למי בתעשיית האופנה מגיעה הוקרה כזו?
"למשל, אנחנו אימפריה בעיצוב שמלות כלה, המובילים בעולם. זה כבוד גדול ומשום מה כמעט לא שומעים על זה. יש לנו גם דוגמניות מדהימות שהדור הצעיר מנפיק, אבל שוב, תוחלת ההצלחה שלהן קצרה וזה חבל".
מה היית מייעצת לדוגמנית מתחילה?
"כמה דברים: קודם כל, שתבחר סוכנת טובה. מאוד חשוב שיהיה מישהו שילווה, עם חשיבה והסתכלות קדימה ולכיוון חו"ל, כי שם נמצא הכסף. חשוב מאוד גם להתפתח בתחומים נוספים, כי אי־אפשר להיות תלויים ביופי".
הפקה: מיטל ברונר, איפור (שירלי בוגנים ונועם פרוסט): מישל אדרי, סולו, שיער (שירלי בוגנים ונועם פרוסט): ליאור גבריאלוב, סולו (במוצרי לוריאל פרופסיונל), איפור (קארן דונסקי): לי אלרום (ל־MAC), שיער (קארן דונסקי): אילנה גולן, עוזר צילום: עומרי לוי, עוזרת סטיילינג: עלמה גורן
בלייזר, שירז טוויג (050־3110946); כובע, מוסלין ברדרס (מטלון 6, ת"א)
קארן: חליפה, תמר נתנאלי שירלי: שמלה, מוריאל דז'לדטי (052־6254205); של, ויוי בלאיש נועם: שמלה, כפפות וכובע, ויוי בלאיש; צמיד, בן ציון (משכית)
קארן: חליפה, משכית שירלי: טוניקה ואפוד, תמר נתנאלי; מכנסיים, מוסלין ברדרס נועם: טופ ומכנסיים, אריאל בסן (052־2899790; arielbassan.com); צמיד, בן ציון (משכית)
בשער: קארן ושירלי: מעיל, מכנסיים ושמלה, מוסלין ברדרס; נועם: שמלה, תמר נתנאלי; מגפונים, ויוי בלאיש
נועם פרוסט, לאלינור שחר; שמלה, משכית (הצורפים 14, ת"א); צמידים, בן ציון (משכית); עגיל, רובי סטאר (עמיעד 13, ת"א); כובע, סטוצי (Jin-G, אלנבי 39, ת"א); גרב, ויוי בלאיש (תרצה 17, ת"א)
שירלי בוגנים, ל"יולי"; חליפה, תמר נתנאלי (054־5278880); קולר, יונתן פרימרמן; סנדלים, אוסף פרטי
לפנייה לכתב/ת 
