yed300250
הכי מטוקבקות
    שכנוע עצמי שהכל סבבה. מרימים
    7 לילות • 16.04.2018
    באתי להוריד
    המילה "מרים" היא התרכיז המדויק של התקופה: שבה מוכרחים להיות שמח גם אם המציאות אחרת. אולי די איתה?
    רענן שקד

    לא צריך שתחזיקו לי נר? עזבו, לא צריך שתרימו לי נר. וקחו את השיר המדוכדך ההוא, תצמידו לו מכונת תופים ואפקט מכני של כפיים, תעלו אותו על מדים ים־תיכוניים והיידה, לקיסריה.

     

    ואל תגידו לי שזה לא יכול להיות שיר מרים. אין שיר שלא ירים אם רק ירימו לו קצת. כי כל דבר צריך עכשיו להיות מרים, וכל ישראל מרימים זה לזה, ובחורות מרימים זה ההפך מחולירע.

     

    הזינוק המטאורי של המילה "מרים" היישר מהפינה לשיפוטכם למלכת הזמן הישראלי החדש סומן סופית ביום העצמאות היוצא, כש"רשת" ו־103FM הריצו במשותף את מצעד השירים המרימים של ישראל. "אתם בוחרים את השירים הכי מרימים מ־70 השנים האחרונות", פנה דידי הררי – ממייסדי ומרימי דור המרימים – למאזיניו וצופיו, והאיץ בהם לבחור את השירים הישראליים האהובים עליהם, אבל רק בהנחה שאפשר לתת איתם בכפיים, כי בלי כפיים נצביע ברגליים.

     

    כדי למנוע טעויות ולוודא שהמצעד אינו עשוי להכיל שיירי שירים לא מרימים ואפילו, חלילה, מורידים, הורכבה מראש רשימת השירים שמתוכה ניתן לבחור, ואני משער – לא הקשבתי למשדר, באמת, יש לי פטור רפואי – שהררי הרים כדבעי לכל אורכו.

     

    עכשיו תראו; המילה חדרה גם לחיי למרות שעשיתי בתחילת השנה את כל החיסונים, ואנשים שאני מחשיב לחברים ואפילו, פה ושם, אשתי, מדברים איתי על הצורך להגיע לימי הולדת ואירועים מצערים אחרים כדי "להרים", על ההעדפה לבלות עם אנשים "מרימים" ועל הצטרפותנו ההכרחית לכת המרימים והמורמים.

     

    העניין הוא שמלבד המצלול הדוחה של המילה עצמה, שבאה מהז'רגון האוחצ'י העסיסי, "מרים" נוכסה זה מכבר, כמו לא מעט מילים אחרות כאן, לצרכים פוליטיים מיידיים. כי "מרים" הוא הרי תרכיזה המדויק של התקופה; זו שבה מוכרחים להיות שמח גם אם המציאות – לכשעצמה פייק־ניוז שהגו עיתונאים חמצמצים – מוכיחה אחרת; וזו שבה אנחנו מעצמת־על כי ככה הכרזנו על עצמנו; ומנהיגנו ורעייתו הם מלאכים עליונים שנשלחו לשמור עלינו; והעולם כולו נושא אלינו עיניים; וכל יתר השכנוע העצמי המונח בבסיס "מחלפים, לא פקקים", להלן "מרימים, לא מורידים". פשוט עִצמו עיניים ואל תחשבו על זה יותר מדי.

     

    אין שום דבר מקרי בעובדה שהמילה הפכה נפוצה כל כך בדיבור הישראלי העכשווי. יש ב"מרימים" את כל הכוחנות, האילוץ, העילגות והחיבור לטראש שישראל הרשמית תובעת מכם כיום, ותנו למילה רק עוד כמה שנות שלטון טובות והיא תשתחל להיסטוריה הציונית על תקן ציטוט הרצליאני מתוקן: "בבזל הרמתי את מדינת היהודים".

     

    ובסוף, בואו נאמר בלחישה, השירים הישראליים היפים והנצחיים ביותר הם, כמעט תמיד, לא מגדולי המרימים. למעשה, חלקם הגדול די מוריד. כי כשהם נכתבו, אתם יודעים, עדיין מותר היה להגיד, ואפילו לשיר, שכואב.

     


    פרסום ראשון: 16.04.18 , 08:25
    yed660100