יעקב קטורזה (85) הייתה עבודה ייחודית בישראל של שנות ה־80: השמדת שטרות הכסף של מדינה שלמה. "עבדתי בבנק ישראל, והייתי אחראי על ספירה, מיון, פסילה והשמדת כסף — להבעיר שטרות פגומים וישנים", הוא מספר. "כל זה התנהל במרתפי הבנק. הכסף חיכה בכספות ענקיות שנבנו שתי קומות מתחת לאדמה, כמו כור גרעיני, והיה כבשן עם ארובה גבוהה". מתברר שמדובר בלא מעט עבודה. בגלל הבלאי הגבוה בישראל מושמדים כ־40 מיליון שטרות בשנה, ומנגד בנק ישראל מכניס למחזור אותו מספר של שטרות חדשים. אבל זה לא תמיד היה ככה.
"בהתחלה היו לנו כל פעם מזוודה או שתיים של לירות לשרוף, אבל כשעברו לשקל חדש, ב־1985, היו כמויות — אולי שני קילומטרים מחסנים וכספות — והכבשן לא הספיק. מצאתי מפעל שיאפשר לי לשרוף את הכסף אצלו, והיינו יוצאים לשם, מלווים באבטחה. יצאנו עם משאיות של שטרות, ובדיוק היו אז הפגנות של 'לחם עבודה'. זה היה כשסגרו את 'אתא', ועוד כמה מפעלים גדולים. אילו רק ידעו מה אני מוביל, בטח היו מתנפלים. אף אחד לא חשב אז על ויזות וכרטיסי אשראי".
קטורזה עבד במרתפי בנק ישראל בין השנים 1975־1990, וכיום כותב על כך ספר. ולמה בכלל שורפים כסף? קודם כל, בגלל בלאי. שטר נחשב תקין כל זמן שאין עליו כיתובים וציורים, או שאינו קרוע או בלוי מאוד. לעיתים פוגשים שטרות שמחוברים בנייר דבק או בסיכות; אם הקרע לא עמוק מדי ויש מספר סידורי על כל חלק של השטר, ניתן להשתמש בו. כששטר כזה יגיע לאחד הבנקים, הם ימסרו אותו לבנק ישראל תמורת שטר חדש.
במהלך עבודתו נתקל קטורזה בצורת המחאה טרום עידן הפייסבוק — כתיבה על שטרות והבעת דעה בתקווה שתגיע לכמה שיותר אנשים, והוא החל לאסוף את השטרות עם הכיתובים. "היו קללות ודברים גסים, פסלתי הרבה שטרות עם תוכן קשה, אבל ככה התחלתי לאסוף שטרות. היום, אדם שרוצה להביע דעה הולך וכותב בפייסבוק. בזמנו, זה היה הפתרון שאנשים מצאו להביע דעה ומחאה. הם ידעו ששטר עובר המון ידיים, וככה קיבלו חשיפה גדולה למילים שלהם".
הדוגמאות באוסף שלו רבות, ומעידות שחלק מהבעיות והסוגיות בארץ לא משתנה כבר שנים. ניתן למצוא שם הכל, מנושאים פוליטיים כמו "חייל, עצור רצח תינוקות בשטחים", או "האם אש"ף הוא אויב? ואם כן, למה שלא נשב לדבר איתו שלום?" דרך הבעת דעה בעניין שעון הקיץ ("תודה לכל חברי הכנסת") ועד למשפטי חיזור ("למלצרית החמודה שלום. אם את פנויה תתקשרי לטל'...").
זה אולי נראה כמו מחאה שעבר זמנה מהעולם, אבל למרות העובדה שהשחתת שטר היא עבירה פלילית השטרות החדשים של 20 ו־100 שקל, עם דיוקני המשוררות רחל ולאה גולדברג, החזירו את התופעה. בקהילות החרדיות לא אהבו שאת השטרות מעטרות דמויות נשים, ואלפי שטרות הושחתו. קטורזה אמנם כבר לא שורף השטרות של הבנק, אבל זה עדיין מדגדג לו בקצות האצבעות כשהוא נתקל בזה ובעיקר מזכיר לו את מאות מיליוני השקלים שיצאו מהמחזור והושלכו אל הכבשן במרתפי בנק ישראל.
