רשת "קיימברידג' אנליטיקה", במסגרתה מידע על עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק עבר לחברה שהשתמשה בו לטובת קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ, הבהירה פעם נוספת שהרשת החברתית יודעת עלינו הרבה מעבר למה שבחרנו לעשות ולשתף. אז נכון, פייסבוק מאפשרת לנו להוריד עותק של המידע שהיא אוספת עלינו, כמסמך טקסט גדול וארוך – תוכלו למצוא שם את כל הפוסטים, הלייקים, התמונות והסרטונים וכל דבר שעשיתם ברשת החברתית – אבל זו לא התמונה המלאה: בפייסבוק לא ששים לחשוף מה הם באמת יודעים עלינו. המודל העסקי של הרשת החברתית הוא לדעת עלינו כמה שיותר דברים ולהכיר אותנו כמה שיותר טוב, כדי לאפשר למפרסמים להציג לנו פרסומות ממוקדות ומדויקות ככל האפשר - וכך היא מגדילה את הכנסותיה. אז מה בדיוק כולל איסוף המידע הזה וכמה אנחנו צריכים לדאוג?
מידע מהפרופיל, איזה מכשיר יש לכם ומה הרגלי השימוש: כדי להתאים לנו מודעות פרסום, פייסבוק משתמשת בראש ובראשונה בפרופיל הפייסבוק ובהרגלי השימוש שלנו ברשת החברתית - לייקים לעמודים, מודעות שעליהן לחצנו, נתוני הפרופיל שלנו כמו גיל, מצב משפחתי, מידע על המכשיר ממנו התחברנו (אנדרואיד, אייפון), הדפדפן ועוד. אם בעלת חנות לשמלות כלה רוצה לפרסם ללקוחות רלוונטיים בלבד, היא יכולה לבחור להציג את המודעה רק לנשים רווקות ומאורסות בנות 35-25 שמתגוררות בת"א.
איפה אתם: מפרסמים רוצים לדעת את המיקום שלנו כדי להתאים לנו הצעות שיווקיות מתאימות. פייסבוק יודעת איפה אנחנו נמצאים לפי נתוני ה־GPS בסמארטפון, כתובת ה־IP ממנה אנחנו גולשים, ועיר המגורים שהזנו בפרופיל.
את מי אתם מכירים בעולם האמיתי: לפייסבוק חשוב לדעת מה תחומי העניין של חברים שלנו, כדי לנחש איזו מודעה תעניין אותנו. היא לא רק יודעת מי חברי הפייסבוק שלנו, היא גם יודעת את מי אנו מכירים בעולם "האמיתי", מחוץ לפייסבוק - באמצעות אנשי הקשר שלנו בטלפון. כשאתם נרשמים לפייסבוק או לפייסבוק מסנג'ר, אתם מתבקשים לתת גישה לאנשי הקשר במייל ובמכשיר הנייד. והופ: מסרתם לפייסבוק מידע עצום על המעגל החברתי שלכם. סירבתם לשתף? לא יעזור לכם. מספיק שאדם אחר שהוא איש קשר שלכם, בחר כן להעביר את אנשי הקשר שלו לאפליקציית פייסבוק - זה מספיק עבורה כדי לדעת שיש ביניכם קשר.
מידע מבתי עסק שבהם ביקרתם: פייסבוק מקבלת פרטים עליכם מבתי עסק שונים שקניתם בהם: למשל, אם נרשמתם למועדון לקוחות של מסעדה, סופרמרקט או רשת ביגוד, ייתכן שהם העלו את רשימת הלקוחות שלהם לפייסבוק, שמוצלבת לאחר מכן עם פרופילי הפייסבוק המתאימים. פייסבוק מקבלת את המידע הזה גם מספקי מידע חיצוניים. וכך אותם בתי עסק יכולים, בין השאר, לפרסם שוב ללקוחות שכבר ביקרו אצלם.
איך אתם נראים: פייסבוק יודעת איך אתם נראים. כל תמונה שעולה לרשת נסרקת בטכנולוגיית זיהוי פנים, כולל תמונת הפרופיל או תמונות שבהן תויגתם, וכך היא יודעת בדיוק איך נראות הפנים שלכם. המטרה המוצהרת היא כדי לזהות אתכם בתמונות, להציע לתייג אתכם, וכדי להתריע אם מישהו העלה תמונה שלכם ללא ידיעתכם.
באילו אתרים ביקרתם ובאילו אפליקציות השתמשתם: השימוע של מארק צוקרברג בקונגרס העלה שוב לסדר היום עובדה מטרידה: פייסבוק לא מסתפקת רק באיסוף מידע על המשתמשים שלה בעודם משתמשים בפייסבוק. למעשה פייסבוק אוספת מידע יקר־ערך גם על מה שאנחנו עושים כשאנחנו גולשים ברחבי האינטרנט, מחוץ לרשת החברתית. קרה שראיתם מודעה לחנות רהיטים בפייסבוק, דקות אחרי שביקרתם באתר האינטרנט של אותה חנות? זה לא מקרי: אתרים רבים ברשת הטמיעו שורת קוד בשם "פייסבוק פיקסל", שמאפשרת לפייסבוק לרחרח אחר מעשינו באותם אתרים. נניח שנכנסתם לאתר קניות וביררתם לגבי כורסה. האתר "ידווח" על כך מיד לפייסבוק, שתדע להציע לכם מודעה לאתרי ריהוט בפעם הבאה שתגללו בפיד. באופן דומה פייסבוק מנטרת את הפעילות המקוונת שלכם אם ביקרתם באתרים שבהם מופיעים כפתורי "לייק" או "שיתוף". באופן דומה, אפליקציות רבות משתפות מידע עם פייסבוק. הרשת החברתית תדע, למשל, שהתקנתם אפליקציית כושר - ותציג לכם בפיד מודעות לחדרי כושר או לבגדי ספורט.
איזה סוג של אנשים אתם: זה אולי החלק הסודי, המעורפל והשנוי ביותר במחלוקת בכל הקשור לאיסוף המידע של פייסבוק. לפי הערכות, פייסבוק מבצעת ניתוח אלגוריתמי מתוחכם ושקלול של כל המידע שהיא אוספת עליכם. וכך היא מסוגלת ליצור מעין פרופיל פסיכולוגי־התנהגותי שלכם, דבר שמסייע מאוד להתאים לכם מודעות. לפי דיווחים שונים, כך היא מסוגלת לזהות את האופי הצרכני שלכם (נטייה לבזבוזים או חסכנות), את הדעה הפוליטית, אולי אפילו את הנטייה המינית ואת המצב הנפשי שלכם - ועוד. מצד אחד זה מטריד, מצד שני, צריך לקחת בעירבון מוגבל אפילו את יכולותיה של פייסבוק. אנחנו בני אדם מורכבים, ולא תמיד בינה מלאכותית יודעת לפענח אותנו עד הסוף. לכן קורה לא מעט שמופיעות לנו גם מודעות לא רלוונטיות בפיד. אגב, דבר אחד שפייסבוק ככל הנראה לא עושה הוא להאזין למיקרופון של הטלפון. מארק צוקרברג הכחיש זאת בתוקף בעדותו בקונגרס.
פרופיל צללים
נושא נוסף שעלה לסדר היום בעקבות עדויות צוקרברג הוא איסוף המידע של פייסבוק גם על מי שלא משתמש שלה. אפילו אם לא נרשמתם לרשת החברתית ולא גלשתם בה פעם אחת, רוב הסיכויים שבפייסבוק מחזיקים עליכם "תיק" - דבר שמכונה "פרופיל צללים". איך? למשל, אם מכר שלכם העלה לפייסבוק את רשימת אנשי הקשר שלו עם מספר הטלפון והמייל שלכם. או אם גלשתם לאתר שבו הוטמע "פייסבוק פיקסל" (שעוקב אחר פעילות הגולשים), פעילות הגלישה שלכם מנוטרת, אפילו אם אינכם רשומים לפייסבוק.
אתם מתכתבים בווטסאפ? מעלים תמונות לאינסטגרם? הורדתם אפליקציה בשם Onavo להצפנת הגלישה? משתמשים באפליקציית Moves לניטור צעדים? האפליקציות הללו שייכות לפייסבוק, ולפחות חלק מהמידע והפעילות בהן מועבר ומשותף עם פייסבוק. אגב, כפי שהתברר בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, גם אפליקציות ואתרים חיצוניים שאינם בבעלות פייסבוק, אך התחברתם אליהם באמצעות שם משתמש וסיסמת הפייסבוק שלכם - לעתים מקבלים חלק ניכר מהמידע הפרטי שלכם, וגם מידע על חבריכם. המסקנה: אם אתם פעילים באינטרנט, קשה מאוד להתחמק מעינו של צוקרברג – אבל לא רק פייסבוק אוספת עלינו מידע. המודל העסקי של רבים מהאתרים והאפליקציות הוא פרסום, ומכך מתחייב איסוף של כמה שיותר מידע עלינו - והפרת הפרטיות שלנו. גוגל, אמזון, מיקרוסופט וחברות אחרות אוספות עלינו כמויות עצומות של מידע מהפעילות שלנו בשירותים המקוונים שלהן.
אבל זה הרבה מעבר לענקיות האינטרנט. כשאנו גולשים באינטרנט, מתבוננות עלינו אינספור "עיניים" שמטרתן לעקוב אחרינו בעודנו עוברים בין אתרים, כשהמטרה הסופית היא ללמוד כמה שיותר על ההתנהגות והרגלי הגלישה שלנו ולהתאים לנו פרסומות בהתאם. כמעט בכל אתר אינטרנט יש כלים, קטעי קוד ותוכנות שפועלים שמאחורי הקלעים ונועדו לעקוב אחרי התנועה שלנו בין האתרים. הם מכונים לעתים "טראקרים", ואחד מהם הוא "פייסבוק פיקסל". האתרים גם מטמינים בדפדפן שלנו "קוקיז", עוגיות, שמדווחות להם בחזרה מי אנחנו ומה עשינו בעבר באינטרנט. ה"עיניים" האלה מסוגלות להרכיב פרופיל מסוים שלנו ולהבין למשל שלפני רגע ביקרנו באתר להזמנת טיסות לחו"ל ולכן ניתן להציג לנו באתר הבא מודעות פרסום לבתי מלון.
ואולי מטריד וחודרני הרבה יותר אלו האפליקציות שאנו מורידים לסמארטפון ונוהגות "לדרוש" כל מיני הרשאות שונות ומשונות: למצלמה, למיקום, למיקרופון, לאנשי הקשר ועוד. לא קשה למצוא אפליקציות פנס, למשל, שמתנהגות כמו תוכנות ריגול. בהנחה שאישרתם להן, אפליקציות מסוגלות טכנית לשאוב כל סוג מידע שקיים על הטלפון שלכם ולנטר כל פעילות שאתם עושים בו. למשתמש הממוצע קשה לדעת מה בדיוק האפליקציות עושות עם המידע שהן שואבות מהמכשירים. איפה הוא נשמר? למי הוא מועבר ונמכר? מי מסתכל עליו? מי מנצל אותו? האם מצלמים אותנו? מאזינים לנו? אין פיקוח ממשי, ועל המשתמש מוטלת "האחריות" להבין בדיוק מה אוספים עליו. למרבה הצער, אין לכך פתרון מספק.
למשל: מי שהתקין פייסבוק מסנג'ר, ואישר לאפליקציה לקבל גישה לאנשי קשר וליומן השיחות, יגלה שפייסבוק שומרת אצלה לא רק את אנשי הקשר שלו — אלא את ההיסטוריה של השיחות והסמסים שהוא ביצע מהטלפון. כלומר, עם מי הוא התכתב, מתי ולמשך כמה זמן (ללא תוכן השיחות או הסמסים). האם מי שהתקין מסנג'ר ואישר גישה ליומן השיחות, העלה בדעתו שזה מה שפייסבוק עושה? כנראה שלא. ואם זה מה שקורה באחת החברות הגדולות בעולם, תארו לכם מה קורה עם אפליקציות קטנות של מפתחים עצמאיים, שלאף אחד אין מושג מי הם ואף אחד לא דורש מהם לקחת אחריות על מעשיהם.
איך תשמרו על הפרטיות? 8 טיפים חשובים
• במה אתם מתעניינים? בפייסבוק במחשב תלחצו על החץ הקטן בפינה העליונה, על "הגדרות" ואז בסרגל הצידי על "מודעות". כעת הגעתם למרכז "העדפות המודעות שלך" שהוא בעצם הפרופיל שפייסבוק הרכיבה עליכם. אפשר לראות ולערוך את תחומי העניין שפייסבוק חושבת שיש לכם, איזה מידע נאסף, להסיר מה שאתם לא מעוניינים, והכי חשוב: להשבית סוגים מסוימים של איסוף מידע ומעקב.
• הסירו אפליקציות חיצוניות: בתפריט האפליקציות והאתרים (נמצא תחת תפריט ההגדרות באתר ובאפליקציית פייסבוק) תוכלו לראות אפליקציות חיצוניות שמקבלות את המידע שלכם. הסירו אפליקציות מיותרות או השביתו לחלוטין את האפשרות של אפליקציות חיצוניות לבקש מידע עליכם.
• שימרו על אנונימיות: תגלשו במצב "אנונימי" (Incognito) בדפדפן ומחקו באופן תדיר "עוגיות" (cookies) מהדפדפן. בנוסף, גלשו באינטרנט לאחר שהתנתקתם מחשבון הפייסבוק או גוגל (log out). כל זה יגביל את האתרים מלדעת מה עשיתם באינטרנט, לעקוב אחריכם ולזהות פרטים ומידע עליכם.
• חיסמו "טראקרים": טראקרים הן תוכנות שעוקבות אחריכם כשאתם גולשים באינטרנט ובונות עליכם פרופיל פרסומי. ניתן להתקין תוספי דפדפן כמו Ghostery או Disconnect שחוסמים לפחות חלק מהטראקרים.
• אל תתנו גישה: אל תתקינו בסמארטפון אפליקציות שאתם לא זקוקים להן, והסירו מהמכשיר אפליקציות שלא נעשה בהן שימוש. במידת האפשר, אל תעניקו הרשאה לא הגיונית לאפליקציה: אם אפליקציית תמונות מבקשת גישה למצלמה, זה בסדר; אפליקציית סופרמרקט שמבקשת גישה למיקרופון? זה כבר חשוד.
• בידקו הרשאות: כנסו לתפריט האפליקציות וההרשאות (מיקום הפונקציה הזו בתפריט תלוי בסוג המכשיר ובגרסת מערכת ההפעלה) ובדקו אילו אפליקציות מקבלות גישה למיקום, למיקרופון, למצלמה ולאנשי הקשר. תחסמו ותגבילו מה שלא מוצא חן בעיניכם. אפליקציות כמו my permissions יכולות לסייע.
• שימרו על אבטחה: תקפידו להזין פרטים אישיים ומידע רק באתרים שהתקשורת אליהם מוצפנת ומאובטחת באמצעות פרוטוקול HTTPS. ניתן לדעת זאת על ידי סמל המנעול הירוק שמופיע בשורת הכתובת בדפדפן. למתקדמים: ניתן להתקין תוסף דפדפן בשם HTTPS Everywhere שמבטיח גלישה מאובטחת גם באתרים לא מוצפנים.
• החליפו מנוע חיפוש: תזנחו את האפליקציות ושירותי הרשת ההמוניים, ותעדיפו שירותים מקוונים אלטרנטיביים שממוקדים באבטחה ובפרטיות: למשל מנוע החיפוש DuckDuckGo במקום גוגל, אפליקציית המסרים סיגנל במקום ווטסאפ, או שירות המייל ProtonMail במקום ג'ימייל.
