yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    המוסף לשבת • 17.04.2018
    למה הם שונאים את סורוס
    נחום ברנע, ברלין

    את ג'ורג' ואלכסנדר סורוס פגשתי בתחילת השבוע בברלין, בכנס של ארגון בינלאומי שהם חברים במועצת הנאמנים שלו. סורוס, 87, הוא יהודי יוצא הונגריה, ניצול שואה, מיליארדר, שהונו, לפי המגזין "פורבס", הציב אותו בעבר במקום ה־22 בין עשירי העולם. הוא נדבן ענק. קרן החברה הפתוחה שהקים תרמה עד היום 14 מיליארד דולר לעמותות ולפרטים ב־43 מדינות. זו הקרן המשפחתית השנייה בגודלה בעולם (הראשונה היא של ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט) והראשונה בין הקרנות הפוליטיות. המענקים שלה מגיעים למיליארד דולר לשנה.

     

    מה שהופך את ג'ורג' סורוס לאיש השנוא ביותר בעולם – שנוא בגלל יעדי תרומותיו, בגלל דעותיו, בגלל כספו, בגלל יהדותו; שנוא בגלל כל הסיבות האלה גם בישראל.

     

    לפני חודשים אחדים ביקשתי ממנו להעניק ראיון ל"ידיעות אחרונות". הוא התלבט ובסוף הציע שאראיין את אלכסנדר, בנו. אלכס, 32, הוא בנה של אשתו השנייה של סורוס, הפרופסור לאמנות סוזן ובר. ג'ורג' מכהן כיו"ר הקרן ואלכס כסגנו.

     

    סורוס נישא שלוש פעמים והביא לעולם חמישה ילדים – שלושה מאשתו הראשונה ושניים מאשתו השנייה, היהודייה. אלכס היה הבן הראשון שחגג בר מצווה. הוא מספר שלאחר הטקס לקח אותו אביו לשיחה. "אם אתה רציני לגבי היהדות שלך, אולי תחשוב על עלייה לישראל", אמר. לעלות הוא לא עלה, אבל הוא ביקר בארץ פעמים אחדות, השקיע כסף בחברות בישראל (והפסיד) והקים קרן פילנתרופית משלו, שמעניקה מיליוני דולרים לעמותות יהודיות, ובהן ג'יי סטריט (סורוס האב השקיע סכומים גדולים בהיי־טק הישראלי, בין השאר באינדיגו, טבע ואלוט תקשורת).

     

     

    התרומות של הסורוסים זורמות לארגונים שמטיפים לזכויות אדם, דמוקרטיה, שקיפות, חופש ביטוי, קידום מיעוטים, מאבק ברודנות ובשחיתות. במילה אחת, שמאל. זה מסביר את השנאה, אבל לא מסביר את ממדיה.

     

    ראש המאפיה

     

    ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ביסס את קמפיין הבחירות האחרון שלו על פוסטרים ענקיים עם תמונתו המחייכת – מחייכת לרעה – של סורוס. אורבן האשים את סורוס במזימה אפלה שמטרתה להשמיד את הונגריה הנוצרית. חבר פרלמנט מטעם מפלגת השלטון בפולין כינה אותו "האיש המסוכן ביותר בעולם". האמריקאי אלכס ג'ונס, שהנשיא טראמפ מרבה לצטט את תיאוריות הקונספירציה שלו, הכריז ש"סורוס עומד בראש המאפיה היהודית". פוליטיקאים ימנים באירופה קראו ל"דה־סורוסיזציה" גלובלית. ברוסיה אסרו על פעילותה של הקרן. באיטליה פתחו נגדה בקמפיין שנאה, בגלל תמיכתה בפליטים, נושא טעון מאוד באיטליה. את סורוס מתארים כמפלצת גם ברומניה, מקדוניה, קרואטיה, בלארוס. גם באמריקה.

     

    "משתמשים בנו", אומר אלכס סורוס. "אנחנו התירוץ לכל משבר, לכל משגה, לכל שערוריית שחיתות".

     

    ובישראל הגה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) את "חוק סורוס", שנועד לחסל את הפעילות של הקרן, ראש הממשלה תיאר את סורוס כעוכר ישראל, ובנו של ראש הממשלה העלה לרשת קריקטורה אנטישמית מחליאה שדיוקנו של סורוס מככב בה.

     

    מתוך הפייסבוק של יאיר נתניהו
    מתוך הפייסבוק של יאיר נתניהו

     

    מה אתה חושב על הפוסט של יאיר נתניהו, שאלתי.

     

    אלכס חייך חיוך מר. "נדמה שיאיר נתניהו לא למד דבר מההיסטוריה", אמר. "יהודי שמאמץ קריקטורה כזאת לא חש סולידריות עם בני עמו; הוא פוגע בכל אדם שמעריך חירות וסובלנות".

     

    איך התמודדת עם גלי השנאה לאביך, שאלתי.

     

    "עוד כשהייתי ילד הבנתי שמעבר לכל הסיבות הפוליטיות, יש בהתקפות על אבי נימה אנטישמית", אמר. "קראתי מה אומרים עליו בהונגריה. תיארו אותו כמחולל של קנוניה יהודית בינלאומית, כל זקני ציון והפרוטוקולים באדם אחד, באבא שלי. שאלו מי האיש הזה שמעז לבוא למדינות מרכז ומזרח אירופה ולהכתיב להן נורמות; מי המהגר שנאבק נגד אפליית מוסלמים באמריקה. הביטויים נגדו החריפו משום שראו שהוא משפיע".

     

    האם אי פעם תמכתם בעמותה ימנית, שאלתי.

     

    "בוודאי", אמר. "עזרנו לארגוני מרכז־ימין במדינות באירופה שהנהיגו משטר דמוקרטי לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי; נתנו מענקים לאנשי ימין בבלקן".

     

    האם אתם מתנגדים לכל פעולה צבאית, באשר היא, שאלתי.

     

    "לא", אמר. "תמכנו בהתערבות הצבאית של נאט"ו בקוסובו. הקרן שלנו עבדה עם הצבא באפגניסטן. נאבקנו נגד אפליה לרעה של מוסלמים בגלל דתם, אבל המלחמה באל־קאעידה ובדאעש היא עניין אחר".

     

    אין אופוזיציה, אין עתיד

     

    אביך וטראמפ שייכים למעגל המצומצם של מיליארדרים ניו־יורקים, אמרתי. מה היו היחסים ביניהם?

     

    סורוס חייך. "אתה יודע שדונלד טראמפ הוא בן לאב עשיר, שגדל על כסף מילדותו", אמר. "גם אני גדלתי בתוך עושר. אבא שלי היה מזהיר אותי בצחוק בילדותי: אל תהיה כמו טראמפ.

     

    "טראמפ הציע מתישהו לאבי לשכור משרדים באחד הבניינים שנקראו על שמו. הוא חשב ששמו של אבי ימשוך לבניין דיירים נוספים. אתה תקבע את המחיר, אמר, ואבי סירב. כמו כל אחד בניו־יורק, גם אבי ידע שטראמפ הוא פושט רגל כרוני, שמשווק את עצמו לציבור כסיפור הצלחה. אבי לא לקח את טראמפ ברצינות".

     

    בבחירות לנשיאות לפני עשר שנים סורוס תרם סכום גדול לברק אובמה. הוא העדיף אותו על הילארי קלינטון. בבחירות לפני שנתיים הוא היה אחד התורמים הגדולים לקלינטון. הוא העדיף אותה על יריבה משמאל, ברני סאנדרס. הכסף נתרם מהונו האישי, לא מקופת הקרן.

     

    ממשלות במרכז ובדרום אירופה נלחמות בכם בגלל התמיכה שלכם בפליטים ובמהגרים, אמרתי. לרוסיה אין בעיית הגירה. מדוע פוטין הוציא אתכם מחוץ לחוק?

     

    "הפעילות שלנו ברוסיה התחילה ברגל ימין", אמר. "לאחר התמוטטות ברית־המועצות אבי הקים שלוחה של הקרן שם. הוא גיבש תוכנית מרשל לרוסיה – תוכנית בהיקף גדול לשיקום המדינה, במימון המערב. הממשל האמריקאי לא גילה עניין, והתוכנית נפלה. אבי היה מקובל ברוסיה גם בגלל תמיכתו באנדריי סחרוב ובדיסידנטים אחרים בתקופת הממשל הסובייטי.

     

    "כל זה נגמר כאשר פוטין סגר את החברה הרוסית מחדש. אבי בחר לתקוף את פוטין בגלוי, וזאת הייתה נקודת המפנה. לכך נוספה ההתנגדות של אבי למסע הכיבוש של פוטין באוקראינה. והייתה עוד נקודה: חודורובסקי, האוליגרך שניסה להילחם בפוטין, ראה באבי מודל לחיקוי. פוטין לא סלח".

     

    הונגריה הייתה השיא. סורוס יזם את הקמת האוניברסיטה של מרכז אירופה בבודפשט והשקיעה בה 250 מיליון דולר. שפת ההוראה באוניברסיטה היא אנגלית, התארים אמריקאיים והערכים ליברליים, מערביים. בין המרצים בלטו פרופסורים ישראלים, בהם יהודה אלקנה ושלמה אבינרי. "ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מתכוון לסגור אותה", אומר אלכס סורוס. "נתנו לנו ארכה לעוד שנה, אבל הכוונה ברורה: הוא רוצה לאסור על האוניברסיטה להעניק תארים אמריקאיים ולהביא בכך לסגירתה".

     

    הקרן עדיין פועלת בהונגריה, אבל חוק שהעביר אורבן בפרלמנט ברוב גדול ייאלץ את עובדיה להירשם כסוכנים זרים. מס של 25 אחוז יוטל על עמותות שמקבלות כספים מהקרן, וייאסר עליהן לעבוד עם מהגרים.

     

    "אנשים שואלים את אבי, מדוע אתה משקיע כל כך הרבה כסף במדינה שרדפה ורודפת אותך", אמר אלכס. "הוא משיב להם, אני רוצה לעזור לאלה שסובלים ומקופחים באותה מדינה. זה מה שהמסורת היהודית לימדה אותו – הון אישי הוא לא תחליף לערכים".

     

    אורבן זכה לניצחון גדול בבחירות, אמרתי. העם ההונגרי איתו, לא עם אביך.

     

    "אני לא חושב שהוא ניצח בגלל ההתקפות שלו על אבא שלי", אמר. "אין יותר אופוזיציה בהונגריה, אין תקשורת חופשית. אין עתיד לצעירים, והם עוזבים את המדינה בקצב מהיר".

     

    למה, שאלתי, אורבן טורח לנהל קמפיין נגד התמיכה שלכם במהגרים. בהונגריה יש מעט מאוד פליטים ממדינות מוסלמיות.

     

    "כי הוא הפסיק להיות רציונלי", השיב. "הוא השתגע, נעשה מניאק". אורבן היה אחד מ־3,200 הונגרים שקיבלו מלגות מקרן סורוס ללימודים בחו"ל. יש שתולים את השנאה שלו לסורוס במילגה שקיבל. הוא נושך את היד שהאכילה אותו.

     

    נתניהו, אמרתי, נשאל על הפוסטרים נגד אביך כאשר נסע לבודפשט, ביולי 2017. במהלך הביקור הפוסטרים הורדו מלוחות המודעות.

     

    "שגרירות ישראל בבודפשט גינתה את ההתקפה האנטישמית על אבי", אמר סורוס. "נתניהו נהג אחרת. בעקבות הודעת השגרירות פירסם דובר משרד החוץ הודעת הבהרה שאמרה שאבי 'חותר תחת ממשלת ישראל הדמוקרטית ומממן ארגונים שמנסים למנוע מישראל להגן על עצמה'.

     

    "למרות הקמפיין האנטישמי של אורבן, נתניהו הזמין אותו ואת עמיתיו מפולין, סלובקיה וצ'כיה לקיים את אחד המפגשים הבאים שלהם בישראל. אותי זה מאוד איכזב. איכזב אותי שראש ממשלת ישראל נוהג בציניות, לא מסייע ליהודים ולא עומד מאחוריהם. זאת לא ישראל – זה נתניהו. הקשר בינו לבין גורמים ימניים קיצוניים, אנטישמיים, מושחתים, מנוגד למחויבות של ישראל כמדינה יהודית".

     

    שנאת (חצי) חינם

     

    "אבי שונה לגמרי מהדימוי שיש לאנשים עליו", אמר אלכס. "חושבים שהוא אדם חסר רגש, חמור סבר, שמנתח כל דבר במונחים רציונליים. אני מכיר סורוס אחר. הוא הרבה יותר סנטימנטלי ממה שנוהגים לחשוב. הניסיון בחיים שהביא אותו לפילנתרופיה היה חייו כנער בתקופת השואה. המלחמה בבלקן הזכירה לו את ימיו בתקופת המלחמה".

     

    במלחמה ביוגוסלביה, בשנות ה־90, נתקלתי בכוחו של סורוס לראשונה. סרייבו, בירת בוסניה, הייתה תחת מצור כבד. נתיב הכניסה היחיד שמצאתי היה ג'יפ שהביא לעיר בדרך־לא־דרך תרופות וציוד רפואי. ג'וינט, ארגון הסיוע היהודי, היה מעורב; סורוס מימן. נכנסנו לעיר תחת הפגזה.

     

    נהגו לומר אז שכאשר תסתיים המלחמה, סורוס יזכה בכל חוזי השיקום. לא כך קרה. המניע היה פוליטי והומניטרי. את עסקיו עשה סורוס במקומות אחרים.

     

    ג'ורג' סורוס הוא אחד האישים הבולטים בקבוצה למשברים בינלאומיים, ארגון שחוקר סכסוכים בעולם וממליץ על דרכים להתמודד איתם. במסגרת הארגון הזה, שגם אני חבר בו, הזדמן לי לשמוע בשנים האחרונות את הערכותיו. הוא מנתח את הזירה הבינלאומית באזמל חד, מפוכח, נטול רגשנות. ההמלצות שלו נטועות עמוק בעולם המעשה. הוא איש עסקים, לא צ'ה גווארה.

     

    מה חושב אביך על ההתקפות נגדו, שאלתי. הוא לא נבהל?

     

    "הוא רק נהנה מזה", אמר אלכס. "האופי שלו עוצב בתקופת המלחמה. יש יהודים, גם במשפחה שלי, שעדיין חיים במחבוא. הם פוחדים. אבי נשבע שלא יתחבא עוד לעולם".

     

    אלכס יושב בדרך כלל ליד אביו בדיונים, אצבעותיו מרקדות על המחשב. כמקובל בגיל הזה, הוא מתגלח יום כן, יומיים לא. מבנה גופו רזה, נערי. הוא מתלבט לפעמים בניסוח, אבל משנתו סדורה. בניגוד לאחרים במעמדו, הוא עובד קשה: לבד מהעבודה בקרן של אביו ובקרן שלו והמעורבות שלו בעסקים, הוא משלים את עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת ברקלי. מדור הרכילות של "ניו־יורק פוסט", עיתונו של רופרט מורדוק, פירסם כמה סיפורים שתיארו אותו כרווק שוחר מסיבות, בליין צמרת. אלכס טוען שהסיפורים נופחו כדי לפגוע באביו.

     

    מה חושב ג'ורג' סורוס על ישראל, שאלתי.

     

    "הוא חושב שלישראל יש זכות להתקיים", השיב.

     

    זה לא הרבה, אמרתי. האם ישראל חשובה לו?

     

    "אילו לא הייתה חשובה, הוא לא היה מייעץ לי, בזמנו, לעלות לישראל", אמר. "אבי היה רוצה לראות את ישראל בדמותו של יצחק רבין. הדעות שלו הן פחות או יותר הדעות שרווחות במרצ ובמפלגת העבודה. אנחנו תומכים בפתרון שתי מדינות".

     

    עזרתם במימון לארגונים כמו ג'יי־סטריט, שפעלו באמריקה למען אישור הסכם הגרעין עם איראן, אמרתי.

     

    "כן", השיב. "עזרנו לארגונים שפעלו למען אישור ההסכם. מה לא בסדר בזה? חלק גדול מראשי זרועות הביטחון בישראל החזיקו באותה דעה".

     

    קראתי את התחקירים שעשו עליכם גופים ימניים בישראל, אמרתי. שוחחתי עם איתי ראובני מ־NGO Monitor, שחקר אתכם לעומק. הוא אמר שהבעיה הגדולה בחקירת הפעילות של הקרן שלכם בישראל היא חוסר שקיפות. ייתכן שחלק מהעמותות שנהנות מהכספים שלכם תומכות ב־BDS.

     

    "בעיניי, הקריאה לחרם על ישראל (BDS) היא משגה", אמר סורוס. "התנועה הזאת מנסה ללכת בעקבות התקדים הדרום־אפריקאי. הסיפור של ישראל שונה. הכיבוש רע בעיניי, אבל אי־אפשר להטיל על כל ישראלי את האחריות לכיבוש".

     

    מה הקווים האדומים שלכם, שאלתי. מתי אתם מפסיקים לתמוך בארגון או בעמותה.

     

    "אנחנו לא תומכים בארגוני טרור", אמר. "אנחנו לא תומכים בארגונים שקוראים לאלימות. אנחנו תומכים באוניברסיטת אל־קודס למרות שהממשל האמריקאי הפסיק לתמוך בה, בנימוק שחלק מהסטודנטים תומכים בחמאס. אנחנו בעד חופש אקדמי. לא נחרים אוניברסיטה אמריקאית אם יתברר שכמה מתלמידיה אנטישמים.

     

    "אישית, אני מעדיף לסייע לארגונים שמטפחים דמוקרטיה ותומכים בפתרון שתי המדינות, אבל אי־אפשר להוציא מהשיח הציבורי ארגונים אחרים, במיוחד אם אינם אלימים".

     

    המשרד האזורי של הקרן ממוקם בעמאן ומנוהל על ידי משפטן פלסטיני, חניך ארצות־הברית. אין לקרן משרד בישראל. היא מניחה למשרד האזורי להחליט מי ראוי למימון. אין לה דרך לפקח על ההתבטאויות של מי שזוכה בכספיה.

     

    ברשתות החברתיות נפוצה טענה, שהקרן תומכת במאבק של פליטים מאפריקה נגד הגירוש. נכון שהקרן פועלת בנושא הזה באירופה, אבל לא בישראל. להד"ם. ביקשתי מאנשי הקרן לפרט כמה כסף היא משקיעה כל שנה בישראל ובשטחים, ומי הזוכים.

     

    התשובה הפתיעה אותי: שלושה מיליון דולר, זה כל מה שהקרן משקיעה בישראל ובשטחים ב־2018. בהשוואה לכספים שמזרימות לארץ קרנות ימניות, זהו סכום מגוחך. הוא מגוחך גם בהשוואה למיליארד הדולרים שהקרן מוציאה כל שנה בכל העולם. מיקי זוהר ויאיר נתניהו יכולים להירגע: שנאתם היא שנאת (חצי) חינם.

     

    מי הנהנים, שאלתי.

     

    בראש הרשימה מופיעה בארד אל־קודס, הפקולטה למדע ולאמנות באוניברסיטת אל־קודס במזרח ירושלים. הפקולטה חתמה הסכם שותפות עם קולג' בארד האמריקאי. שנייה ברשימה, עדאלה – עמותה משפטית מיסודם של ערבים ישראלים; השלישית היא אל־חאק, עמותה פלסטינית לזכויות אדם; רביעית, בצלם. ראיתי בחיי רשימות מזעזעות יותר.

     

    אלכס סורוס לא מוציא מכלל אפשרות שינוי כיוון.

     

    "ייתכן שאגביר את הפעילות שלנו בישראל", אמר. "אם שלדון אדלסון יכול להשקיע בפוליטיקה הישראלית, גם אני יכול. אני צעיר. אני פתוח לשינוי מדיניות".

     

    העולם בסכנה

     

    ייתכן, אמרתי לו, שלא אתם הסיפור. אתם משקיעים מיליארד דולר כל שנה בתיקון עולם, אבל העולם לא רוצה בתיקון שלכם.

     

    "אני מאוד מקווה שזה לא נכון", השיב. "אנחנו במלחמה. אם לא נילחם, אם לא נסתכן למען הערכים שלנו, הקטסטרופה תבוא. כל דור ודור חייב להילחם על ערכיו מחדש.

     

    "כשטראמפ נבחר, לא הייתי מופתע – הייתי עצוב. מאז בחירתו של טראמפ אני מתעורר כל בוקר ואומר לעצמי, העולם בסכנה. אני צריך לעשות כל מה שאני יכול כדי למנוע אותה".

     


    פרסום ראשון: 17.04.18 , 21:45
    yed660100