יום העצמאות ה־70 ייחתם מחר, מוצ"ש, בקרנבל חגיגי בבאר־שבע, בניצוחה של מירי רגב. קוראים לזה "הפסקול של המדינה". מה יהיה שם? שרית חדד תבצע, יחד עם הולוגרמה של עפרה חזה ז"ל - את השיר "חי". לא, זו אינה בדיחה.

הבה ננצל את ההזדמנות להציע פסקול מעט שונה. 70 שנה, ומכל עשור נבחר שיר אחד, שיש מאחוריו היסטוריה מעניינת. ובצידו עוד עשרה שירים, שיש בהם כדי לשקף במשהו את הדי־אן־איי שלנו. ולפני שנחטוף כאן צעקות, איך השמטת את זה ואת ההיא, אז אלה לא בהכרח "השירים הכי טובים" (מצטערים להקות רוקסן, מצטערים סבנטיז). רק ניסיון לשרטט, איכשהו, את תבנית נוף מולדתנו. חג שמח.

1958־1948

עממי, "יום הדין גדול (סירסנוך, יא מוחמד!)"

מי אמר שלא הייתה כאן מוזיקה מזרחית עוד בקום המדינה? אנשי פלמ"ח לוכדים ערבי מבית־שאן שנחשד באונס בחורה יהודייה, וכתגמול מסרסים אותו בסכין גילוח. בעקבות האירוע מחבר חיים חפר שיר (לימים ניסה להכחיש את מעורבותו), בלחן מזרחי מסולסל, וריקודים מסביב למדורה. בלי בג"ץ, בלי בצלם, ו"בלי נרקוזה בלי נרקוזה, יא מוחמד!"

ועוד 10: הצ'יזבטרון "שיר הרעות", שושנה דמארי "מגדלור", אריק לביא "הסלע האדום", ישראל יצחקי "סימונה מדימונה", ג'טה לוקה "אני חדש בארץ", לילית נגר "צל עץ תמר", בצל ירוק "זמר נודד", רביעיית איילון "רומיה ויואל", יפה ירקוני "אל נא תאמר לי שלום", אילקה ואביבה "הו לכיש לכישה".

1959־1968

המשמרון, "אגדת דשא"

מאיר אריאל כתב את השיר עבור החתונה של איווה ועוזי בקיבוץ משמרות. שלום חנוך הלחין איתו את השורות לסירוגין, במין פרודיה "רוסית" על "יצאנו אט". אח של שלום, דני, שר אותו בהגזמה חגיגית והחברים התפקעו. עד שחנן יובל לקח אותו ברצינות־מדי, והשאר היסטוריה. רק שבכלל לא התכוונו.

ועוד 10: עליזה גבאי "מגדל שלום", התרנגולים "שיר השכונה", פלפל אלמסרי "בתשלומים", ג'ו עמאר "שיר השיכור", רביעיית מועדון התיאטרון "זאת מרחוב פנורמה", שלישיית גשר הירקון "לילה בחוף אכזיב", הגשש החיוור "שירת הבירבור", להקת הנח"ל "הייתי נער", החלונות הגבוהים "זמר נוגה", אריס סאן "בום פאם".

1969־1978

צלילי הכרם / צלילי העוד, "חנהל'ה התבלבלה"

איך בכלל מתגלגל טקסט היתולי של נתן אלתרמן, לרגל העדלאידע של שנת תרצ"ד, ונעימת כלייזמר חסידית שהוקלטה לראשונה בשנות ה־20 על ידי נגן הקלרינט נפתולה ברנדווין - ומוצא את דרכו אל החפלות של תחילת הסבנטיז בכרם התימנים? "אף אחד לא גנב מאף אחד. אלה היו שירים של כולם", סיפר יהודה קיסר. היום אפשר למצוא אותו, עומד לבד במדרחוב, מנגן את הצלילים להולכים והשבים.

ועוד 10 (יש עוד מאה): אריק איינשטיין וחבורת לול "אבשלום", הנשמות הטהורות "אחכה לך", בועז שרעבי "חייך וחיי", מתי כספי "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", כוורת "התמנון האיטר", נסים סרוסי "אשליות", מאיר אריאל "טרמינל לומינלט", אריאל זילבר "סרט במקום", צוות אל תקרא לי שחור "יום יבוא", אחרית הימים "מה אכפת לציפור".

1979־1988

זהר ארגוב, "בדד"

עמשי ועוזי, חברים מטיול כיתה לעין יהב, מחברים בסוף הפיפטיז שיר פרידה מחברה. ב־1970 מבצע הרכב הג'אז "הברנשים של פיאמנטה" גרסה לאונג'ית, שלוכדת מתישהו את אוזנו של צ'בי חתוכה (דוד של שלומי), גיבור מקומי באילת. עד שמתישהו מגיע זהר ארגוב לאחת מחופשות הסמים שלו במלון "גני שולמית" באילת, שומע את השיר, ונדלק. ונשרף.

ועוד 10: הקליק "לא צריך שתדליקו לי נר", אהוד בנאי והפליטים "עבודה שחורה", יהודה פוליקר "חלון לים התיכון", שלמה ארצי "הרדופים", עפרה חזה "שיר הפרחה", יהודית רביץ "שיר ללא שם", ישי לוי "חלפו ימי - קול קורא לי במדבר", וירצברג־גלבץ "לא יכולתי לעשות כלום", טובה גרטנר "אתמול", נושאי המגבעת "נושאי המגבעת".

1989־1998

שרית חדד, "לב זהב"

לא מעט שירים היו כאן שנאסרה השמעתם. לרוב מסיבות פוליטיות, כמעט תמיד בגלל היסטריה מיותרת - וכולם־ככולם זכו לגאולה מאוחר יותר. פרט לאחד, שנגנז מסיבות טרגיות על־אמת. "אין לי כסף ואין לי דוד עשיר", 23 הרוגים ועוד מאות פצועים באולמי ורסאי. עם האויבים מבחוץ נדע להסתדר. רק מי יוכל לתרבות הברדק והשחיתות המקומית.

ועוד 10: זהבה בן "זמר שלוש התשובות", דנה אינטרנשיונל "דנה אינטרנשיונל (שושו יא שושו)", אתי אנקרי "לוליטה", ג'ינג'יות "אל־איי", אביתר בנאי "תיאטרון רוסי", פורטיס־סחרוף "שקיעתה של הזריחה", נוער שוליים "לך איתה", אייל גולן "בלעדייך", מופע הארנבות של ד"ר קספר "אחלום לנצח", עידו אמין "שיא הנתק הטוטאלי".

1999־2008

אסף אמדורסקי, "חלום כהה"

בגיל 17 ביצעה גלי עטרי בטוקיו את להיטה הראשון, "אם יש לך שמש", וכל חדוות הנעורים. ענבל פרלמוטר עשתה מזה גרסת הרואין. אסף אמדורסקי, מעריץ ומתחרה, חטף ממנה חום וחיכה סופסוף לשתף איתה פעולה. מאוחר מדי: היא לא הותירה סימני בלימה, רק הקלטה מהתוכנית "שיר פרידה", ימים ספורים לאחר רצח רבין: "חבל שהגענו לכזה מצב נוראי בשביל להתעורר". אמדורסקי מלחין את "חלום כהה", ובדקה 3 ו־16 שניות מעלה מהאוב את קולה של פרלמוטר. וחותם את הניינטיז שהיו פה, ואינם.

ועוד 10: דיקלה "אהבה מוזיקה", אהובה עוזרי "צלצולי פעמונים", הבילויים "באב אלוואד 38א", עמיר בניון "ת'נין", ג'ירפות "רמי מואשם באחזקת סמים קלים", אלג'יר "ירח במזל עקרב", שולי רנד "אייכה", מיכה שטרית "מסמרים ונוצות", הדג נחש "גבי ודבי", אבי סינוואני "מחרוזת כוכבי מרום".

2009־2018

חוה אלברשטיין ושלומי שבן, "תרגיל בהתעוררות"

זמרת העם של ישראל לא מוזמנת למסיבה, ובטח לא תקבל בעתיד את פרס ישראל. מה היא כבר עשתה פה, רק כמה מאות שירים שמלווים את המדינה הזו, מ"עץ הכוכבים" של הילדים, "פגישה לאין קץ" ו"את תלכי בשדה" ו"החיטה צומחת שוב", "חד גדיא" משמאל והמנון המתנחלים "מרדף" מימין. בקטנה. ועוד אחד מהדהד. "מתי בדיוק כל זה מתרחש?" שואל הבן המבועת. עונה האם: "בזמן שכתבתם שירים".

ועוד 10: מרגלית צנעני "עץ ירוק מפלסטיק", עומר אדם "תל־אביב", דודו טסה "הגולה", עידן עמדי "כאב של לוחמים", החצר האחורית, "מענה קולי", סטטיק־בן־אל "סלסולים", נצ'י נצ' "כל הזמן הזה", לירון עמרם "חלום ישן", שני פלג ואילנית, "הדוד גיבור", רוקפור "דגל".