yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 18.04.2018
    טוב לחיות כאן
    איתן הבר | על מה שהיה ומה שיהיה

    אנחנו, אנחנו שראינו והשתמשנו בפתילייה דולקת, בפרימוס רעשני וברדיו עם מנורות. אנחנו שהשתמשנו ב"סיפון", בגושי קרח שנפלו ברעש גדול. אנחנו שעדיין האזנו ל"מדור לחיפוש קרובים". אנחנו הם אלו שראינו, או לפחות נדמה לנו שראינו הכל, ושמענו כבר הכל. לנו, יום העצמאות ה־70 אינו מחדש כמעט דבר, כי נדמה שראינו הכל.

     

    ראינו את הבריטים במלחמתם האחרונה בארץ ישראל, שתינו "תמרהינדי" וצפינו בשכנינו הפלסטינים מטיילים לנו בשכונה, ברחוב, בבית. אנחנו, ששיחקנו ב"פיילות" וב"קלאס" ונסענו על עגלות שאת גלגליהן סילקנו ממוסכים וקראנו להם "קוגלגרים".

     

    אנחנו, כמו המדינה, כבר הגענו לגיל 70, אבל אנחנו נצורים ומרגישים בודדים בעולם כולו. אנחנו רחוקים מהשלום וקרובים למלחמה. אין לנו אויבים גדולים מדי, אבל יש לנו אויבים בארצות גדולות.

     

    אנחנו מנצחים בכל המלחמות ואסור לנו להפסיד באף מלחמה, שכן במצב שכזה הסוף ידוע לכולנו. אין זה מקרה שיום השואה סמוך כל כך ליום העצמאות: יום השואה והגבורה הוא לנו תזכורת מאיימת שתלויה מעל ראשינו בכל ימות השנה.

     

    ואף על פי כן, הכלכלה שלנו מנצחת, ההיי־טק משגשג, ואסור לשכוח: טוב לחיות בארץ הזאת. 70 שנה עברו, אך נדמה כאילו רק אתמול עמד דוד בן־גוריון במוזיאון תל־אביב שם בשדרות רוטשילד, כמה שעות לפני שהפכנו לאזרחי המדינה — מדינת ישראל.

     

    מותר להודות: "הולך לנו". אנחנו טובים מאחרים בכמה וכמה תחומים, אך לא די בזה. עלינו להשתפר עוד יותר כדי להביס, שוב, את האויבים הרוצים עדיין בכיליוננו.

     

    אילו היה זה תלוי בנו, היינו מצטרפים לקריאות ה"יחי" שמקדמות כל נשיא מדינה חדש בבחירתו בכנסת. אז נותר לומר: "יחי" "יחי" "יחי". יחי אנחנו.

     


    פרסום ראשון: 18.04.18 , 00:22
    yed660100