חשש: החצבת חוזרת

חשש מפני התפרצות מחלת החצבת בישראל: שלושה אנשים שהגיעו באחרונה מתאילנד, מהודו ומאוקראינה התגלו כחולים במחלה והדביקו תשעה אנשים בסביבתם, בהם שני תינוקות. מצב כולם טוב, אבל הציבור נדרש לגלות ערנות ולהתחסן במקרה הצורך.

התופעה החלה לפני כחודש, כאשר אדם שהגיע מתאילנד חש ברע. הוא נבדק בבית־החולים איכילוב, ובטרם התברר שהוא חולה בחצבת שהה בחדר מיון. בית־החולים בדק 120 אנשים שנחשפו אליו. זמן קצר לאחר מכן נחת בישראל אדם שהגיע מקייב שבאוקראינה ואובחן כחולה חצבת, לאחר שנבדק במרכז הרפואי שיבא. מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות, פרופ' גליה רהב: "הגיע למיון אדם שסבל מחום אבל ללא פריחה, ואף אחד לא ידע שהוא סובל מחצבת. לאחר זמן מה הופיעה פריחה על גופו והתברר שהוא לקה במחלה. גילינו כי 250 בני אדם נחשפו אליו, והם התבקשו להיבדק".

מנתוני משרד הבריאות עולה כי לאחר בדיקת כל המקרים נמצאו 12 בני אדם הלוקים בחצבת, כולל שלושת הנוסעים שהגיעו מחו"ל. בין החולים גם שני תינוקות בני פחות משנה שטרם חוסנו, אחות בית־חולים שהייתה מחוסנת נגד חצבת, אחות במוקד רפואי וכן גבר כבן 70, זאת אף שאנשים בגיל זה נחשבים כחסינים למחלה. הסיבה: לפני 1958 הייתה החצבת נפוצה בישראל, כך שכל מי שחי באותה תקופה ונחשף למחלה לקה בה, ואם לא לקה - הוא נחשב למחוסן "טבעי".

נוכח ריבוי המקרים קוראת פרופ' רהב למי שצריך להתחסן לעשות זאת: מדובר בילדים (מנה אחת בגיל שנה ומנה נוספת בכיתה א') ובמבוגרים שנולדו אחרי 1 בינואר 1958 ולא חוסנו. אפשר להגיע לקופות־החולים וללשכות הבריאות ללא תיאום מוקדם ולהתחסן.

צילום : ידיעות אחרונות

פרופ' רהב סיפרה כי לפני כשנה וחצי הייתה במזרח אירופה התפרצות של חצבת, שבה נדבקו אלפים ומתו כמה עשרות. "זה התחיל בגלל כמה שלא התחסנו", סיפרה. "למרבה הצער, גם בישראל יש אנשים שלא מתחסנים מכל מיני סיבות וזה גורם להדבקה באוכלוסייה".

במערכת הבריאות חוששים שמא יש אנשים נוספים, בעיקר אנשי צוות רפואי, שבאו במגע עם חולי חצבת, וכי המחלה מתפשטת בימים אלה, מבלי שלאיש יש אפשרות לפקח על כך. חשש נוסף נובע מכך שהתברר כי בגל הנוכחי אנשים לקו בחצבת למרות שחוסנו נגד המחלה.

מדובר במחלה נגיפית חריפה ומידבקת ביותר, שקל מאוד להידבק בה: מספיק לשהות ליד חולה ולנשום את האוויר שהוא פולט. אלה סממניה: נפיחות בבלוטות הלימפה; נקודות אפורות קטנות בלוע ובגרון; נזלת; חום; עיטושים; שיעול יבש; פריחה בצבע חום־אדום על הגוף; נפיחות בעפעפיים ועיניים אדומות; כאב כללי בגוף וחוסר תיאבון.

דרכי הטיפול: מנוחה ומשככי חום. המחלה אמורה לחלוף אחרי כשבוע. עם זאת, היא עלולה לגרום לסיבוכים ובהם דלקת אוזניים, שלשולים, דלקת בקרנית העיניים ודלקת ריאות. סיבוכים נדירים שעלולים להופיע: דלקת מוח, פגיעה במערכת העצבים ולעיתים רחוקות מוות. הסיכון לסיבוכים גבוה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש ובקרב מבוגרים מעל גיל 20.

בישראל היו בעבר הלא־רחוק כמה התפרצויות של המחלה: ב־2003 חלו בתוך שבועיים 60 ילדים, אחת נפטרה. בשנים 2007־2008 אירעה התפרצות נוספת. בשתי ההתפרצויות מדובר בילדים מאוכלוסיות שלא נוהגות להתחסן, בעיקר מטעמים עקרוניים. ב־2011־2012 הייתה התפרצות נוספת, הפעם בקרב פליטים לא מחוסנים שהגיעו מאפריקה ועובדים זרים מאסיה.