yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: יואב דודקביץ
    חדשות • 22.04.2018
    חברים בכל מיני צבעים
    בובה של מדינה: בובות של ילדים מ"מוצא" אשכנזי, מזרחי, ערבי, דתי, חרדי, רוסי ואתיופי יוכנסו בקרוב לגני הילדים במטרה למנוע קיטוב וגזענות בחברה הישראלית כבר מהגיל הרך. את המיזם החדש ילווה קמפיין בו ישתתפו בין היתר לוסי אהריש, מהרטה ברוך־רון ומלך זילברשלג
    תמר טרבלסי־חדד | כתבתנו לענייני חינוך

    רונה היא ממוצא אשכנזי, נור ערבייה, הוריו של גיל ממוצא מזרחי, משפחתו של תום עלתה מרוסיה, נועם הוא דתי, נעמי חרדית ושחר שמשפחתה עלתה מאתיופיה — כל הבובות הללו ייכנסו בקרוב לגני הילדים ויחד יחשפו את הילדים למגוון האתני והתרבותי בחברה הישראלית.

     

    תפקידן של הבובות המייצגות את המגזרים השונים בחברה הישראלית יהיה לטפח כבר מהגיל הרך פתיחות ועמדות חיוביות כלפי המגוון התרבותי בחברה ובכך למנוע גזענות וניכור כלפי האחר. מדובר במיזם חדשני, ומשרד החינוך אישר את התוכנית לגני הילדים שפיתחה עמותת “משחקים לעתיד” בליווי פרופ' מרגלית זיו ממכללת קיי לחינוך, פרופ' גיל דיזינדרוק מאוניברסיטת בר־אילן, ד"ר מיטל נשיא ממכללת לוינסקי ודפנה דינרמן. לקידום המיזם התנדבו לסייע בקמפיין לוסי אהריש, מהרטה ברוך־רון, מאור זגורי, מלך זילברשלג וחני נחמיאס.

     

    הבובות יוצרו במפעל מוגן של עמותת “שקל” לאנשים עם מוגבלויות, ולכל דמות נבנה סיפור מסגרת הכולל מאפיינים כלליים ומיוחדים המהווים בסיס לחשיפה. כל גננת תוכל להרחיב ולהוביל את הדמויות בהתאם לסיטואציות השונות.

     

    פרופ' זיו ופרופ' דיזינדרוק מציינים כי קיימת חשיבות ליצירת תשתית של עמדות חברתיות וערכיות בגיל הרך עד גיל 8 על ידי תוכניות חינוכיות לטיפוח עמדות חיוביות. "טיפוח עמדות חיוביות בקרב ילדים בגיל הרך כלפי ילדים יסייע בהתמודדות עם האתגר של צמצום או מניעה של מתחים חברתיים וגזענות ובבניית חברה שוויונית וצודקת יותר", מסבירה פרופ' זיו. תוכנית ההתערבות באמצעות הבובות פותחה בהתבסס על מחקרים שבוצעו במדינות שונות המאופיינות במתחים חברתיים ותרבותיים.

     

    גיל פכט, יו"ר עמותת “משחקים לעתיד” הדגיש כי הרעיון נועד לטפח סובלנות וקבלת השונה בחברה הישראלית על ידי שבירת סטיגמות שהילדים בישראל נחשפים אליהן מגיל צעיר: "הרעיון הוא ליצור תמונה חיובית ראשונה אצל ילדים לפני שהם פוגשים בתמונה שלילית. לפני שילד רואה בחדשות ערבי רעול פנים עם בקבוק תבערה, הוא יפגוש את נור שאוהבת מדע. לפני שיראה חרדי הופך פחים במאה שערים הוא יפגוש את נעמי".

     

    החוקרים מסבירים כי מחקרים רבים מהעולם ומישראל מראים כי ילדים כבר מגיל שישה חודשים יודעים לזהות הבדלים בין אנשים המדברים שפות שונות. תינוקות מגיל 20 חודשים כבר נוטים לשייך אנשים לקטגוריות חברתיות המקובלות בחברה שהם גדלים בה. בגילאים מאוחרים יותר רואים כי חלה התפתחות משמעותית יותר של ילדים כלפי אנשים עם הבדלים ברקע אתני, גזע, לאום ומעמד חברתי. בגילאי 4־6 ילדים כבר יכולים לפתח עמדות שליליות על פי מה שספגו מהסביבה. גם בישראל נערכו מחקרים בנושא, בין השאר על ידי פרופ' דיזינדרוק שבחן את הנושא והראה כיצד סיפור על דמויות מרקע ערבי ורקע יהודי בהם מודגשים סטריאוטיפים הובילו אצל ילדים לתפיסות שליליות.

     

    לעמוד גיוס ההמונים של הפרויקט

     

     


    פרסום ראשון: 22.04.18 , 23:14
    yed660100