1. מה הייתה הכותרת של כתבת השער הראשונה שלך?

"אולי 'אני סמל מין'?"

התשובה: "אני סמל מין".

"לבשתי בגדי סופרמן ומשקפי אלביס קוסטלו. אבל מה שהיה מצחיק זה שלמרות הכותרת הייתי בתול בכלל. טיפקס הייתה להקה מבוססת על קומיקס. ככה זה התחיל, עם איורים בסינגלים. והלכנו הכי מוגזם: אחד הסיפורים הראשונים היה שטיפקס הוקמה אחרי שאכלנו ביצים רדיואקטיביות במפעל בעיירה כוסאוחתו. בקיצור כתבו שאני סמל מין בזמן שאני בכלל כמהתי להגיע לנשיקה הראשונה שלי. מה מין. הייתי מאוד תמים. אני זוכר שפנתה אליי זונה ברחוב - ואני לא הבנתי שהיא זונה - ושאלה אותי אם אני רוצה מספר, ושאלתי אותה לאיזה הגרלה. חברים שלי אמרו לי, יא מפגר, אתה לא מבין שהיא זונה? אז לא. אני חושב שעברו שני אלבומים מאז שנפרדתי מבתוליי". (1)

צילום: רפי דלויה

2. איזו שורה היית בטוח ששרית חדד תוריד מלהיט החתונות שלה 'כמה כמה'?

"כמה עלתה שרית חדד".

התשובה: אכן, "כמה עלתה שרית חדד".

חדד | צילום: רפי דלויה

"היא גאונה שהיא הלכה עם זה. יש לה הומור עצמי. יש לה הכל. העבודה איתה התחילה עם האלבום 'אשליות מתוקות', שהסינגל הראשון שלו היה 'יאללה לך הביתה מוטי', שכתבתי והלחנתי. את שרית הכרתי בחוף לבנון, היא חיממה אותנו בגיל 16. הרגה אותנו. אמרתי שחייבים לעשות איתה משהו. הודעתי לה שיהיה לנו דואט וכתבתי את 'למה הלכת ממנו', שם היא מגלמת את מי שעזבה את עיירת הפיתוח - במקרה שלה חדרה ושלי שדרות - ואני מגלם את ההורים. למעשה היא אני. עד היום יש לי השתלת שרית חדד ואני כותב לה שירים, אבל לא לשרית החדשה - לשרית של פעם, שנראתה כמו דודה של עצמה. שרית של פעם זה האלטר־אגו שלי". (1)

3. לאיזה ואן של להקה עלית בטעות?

"איפה הילד".

צילום: מאיר פרטוש

התשובה: איפה הילד.

"גרתי אז ברחוב חברון בתל־אביב, מול בית הקברות. התכוננתי להופעה ואני רואה את הוואן מלמטה, לוקח את הדברים, יורד למטה, נכנס, מתיישב. הוואן מתחיל לנסוע. לא מרים את העיניים. בתוך עצמי. אחרי כמה זמן אני מסתובב ואני רואה מאחוריי את חמי רודנר. אמרתי, וואלה, אולי מישהו סגר איזה אירוח שאני לא מודע אליו או אני לא יודע מה. מתברר שעליתי בטעות לוואן שלהם כי הסאונדמן שלהם גר בבניין שלי. אז אני עליתי והוא נשאר שם. אני חושב שהוא הגיע להופעה של טיפקס. אמרתי, סליחה טעיתי בלהקה, וירדתי". (1)

4. באיזה מקום סיימתם באירוויזיון 7002?

איפה הילד | צילום: שרון דרעי

"מקום 27".

התשובה: מקום 24.

"אני אוהב אירוויזיון. זה מגניב. זה מצחיק. שנה לפנינו ניצחה להקה של מפלצות ויקינגיות מתועבות מפינלנד, זה היה היסטרי וזה רק עשה לי חשק להגיע. ורצינו להפתיע את אירופה. לא לתת להם משהו נעים. הלכנו בתחושה לתת להם טעימה מהפחד להיות יהודי וישראלי ומהתחושה שכולם רוצים לפוצץ אותנו. יצא ממני יהודי גלותי. לדעתי זה היה השיר הכי מוזר באירוויזיון אי פעם - גם ראפ, גם מקצב מרוקאי מתחלף, גם משהו יהודי. אבל זו הייתה מלחמה שם. עשו הכל לרכך את המסר שלנו. באנו עם וידיאואים מהבית של משחקי מחשב של טנקים והם החליטו שזה יהיה בצבע תכלת בייבי והכפתור יהיה כפתור של משחק. היו שם עימותים. רבנו עם הצוות הפיני כל הזמן. הרגשנו שמפלים אותנו. הם היו נוראיים. הם רצו לתאר את ישראל כקלגס. ובארץ בכלל לא השמיעו את השיר. תחושת מנחוס כללית. אגב, השיר הזה עובד טוב ביידיש. ביצעתי אותו ביידיש עם להקה בשם טריו קרפיון. את יודעת איך אומרים פוש דה באטן ביידיש? קוועץ' דאס קנעפל". (0)

אפרים שמיר | צילום: יובל חן

5. למי שברתם את הבמה בחתונה?

"ליאיר ניצני".

התשובה: יאיר ניצני.

"יאיר ניצני מאוד עזר לנו בהתחלה. אני זוכר קומוניקט שהוא כתב, 'קובי אוז יותר מצחיק משמעון פרס ויותר נמוך מיצחק שמיר'. אני זוכר שניגנו בחתונה שלו, ליד הבריכה וזו הייתה ממש חשיפה. באנו עם חליפות כסף. כל המי ומיק היו שם. קפצנו על הבמה כהרגלנו ופתאום בבום חלק מהבמה קרס, ואנחנו סיימנו על הדשא. המשכנו לשיר. זה לא כל כך נעים לראות אגן סדוק". (1)

צילום: טל שחר

6. איזה שיר ניגנתם על הבמה בזמן שאירע אסון ערד?

"וואי. נראה לי 'הרבי ג'ו כפרה'".

התשובה: 'הרבי ג'ו כפרה'.

"באמצע ההופעה פתאום עלה מישהו לבמה בלבוש צבאי, לקח את המיקרופון והתחיל לצעוק, 'חבר'ה, יש פה פצועים! יש הרוגים!' ואני עוצר את השיר ויוצא החוצה, והמפיקים אומרים לנו, 'לא, לא, הוא סתם דיבר. הכל בסדר. תחזרו להופיע'. אנחנו חוזרים לבמה וקולטים אמבולנסים מרחוק. ואנחנו מבינים שאנחנו איזה פיתוי כזה: כי אם ההופעה הייתה נקטעת הקהל היה שואל מה קורה ואולי רומס אחד את השני בדרך החוצה. אנחנו העברנו את הזמן כדי שזה לא יהיה יותר מסוכן, מסתבר. אתה מרגיש כמו איזה תולעת בקצה של חכה. הרגשתי שמנצלים אותנו. ומאוד דאגתי. ראיתי מאחורה אלונקות. ואנדרלמוסיה. ירדנו מהבמה והודיעו כנראה שמשהו לא בסדר. ואנחנו בקרוואן. והקהל בהתקף זעם מטורף התחיל לזרוק דברים על הקרון שלנו. אנחנו תקועים שם בתחושה שהקהל מפרק את הבמה ואם יתפסו אותנו יהרגו אותנו. פחד. המעבר בין שמחה לאלימות הוא מאוד קצר. אחרי שירדנו אני רואה את הוואן של משינה מגיע, עושה פרסה ויוצא מהמתחם. אחרי זה הפסקנו להופיע לתקופה. הפסקנו לסמוך על מפיקים". (1)

7. מה הייתה הבעיה של כליפא מוכר התה לפי הדמות שלך ב'ארץ נהדרת'?

"אין לי מושג".

התשובה: שתום עין.

"אני זוכר רק את פלזמאווי. ומה עם ההוא שהיה מדנדן בענבליו? זה קרע אותי מצחוק. חמודים. אבל לפני כמה זמן היה לי חיקוי יותר מצחיק: מיקי גבע התחפש לדמות שלי ועלה להופעה שלנו באשדוד וקפץ והתנהג כמוני. והקהל היה בטוח שזה אני. ואז גם אני עליתי. המבט של הקהל היה שווה הכל". (0)

8. מה משותף לך ולשלמה בראבא?

"יאצק".

התשובה: יאצק.

"לפני טיפקס היו לי כמה פרנסות מצחיקות. התחפשתי ליאצק עם כובע טמבל וחילקתי בדיזנגוף סנטר פלאיירים של מועצת הנגב. תקופה אפלה. הייתי ישן שם בקומה הראשונה בשק שינה. קם ושם את השפם הענקי והשנוא הזה עם דבק לתוך פרצוף שלך וככה כל היום. אחר כך פגשתי את בראבא ולא העזתי אפילו לגשת אליו כי כל כך התרגשתי. התחבאתי באוטו. ויש לי יאצק פנימי - שימי לב שבטיפקס יש הרבה אקורדיון". (1)

9. מי זרק על טיפקס אבנים?

"אפרים שמיר".

התשובה: אפרים שמיר.

"אפרים שמיר לימד אותנו לעמוד על במה בתקופה של 'החיים שלך בלאפה'. הדבר הכי חשוב בלהיות להקה זה באמת להיות שם - לא לחשוב על החשבונית או אם שומעים אותי במוניטור. ואתה הרבה פעמים דועך. אתה שר אבל חושב על דברים אחרים. אפרים היה יושב, מחזיק ערימה של חצץ וכל פעם שלמישהו מאיתנו היה מבט זגוגי בעיניים הוא היה חוטף אבן בראש. עד היום אם הראש שלי נודד אני מרגיש חצץ עף עליי ואני אסיר תודה לאפרים על השיעור הזה". (1)

10. איזה שיר היית מזמזם ב'גולסטאר' כדי לכדרר יותר טוב?

"'נחליאלי'. ברור".

התשובה: 'נחליאלי' של מתי כספי.

"מתי כספי הוא בדי־אן־איי שלי. בשיר הזה הוא מנסה ליצור מוזיקה מרוקאית והפלא ופלא: זה יוצא כמו מתי כספי. זה משתלב טוב עם הגמלוניות שלי: הוא לעולם לא יהיה מרוקאי ואני לעולם לא אהיה כדורגלן. בתוכנית החדשה שלי בערוץ כאן 11 אנחנו מראיינים מלא אמנים ודווקא כספי ואריאל זילבר שמגיע להם פרק משלהם לא הסכימו לבוא". (1)

11. מה הרגיז את הצופים בתוכנית הבוקר שהגשת בערוץ עשר?

"הם לא אהבו את זה שאפרת רייטן היא המובילה ואני נוסך שמן על ידיה. עיצבן אותם שהגבר הוא המסייע פה. באתי להקליל ולהקפיץ ויש לי תחושה שהציבור לא אהב את זה שאני הקישוט. מה, לא?"

התשובה: הזקנקן.

"אההה ברור! זה היה הלוק שלי באותה תקופה שנקרא 'השטן הקטן', בגלל אחמדיניג'אד. כשהלכנו לאירוויזיון לעשות את 'פוש דה באטן' התחפשתי לדמות הזו וזה עיצבן המון אנשים, כי היה בזה משהו שטני, בוטה. זו הייתה תקופה שטיפקס הפכה למין להקת ג'ואיש פאנק. והזקנקן היה חלק מהעניין. היו פניות נזעמות של צופות נרגנות. אני זוכר שאחד מפרנסי ערוץ עשר הציע לי הרבה כסף כדי שאוריד את הזקן. ואני דווקא כשמציעים לי כסף כדי לעשות משהו שאני לא מאמין בו אני נסגר מיד. אף אחד לא קונה אותי ולא אומר לי מה לעשות. לכן הורדתי את הזקנקן רק אחרי שהתוכנית נגמרה. אבל בגדול נהניתי מהתוכנית. היו אנשים שאהבו ומאוד הצטערו שהלכתי, אבל רוב הציבור לא הבין את זה. בבוקר עדיין אוהבים לראות אנשים דו־ממדיים ואני לא יכול לסבול את זה. אני תיאטרון בובות מהלך ואף אחד לא יגיד לי איזה בובה לשלוף. זה יכול להיות יתרון לתוכנית לילה, אם עוד היה פה משהו". (0)

12. מה הקשר שלך לזברה?

"זו זברה שקוראים לה קובי אוז".

התשובה: אכן, זברה בשם קובי אוז.

"התקשרו אליי מגן החיות בשדרות והודיעו לי שהחליטו לקרוא על שמי זברה שנולדה שם. אמרו שזה בגלל שיצאתי משדרות וגאוות העיר וכאלה. זה היה מאוד מרגש. אני כל הזמן פחדתי שזה בכלל חמור צבוע, אבל זו הייתה זברה אמיתית עם הכל. היא הייתה דומה לי. מאז סגרו את גן החיות. הכל הפך לקניונים. אולי מכרו אותה לבשר". (1)

13. מי נאלצו ללבוש בגדים של קאובויז בגללך?

"כנסיית השכל בקליפ של 'הרבי ג'ו כפרה'".

התשובה: אמת.

"אמרו, נעשה קליפ מערבונים כזה, תביאו חברים שלכם משדרות כי צריך ניצבים על סוס, עגלה וכאלה. ומי היו חברים שלי? כנסיית השכל. הם התבקשו להתלבש כמו בוקרים. והסוס שמה חירבן על עצמו, נבהל ונפל באיזשהו שלב ודוד רז מהכנסייה גם נפל ממנו. היה מעניין. יש מצב שהם זוכרים לי את זה". (1)

14. מתי עשית כביסה בטלוויזיה?

"לא עשיתי דבר כזה".

התשובה: בקמפיין לחברת החשמל, 2001.

"בחברת החשמל היה מאוד נוח. הלכו איתי לגמרי מבחינת ארט ומה שרציתי. לא הרגשתי שאני נאנס להגיד דברים. אני גם היום חושב שחשמל זה מוצר מעולה (צוחק), צריך אותו בכל בית בישראל. בואי נגיד שהיה קצת מעליב שהחליפו אותי בבובות (שקע ותקע). שיחקה שם גם אשתי הראשונה (אביטל אברג'יל) בתור פיה, וחוץ ממנה היה איזה ניצב בשם דביר בנדק, שהופיע אז בכל הפרסומות בתור ניצב כללי/שונות. הנסיקה של הקריירה שלו מדהימה, אני זוכר אותו בתור דוד ג'". (0)

15. השלם את הטקסט הבא שנכתב עליך: "בגלל זה חברים לבנטיני מתאים לי. כי בא הבן אדם אומר: 'אני אוהב איך שאתם נשמעים לי'. ולא במשמעות עשו מה שאני אומר, אלא...

"במשמעות הסטייל שלכם אחר".

התשובה: "בקטע האוסול של 'הסאונד שלכם אחר"'

זה מתוך 'לא מוותר' של הדג נחש. היה חסר להם להיט, אז כתבתי את 'לא מוותר' ואת 'אף אחד'. לבנטיני זה הלייבל שלי שהחתים את כנסיית השכל, הדג נחש, חיים אוליאל, מרסדס בנד. טיפקס סחבה את הדג נחש על הגב והם גם חיממו למרות שהם לא היו מוכרים. היו הופעות מול רואי חשבון שלא הבינו מה זה הלהקה הזאת. גם אותנו סחבו להקות אחרות. תיסלם ואלון אולארצ'יק שהיה הראשון שהרים אותנו מהרצפה". (0)

זה במקרה שהכתבה תקבל יותר מכפולה:

מה הקשר בין טיפקס לגרגרנית יוונית?

"גרגרנית יוונית?! לא יודע".

התשובה: גרגרנית יוונית היא חילבה, מרכיב מרכזי בעמבה.

"מת על עמבה. מת על חילבה. 'ריקודי עמבה' הגיע מעם־בה, עם כל הריחניות והעסיסיות של העם שלנו. זו הייתה תקופה ריחנית ומסוכנת כזו של סדאם חוסיין וגזים אז גם בסינגל סדאם חוסיין החזיק צנצנת של עמבה. כל הרעיון היה: אם לא נרקוד נקפוץ לים - אם לא נחגוג אז הלך עלינו. בכלל בשיר הזה יש כל מיני סודות: המהלך ההרמוני מאוד מזכיר את 'חצבים פורחים' של תיסלם. יש בו ציטטה מ'גברתי הנאווה', ממקרנה - הכל חוקי אגב. יש ציטטה מאריס סאן ויש את הנעימה של פופקורן. מלא דברים של בתי מלון. זה תקופה שהיינו בתיה עוזיאל של המוזיקה - תפרנו המון השפעות, צבענו בגואש ושמנו גלעין של אבוקדו". (0)

איפה שודרה התוכנית 'דרבוקות בערפל'?

"הייתה לי תוכנית במסגרת 'ציפורי לילה' בגל"צ בשם הזה".  

התשובה: תוכנית רדיו בהנחייתו.

"זו הייתה מוזיקה מאוד־מאוד ערבית. ושמה הייתי מקבל לצד ברכות היסטריות גם אנשים שאומרים כמעטי עשיתי תאונה מהמוזיקה הזאת, מה אנחנו בעזה? גם למולי שפירא היה קשה עם הקו המאוד ערבי של התוכנית. אבל הייתי אחראי למשהו הרבה יותר משונה, תוכנית טלוויזיה בשם 'סוסיתא בחלל' שבה גילמתי אסטרונאוט שמנסה לשמר את שברי הנוסטלגיה מישראל הישנה יחד עם רובוט בשם שמעון 4 עם מבטא מרוקאי כבד. זה היה מטורף. חלק מהזמן ביליתי באמבטיה של במבה. אני אומר לך, תראי את זה". (1)

איזה שיר שלך שרית חדד לא רצתה ומה הייתה המילה המקורית במקום מוטי ב'יאללה לך הביתה מוטי'?

"לא זוכר שהיה דבר כזה".

התשובה: שרית חדד טענה בראיון שהיא לא רצתה את הלהיט 'יאללה לך הביתה מוטי' כי הוא נשמע שכונה. אגדה אורבנית מספרת שבמקום מוטי היה בהתחלה מותק, והיא התעקשה לשנות.

"לא זוכר. מי זה מוטי? יש לזה המון השערות. זה יכול להיות מוטי של הלהקות הצבאיות, או דחילק מוטקה של שמשון בר נוי. מוטי הזה זה הדור הישן שלא יודע ללכת כשבחורה מבקשת. בעיניי זה שיר פמיניסטי ממדרגה ראשונה. ההתרסה הנשית הזאת שלא הייתה קיימת במוזיקה עברית עד אז - תמיד זה היה 'הוא פגע בי'. פה זה, 'תעוף מפה, קישטה'. חטפתי על זה המון. זה הפך ליאללה לך הביתה קובי. והזניה. ואיך אתה משתמש במילים האלו. ואני רציתי להיות הכי רחוב שאפשר. וזה נתפס כנמוך. לא הבינו את המודעות העצמית". (0)

סיכום הנקודות:

10 מתוך 15

סדרת הדוקו המוזיקלית בהגשת אוז, 'צליל מכוון', משודרת בתאגיד השידור הציבורי כאן 11 בימי שני בשעה 21:00