הזיכוי המהדהד וההרשעה החמורה

כשסיים השופט בני שגיא להקריא אתמול בבוקר את תקציר הכרעת הדין, נעמד הניצב לשעבר ניסו שחם על רגליו. כשעיניו עצומות, הוא חיבק את בתו והניח את ראשו על שכמה. הוא לא חייך, אבל ההקלה ניכרה היטב על פניו ובשפת גופו.

"עברתי שש שנים של אישומים הזויים שלא הייתה להם אחיזה במציאות – אבל ההר הוליד עכבר", הכריז שחם (60) מיד לאחר מכן, בתגובה להחלטת בית־המשפט לזכותו משבעה אישומים, ולהרשיעו בעבירה אחת – חמורה כשלעצמה – של ביצוע מעשה מגונה בשוטרת ששירתה תחתיו. "לא ישנתי טוב בלילה שלפני הכרעת הדין, וגם אחרי הזיכוי ממרבית האישומים אני לא מרגיש הקלה שלמה. אני עדיין מתכוון לערער על הסעיף הבודד שבו הורשעתי, ולהילחם עד הסוף – כדי לקבל זיכוי מלא וצודק. בזכות אשתי, שהיא מלכה אמיתית, ובזכות המשפחה שלי שעמדה לצידי מהרגע הראשון, יכולתי לנהל את המשפט ולהגיע לרגע הזה – אבל אני חושב על כל האנשים שלא מסוגלים לומר את האמת לאישה, אפילו שהיא קשה, אבל לא פלילית, ושאין להם את הכוחות הנפשיים והכלכליים לנהל משפט כזה, אז הם נאלצים להודות בדברים שלא עשו”.

שחם נמנע מלבקר את המשטרה, אך תקף את המפכ"ל לשעבר רב־ניצב יוחנן דנינו – שבתקופתו נחשפה הפרשה – ואת המחלקה לחקירות שוטרים. "המשטרה היא משטרה נפלאה, היה בה מפכ"ל שהוביל את הקו הזה וברח", הוא אמר. "תפרו לי תיק. מח"ש פנו לנשים ואיימו עליהן כדי שיעידו נגדי מתוך פחד, והפרקליטות ידעה ונתנה לזה לקרות. ארגוני הנשים, שטוענים שעברתי עבירות, צריכים לתת את הדעת על מה שעברו נשים בחקירה כדי שיעידו נגדי – מתוך פחד והשפלה".

הפרשה התפוצצה לפני כשש שנים, ביולי 2012, כאשר נחשף כי שחם – שכיהן אז כמפקד מחוז ירושלים במשטרה, ונחשב היה למועמד לכהן בעתיד כמפכ"ל – הושעה בעקבות חשד כי קיים יחסי מין עם שוטרות ששירתו תחתיו, תוך ניצול מעמדו. לפני ארבע שנים וחצי הוחלט במח"ש להגיש כתב אישום נגד שחם, ובעקבות ההחלטה הוא פוטר מהמשטרה. באותה תקופה נחשפו שורה של פרשות שבמרכזן עמדו קציני משטרה בכירים, אולם פרשה זו נחשבה לחמורה ביותר – גם מפאת בכירותו, וגם בשל תוכנו של כתב האישום. שחם הואשם בשמונה פרשות שונות המתייחסות לשמונה שוטרות שונות שהודה כי קיים עימן יחסי מין, כאשר בכל שמונה הפרשות יוחסה לו עבירת מרמה והפרת אמונים ובשלוש מתוכן גם מעשים מגונים והטרדה מינית.

צילום: יובל חן

מח"ש השקיעה משאבים רבים בתיק נגד שחם, משום שראתה בו "תיק דגל" שיתווה נורמות חדשות ביחסים בין קצינים בכירים במשטרה לפקודות שלהן, וחקירה זו נחשבה למיוחדת גם משום שהשוטרות עצמן לא הגישו תלונה נגד שחם – אלא הוזמנו לחקירה בעקבות מידע שהגיע לגבי מערכות היחסים שלהן עימו. חלק מהן אף לא רצו להגיע להעיד בבית־המשפט, ושתיים מהנחקרות הגישו באחרונה תביעה לפיצויים נגד המשטרה שלטענתן פגעה בפרטיות שלהן וגרמה להן נזק קשה.

אתמול בבוקר זוכה שחם משבעה מתוך שמונת האישומים, אולם הורשע בעבירה החמורה ביותר שנכללה בכתב האישום, ביצוע מעשה מגונה. לפי הכרעת הדין, השוטרת שעמדה במרכזה של פרשה זו פנתה אל שחם – ששימש כמפקד שלה – מתוך רצון שיסייע לה עם בעיות מסוימות שהתמודדה עימן במשטרה, והוא מצידו יזם מפגש עימה מתחת לביתה בשעת לילה מאוחרת, הסיע אותה במכוניתו למקום צדדי וחשוך, ושם נישק אותה בפיה וניסה לעשות זאת שוב, בעוד היא מנסה להדוף אותו. בית־המשפט קבע כי בפרשה זו הייתה לשחם כוונה מינית מובהקת, ודחה את טענתו, כי אולי טעה כאשר חשב שהשוטרת מעוניינת בנשיקה שלו. העונש הקבוע בחוק על הרשעה שכזו הוא עד שלוש שנות מאסר, אך בפועל הענישה היא לרוב מקלה בהרבה, ובמקרים רבים כלל אינה כוללת זמן מאסר בפועל.

בפרשה אחרת, שבה זוכה שחם, קבע בית־המשפט כי הוא שלח לפקודה שלו הודעת טקסט בעלת תוכן מיני, מטריד ופוגעני. עם זאת, השופט שגיא החליט לזכותו מעבירת הטרדה מינית בפרשה זו, וזאת משום שלפי קביעתו לא ניתן להרשיע בעבירה זו לפי החוק על סמך הודעה אחת בלבד. שחם זוכה מעבירה נוספת של הטרדה מינית לאחר שבית־המשפט קבע כי העדויות של הקצינה שאותה נטען כי הטריד לא היו עקביות וכן לא היו ביניהם יחסי מרות.

כל יתר האישומים שמהם זוכה שחם עוסקים במרמה והפרת אמונים, במסגרת פרשות שלגביהן הודה שחם כי קיים יחסי מין עם פקודות שלו, זוטרות ממנו. בית־המשפט קיבל באופן עקרוני את עמדת הפרקליטות, שלפיה מערכות היחסים האינטימיות שקיים שחם עם שוטרות העמידה אותו במצב של ניגוד עניינים – שכן הוא היה צריך, כמפקד שלהן, לקבל החלטות בעניינן – אך בצד זאת נקבע כי "עוצמת ניגוד העניינים לא הייתה חזקה לכדי הרשעה פלילית" (על שאלת יחסי המרות וניגוד העניינים – ראו מסגרת). לפיכך, בית־המשפט לא קיבל את עמדת הפרקליטות שלפיה עצם קיומו של קשר אינטימי יוצר, בכל מקרה, ניגוד עניינים. בנוסף, השופט קיבל את עמדתו של שחם, שלפיה ההחלטות שקיבל בנוגע לאותן שוטרות היו ענייניות, למרות הקשר המיני.

משפטו של שחם נוהל בבית־משפט השלום בתל־אביב, ובמהלכו קודם השופט בני שגיא לבית־המשפט המחוזי – ולכן הכרעת הדין הושמעה אתמול באולם שלו בבית־משפט זה. פרקליטיו של שחם, עורכי־הדין בועז בן צור, דקלה סירקיס ועודד גזית, טענו כי כי הרשעתו היא מינורית, ואמרו כי ינסו לשכנע את בית־המשפט לקבוע עונש של מבחן ללא הרשעה. מנגד, נציגי מח”ש, עורכי הדין רונן יצחק וליאת יונניאן, לא הסתירו את אכזבתם מהחלטת בית־המשפט, אך ציינו את החומרה שבהרשעה במעשה מגונה, בייחוד כשמדובר בקצין משטרה בכיר. הכרעת הדין עצמה כללה עם זאת גם ביקורת על חוקרי מח"ש ועל נציגי הפרקליטות, כאשר השופט טען כי הדרך שבה נחקרו חלק מהשוטרות כללה לעיתים "חציית גבולות ונקיטה של גישה פולשנית־מציצנית מוגזמת". הפרקליטות עצמה הודתה שנפלו פגמים בחקירה.

באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מחו נגד החלטת בית־המשפט. "אסור להתבלבל: ניסו שחם אשם", אמרה מנכ"לית האיגוד, אורית סוליציאנו, "הוא הודה שקיים יחסי מין עם שמונה שוטרות זוטרות הכפופות לו, והתנהלות זו היא מעוותת, פסולה, סדרתית ונצלנית. מבחינה מוסרית, ערכית ופיקודית מדובר בקצין שסרח בגדול".

במוקד: שאלת יחסי מרות במקום העבודה

יורם ירקוני

הכרעת הדין שניתנה אתמול אינה תקדימית, וגם אינה קובעת כללים חדשים לשירות המדינה, שלא לדבר על המגזר הפרטי – אך היא מציפה את הדיון המשפטי בסוגיות רגישות וחשובות בכל הנוגע להתנהגות במקומות עבודה.

השאלה שעמדה במרכז מרבית סעיפי האישום נגד הניצב לשעבר ניסו שחם היא מתי ייחשב שנאשם ואדם נוסף נמצאים ביחסי מרות, וכמו כן מתי חל ניגוד עניינים במעשיו של בעל תפקיד כלפי אדם נוסף שהוא נמצא בקשר אינטימי עימו.

בנוגע ליחסי מרות בפרשת ניסו שחם, בפרקליטות הציגו תפיסה רחבה, שלפיה יחסי מרות חלים גם במקרים שבהם אין היררכיה ישירה בין הנאשם לקורבנו. לטענתם, היו קיימים יחסי מרות בין שחם לבין קצינה שדרגתה נמוכה מדרגתו, ולו רק משום שהיא זוטרה ממנו ותלויה בהחלטותיו לגבי פרויקט שאותו ניהלה. בית־המשפט, מנגד, סייג וקבע שיחסי המרות תקפים רק כאשר המרות היא ישירה – וכך אין להרשיע את שחם בניצול יחסי מרות מול קצינה ששירתה באגף אחר במשטרה.

גם בנוגע לשאלת ניגוד העניינים הציגה הפרקליטות תפיסה רחבה, שלפיה יש להרשיע את שחם בהפרת אמונים על כך שקיים יחסי מין עם פקודה שלו, ובמועד אחר – גם אם כלל לא בסמוך – דן בענייניה המקצועיים, דוגמת קידום או העלאה בשכר. השופט, לעומת זאת, קבע כי במקרים האמורים עוצמת ניגוד העניינים אינה מספקת, וכך למעשה דחה את הטענה כי בכל מקרה שבו קצין כמו שחם מקיים יחסי מין עם שוטרת שכפופה לו אסור לו לדון בענייניה לאחר מכן.