האישה הטובה

ברגע אחד מביך, התגלה אושו, האיש שהתפרסם כבהגוואן שרי רג'ניש, הגורו מפונה שתואר בידי מאמיניו כמואר, ענק רוח, גאון נדיב, אדם יפהפה, מהות חד־פעמית, כגבר פרימיטיבי עם טיעונים בעומק של טוקבק. זה קרה לאחר שמזכירתו הכל־יכולה מא אננד שילה עזבה ב־85' את הקומונה שייסדו יחד באורגון, ארה"ב, אחרי ארבע שנים מטורפות שבהן הספיקו להקים עיר מן היסוד וגם לחולל מהומת אלוהים עם ניסיונות התנקשות באנשי חוק, מתקפת טרור ביולוגי המונית במסעדות ועוד מעדנים פליליים פנטסטיים. בתגובה לנטישה של שילה, שבר בהגוואן שתיקה פומבית של ארבע שנים במסיבת עיתונאים הזויה שבה הציג את עצמו כקורבן של אישה דחויה מינית: שילה אשמה בכל הפשעים, שילה גנבה ממנו כסף, שילה עזבה במפתיע - רק בגלל שכעסה שהוא לא שכב איתה.

"הוא הנחה אותי", מתייחסת השבוע שילה ישירות לשאלה הכי צורבת שסדרת הדוקו שהעירה שדים מרבצם, wild wild country, השאירה פתוחה: האם בהגוואן פיקד על הטרלול האלים שיצא מהקומונה או ששילה עשתה הכל על דעת עצמה?

תסבירי.

"המסורת היא שאתה מציל את צווארך רק כשאתה מוצא צוואר של מישהו אחר שיהיה מונח תחת הגיליוטינה. זה מסביר את המצב שהייתי בו".

כשנודע לי שאושו מת לא הרגשתי כלום. שילה כיום

וכשגילית שמול המצלמות הוא צימצם את היחסים שלכם, בצורה מיזוגינית מאוד, ל"שילה רצתה לשכב איתי, אני לא שוכב עם מזכירות", זה לא פגע בך?

"זה העציב אותי מאוד. כי לא הייתי איתו בגלל המעמד שלו. אהבתי אותו בטירוף. ואני עדיין אוהבת אותו. אבל זה הראה לי גם שהוא אהב אותי עמוקות. הוא לא היה מסוגל לקבל את זה שעזבתי אותו".

אבל להיפטר מהאגו זה לא חלק מהתורה שלו? לפי מה שאת אומרת הוא עשה את ההפך: פעל לגמרי מהאגו.

"נכון. קשה להיפטר מהרגלים ישנים (צוחקת). וזה כנראה פוגע באגו כשהאישה שאתה אוהב אומרת לך, 'עד כאן. עכשיו אני עוזבת והולכת לדרכי שלי'. אני יכולה לספר לך סוד?"

בבקשה.

"מעולם לא שכבתי עם בהגוואן".

לא מאמינה לך.

"זו הבחירה שלך, אבל זו המציאות שלי. סקס איתו מעולם לא היה עניין בשבילי. בשבילו כן. הייתי האישה היחידה ברג'ניש שסירבה לבקשתו לעבור לגור אצלו. לא הייתי צריכה ללכת למיטה איתו, היו לי הרבה מאהבים אחרים. האנשים שבחרתי לשכב איתם היו לגמרי בחירה שלי".

בטוויסט מפתיע, שלא נזכר בסדרה כלל, בהגוואן חיפש לאחר סיום האפיזודה המופרעת באורגון לפייס את שילה, שהפכה מיד ימינו לארכי־אויב. זה התחיל בסדרת ראיונות שהעניק בפונה באוגוסט 86'. אושו, שגידף את שילה נמרצות וקרא לה שקרנית, פושעת ומסוממת, פתאום מגן עליה. לטענתו, האפיזודה האמריקאית לא הייתה כישלון אלא הצלחה ו"דבר יפהפה" ושילה היא בכלל "קורבן של הפוליטיקה האמריקאית. היא הבינה שהיא צריכה להתנהל מול האויב בכלים שלו - אותם כלי נשק, אותה שפה, אותו כיעור (...) מה שהם עשו היא חיקתה. אבל החוק הוא בידיהם. בתי המשפט בידיהם (...) אין לי שום תלונה אליה. להפך".

בהמשך, הוא גישש לכאורה אצל האקסית המיתולגית לגבי אפשרות לקאמבק בלתי נתפס. "אחרי שיצאתי מהכלא קיבלתי ממנו מסר: תחזרי אליי ותקבלי את אותו תפקיד", טוענת עכשיו שילה. "הוא אמר: שילה לא עשתה שום דבר רע, היא מתה שם למעני". שילה לא נענתה לבקשתו למרות שהיא מעריכה שאיתה לצידו היה מאריך ימים: "היה לי מאוד אכפת ממנו. טיפלתי בו היטב".

יש רגעים שאת מתגעגעת אליו? לחיים לצידו?

"בכלל לא. אם יש משהו שלמדתי מבהגוואן זה כשאת מתקדמת את שורפת את הגשרים מאחורייך. ואני שרפתי את כל הגשרים. גם לי יש הרגלים ישנים".

× × ×

בשבועות האחרונים זה מתפשט כמו מגיפת סלמונלה: Wild Wild Country ('ארץ פראית מאוד'), הסדרה הדוקומנטרית של נטפליקס על האפיזודה האמריקאית הלא־תיאמן של בהגוואן שרי רג'ניש (אושו) הפכה ללהיט שכולם מדברים עליו. הסיפור שהיא פורסת כל כך מדהים שהוא תופס בשתי האונות של צופיו ונותן להן טלטול הגון. הסדרה לא מתעניינת בפענוח דמותו המסתורית של אייקון הניו־אייג' עם התאווה העזה לגז צחוק וצי הרולס רויסים. היא מתרכזת בעימות האלים שמתפתח בין צמרת הקומונה לתושביה המבוגרים של העיירה הסמוכה לחווה, אנטלופ, וההסלמה של המאבק מול רשויות החוק.

השתלשלות האירועים הזו כל כך פסיכית שהיא שלחה גדודי צופים לרשתות החברתיות לחפש תשובות שימלאו את החורים בעלילה שהסדרה הותירה. מי שיוצאת מהסדרה כדמות המרתקת ביותר היא שילה אמבלאל פטאל (כיום בירנשטל בעקבות נישואיה השלישיים) או בכינוי שהעניק לה אושו - מא אננד שילה. היא פיקדה על הקמת העיר בלב שומקום, היא הייתה הפרצוף של הכת בתקשורת, היא הובילה מהלכים של יבוא אלפי הומלסים כדי להטות את הבחירות המקומיות, היא הובילה מתקפה על אנשי אכיפת החוק באורגון. והייתה גם הונאת הגירה, האזנות סתר בקנה מידה חסר תקדים, סקס, סמים ונשקים אוטומטיים.

לבסוף שילה נטשה לגרמניה, הוסגרה, עמדה לדין ונשלחה לכלא לאחר שהודתה ברוב סעיפי האישום. אושו עצמו ניסה להימלט, נתפס, עמד לדין וסגר עסקת טיעון: גירוש להודו וקנס של חצי מיליון דולר. שילה מתוארת בסדרה כאישה שטן כמעט, כריזמתית ומרושעת והפכה מיד למטבע תרבות פופ לוהט - נושא שיחה שאין לברוח ממנו ומושא מרצ'נדייז, מספלי קפה ועד שלט לאוטו. ממקום מושבה בשווייץ, בקסדת קארה אפורה, עשירה בקסם אישי והומור עצמי, שילה, 68, מספרת סיפור מדהים לא פחות מזה המסופר בסדרה.

הבנת משהו חדש כשצפית בסדרה?

"לא. אני גאה בתקופה ההיא. העבר שלי מעולם לא רדף אותי, בעיקר בגלל שאין לי שלדים בארון. כולם בחוץ (צוחקת). הייתי אחת ממיליון שקיבלה הזדמנות לעבוד כמזכירתו של בהגוואן ואני מרגישה שעשיתי כמיטב יכולתי. למדתי ממנו ומהחיים שלי שם המון".

ואין לך חרטות?

"לא. למה שיהיו לי חרטות?"

כי קרו שם דברים בעיתיים, בלשון המעטה. לפעמים ממרחק השנים אנחנו שופטים החלטות שקיבלנו באופן אחר.

"לא היה לי כדור בדולח, לא יכולתי לדעת מה יקרה כשקיבלתי את ההחלטות ההן. בהגוואן בחר בי להפוך את הכל למציאות".

ואז הוא מכר אותך לרשויות האמריקאיות.

"הגנתי עליו. זה היה הג'וב שלי לקחת עליי את האשמה. ובשבילי זה לא משנה אם הוא מכר או לא - אני אחראית על עצמי".

בהגוואן הבין בשנות ה־70 את הצמא העצום לתחושת משמעות בעולם המערבי החומרני שהדף את מהפכת חדי־הקרן של ילדי הפרחים בסיקסטיז. הוא היה סטודנט מצטיין ורטוריקן בחסד, שחווה לטענתו הארה בגיל 21 ופנה לעיסוק בתורה רוחנית שייסד על שמו שכללה מדיטציות ובליל השפעות של בודהיזם, פסיכולוגיה, יהדות ונצרות. וטוב מהכל הוא ידע לדחוף מוצר.

"הוא היה גאון בשיווק" אומרת שילה. "והוא ידע לארוז ולמכור את ההבטחה הפרסומית הזו בצורה פנטסטית. הוא היה יכול למכור כל דבר שהוא רצה. גם את עצמו".

את יכולה לנתח מה היה כה מהפנט בנוכחותו?

"קשה להסביר. כשאת מתאהבת ככה את מפסיקה לנתח. התאהבות זה משהו שמכלה אותך. אבי לקח אותי לפגוש אותו בגיל 16, אחר כך טסתי ללמוד באמריקה ואז פגשתי אותו שוב. הייתי בת 21, כבר נשואה לבעלי הראשון (מארק סילברמן). הנחתי את ראשי בחיקו, הוא ליטף לי את השיער, צחק ואמר, 'שילה, את מאוהבת' ואז הוסיף שגם הוא מאוהב".

הפגישה ההיא אירעה בדצמבר 72'. ב־74' החלה שילה לעבוד באשראם שלו בפונה. ב־1980 בחר בה להיות מזכירתו והאדם שיוביל את התנועה לארץ המובטחת שבאורגון, אחרי שהסתבך עם הרשויות בהודו. בשנת 81' הועתק המרכז לשטח טרשי ופראי שנקנה לא רחוק מפורטלנד. בהגוואן ירד מהמטוס ואמר בצניעות אופיינית: "שלום לך אמריקה, אני המשיח שחיכית לו". למרות ההצהרות על חווה חקלאית, אלפי המאמינים (סניאסים) החלו מיד בבניית עיר חדשה - רג'נישפוראם.

את יכולה לספר על חיי היומיום ברג'נישפוראם? מה היה בלו"ז?

"מאוד פשוט: בבוקר ישבנו במדיטציה עם בהגוואן לשעה וחצי־שעתיים. ואז הלכנו לעבוד. בנינו את העיר. בדיוק באותה דרך שאתם הישראלים בניתם את הקיבוצים. עבודה קשה".

המותג הרג'נישי גילגל המון כסף. הסדרה לא ממש התעסקה במקורות שלו.

"זה מאוד פשוט: הכסף הגיע מהפעילויות שהצענו: קורסים, ריטריטים, מדיטציות ברג'נישפוראם ובמקומות אחרים בעולם, ספרים וקלטות של בהגוואן, תרומות מסניאסים עשירים. גם התושבים שילמו כדי להשתתף בסשנים ומדיטציות והרצאות שלו. זו הייתה קהילה מאוד מתוחכמת מבחינה עסקית ויזמית".

ומי היה המאסטר מיינד הכלכלי, את או בהגוואן?

"בהגוואן היה מאסטר מיינד כלכלי יותר גדול. למדתי ממנו איך עושים ביזנס. הוא הכיר את נתח השוק שלו וידע מה הוא מוכר: הארה".

את יכולה לספר קצת על ההיררכיה ברג'ניש? בהגוואן היה מספר אחת שלא מדבר ואת מספר 2.

"הוא דיבר איתי כל יום ועם עוד כמה מקורבים כשרצה להנחות אותנו מה לעשות. היו לנו 400 ראשי מחלקות, ואני ניהלתי אותם".

זה תאגיד. לא שילמו לך מספיק.

"לא שילמו לי כלום! רק את האשמה בסוף קיבלתי!" (צוחקת)

אנשים אהבו לקרוא לבהגוואן סקס גורו.

"מיניות היא חלק מכל אינדיבידואל מגיל צעיר ועד מותו. אז למי קוראים סקס גורו? אולי טראמפ הוא סקס גורו? ואיך תקראי לאנשים שסקס בשבילם הוא לסגור את הדלת ולעשות שם דברים ממש מכוערים? סקס הוא אנרגיה טבעית. ובהגוואן היה אחד מהראשונים שדיבר עליה במונחים כאלה: אתה לוקח את האנרגיה הטבעית של הסקס ומתעל אותה ליצירה, למדיטציה, לעזור לעצמך".

בגלל זה יש הרבה עדויות לכך שהוא שכב עם הרבה חסידות צעירות שלו?

"אני לא ראיתי דברים כאלה, אבל לא היה אדם אחד בקהילה שהיה מוותר על הכבוד לשכב איתו".

הוא גם היה נגד ילדים. דחק בנשים לעבור הפלות ובהמשך עיקור.

"לבהגוואן לא הייתה בעיה לחלוק את ההשקפות שלו, גם בנושא העיקור. הוא אמר, קודם תהפוך בעצמך למשהו ואז תעשה ילדים. מה יש לך להציע לילדים שלך כרגע? איך תנחה אותם במצבך? קודם כל תלמד משהו, תכיר את עצמך. ואז תחליט".

סליחה, עיקור זה תהליך שאין ממנו חזרה. יש עדויות רבות של מאמינים שהמהלך הזה השאיר אותם מתוסכלים מאוד.

"עיקור זו בחירה אישית. עכשיו אנשים מבקרים את בהגוואן על העיקורים, אבל באותה תקופה, כשכולם רק רצו להיות קרובים אליו כדי להתפתח רוחנית, הם היו מוכנים לעשות כל מה שצריך. אז שייקחו אחריות על הבחירות שלהם".

את לפעמים מתחרטת על הבחירה לא להביא ילדים לעולם?

"לא. אין לי את התסביך הזה שילד צריך להיוולד מתוכי. אימצתי בת כבר ב־79'. אני אמא טובה מאוד (צוחקת) ואני גם אמא לכל המטופלים שלי".

היו ילדים ברג'נישפוראם. יש טענות שהייתה שם התעללות מינית בקטינים. זה משהו שידעת עליו?

"זה בולשיט, חד־משמעית. הבת שלי חיה איתי בקומונה. לא הייתי נותנת לה להיות שם בתנאים כאלה".

ומה בתך זוכרת משם?

"רק דברים נפלאים. חופש. שמחה. כיום היא עובדת כקצינת מבחן בארצות־הברית".

זה לא קצת אירוני? היא חלק מהמערכת שנלחמה באמא שלה והכניסה אותה לכלא?

(צוחקת) "כן, בהחלט".

× × ×

קשה לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו מצב העניינים בין הרג'נישים לתושבי אורגון החל להידרדר. מההתחלה היה מדובר במתכון לאסון: אוכלוסייה שמרנית, נוצרית, שונאת זרים נתקלת בפלישה של אלפי סניאסים נלהבים בבגדים אדומים שמאמינים באהבה חופשית ואורגזמה לכל פועל. שילה רתמה את מערכת הערכים האמריקאית לצד שלה: חופש הביטוי. החופש לשאת נשק. מניפולציות הגירה ותכסיסים פוליטיים. להופעותיה התקשורתיות הגיעה במגפיים אדומים ולעיתים אקדח.

משפט אופייני: "ישו אמר להגיש את הלחי השנייה. אני אומרת, קחו להם את שתי הלחיים". לטד קופל היא הודיעה בראיון ל'נייטליין' שהוא בדיחה וחובב זונות. על הוותיקן אמרה שהם מכירים רק את התנוחה המיסיונרית. שילה הייתה האלכסיס קרינגטון של תוכניות האקטואליה, הביץ' האולטימטיבית. ואמריקה אהבה לשנוא אותה. "אני יכולה להגיד שהדברים התחילו להסלים כשרצינו לבחור הנהגה משלנו", היא אומרת.

לשאלות ממוקדות על ההרעלות, מזימות ההתנקשות והניסיון לרצוח את הרופא של בהגוואן היא מסרבת לענות באופן קונקרטי בטענה שהיא שילמה את חובה לחברה וממילא הנושאים האלו דוסקסו לעייפה.

בכל זאת, אני חייבת לשאול: של מי היה הרעיון להביא אלפי הומלסים לחווה? מי אמר בואו נשים להם תרופות פסיכיאטריות בבירה?

"על התרופות למדתי בדיעבד. אבל להביא את ההומלסים לחווה הייתה אסטרטגיה לגיטימית כדי לזכות בבחירות המקומיות. זו פרקטיקה מקובלת בוושינגטון בבחירות לנשיאות, לכלכל את ההומלסים, לגרום להם להצביע ואז להחזיר אותם לרחובות. זה לא דבר פלילי".

בסדרה מוזכרת שמועה שרציתם להרעיל את מקורות המים אז הבאתם בונים, שאמורים להעביר מחלות וכשזה נכשל טחנתם אותם בבלנדרים ושפכתם למים.

"תשמעי, פנטזיות קיימות אצל אנשים. גם פחדים. גם כשהר געש באורגון התפרץ האשימו אותנו. גם כשזבוב הפירות הגיע לאורגון אמרו שזה בגלל הרג'נישים. פנטזיות הן בסיס לסיפורים טובים".

למה בעצם עזבת את אורגון?

"הבעיה הכי גדולה שלי הייתה שבהגוואן צרך המון סמים. הרגשתי שהוא מאבד עניין ביצירה שלו. הסמים התחילו ב־83, וסופקו על ידי הסייה (מי שהחליפה מאוחר יותר את שילה כמזכירה של אושו) והרופא שלו. גיליתי את זה כשחבר שלה, ג'ון, כתב יחד עם הרופא של בהגוואן, דבראג', מרשם למאות ואליומים וגז צחוק. הם באו אליי עם המרשמים ושאלו איך מוציאים אותם - ישר הלכתי לבהגוואן והוא אמר, 'אל תתערבי, תני להם לעשות מה שהם רוצים'".

מהסדרה עולה שגילית את זה דרך ההקלטות.

"הן סיפקו הוכחה נוספת. ההקלטות היו לשם הגנתו של בהגוואן. היו כל כך הרבה איומים על חייו מצד תושבי אורגון. היינו מקבלים בדואר סכינים ובגדים מוכתמים בדם. כבר בפונה מישהו הניף עליו סכין באחד הסשנים".

עזבת לגרמניה עם 25 איש בלי להיפרד?

"כתבתי לו מכתב. הייתי ממש חולה בשפעת ולכן לא הלכתי להיפרד אישית. עזבנו משדה התעופה של רג'נישפוראם באור יום ו־300 רג'נישים באו להיפרד עם דמעות בעיניים. בהמשך בהגוואן מילא את הראש של האנשים בפנטזיות, עם הכעס והנקמנות שלו".

במשפט נגזר עלייך לשלם 400 אלף דולר קנס.

"לא היה לי ממה לשלם אז לא שילמתי".

× × ×

שילה נחתה בגרמניה, מכרה את הסיפור שלה למגזין 'שטרן' (כולל צילומי עירום, כי אי־אפשר בלי) ששיכן את הפמלייה שלה במלון תמורת בלעדיות - ועוררה את זעמן של רשויות החוק האמריקאיות. בעקבות הטענות הפומביות של אושו כי היא אחראית לעבירות הפליליות שבוצעו בחווה, ארצות־הברית ביקשה את הסגרתה של שילה וכמה מחברי קבוצתה, בהן אחראית המרפאה והמעבדה לנשק ביולוגי, מא אננד פוג'ה, ושאנטי בי, שהואשמה בניסיון הרצח המשונה של הרופא האישי של בהגוואן. היא הוסגרה ועמדה למשפט באוקטובר 86', והואשמה בהונאת הגירה, שני ניסיונות רצח של אנשי חוק באורגון ושאר טובין. היא הודתה ברוב ההאשמות, כולל בהצתת משרד ממשלתי ובהאזנות סתר.

"רוב האסירות התייחסו אליי בכבוד", היא אומרת ללא שמץ רחמים עצמיים על תקופת שהותה בכלא. "הן הגנו עליי מאלו שניסו לנהוג כלפיי באלימות. היו סוהרים שניסו להתגרות בי, לשווא. היו אומרים לי, 'תראו אותה. היא מסתובבת כאילו היא מלכה וזה הארמון שלה'. התשובה שלי הייתה 'אתם לגמרי צודקים. מלכה היא מלכה בין אם היא בארמון או בבקתה'".

האטיטיוד המפורסם שלך. את לא חושבת שאם היית פחות מיליטנטית ודווקאית באורגון, זה היה נגמר אחרת?

"אם הייתי עונה באהבה זה היה יותר מדי טוב בשביל האנשים באורגון. לא הגיע להם. את לא יכולה לשנות את עצמך גם אם זה מכעיס אנשים".

כלא עלול לצלק כל אחד, בטח את מי שניהלה אימפריה. את זוכרת רגע שנשברת שם?

"לא היה לי קל. אבל לקחתי את הזמן שלי בכלא כמשהו חיובי: מתנה מבהגוואן".

יופי של מתנה. הוא באמת זה שהכניס אותך לשם.

"זו הייתה מתנה, כי היא נתנה לי זמן להסתכל לתוך עצמי. למדתי איך אפשר להפוך בלוק בטון ליהלום. הייתי עם בהגוואן כי אהבתי אותו, לא בשביל רוחניות או מדיטציה. וברגע שהוא לא היה לידי הייתי צריכה למצוא את מי שאני עכשיו ומה אני רוצה בחיים האלה. כשהבנתי את זה היה לי יותר קל".

על שילה נגזרו 20 שנות מאסר, אבל היא שוחררה אחרי 29 חודשים ועזבה מיד את ארה"ב. מי שניהלה תאגיד משגשג שגילגל עשרות מיליוני דולרים בשנה מצאה את עצמה מוציאה כלבים של אחרים לטיול.

"הדוג ווקינג לא הייתה תקופה קלה. אבל לא הרגשתי מושפלת בשום מובן, כי למדתי מההורים שלי ומבהגוואן שכל עבודה היא דבר קדוש, בין אם את במשרה גבוהה או שאת לוקחת מטאטא ומנקה".

גם ניקית בתים בתקופה ההיא?

"כן. התחלתי לטייל עם כלב בשביל זוג מבוגר, וכשהעוזרת שלהם לא יכלה להמשיך הם שכרו אותי. לא היה לי קל, אבל כבר כילדה רציתי להיות אמנית, ואני גאה לומר שהפכתי לאמנית של החיים שלי. המשמעות היא שאני חיה אותם במלואם, גם ברגעים הכי רעים".

בהגוואן חידש את האשראם בפונה ונפטר - או נרצח, או הומת לבקשתו, תלוי למי מאמינים - בינואר 90'. בזמן שמקורבים אחרים הפכו למתווכים של עקרונותיו, שילה פנתה לכיוון אחר. כיום היא מנהלת שני מוסדות לקשישים ולתשושי נפש בשווייץ. ב־2012 הוציאה ספר על שנותיה לצד אושו.

ידוע לך מה קרה עם הצוואה שלו? היא עדיין מוקד של התכתשות משפטית ולא מוזכרת בסדרה.

"שמעתי מעיתונאים וסניאסים שהצוואה היא מסמך מזויף. שמי שכתב אותה הוא מי שטיפל בו. אותם אנשים שנתנו לו סמים".

הסדרה התעלמה גם מחברתו לחיים של בהגוואן, כריסטין וולף, המכונה ויוק.

"ויוק הייתה סניאסית שטיפלה בו. בהתחלה הוא היה מעוניין בה מינית, אחר כך זה הפך למערכת יחסים לא נעימה - שניהם לא היו מאושרים מהזוגיות הזו, אבל ויוק לא הייתה מוכנה לעזוב את בהגוואן בגלל המעמד שהיא קיבלה בזכותו. גם הקרבה לבהגוואן הפכה לסחורה, הסניאסים לא ממש השתמשו בראש שלהם".

ציינת בספרך גם שהיא נכנסה להיריון ממנו והוא הכריח אותה לעשות הפלה ואז עיקור.

"הוא רק אמר לה שהוא לא יכיר בילד הזה. ואם את רוצה להיות לידי, את חייבת לעבור הפלה. אז הייתה לה ברירה, להמשיך עם ההיריון, אבל רחוק ממנו. והיא בחרה".

את זוכרת את הרגע ששמעת שבהגוואן מת?

"אני זוכרת אותו מצוין, כי להפתעתי לא הרגשתי כלום. ידעתי שבגלל שאהבתי אותו כל כך אני ארגיש את מותו מתקרב. עורך הדין שלי צילצל ואמר לי שהוא שמע שבהגוואן נפטר, והייתי בהלם. זה מה שאותת לי שהוא לא מת מוות טבעי".

במבט לאחור אפשר להגיד שאת התלמידה הכי טובה או נאמנה שהייתה לו?

"אני לא חושבת במונחים כאלה. אנחנו צריכים להיות רק מה שאנחנו. אני כן מרגישה שעד שאמות השיטות של בהגוואן יישארו איתי. אחרי שאני אמות זה ממש כבר לא משנה".

האיש שלנו ברג'נישפוראם

אורי לוטן ז"ל בילה שבע שנים בפונה ובאורגון עם אושו וחזר עם חוויות מסמרות שיער

בישראל ישנה עד היום קהילה סניאסית לא מבוטלת, שחבריה המוכרים יותר הם רפיק (תמיר) קמחי, איש טלוויזיה לשעבר שפנה לעשייה ברוח אושו, וטיוהר (משה קסטיאל), שהקים בקוסטה־ריקה קומונה בשם פאצ'ה מאמא. אבל בעוד קמחי וטיוהר הם מוצרים סניאסיים מאוחרים, העיתונאי, המתרגם והסופר אורי לוטן ז"ל בילה שבע שנים מחייו כתלמידו של אושו, קודם בפונה ובהמשך ברג'נישפוראם, עד שגורש ממנה ב־85'. באתר NRG פורסמו ב־2004 כמה זיכרונות שומטי לסת שלו, שמוכיחים שההרעלות והעיקורים לא התחילו באמריקה.

"בשלב מסוים הכריז רג'ניש שכל אישה החפצה לממש את ייעודה הרוחני חייבת לבחור בין שתי אפשרויות, שתיהן מתחילות למרבה האירוניה בה', הארה או היריון, וכפתרון הציע עיקור. ניתוח פשוט ובלתי הפיך לנשים... אלפי נשים, חלקן נערות בנות שבע עשרה (ביניהן לפחות שתי ישראליות) עברו את הניתוח המביש ואיבדו לנצח את מה שכל אישה נורמלית רוצה.

"כאשר הבעתי בקול ספקות לגבי העניין הוזמנתי למשרדה של יוגה וידיה לשיחה... הוגשה לי כוס תה שטעמה היה מוזר במקצת. שעות מספר אחרי כן חליתי קשות, והרופא האשראמי איבחן אותי כסובל מסרטן...את חיי אני חייב לסואמי ניצן, חבר קרוב שייעץ לי לחפש חוות דעת נוספת אצל רופא הודי שהוכיח לי מעבר ללא ספק שלא סרטן ולא נעליים, פשוט הורעלתי... 

"רג'ניש עצמו היה מכור מגיל צעיר לכדורי שינה שאותם נטל על בסיס יומי בכמויות אדירות, וסבל ממה שנקרא במערב CFS תסמונת עייפות כרונית המלווה לעיתים קרובות בפגיעה במערכת העצבים המרכזית וברגישות חריפה לריחות.

"רצה הגורל ומפלצת האיידס זקפה את ראשה המכוער במקביל לימיה הראשונים של רג'נישפוראם. הקונדום ביצע קאמבק היסטרי, אבל מי שעד לפני שנה כונה גורו הסקס לא הסתפק בקסדות הגומי הישנות והטובות וחייב את חסידיו בעת קיום יחסי מין ללבוש כפפות גומי גם על הידיים, שזה לדעתי משול למקלחת עם בגדים. התנוחה המיסיונרית חזרה בגדול, וכל ואריאציה אחרת - אוראלית, אנאלית ומה שלא תרצו - הייתה אסורה. מאוחר יותר חויבו כל נתיני רג'נישפוראם לעבור בדיקות איידס ומי שנתגלו כנשאים הוגלו למושבת מצורעים מרוחקת ונאסר על הבריאים לקיים כל מגע איתם. אחד מהם, בחור בשם לזרוס, אחד האנשים החביבים ביותר בכל עדת הסניאסים, ומי שהקדיש את כל כולו לבניית הקומונה החדשה, נפטר מכיוון שנמנע ממנו טיפול רפואי.

"במרבית המקרים היה מדובר בתשלום של אלפי דולרים (כדי להצטרף לקומונה). באורגון נדרשו כל ה'קבועים' לעבוד בלי שכר 12 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, כאשר רג'ניש עצמו ספון בווילה הפרטית שלו שכללה בריכת שחייה שרק עלויות החימום שלה עמדו על 15 אלף דולר בחודש. הוא לא הרבה לשחות בה. למעשה, הוא כמעט אף פעם לא עזב את חדרו, אבל גילה כמה משחקים חדשים כמו אקסטזי וגז צחוק או בצפייה בסרטי וידיאו. הסרט החביב עליו היה משום מה 'פטון' עם ג'ורג' סי. סקוט, סיפורו של הגנרל האמריקאי הנערץ, אחד האחראים העיקריים לשחרור אירופה מעול הנאציזם".