רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    זלאיט בסטודיו | צילום: יובל חן
    24 שעות • 25.04.2018
    הולך על הקצה
    איתי זלאיט הציב בכיכר רבין פסל ענק ומוזהב של נתניהו, עורר שערורייה והפך ברגע מיוצר אלמוני לכוכב תקשורת. עכשיו הוא ממשיך עם הפרובוקציות ומעלה תערוכה חדשה שבמרכזה דיוקן של אשתו — את שיער ראשה מחליפים העתקים של איבר מינו. וגם: למה הספיקה לו שנה של יחסים פתוחים כדי לחזור למונוגמיה
    איתי אילנאי

    בחורף 2017 הציב האמן איתי זלאיט בכיכר רבין פסל מוזהב של נתניהו בגובה של כחמישה מטרים והסעיר מדינה שלמה. אבל דווקא אחרי שזכה למאות ראיונות והתעניינות בינלאומית, פרץ לתודעת המיינסטרים וקיבל הכרה מהממסד האמנותי — הרגיש זלאיט שמשהו בתוכו כבה. "שמתי לב שאני מחייך פחות", הוא אומר השבוע, "ואז התחלתי לחשוב על דודו טופז".

     

    כבר כמה שנים שטופז, כוכב הרייטינג שהתאבד בתא המעצר, מסתובב בראשו של זלאיט. "זה מין קוד כזה, 'דודו טופז'", הוא אומר. "אני יודע שלא משנה מה אשיג, גם אם אהיה האמן הכי מצליח בעולם אבל אפעל מתוך אגו, מתוך מקום שלא יודע שובע, אני עלול לגמור כמו דודו טופז. מדהים אותי שאדם שהגיע לרמות כאלה עדיין שאב את כל המזון שלו מבחוץ, וברגע שהחיזוק החיצוני הזה הפסיק לא היה טעם לחיים שלו".

     

    The Ego Show, "מופע האגו", הוא גם שם התערוכה שמעלה זלאיט ביריד האמנות "צבע טרי", שייפתח היום במרכז הירידים בתל־אביב. התערוכה, אותה אוצר שרון תובל, היא תוצאה של ניסוי חברתי בו אדם פורץ ברגע אחד מאנונימיות מוחלטת אל אור הזרקורים המסנוור, רק כדי לגלות שבסופו של דבר הוא נותר עם עצמו.

     

    "מה שקרה עם הפסל העלה אותי לגבהים ואז הנחית אותי לקרקע", הוא מספר. "פתאום טסו אליי אספנים מכל העולם, באל־ג'זירה רצו לעשות תוכנית דוקומנטרית, הפסל הוצג יחד עם עבודות נוספות שלי במוזיאון תל־אביב לאמנות. אלה דברים שחיכיתי להם הרבה שנים, אבל לא נהניתי כשהם קרו. חשבתי על כל פליטי הריאליטי שנכנסים למכונה שבולעת אותם אנונימיים ומחרבנת אותם סלבריטיז. אני לא מקנא בהם, זה נורא. זה היה שיעור לחיים, כזה שלא באמת אפשר להכיל".

     

    אז זלאיט פשוט עצר. "ידעתי שאם עכשיו אני עושה משהו רק כדי לתחזק את האגו שלי, אני הופך לנרקומן. כיביתי את הטלפון, הייתי עם הילדים. טעמתי קצת מהאשליה, ויצאתי ממנה משוחרר".

     

    הדיוקן הפרובוקטיבי של ריקי, אשתו של זלאיט
    הדיוקן הפרובוקטיבי של ריקי, אשתו של זלאיט

     

    ביבי לא התקשר 

    זלאיט בן ה־38 הציג לראשונה ציור במוזיאון ישראל בגיל 10. אחר כך הוא הפיק מסיבות, ניסה ללמוד מנהל עסקים ופסיכולוגיה, ולבסוף השלים סיבוב של 360 מעלות והגיע למדרשה לאמנות בבית ברל. אנחנו נפגשים בסטודיו שלו, בקומה התחתונה של בית הוריו בבני־ברק. המשפחה, אגב, חילונית לגמרי, "אבל הסביבה עצמה זה מעניין, יש התנגשויות, עוברים כל מיני אברכים שרואים כל מיני פסלים בחצר ולא מבינים מה קורה שם בלב העיר החרדית. הם באים ושואלים שאלות וזה מעניין". מדי יום הוא רוכב לכאן על אופניים מביתו בכפר אז"ר, שם הוא גר עם אשתו, ריקי, ושני ילדיהם. מסביב פזורים כלי עבודה ושברי פסלים. כאן גם המתין משך כמה חודשים הפסל המוזהב של נתניהו, מוסתר תחת סדין.

     

    ב־6 בדצמבר 2016 הופיע במרכז כיכר רבין הפסל, 4.5 מטרים גובהו. בתוך דקות הפך לשיחת היום: אנשים נהרו להצטלם לידו, תמונתו הופיעה על שערי כל העיתונים בארץ, וכלי תקשורת בעולם, מאיראן ועד ארה"ב, התעניינו באמן שעמד מאחוריו.

     

    באותו יום התהלך זלאיט בכיכר רבין כחתן בחופתו, מנסה להתמודד עם הדרישות הבלתי פוסקות לראיין אותו. במשך שלושה חודשים עמל בסתר על היצירה "קינג ביבי", והמתין עוד כמה שבועות לפני שהחליט להציבה בלב תל־אביב, במה שתוכנן כפעולת קומנדו צבאית, אבל הוא לא תיאר לעצמו את עוצמת התגובה.

     

    פסלו המוזהב של ראש הממשלה עורר באופן אוטומטי דיונים שנעו על הציר הפוליטי של ימין ושמאל, אבל כוונותיו של זלאיט היו שונות. "חשבתי שהפסל יוכל להניע אנשים לראות את הכוח שיש לכולנו לשנות מציאות, לדרוש שהדברים יהיו כמו שאנחנו רוצים ולא רק להיות מובלים", הוא מסביר. "אני רואה איך הפכנו לקהי חושים, עוד כמה שנים יסתכלו על התקופה שבה אנחנו חיים היום ולא יאמינו, לא יבינו איך לא עשינו כלום. הנה, למשל, בדיחה: שר הפנים גנב כסף, נכנס לכלא, השתחרר וחזר להיות שר הפנים. רק הדבר הזה מפוצץ מדינה. זה הזיה, זה סרט מצויר".

     

    אבל הסבריו של זלאיט נבלעו ברעש התקשורתי. במידה רבה הפך הפסל של נתניהו לעוד אנקדוטה ברצף האירועים המוזר שחולף עלינו בשנים האחרונות.

     

    זלאיט אמנם לא שינה את הדרך בה אנו רואים את המציאות, אבל הוא תפס את סצנת האמנות בשורשי שיערה, וניער. לפתע היא הפכה מנחלתו של ציבור מצומצם ומסוגר לנושא שכולם מדברים עליו. הפסל העביר ביקורת גם על עולם האמנות המנומנם. "עד אז לא ספרו אותי", הוא אומר. "כאמן אתה חייב שתהיה לך יכולת ללכת נגד הזרם, לעבור דרך קיר. אז אמרתי 'אם במוזיאון לא רוצים אותי, אני אפתח מוזיאון פה, וכולם יבואו למוזיאון שלי'". זלאיט הפך למרצה מבוקש בפני סטודנטים, והעבודה נכנסה לתוכניות הלימוד בבתי ספר לאמנות ובלימודי האזרחות בתיכונים.

     

    ביבי התקשר?

    "לא. באותו יום, כשהביאו לו כיסא, הוא אמר 'עוד מעט יעשו פה פסל זהב'. לדעתי הוא פעל נכון כשהקשיב ליועצים שאמרו לו 'מקסימום תצחק על זה'. מירי רגב כמובן הגיבה אוטומטית ואמרה שזו 'שנאת נתניהו'".

     

    מה הכי זכור לך מאותו יום בכיכר רבין?

    "הכיכר הפכה באמת לכיכר העיר. אנשים דיברו אחד עם השני, התווכחו, כמו ביוון העתיקה. אבל מה שהכי זכור לי זה שהפילו את הפסל. אבא שלי עמד לידי ואמרתי לו 'אבא, עזוב, זה חלק מהעבודה, הכל בסדר'. אחרי זה, כשראיתי שהרוחות מתלהטות והפסל כבר על הרצפה, ארזנו הכל וחזרנו לסטודיו".

     

    סגור פתוח סגור  

    את כל החוויה הזו יצק זלאיט, תרתי משמע, לתוך התערוכה החדשה שלו. הדימוי המרכזי בה הוא יציקת גבס של פני אישה יפהפייה, עצומת עיניים, התלויה בתוך מסגרת מהודרת. במבט ראשון יש כאן אמירה על תרבות האינסטגרם, בה הגבול בין המציאות לביטוי שלה ברשתות החברתיות הולך ומיטשטש. "כולנו יחידות שיווק של עצמנו", מסביר זלאיט. "כשאני רואה מישהי שמעלה לפייסבוק מלא תמונות עם הילדים שלה וכותבת לבעלה 'אהובי', אני לא קונה את זה. תגידי את זה לבן הזוג שלך, שנמצא בסלון לידך, לא לאחרים".

     

    אבל מתחת לשכבה החיצונית של היצירות מסתתר ממד נוסף: פני האישה בתמונה הם פניה של ריקי, אשתו של זלאיט, ושיערה עשוי, ובכן, מהעתקים של איבר מינו. את התערוכה משלימות יציקות של כפות הרגליים של שני ילדיו.

     

    ברקע עומדת גם טלטלה זוגית. "חצי שנה אחרי שהכרנו אמרתי לאשתי שבגלל שאני יודע שאני אהיה האבא של הילדים שלה, אני לא רואה איך בחמישים השנה הקרובות נהיה רק אני והיא. זה לא מסתדר", אומר זלאיט. "עשר שנים ניסיתי לשכנע אותה לעבור למערכת יחסים פתוחה. חודש לפני שהצגתי את הפסל היא הסכימה". אבל לאחרונה חזר בו זלאיט. "עברה שנה ואמרתי לה שמהצד שלי זה נגמר, אני מבטל את העניין".

     

    וגם מהצד שלה?

    "אפשר להגיד שזה גם נגמר מבחינתה. מובן שהיא התלוננה על זה, היא אומרת שאני דיקטטור, שאני מחליט מה קורה והיא צריכה לעשות את זה אחריי, 'פתחת, סגרת', אבל בסופו של דבר זה הלך לכיוון של סגירה".

     

    מאיפה זה בא?

    "החיפוש אחרי חופש הוא לאו דווקא בפתיחה של היחסים. זה סוג של חופש, אבל חופש יכול להיות גם בתוך הקשר המונוגמי, למצוא שם את החופש. אם לוקחים את זה למבט יותר רחב, חופש הוא לא באמת שיש לך את כל האפשרויות פתוחות, אלא איך אתה חי מחוץ למטריקס".

     

    האם תוך כדי העבודה על הפורטרט המשפחתי יוצא הדופן זלאיט שם לב לתפקידה של משפחתו בחייו? האם אחרי כל תשומת הלב הציבורית גילה שרק משפחתו יכולה לאסוף את השברים? "לא חשבתי על זה", הוא מודה. "זה פשוט יצא. במקור אלו היו אמורים להיות הפרצופים שלי על הקיר, אבל הם ירדו ונכנס הפרצוף של אשתי, ופתאום נכנסו גם הרגליים של הילדים".

     

    ומה הלאה? לדבריו, בימים אלה הוא מחפש ספונסר שיעזור לו לממן הצבת פסלים נוספים במרחב הציבורי. "יש כמה דברים שמתבשלים, חלקם בישראל וחלקם בעולם", הוא מגלה.

     

    יכול להיות שהעבודה הבאה שלך תצוץ בטיימס סקוור בניו־יורק או בכיכר טיין־אן־מן בבייג'ינג?

    "בהחלט".

     

    ביבי בסלון

    כמה יעלה לכם להציב בבית העתק מוקטן של הפסל המוזהב של נתניהו?

    כבר ביום הצבת פסלו המוזהב של נתניהו בכיכר רבין החל איתי זלאיט לקבל טלפונים מגורמים שונים שביקשו לרכוש אותו. לדבריו, הדף את כולם, למעט פנייה אחת שהגיעה מאספן אמריקאי, מיליארדר המתעניין בפסלים של רודנים מרחבי העולם. כבר למחרת התייצב נציגו של המיליארדר בביתו של זלאיט ורכש את הפסל ב־60 אלף דולרים.

     

    "כשהוא שאל אותי מה המחיר, אמרתי לו שאני יודע שבעוד 20 שנה הפסל יהיה שווה 20 מיליון דולר, אבל בגלל המקום הייחודי שהוא יוצב בו הסכמתי למכור בסכום נמוך מאוד". לדברי זלאיט, הפסל יוצב בימים הקרובים באחוזתו של האספן, לצד פסלים אותנטיים של יוזף סטלין, חוסני מובארכ, סדאם חוסיין ואחרים. "זה מקום מטלטל, יצירת אמנות בפני עצמה", מתלהב זלאיט.

     

    נתניהו וסטלין זה אותו דבר מבחינתך?

    "לא, אבל מבחינת האספן כנראה שכן. כל הפסלים שהוא אוסף הם פסלים אמיתיים, שהוצבו בכיכרות מטעם המדינה. הפסל של ביבי הוא היחיד שנוצר כאמנות".

    למי שבכל זאת מעוניין להציב את פסלו המוזהב של נתניהו בסלון, זלאיט ימכור ביריד "צבע טרי" העתקים מוקטנים של הפסל, עשויים ברונזה, החל מ־4,400 שקל ליחידה.

     

     

    צילום: צביקה טישלר
    צילום: צביקה טישלר

     

     

    התערוכה "The Ego Show" של איתי זלאיט תוצג מהיום ביריד האמנות "צבע טרי" במרכז הירידים בתל־אביב

     


    פרסום ראשון: 25.04.18 , 20:19