מאות ערכות אונס שהיו אמורות לשמש את המשטרה במקרה של פתיחה בחקירה נעלמו בבתי־החולים. במשרד הבריאות אומרים כי הנושא בבדיקה.

כל קורבן אונס שמגיע לבית־חולים מועבר לבדיקה ב"חדר אקוטי" שם נלקחות ממנו דגימות כדי לנסות ולאתר בעזרתן, בבוא הזמן, את התוקף. מדובר בין היתר בשרידי זרע, שיער או רוק שנותרים על גוף הקורבן. הנוהל כיום קובע שאם הנאנסת לא הגישה תלונה במשטרה לתקופה של עד שלושה חודשים מרגע האונס, רשאי משרד הבריאות להשמיד את ערכת הבדיקה שנלקחה ממנה.

בינואר פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי בעקבות מאבק של הפעילה החברתית יעל שרר החליט משרד הבריאות להאריך את פרק זמן השמדת הערכה לשנה, וזאת משום שיש נאנסות שלוקח להן זמן להתאושש מהטראומה או לאזור אומץ ולהתלונן במשטרה.

באחרונה, עוד בטרם יצאה המדיניות החדשה לפועל, ניסתה שרר לברר עם משרד הבריאות כמה ערכות אונס הושמדו בשנים האחרונות בבתי־החולים. משלא קיבלה מענה ביקשה סיוע מח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני). בירן הגישה שאילתה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

הנתונים שקיבלה מעוררים דאגה וסימני שאלה: בבית־החולים וולפסון, לדברי משרד הבריאות, אין בכלל נוהל המתייחס להשמדת ערכות. כך או כך: ב־2017 הגיעו לשם 247 קורבנות אונס, 140 הגישו תלונה במשטרה. 107 ערכות נעלמו, לא ברור לאן. לבית־החולים בני ציון הגיעו בשנה שעברה 86 נפגעות אונס. בבית־החולים מדווחים על 48 ערכות אונס שחלקן הועברו למשטרה וחלקן נשמרו בבית־החולים. לא ברור מה עם היתר ואם בכלל הוכנו ערכות. לבית־החולים הדסה עין־כרם הגיעו בשנה שעברה 159 קורבנות אונס שנבדקו, בפועל יש שם כעת 83 ערכות בלבד. להיכן נעלמו 76 נוספות? על כך אין תשובה. שני בתי־חולים כלל לא סיפקו נתונים, ולא ברור מה קרה לערכות הבדיקה שם.

שרר אמרה: "מדובר על מאות קורבנות שלא יכולים להגיש תלונה בדבר אונס כי הערכות שלהם הושמדו. טוענים שבתיקי אונס זה מילה מול מילה, אבל זה לא נכון. יש הוכחות משפטיות – אבל הן נעלמות". שרן אמרה כי בכוונתה לבקש מבג"ץ לאסור לחלוטין על השמדת הערכות, ולא משנה כמה זמן חלף מאז האונס.

ח"כ בירן אמרה: "התשובות ממשרד הבריאות ממחישות שוב את היחס המזעזע לנפגעות תקיפה מינית".

ממשרד הבריאות נמסר: "שלושה חודשים הם תקופת זמן קצרה מדי לשמירת הערכות. אנו נמצאים בתהליך עדכון הנוהל במטרה לנסות למצוא מענה לסוגיה".