בשני מפעלים אי שם במרכז הארץ, מאחורי דלתות משוריינות הננעלות בבריחים כבדים, ואמורות לספק הגנה ממושכת מפני פריצה בנשק חם או קר, מאוחסן הזהב החדש של מדינת ישראל: הקנאביס הרפואי.
התקווה להקלת הסימפטומים של חולים קשים ואולי בעתיד אף לסיוע בריפוי מוחלט של מחלות שונות, בהן סרטן, שוכבת בחבילות פשוטות למראה בחדרי כספות מיוחדים. מתי מעט מורשים להיכנס לחדרים המאובטחים האלה, ולא בכדי. בכל חדר, בכל מחסן, מסודרות להן בשורות אלפי מעטפות אטומות מלאות בירוק המבוקש הזה. או כמו שיובל לנדשפט מנהל היק"ר, היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות, ואחד מאנשי המפתח שאחראים על הרפורמה המהפכנית הזו ממהר לחשב: כמה מדפים כאלה שווים דירה טובה במרכז תל־אביב.
הגיוני. כל מעטפה של פרחים מיובשים מכילה כחצי קילו קנאביס, שמחירו בשוק השחור 50 אלף שקל. אלא שבמחסני הענק של שתי יצרניות המוצרים הרפואיים שעומדות במרכז הרפורמה של משרד הבריאות - BOL ופנאקסיה - לא מדובר ביחידות בודדות, אלא באלפי ובעשרות אלפי מעטפות. כל אחת מהן מחכה לתורה בשרשרת הבדיקות. בעוד עשרה ימים, אחרי שהצמחים ייבדקו, ייובשו ויעברו תהליכי ייצור שונים - שיהפכו אותם לשמן קנאביס או תפרחות לעישון - יועלו המוצרים הללו על משאיות בדרך לבתי המרקחת. שם הם יימכרו לעשרות אלפי חולים במחלות קשות.
זהו הביקור העיתונאי הראשון במפעלים האלה. עד השנה האחרונה, למעשה לא היו בישראל מפעלים מהסוג הזה. המגדלים עצמם היו אורזים את פרחי הקנאביס ומעבירים אותם למטופלים.
רפורמת משרד הבריאות, שנכנסה השבוע לשלב היישום הראשון שלה, קבעה בין השאר כי יש להפריד בין חוליות שרשרת הגידול, הייצור והניפוק, כפי שנעשה בשוק התרופות. וכך, הרחק מעינם של זרים, נפתח בשנה האחרונה פס הייצור הרשמי והקדחתני מאוד של מה שהוגדר לא פעם בשנים האחרונות כ"גביע הקדוש" של העולם הרפואה.
תביאו סוכרייה
מפעל פנאקסיה בלוד הוא המפעל הייעודי הראשון שהוקם בישראל לייצור מוצרי קנאביס, ואחד משני המפעלים היחידים בארץ שקיבלו תקן GMP, המעיד על ייצור בשיטות המחמירות ביותר של תעשיית התרופות. כבר עכשיו הקיבולת של המפעל, כך מעידים בעליו, מספיקה כדי למלא את כל צורכי המדינה בתחום הזה. לצד הג'וינטים והשמנים שכבר מיוצרים פה, במפעל החדש מפותחים עשרות מוצרים מבוססי קנאביס שיינתנו בעתיד במגוון צורות: סוכריות, גלולות לספיגה תת־לשונית ופתילות רקטליות. אלו מוצרים שטרם אושרו לשיווק, אך מאמץ הפיתוח בעיצומו.
ביקור במפעל הייחודי הזה מגלה מציאות שונה בתכלית ממה שניתן לדמיין כשמדברים על מפעל קנאביס. במקום סביבה הומה ורועשת, מגיעים למקום שמזכיר מעבדה שקטה, ורק הריח החזק והכה מוכר לא מאפשר לשכוח לרגע מה מייצרים כאן. למי שתוהה אם בסוף הביקור יש התרוממות רוח קלה, נדווח שהחומר משפיע רק כשהוא מחומם. בכל זמן אחר, הוא סתם מסריח.
עשרות בודדות של עובדים פזורים במספר חדרים לבנים ונקיים, בהם מתבצע הטיפול בצמחים. הכניסה לחדרים מתבצעת בחליפות לבנות מיוחדות, שמזכירות שילוב בין בגדי מנתחים וחליפות אסטרונאוטים, עם מסכות פנים, כובעים לכיסוי השיער וכיסויים מיוחדים לנעליים. נדרשת גם דריכה יסודית על משטח דביק, שמסיר שאריות לכלוך מהרחוב ומזהמים פוטנציאליים. זהו חלק מהניקיון הנדרש להליך ייצור תקין, בדומה לכל מפעל תרופות. הפעילות במקום מתנהלת בשקט ובסדר מופתי, ולא מעידה על היקפי העבודה העצומים שמתבצעת כאן. למרות השקט, אנשי החברה מעידים שהם פועלים ב"אטרף", לקראת תחילת שיווק מוצרי הקנאביס לבתי המרקחת.
בחדר אחד מתבצע המחקר והפיתוח של החברה. בשני נטחנים הפרחים המיובשים לאבקה. משם יעברו לתחנה הבאה: מיצוי החומר הפעיל. ייצור הקנאביס מתבצע מרחק מטרים ספורים מחדרים לפיתוח ולייצור מוצרי קוסמטיקה נגד קמטים, שהפכו את חברת האחות של פנאקסיה, לומינרה, שפועלת תחת אותה בעלות, למתחרה משמעותית בשוק האסתטיקה העולמי.
פנאקסיה שייכת לחברת Tree of Life"" שנולדה מרשת בתי מרקחת בשם "מעיין חיים", שהייתה בבעלות משפחתית. החברה, שעוסקת בייצור מוצרי קנאביס כבר שמונה שנים, הוקמה על ידי בנם של המייסדים, ד"ר דדי סגל (42), איש מכון ויצמן בעברו, שגייס איתו מי שהיו אז דוקטורנטים טריים במכון כדי להצעיד את החברה המשפחתית לתחום החדש והמסקרן.
"ההורים שלי הקימו את האופרציה הזו, והמשפחה היא תמיד השותף העיקרי בכל אחת מהפעילויות", אומר סגל, בעל דוקטורט בכימיה חישובית, שהתמחה במודלים ממוחשבים לחיזוי פעולות של תרופות נגד סרטן. "התחלנו במעבדה קטנטונת בבית החולים אברבנאל, כי לא אישרו לנו להעביר את הפעילות בתחום הקנאביס למעבדות הרגילות שלנו".
שרשרת הייצור של הקנאביס הרפואי, שנמשכת עשרה ימי עבודה נטו, הוא אומר, היא הארוכה בתעשיית התרופות. כל משלוח עובר שרשרת בדיקות ארוכה על מנת לוודא שהוא נקי וכשיר לשימוש. כשהחומר מגיע מהמגדלים, הוא מוכנס להסגר מיידי ונדגם לשורה ארוכה של מזהמים, ממתכות כבדות, דרך חומרי הדברה ווירוסים שונים. בין השאר נבדקות בו גם רמות החומרים הפעילים. "עם כל הכבוד למדע, הטבע לא יודע לייצר פרח זהה כל פעם", אומר סגל. "המספרים משתנים גם בגנטיקה הכי יציבה.
"החלק הכי קשה בתהליך הייצור הוא המעבר מפרח לחומר פעיל שאפשר לעבוד איתו. אנחנו לוקחים פרחים בריכוזים משתנים, ביחסים שונים בין החומרים הפעילים, ומנרמלים אותם, כלומר מביאים אותם למצב שבתום תהליך המיצוי יש לנו חומר אחיד ועקבי. מהחומר הזה כבר אפשר להכין שמן או טבלייה". השלב האחרון בשרשרת, לאחר ייצור המוצר ואריזתו, הוא בדיקות השחרור, המאשרות כי המוצר מתאים לשיווק.
כיום מעסיקה החברה כ־200 עובדים ובהם למעלה מעשרה חוקרים, יוצאי מכון ויצמן, שעוסקים בפיתוח מוצרים חדשים. "בעוד האקדמיה מתמקדת במחקר על אינדיקציות - האם קנאביס טוב לפרקינסון, לאוטיזם ולאפילפסיה - אנחנו מתמקדים בשאלה איך ניתן לוודא שהקנאביס שניתן לחולה יהיה באיכות של תרופת מרשם", מסביר סגל. "מרבית המשתמשים עדיין צורכים קנאביס בעישון. אבל כשעישנת ג'וינט של חצי גרם, אתה לא יודע אם חמישה או 50 אחוז מהחצי גרם האלה הגיעו למחזור הדם. אנחנו מחפשים שיטות טובות ומדויקות יותר. אם חולה לא מקבל כמות מדויקת של החומר שהוא צריך, התוצאה עלולה להיות קטסטרופה". החזון של סגל הוא שבעוד חמש שנים הקנאביס לא יהיה שונה מכל תרופה אחרת שנמצאת על המדפים מבחינת איכות, אבטחת איכות ואפילו צורות המתן. "לא יעשנו קנאביס לצרכים רפואיים עוד הרבה שנים", הוא מתנבא. "הממסד הרפואי תמיד יעדיף לתת טבלייה מאשר ג'וינט".
נוסף על פעילותה הענפה בארץ, הקימה פנאקסיה בשנה האחרונה מפעלים לייצור מוצרי קנאביס גם בארה"ב. אלו מייבאים מישראל רק את החומרים הלא־פעילים, ורוכשים את הקנאביס עצמו ממגדלים מקומיים בניו־מקסיקו, אריזונה וקליפורניה. "ארה"ב לא תתיר יבוא של קנאביס, ולכן אנחנו קונים שם את החומר עצמו. את כל מה שעוטף את הקנאביס, אנחנו מייצרים במרוכז בארץ ומייצאים לשם. כשיתקבל האישור לייצא גם מוצרי קנאביס מהארץ, נוכל להרחיב את הפעילות גם למדינות כמו אוסטרליה, ספרד ואיטליה".
מגדל בבל
המפעל השני שאושר לייצור מוצרי קנאביס הוא BOL ("Breath of Life"), או "שאיפה לחיים" בעברית, השוכן 25 קילומטרים דרומית משם, באזור התעשייה של קיבוץ רבדים. כאן כבר לא מדובר בחברה משפחתית שעשתה שינוי תפיסתי נועז, אלא במפעל גדול, שבונה על יצוא קנאביס בהיקפים אדירים. אם וכאשר יאושר המהלך על ידי הממשלה הוא צפוי, על פי ההערכות, להכניס למשק הישראלי בתוך זמן קצר מיליארד עד ארבעה מיליארד שקל בשנה.
השטח הענק של המפעל, שהיה אחד משמונת המגדלים המקוריים של הקנאביס בארץ ושוכן על עשרות דונמים, כולל את כל הנדרש לייצור מוצרי קנאביס, כולל חממות ענק מוארות שבהן מגודל חומר הגלם. המתחם כולו מוקף גדרות גבוהות מכוסות תיל ומצולמות, שכל נגיעה בהן מקפיצה את מחלקת האבטחה."פריצה היא נון־אישו. פשוט אין אפשרות כזו", אומר ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל החברה. "התעצומות שיידרשו כדי לפרוץ לכאן הן לא סבירות. היכולת להגיע לסחורה תיקח שעות, אם זה בכלל אפשרי, ותנוטרל בתוך דקות".
לרוב עובדי החברה, אומר גדו, אין בכלל גישה לחומר המבוקש. "הכל אלקטרוני, מצולם ומתועד לתקופות ארוכות, ואנשי אבטחה מסתובבים כאן כל הזמן. חוץ מזה, אנחנו כמו עובדים במפעל שוקולד. אף אחד לא זולל פה להנאתו".
המפעל המרשים הזה, שהכניסה אליו מותנית באישורי כניסה קפדניים, נבנה על ידי ענקית האגרוכימיה העולמית "סינג'נטה", שהחליטה לסגור את פעילותה העסקית בישראל לפני שנה וחצי. "רכישת המפעל חסכה לנו הרבה כסף ובעיקר הרבה זמן, למרות שנדרשנו להשקיע סכום לא מבוטל על מנת להתאים אותו לצרכינו", מספר גדו. "מנענו פיטורים של הרבה אנשים, שהעברנו אותם אלינו, והחזרנו תעסוקה להרבה חברות. גם היום אנחנו קולטים הרבה מאוד מפוטרי טבע, שהם בגילאי ביניים ובעלי מומחיות צרה, שלא תוכל לשמש אותם בשום מקום אחר. יש הרבה ציונות בעשייה שלנו, לא רק עסקים".
כשגדו מדבר על הפוטנציאל העולמי של תעשיית הקנאביס הישראלי, עיניו בורקות. "התעשייה באמריקה ובאירופה מאופיינת בחוסר אחידות וחוסר סטנדרטיזציה מוחלט", הוא אומר. "יום אחד למוצר השפעה מיטיבה, יום שני אין השפעה ויום שלישי יש לו תופעות לוואי וחוזר חלילה. ההסדרה החדשה של משרד הבריאות תנגיש לצרכנים בישראל ובהמשך, אנחנו מקווים, בכל העולם מוצרים באיכות שרחוקה שנות אור מהמצב הקיים: אחידים, בעלי חיי מדף סבירים ומיוצרים בתקנים מחמירים של עולם התרופות.
"היתרון התחרותי של ישראל בא לידי ביטוי באיכות הייצור והידע של חברות כמו שלנו, שנובעים מהרגולציה המוסדרת שנבנתה על ידי משרד הבריאות. כיום ישנם בארץ יותר ניסויים קליניים בתרופות על בסיס קנאביס מאשר ארה"ב ואירופה גם יחד. המסה הקריטית הזו של ניסויים קליניים עשויה להביא לשוק בעשור הקרוב 6־4 תרופות כאלה, שיש להן פוטנציאל מכירות של מיליארדי דולרים".
גדו, שהגיע מעולם הפארמה ומשמש כמרצה לכלכלה במוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל, התוודע לתעשיית הקנאביס במקרה, כשנשלח כיועץ משרד הכלכלה לתת ייעוץ נקודתי לחברת "שאיפה לחיים" שישבה אז בעין עירון שבצפון. "לא הייתה לי דעה טובה מדי על הענף", הוא נזכר. "מייסד החברה, חגי הילמן, חיזר אחריי די באריכות, עד שהתרציתי. כשפגשתי את יובל לנדשפט, ממשרד הבריאות, התאהבתי בחזון שלו, להפוך את הקנאביס הרפואי לענף פארמה לכל דבר. התחלנו להביא אנשים ששימשו בתפקידים של ייצור ופיתוח בחברות פארמה גדולות, ובנינו את העסק הזה מחדש".
ההתחלה, הוא מספר, הייתה קשה. "לנסות לשדך בין צמח שגודל במשך מאה שנה בתנאים מחתרתיים לעולם הפארמה המסודר והשמרני היה כמו לבנות את מגדל בבל. אלה שני גופים שלא יודעים לדבר אחד עם השני. כל אחד תלש את שערות ראשו במחשבה שהשני אידיוט. לאט־לאט המערכות התחילו לתקשר ביניהן.
"מבחינתנו, תחילת המכירות בבתי המרקחת היא רק סוף ההתחלה. הקמנו את התשתית, אבל הדרך למימוש החזון המלא עוד ארוכה. אנחנו מוכנים על קו הזינוק, מחכים לאות שיאפשר לנו לרוץ קדימה". גדו מתייחס בין היתר להחלטת הממשלה הצפויה, שאמורה לאפשר יצוא של המוצרים האלה. "יש דרישה עצומה למוצרים שלנו בכל העולם, וכל יום שעובר גורם לנו לאבד את היתרון התחרותי שלנו. מדינות שרצו לקנות מאיתנו, כמו דנמרק, התייאשו והתחילו לייצר בעצמן".
הפופולריות שלך גברה מאז שאתה מתעסק בקנאביס?
"כשהתחלתי לעבוד כאן, הייתי מרצה במרכז הבינתחומי. בהתחלה החלטתי לא לספר על התפקיד החדש לאיש, מחשש שזה לא יתקבל בעין יפה על ידי חבריי הפרופסורים המכובדים. יום אחד דיברתי עם עיתונאית בתערוכת קנאביס, ולמחרת שמי הופיע בגדול בעיתון, יחד עם הצירוף 'קנאביס' ו'שאיפה לחיים'. באותו ערב, בקורס שבימים כתיקונם היו מגיעים אליו אולי 50־40 איש, האולם היה מפוצץ. סטודנטים חיכו לי במסדרונות. כולם באו לשמוע את הפאבלו אסקובר של האקדמיה".
שיתפת אותם בחוויותיך האישיות מעולם הג'וינטים?
"אני חנון. מעולם לא עישנתי, גם לא סיגריה רגילה. אין לי מושג אפילו איזה טעם יש לזה".
תינוקיית הצמחים
כיאה לחומר גלם שנושא איתו פוטנציאל כלכלי אדיר, שיגיע על פי ההערכות בתוך שנים ספורות למכירות עולמיות של עשרות מיליארדי דולרים, מקבל הצמח הפשוט למראה הזה יחס של מלך עוד בשלב הגידול: הוא צומח בחממות מודרניות, במרחקים מדודים זה מזה, בתנאים מבוקרים של חום, תאורה ולחות.
"הקנאביס הוא צמח קסום, אבל דורש המון תשומת לב", אומרת ניצן לוטרינגר, מנהלת חוות הגידול והריבוי של חברת "שיח", שמגדלת קנאביס משנת 2008 והיא אחת הספקיות למפעלים. "כדי לייצר מוצר איכותי לשימוש רפואי חייבים לוודא שהצמחים יהיו כמה שיותר מטופחים ומרוצים. הטמפרטורה הממוצעת החביבה עליהם היא בין 25 ל־30 מעלות, אבל קשה לשמור על הטווח הזה בישראל. אנחנו מכניסים הרבה אמצעי אוורור ובקרת אקלים. לכן החממות כל כך יקרות".
בשלב הגידול הראשוני, מאוחסנים שתילי הקנאביס הזעירים בתנאים שמזכירים תינוקייה: במכלים קטנים השוכנים בחדר נפרד וממוזג. "לכל צמח יש זיכרון לטווח ארוך", מסבירה לוטרינגר. "אם התייבש או פיתח עובש בתחילת הצמיחה, הכל משפיע. בגלל זה המתחם של הקטנים מטופל בזהירות".
החומר הטיפולי בכלל מופק מהתפרחות, ולא מהעלים המפורסמים המהווים את סמלו המסחרי של הקנאביס, שנזרקים ברובם לפח. בטבע פורח הצמח פעם אחת בשנה בלבד, לקראת הסתיו. אולם משחק מכוון בתנאי האור והצל בחממות מבלבלים אותו וגורמים לו להצמיח תפרחות כאלה שלוש פעמים בשנה ויותר. לחיצה על כפתור גורמת למסכי צל עצומים להיסגר באיטיות, ובתוך דקות ספורות אנחנו ממצמצים בחשכה מוחלטת, שנועדה לאותת לקליינט המפונק שהיום מתקצר והגיע הזמן לפרוע את הצ'ק שניתן לו.
הרבה תשומת לב ומחשבה מושקעות בגידולים היקרים, והקנאביס מחזיר אהבה בשפע: הצמחים בשלבי הגידול השונים מרהיבים. עליהם גדולים, צפופים וירוקים, והם שופעים חיוניות. אלה מהם שכבר פורחים מכוסים שעווה דביקה, המדיפה ריח אופייני חזק ביותר, שקשה להיפטר ממנו גם שעות רבות אחרי שעוזבים את החממות.
אנשי "שיח", משפחת חקלאים שעסקו במקור בגידול פרחי נוי, מחתימים את המבקרים שלהם על הצהרת בריאות, המצמצמת את האפשרות להפצת מזהמים. לוטרינגר אוסרת בתוקף לגעת בעלי הקנאביס ובתפרחות שלו בלי כפפות, ומי ששולח ידו בהסתר למשש בעצמו את הפלא הדביק חוטף ממנה מכה קטנה, לתזכורת.
"כשאבא שלי חלה בסרטן הוא קיבל קנאביס מהחווה, וגם שי ויוגב, הבעלים, חוו את אותו תהליך עם אבא שלהם. כך שכולנו למדנו על בשרנו את חשיבות הניקיון בתהליך הגידול", אומרת ניצן. "כל זן מבחינתנו הוא תרופה, וההתייחסות אליו היא כזו לכל אורך הדרך: שיהיה כמה שיותר נקי, שלא יהיו בו עובשים או חומרי הדברה. בסופו של יום, מקבל את זה חולה שיש לו מערכת חיסונית חלשה, וכולנו אחראים לשמור עליו".
כבר לא בחצר האחורית
עדויות ראשונות לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות נמצאו כבר בקברי מלכים בני 5,000 שנה בהודו, מצרים ואשור העתיקה. במאה ה־18 המליצו רופאים על קנאביס רפואי לטיפול במגוון מצבים, אולם עד אמצע המאה ה־20 השימוש בצמח הוגבל בהדרגה בעולם המערבי ובהמשך נפסק לחלוטין.
בתחילת שנות ה־90 שב וגבר בישראל הביקוש לקנאביס לצרכים רפואיים, והוא אושר תחילה באישור פרטני של משרד הבריאות ולאחר מכן בהיקף גדול יותר. בשנת 2011 הוקמה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות וחמש שנים מאוחר יותר קבעה הממשלה את המתווה להסדרת התחום לשימוש רפואי ולמחקר. הקנאביס מוגדר עדיין כ"סם מסוכן", אך כיום נעשה בו שימוש נרחב למטרות רפואיות.
שיווק מוצרי הקנאביס בבתי המרקחת, פיילוט שהחל השבוע ועורר עניין מקצועי ותקשורתי עולמי, הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת של שינויים רגולטוריים ומעשיים שהונהגו על ידי משרד הבריאות והיק"ר, בראשותו של יובל לנדשפט. ההליך, שזכה לכינוי "מדיקליזציה", קיבל רוח גבית מתמשכת מסגן שר הבריאות יעקב ליצמן וממנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, וכולל שלל נדבכים: מהבטחת איכות קפדנית של שרשרת הגידול, הייצור וההפצה, ועד הכשרת רופאים לרישום מוצרי קנאביס. "תורת הקנאביס" הישראלית החדשה פורסמה במסמך ראשון מסוגו בעולם בן חמישה כרכים, המאגד את כל הידע הקיים כיום בתחום. משרד הבריאות הוא גם הגוף הרגולטורי המערבי הראשון בעולם שמעניק אישור GMP לייצור מוצרי קנאביס.
על פי ההערכות, צפוי הליך המדיקליציה להיות מושלם תוך חצי שנה. "למרות שהוא לא רשום כתרופה, אנחנו רוצים להפוך את השימוש בקנאביס הרפואי לדומה וקרוב ככל האפשר לתרופות רגילות", אומר לנדשפט, מנהל היק"ר. "החל מהשבוע, חולה שילך לרופא, יקבל מרשם לבית המרקחת, ושם הוא יקבל קנאביס באיכות הגבוהה ביותר, תרופה ברמת איכות של GMP, שחומרי הגלם שלה מאיכות גבוהה מאוד וכל שרשרת האספקה שלה נשמרה בקפידה, לא כזה שייוצר בחצר האחורית או באיזה מחסן. הרפורמה שלנו מבטיחה שבפעם החמישית ובפעם ה־5,000 הוא תמיד הוא יקבל את אותו החומר. זה לא קרה עד היום. לכן כל העולם בא ללמוד מאיתנו איך עושים את זה. יכול להיות שיהיו טעויות, ופה ושם נצטרך לתקן. יש נקודות שכבר עכשיו ברור שצריך לטפל בהן, כמו סוגיית המחיר עבור חלק מהמשתמשים ה'כבדים'. אבל אין ספק שבראנו עולם חדש לטובת המטופלים".
למרות הציפיות האדירות מפירות הרפורמה, לא מעט קשיים עוד צפויים בדרך להגשמת חזון משרד הבריאות. החלטת הממשלה בנושא יצוא הקנאביס עדיין מתעכבת, למרות שלכאורה נפתרו סוגיות שונות שהטרידו את משרדי הממשלה שקשורים בה. גם סכנת הזליגה מהתחום הרפואי לצריכה הפרטית עדיין מעסיקה את הרשויות, ואילו הצרכנים עצמם חוששים באופן טבעי מפני שינוי המוצר שהורגלו בו.
גם סוגיית המחיר לא באה עדיין על פתרונה המלא: עד היום, שילמו המטופלים מחיר קבוע של 370 שקל בחודש עבור כל כמות שנרשמה להם, ועוד 100 שקל עבור משלוח עד הבית, אם נדרש להם כזה. כעת יימכרו המוצרים החדשים באריזות של 10 גרם, בטווח מחירים שינוע בין 120 ל־140 שקל. זה יבשר ירידה במחירי הקנאביס עבור חלק ניכר מהחולים, אולם יגרום לזינוק חד במחיר עבור המשתמשים המטופלים במינונים גבוהים של החומר, 50 גרם ויותר בחודש. עבור המשתמשים הכבדים ביותר, המחיר עלול לקפוץ לכאלף שקל בחודש ואף מעבר לכך. הסוגיה נמצאת כעת בדיונים במשרד הבריאות ותחייב ככל הנראה את המדינה לשקול את סבסוד המוצרים במסגרת סל התרופות הקרוב.
"קנאביס בהחלט יכול לעזור להרבה מאוד חולים, אבל הוא לא יביא מזור לכל המחלות, וצריך לזכור שיש לו גם תופעות לוואי", אומר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, שהיה ממובילי הרפורמה במשרד הבריאות ומקים בימים אלה בשיבא את המרכז הלאומי למחקרים קליניים בקנאביס.
"הבעיה המרכזית שלנו כיום היא צורת המתן של החומר, משום שאם היינו מגיעים למצב שבו המשאפים המודרניים נותנים את אותו אפקט כמו עישון היינו מבדילים את עצמנו לחלוטין מאותו עולם של שימוש לצורכי פנאי, שאני לא רוצה לעסוק בו. אבל עולם הרפואה הוא לא שחור ולבן, ותמיד צריך לשקול מה האלטרנטיבה שעומדת בפנינו. אנחנו לא יכולים להבטיח מאה אחוז הצלחה, אבל צריך להשתדל לעשות את הכי טוב, ולהסתמך על כל הידע הרב שצברנו. קשה להגיד שאני ישן לגמרי בשקט בלילה, אבל בהתחשב באלטרנטיבות אני מאמין שבסופו של דבר התוצאה תהיה טובה".
