yed300250
הכי מטוקבקות
    סבר
    ממון • 26.04.2018
    ריחוף בגובה רב
    מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', הגיע לארץ לכבוד מופע הרחפנים של החברה בטקס המשואות • בראיון בלעדי ל"ממון" הוא מסביר למה המכונית האוטונומית והרחפנים הם עתיד התחבורה, מה עושה את ישראל לאטרקטיבית עבור אינטל, מדוע אין סיבה לחשוש מבינה מלאכותית ומרובוטים, ואיך הוא מתכוון לנווט את החברה הענקית בתקופה מאתגרת
    סבר פלוצקר

    לבוש חולצת T אפורה־כחולה ונושא תיק גב מרופט נכנס גבר גבוה לחדר הישיבות. נדתי בראש לקראתו והמשכתי להמתין בסבלנות למנכ"ל. הוא התכופף אליי, הושיט יד ואמר: אני בי־קיי, נעים להכיר. בי־קיי, או בריאן קרזניץ' בשמו המלא, מנהל את חברת הטכנולוגיה אינטל. אינטל, יצרנית שבבים, מעבדים, זיכרונות מחשב ובאחרונה גם רחפנים וחיישנים, מעסיקה יותר ממאה אלף עובדים על הגלובוס, מהם כ־11 אלף בישראל. שווי השוק שלה עלה במהלך השנה ב־50% וחצה את מחסום 240 מיליארד הדולר. באינטל מכירים אותו ומברכים אותו רק בראשי התיבות בי־קיי (BK). ולא רק באינטל: נהג המונית שהסיע אותי למשרדי אינטל בהר החוצבים בירושלים הפליג בשבחי הצניעות והאדיבות של הנוסע בי־קיי; עבר זמן עד שתפסתי שכוונתו לבריאן קרזניץ'. "הצנע לכת זו המסורת הארגונית שהוריש לנו אנדי גרוב, אחד משלושת מייסדי אינטל ב־1968. הכרתי ואהבתי אותו", אומר קרזניץ' (57) בראיון בלעדי ל"ממון".

     

    ראיינתי את אנדי גרוב מיד לאחר שספרו הידוע "רק פרנואידים שורדים" תורגם לעברית ב־1997, ואני זוכר היטב את הרושם הרב שהותירו אישיותו ותרבות הניהול הרזה, הצנועה, שלו.

     

    קרזניץ': "תפיסות היסוד שלו עדיין מנחות את אינטל – החשיבה המתמדת על מה שעלול להפריע להתפתחותנו, השאיפה לפרוץ את מחסומי הטכנולוגיה הקיימים ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, ובעיקר — היעדר היררכיה וסממניה. כמו לגרוב המנוח, גם לי אין חדר מנהל משלי. אני יושב בקוביית זכוכית תקנית, המוקפת בקוביות זכוכית כמותה. אין דלת, אז אין צורך לשמור אותה פתוחה. אין לי חניה שמורה, ואני סועד עם כולם במזנון החברה, כל אחד יכול לתפוס אותי לשיחה. רק הלשון שבפי פחות מחוספסת וישירה מזו של אנדי גרוב. יותר קורקטית, יותר מעודנת. הזמנים בכל זאת השתנו".

     

    נחתת עכשיו בארץ אחרי טיסה של 14 שעות מקליפורניה. בלילה תטוס חזרה, שוב 14 שעות. וכל המאמץ הזה רק כדי להיות נוכח בירושלים בטקס הדלקת המשואות והטסת הרחפנים?

     

    מימין: מקסין פסברג, סגנית נשיא אינטל העולמית, בריאן קרזניץ', אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, ויניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל | צילום: דפנה גזית
    מימין: מקסין פסברג, סגנית נשיא אינטל העולמית, בריאן קרזניץ', אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, ויניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל | צילום: דפנה גזית

     

    "יש לי קשר ארוך טווח עם ישראל, לאינטל יש קשר מיוחד וארוך עם ישראל. יום העצמאות ה־70 שלכם הוא אירוע חשוב ורציתי מאוד להיות כאן איתכם, אבל זה גם יום ההולדת של רעייתי, לכן הייתי חייב לקצר את הביקור. אני מתרגש להראות לכם את מיצג הרחפנים שלנו, תוצרת אינטל. יהיה כיף".

     

    היה לא רק כיף: כשהרחפנים של אינטל יצרו בשמי ירושלים יונת שלום, הייתה זו הפעם הכמעט יחידה בה התייחס טקס הדלקת המשואות לנושא השלום.

     

    אינטל השקיעה עד כה בישראל 35 מיליארד דולר, והיא ללא ספק המשקיע הרב־לאומי הגדול בארץ. מה גרם לכך? סיוע ממשלתי נדיב?

     

    "כאשר רק התחלנו לפעול בישראל היה זה צירוף של סיוע ממשלתי והקשר המיוחד שהיה לקבוצת בכירי אינטל אז לישראל".

     

    כוונתך כמובן לדב פרוהמן, מייסד מפעל אינטל בירושלים ומנכ״ל אינטל ישראל, האיש שאמר לי כי העמיד ברירה בפני הנהלת החברה: או שאתם באים איתי לישראל, או שאתם מפסידים אותי.

     

    "דב פרוהמן מילא תפקיד מכריע לא רק בבואנו לישראל אלא בכל ההיסטוריה של אינטל. איש מיוחד במינו, ואף שאינו שייך פורמלית לשלישיית המייסדים של החברה, מקומו כבעל חזון מוביל נשמר לו לתמיד. כאמור, בשנים הראשונות התמיכה של ממשלת ישראל מילאה תפקיד חשוב בהשקעות אינטל בארץ. מאז גדלנו והתרחבנו בישראל, וכיום הגורם החשוב המשפיע על החלטותינו הן האיכויות האינטלקטואליות, המדעיות והניהוליות שאנחנו מוצאים כאן. מרכז המו"פ שלנו בישראל הוא אחד משלושת המרכזים הגדולים מחוץ לארה"ב, יחד עם סין והודו. אנשיו מפתחים מוצרים ופתרונות מדהימים. ישראל מדינה מיוחדת במינה, עם מנהיגות חזקה ומחויבות לקדמה. התכונות הללו הופכות אותה למאוד מעניינת עבורנו".

     

    אתם מתכננים השקעות נוספות בארץ?

     

    "אנחנו כל הזמן משקיעים כאן. ההרחבה של נוכחותנו בישראל היא תהליך רצוף, שיש בו כמובן גם עליות ומורדות. אנחנו בונים קמפוס חדש בירושלים כדי לשכן בו את מובילאיי, אנחנו משביחים את המפעל שלנו בקריית־גת בהשקעה של כ־6 מיליארד דולר, אנחנו בונים בניין משרדים חדש לתקשורת אלחוטית, אנחנו מרחיבים את מרכזי המו"פ".

     

    במבט לאחור, אתה מרוצה מעסקת מובילאיי?

     

    "בהחלט, הגם שיש עוד דרך ארוכה לפנינו. תהליך האינטגרציה, השילוב והאיחוד של כל המערכות התפעוליות של שתי החברות, לוקח זמן. אין קיצורי דרך".

     

    האם אנשי מובילאיי הספיקו להשתלב בתרבות הארגונית והניהולית של אינטל ומרגישים חלק ממנה?

     

    "האינטגרציה מנקודת ראות ארגונית ורגשית הושלמה. אמנון (פרופ' אמנון שעשוע, אחד משני מייסדי מובילאיי) הוא חבר בכיר בהנהגת אינטל, מנהל טכנולוגיות ראשי, משתתף בגיבוש כל מפת הדרכים האסטרטגית שלנו. ובאשר לעסקה עצמה: זו לא הייתה החלטה של רגע. השקענו שנים בבחינת מרחב הפתרונות למכונית אוטונומית. בחנו לעומק את הענף המתפתח, מי השחקנים השונים בשטח, לאן פניהם ומה מקומנו ויתרוננו בו. כך מצאנו שלחברת מובילאיי הגישה הטכנולוגית הנכונה, שהיא המנהיגה הברורה של התעשייה. גם אחרי ההחלטה העקרונית חלפו עוד חודשים של שיחות ומגעים, ועבודה כתף אל כתף על פרויקטים משותפים ברחבי העולם. עד שהשתכנענו שאנחנו באמת מתאימים זה לזה".

     

    אתה מאמין במכונית האוטונומית? אתה מאמין שניסע בעתיד הלא רחוק ברכב ללא נהג? האין זו עוד אופנה חולפת כמו הביגוד החכם, למשל?

     

    "אני מאמין ב־100% במכונית האוטונומית; זו לא אופנה חולפת. נכון שהמון עבודה עוד לפנינו, הן בצד הטכני והן בצד הכלכלי, עד שנראה על הכבישים מכוניות כאלה – אך בהחלט נראה אותן. ההתפתחות תהיה הדרגתית, ממכונית שבה מותקן מספר הולך וגדל של מערכות בטיחות אוטומטיות ועד מכונית ללא הגה וללא נהג, שבבואה אני מאמין ללא היסוס".

     

    פוטין לא צודק

     

    ההתלהבות של בריאן קרזניץ׳ מהמכונית האוטונומית סוחפת. הוא רואה בה הרבה יותר מעוד המצאה טכנולוגית־תחבורתית. בעיניו זו מהפכה חברתית שלמה. "עזוב לרגע את התחרות בענף ואת המרוץ למקום הראשון", הוא אומר, "ותחשוב על השלכות הרוחב החברתיות, הכלכליות והעירוניות של המעבר למכוניות אוטונומיות. תחשוב על הירידה התלולה במספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים, על דילול הצפיפות בכבישים ועל מקומות החניה שיתפנו בזכות התחבורה השיתופית שתתבסס על מכוניות אוטונומיות. תחשוב על תכנון הערים כששליש מהמכוניות הנעות תהיינה ללא נהג. בעיניי זהו מהפך פנומנלי שישנה את דפוסי החיים ואת האופן שבו חיות ומתפקדות קהילות בני האדם. כל האנושות תרוויח ממנו".

     

    מתי זה יקרה?

     

    "בעוד 10־15 שנה נסתכל אחורה ונשאל את עצמנו בפליאה איך בכלל יכולנו לחיות בלי מכוניות אוטונומיות ואיך הסכמנו לנהוג בעצמנו בכלי הרכב".

     

    הפעלת מכונית ללא נהג מחייבת ניתוח מיידי של כמות עצומה של נתונים מהשטח, הסקת מסקנות ויישומן. חיי אדם תלויים בכך. איך אתה מתגבר על הקושי הזה?

     

    "הגישה שלנו לפיתוח מכונית אוטונומית שונה מגישתן של חברות אחרות ומבוססת על יצירת אזורי בטיחות סביב הרכב. במקום לנסות לנחש מה הולך לקרות על הכביש ומה יעשו המכוניות והאנשים האחרים, ניחוש המחייב כוח מחשוב אדיר, אנחנו בונים מסביב למכונית אזורי בטיחות, מהקרוב ביותר אליה ועד המרוחק ממנה. כאשר דבר מה נכנס לתוך אזור הבטיחות, המכונית מגיבה מיד".

     

    זאת הגישה של מובילאיי לבטיחות הנסיעה.

     

    "נכון, ולכן אנחנו ביחד. מערכת נהיגה אוטונומית המבוססת על אזורי בטיחות לא רק עושה את המכונית יותר בטוחה אלא גם מקילה בהרבה על בעיית המחשוב ומאפשרת שידרוג רציף. כאשר מתקינים חיישן נוסף מתקדם יותר במכונית, פשוט מתאימים אליו את המאפיינים של אזורי הבטיחות".

     

    בתחילת השנה נחשפה בעיית אבטחה במעבדים, בשבבים המותקנים במחשבים שלנו. איך אינטל מתמודדת איתה?

     

    "בינואר אכן חווינו מתקפה של פצחנים על כל סוגי השבבים, לא רק של אינטל. זה היה ניסיון לחדור ולאסוף נתונים הנעים בתוך המעבד עצמו ושאיננו משתמשים בהם כרגע כי אינם מתאימים לצרכינו. הפצחנים מצאו דרך לאסוף את הנתונים הללו, בלי שהיה להם מושג מה הם מכילים ולמה הם היו אמורים לשמש. כשהדבר הובא לידיעתנו, מיד עידכנו את המערכות שלנו על ידי הצפנה חזקה יותר של המידע והתוכנה, ואחר כך ביצענו תיקונים בחומרה, במבנה השבב עצמו. אף שהמתקפה דורגה נמוך יחסית ברמת הסיכון (מרבית הממשלות בעולם העניקו לה ציון 5 מתוך 10) אני רואה בה עוד שלב במאבק מתמיד, רב־תכליתי, בגורמים המנסים לפרוץ לתוך מערכות המחשוב שלנו".

     

    איך נעצור אותם? על ידי חיזוק ושיפור ההגנה על "הדלתות והחלונות" של המחשבים?

     

    "הסוגיה של אבטחת מידע במחשבים כמותה כסוגיית ההגנה על הבית. אם תרצה לגור בבית שאיש לא יוכל אף פעם לפרוץ אליו, תצטרך לבנות אותו בלי דלתות ובלי חלונות. רק שאז לא תוכל לגור בו. לכן נדרש איזון בין בטיחות ליעילות. מצד אחד שבב מחשב, כמו בית מגורים, חייב שיהיו לו פתחי כניסה ויציאה. מצד שני עלינו לדאוג שהם יהיו מאובטחים היטב כדי שזר לא יצליח לפרוץ דרכם. משימתנו הייתה ונשארה לייצר מעבדים כאלה, גם יעילים וגם מאובטחים".

     

    וכך גם נגן על הפרטיות שלנו?

     

    "אבטחת מידע אמנם משיקה לפרטיות, אך נפרדת ממנה. פרטיות היא עניין יותר התנהגותי מטכני, ומתייחסת לאופן בו אנחנו מנהלים את נוכחותנו במרחב המקוון – מה חושפים, כמה ולמי".

     

    נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר לא מזמן כי הבינה המלאכותית היא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות. הוא צודק?

     

    "פוטין לא צודק. את המכונות המצוידות בבינה המלאכותית מתכננים בני אדם, ולכן אין מצב שהן יהיו יותר חכמות מהאנשים שבנו אותן. החשש שהבינה המלאכותית תהיה אינטליגנטית מדי עבור בני האדם אינו מבוסס. פחד שווא. הרי אנחנו, האנשים, כותבים את הקודים שלה. ואנחנו, החברה האנושית, מציבים מראש את הגבולות הערכיים והחברתיים ליכולותיה. בינה מלאכותית לא יותר מסוכנת למין האנושי מהמין האנושי עצמו".

     

    אבל היא עלולה להרוס את הג'ובים שלנו, לא כן? עתידנים כבר מזהירים מפני אבטלת המונים כתוצאה מהשתלטות מכונות חכמות על מקצועות ועיסוקים.

     

    "תמורות טכנולוגיות התחוללו פעמים רבות בלי שיתממשו נבואות הזעם שקדמו להן. בסוף הדרך כל טכנולוגיה חדשה יוצרת יותר מקומות תעסוקה ממה שהיא מחסלת, אך אלו מקומות עבודה אחרים, הדורשים כישורים אחרים. איני רוצה לייפות את התמונה: תקופת המעבר ההכרחית עלולה להיות מאוד מאתגרת לעובדים רבים. לכן שומה עלינו כמדינה וכחברה להקל את המעבר, לעזור לנפגעים ממנו להשתלב במציאות החדשה, להכשיר אותם לתפקידים החדשים. רק לא לעצור את הקדמה. המצאת המחשב, כדאי לזכור, הוסיפה הרבה יותר ביקוש לעובדים ממה שגרעה".

     

    האם גם לדעתך חברות הטכנולוגיה הגדולות, ואינטל בהן, צברו כוח רב יותר מהממשלות?

     

    "ממש לא. את החקיקה, התקנות וההוראות קובעות הממשלות, הכוח בידיהן. אנחנו מצידנו מתאמצים להישמע להן, לנהוג לפי קביעותיהן ולשתף איתן פעולה. קח למשל את נושא הנהיגה האוטונומית: כדי לאפשר אותה בפועל יידרשו חוקים רבים ותידרש הסדרה מקיפה שכולה בסמכות מוסדות המדינה; המילה האחרונה תהיה תמיד שלהם. אבל נשמח לשיתוף פעולה הדוק איתם. אנחנו באינטל רואים בממשלות את השותפות העיקריות שלנו, לא חלילה איזה גורם עוין".

     

    תקופה קשה?

     

    בריאן קרזניץ' מונה למנכ"ל אינטל ב־2013, בתקופה לא פשוטה לאינטל, ובהדרגה ובהתמדה שינה את כיוון האסטרטגיה העסקית שלה, מחברת ייצור לחברת ניהול מידע. "המידע", אומר קרזניץ', "הוא הדלק של ימינו, הנפט החדש. כל הטכנולוגיות החדשניות עליהן דיברנו מותנות בהימצאות מידע רב מאוד שעליו הן יכולות לסמוך. באין מידע אמין, אין טכנולוגיה אמינה".

     

    אתה מזיז את אינטל למקומות חדשים ויש אנאליסטים הרואים בכך סוג של הימור, במיוחד על רקע הפריצה למעבדים שהזכרת קודם. אינטל על פרשת דרכים?

     

    "האסטרטגיה של אינטל היום היא להגיע למקומות חדשים שבהם כמות גדולה של מידע דורשת כמות גדולה של כוח מחשוב. אנחנו בוחנים כל ביזנס לפי שני קריטריונים: האם הוא משתמש במידע רב כדי לפתור בעיות מורכבות מאוד, והאם בשל כך תפעולו מחייב מחשבים עוצמתיים מאוד. אם כן, אינטל תלך לשם, תנצל את היתרון האסטרטגי שלה. אלו היכולות המבדילות אותנו מחברות טכנולוגיה אחרות".

     

    אבל רחפנים? איך הגעתם לרעיון הרחפנים?

     

    "בדיוק מאותם השיקולים. רחפנים הם סוג חדש ומרתק של רכב אוטונומי ללא נהג, המתאים מאוד לא רק לשליחת חבילות אלא גם להעברת בני אדם. תוך שנתיים פיתחה אינטל מערכת מורכבת של מאות רחפנים להצגה כמו שהייתה בשמי ירושלים: מרהיבה, מעוררת דמיון, תלת־ממדית – אבל זו רק טעימה קטנה מהעתיד לבוא".

     

    רחפנים לבני אדם? מתי?

     

    "מוקדם ממה שחושבים. אני מאמין שכאשר אנחת בלוד בעוד חמש שנים, אעלה מיד על רחפן נושא אנשים שיביא אותי לחגיגות בירושלים, הפעם בלי פקקים. כבר הדגמנו רחפנים כאלה והראינו שאפשר לנוע בהם, שהם יכולים לשמש כלי תחבורה בטוחים לבני אדם. אני רואה עולם מתמלא ברחפנים למטרות אינספור".

     

    הרחפנים מעוררים עניין ומושכים השקעות של תעשיות הטכנולוגיה גם משום שהפריצה הגדולה של מחשבים אישיים ושל סמארטפונים קרובה לסיום. הם הגיעו, אומר קרזניץ', ל"נקודת הרוויה": החידושים כבר לא מהפכניים, והצמיחה צפויה להיות איטית, אם בכלל. העתיד שייך לדברים אחרים: מכוניות אוטונומיות, רחפנים, רובוטים, מציאות רבודה, בינה מלאכותית מפותחת.

     

    ואולי העתיד שייך גם למשהו שבכלל אינו דיגיטלי: לספר ולעיתון המודפס, למשחק בארגז חול, למלאכת ידיים, להולכי רגל, לחיבוקים? בחיים לא הכל אפס או אחד, כמו בשפת המחשוב.

     

    "אני אוהב טכנולוגיה, אבל בזמני הפנוי אני אוהב לעבוד בבית עם עץ ומתכת, בדרכים הישנות והטובות. בנותיי, לעומת זאת, מחלקות את זמנן שווה בשווה בין טלפון חכם למחשב האישי. להערכתי, בדור שלהן לא צפויה שיבה המונית לעולם לא־דיגיטלי".

     

    הדור שנולד לפני פחות מעשור, סיפרתי אני למנכ"ל אינטל מניסיוני כסבא, הוא כן אחר: שָבֵע מהטכנולוגיה שהשתלטה על הוריו, הוא מחפש איזון יותר עמוק בין העולמות.

     

    הדור הצעיר תמיד מורד, הסכמנו.

     

     

    האתגרים של אינטל | שגיא כהן

    אחרי ההחמצה הגדולה של שוק הסמארטפונים, בשנים האחרונות אינטל מיקדה את עצמה מחדש — במחיר של פיטורים המוניים — בתחומי הליבה שלה: מעבדים למחשבים, לחוות שרתים ולתשתיות ענן וטכנולגיות של קישוריות אלחוטיות. זאת לצד השקעה בתחומים חדשים כמו בינה מלאכותית, סייבר ורכב אוטונומי.

     

    למרות שהמניה שלה עולה והתוצאות הפיננסיות בסך הכל טובות מאוד, החודשים האחרונים היו לא פשוטים בעבור אינטל, וברור שקרזניץ' צריך להתמודד עם אתגרים משמעותיים מאוד שיעמדו בפני החברה בשנים הקרובות.

     

    בראש ובראשונה, החברה מתקשה מאוד להמשיך בקצב המזעור של המעבדים. באינטל עדיין מוכרים מעבדים שיוצרו בטכנולוגיית 14 ננומטר, ורק בימים אלה עוברים לייצור מעבדים ממוזערים יותר שיוצרו בטכנולוגיית 10 ננומטר. אך מתחרותיה של אינטל כמו TSMC הטאיוואנית וסמסונג הקוריאנית, כבר מזמן מייצרות בטכנולוגיית 10 ננומטר ואף הכריזו כי בשנה הקרובה כבר יתחילו לייצר שבבים ממוזערים עוד יותר, בטכנולוגיית 7 ננומטר. דומה כי אינטל, שפעם הייתה מובילה טכנולוגית של השוק, מפגרת כעת מול מתחרותיה האסייתיות.

     

    אינטל, שמעבדיה עדיין נמצאים ברוב מחשבי העולם, כבר מזמן מודאגת מהירידה העקבית במכירות המחשבים. אך בקרוב היא עלולה לגלות שלקוח חשוב ינטוש אותה לחלוטין: לפי פרסומים, אפל מתכוונת בשנת 2020 להפסיק להשתמש במעבדי אינטל במחשבי המק, ולעבור לייצור מעבדים פרי פיתוחה העצמי.

     

    ואם זה לא מספיק, בחודשים האחרונים אינטל מתמודדת עם חולשות אבטחה משמעותיות שהתגלו במעבדים מתוצרתה, והתבררו כמסובכות מאוד לתיקון. החברה אף עומדת בפני תביעות משפטיות רבות שהוגשו נגדה על רקע זה.

     

    ואילו רק בשבועות האחרונים התברר כי ניסיונות של אינטל להיכנס לתחום המחשוב הלביש נידונו לכישלון: אינטל ביטלה בשנים האחרונות את הפרויקטים העתידיים של המחשוב הלביש (משעון חכם ועד משקפיים חכמים) שבהם השקיעה, ועל פי דיווחים החברה החליטה לסגור כליל את NDG, קבוצת פיתוח המכשירים החדשים שלה, שהייתה אחראית על פיתוח מכשור לביש.

     


    פרסום ראשון: 26.04.18 , 17:02
    yed660100