קשה להישאר אדישים כלפיו. פעילותו של ארגון "עד כאן" מעוררת אמוציות עזות. יש מי שנבהל מהממצאים שהביאו תחקירני הארגון שנשתלו בתוך ארגוני שמאל. יש מי שנחרד מעצם העובדה שארגון שם לו למטרה לרגל ולחדור לארגונים אחרים. ב"עד כאן" לא מתרגשים מהתגובות. גם לא מהכינוי שהודבק להם, "שטאזי", כינויה של המשטרה החשאית בגרמניה המזרחית. בתוך הסערה הם שמרו על חוש הומור, ושם קבוצת הווטסאפ של פעילי הארגון שונה לשטאזי. ובכל זאת, השתולים עצמם חששו מחשיפה ומרביתם ירדו למחתרת.
מאז החל את פעילותו לפני חמש שנים החדיר "עד כאן" 30 "שתולים" לתוך ארגונים המשויכים לקצה השמאלי של המפה הפוליטית. המטרה: לחשוף לעין המצלמה את האינטרסים הסמויים של הארגונים, את שיטות הפעולה, את גלגולי הכספים ואת הקשרים ביניהם. חלק מהשתולים טרם נחשפו וממשיכים לתעד מבפנים גם בימים אלה. שתולים אחרים "נשרפו" אחרי שנחשפו על ידי הארגונים בעקבות פרסום חומרים שתיעדו.
ארבעה שתולים לשעבר התכנסו השבוע יחד כדי להסביר כיצד הופעלו ולמה נרתמו למשימה השנויה במחלוקת. אחד מהם נחשף כאן לראשונה בשמו המלא ותמונתו. האחרים עדיין בוחרים להישאר בצללים.
מי שבחר להיחשף הוא חיים פרמד. בן 26, נולד בבני־ברק, ילד שמיני בין תשעה אחים. מגיל צעיר חיפש את מקומו בעולם החרדי. חיפש ולא מצא. בגיל 19 עזב את הדת וניתק קשר עם הוריו. אחרי שביטל את הפטור משירות צבאי התגייס לגבעתי. בתום הצבא חיפש עבודה. חבר מבני־ברק, שכמוהו יצא בשאלה, סיפר לו על עבודה מעניינת ולא שגרתית הדורשת יכולות אלתור. חיים זרם. "לא היה לי משהו אחר באותה תקופה, אז אמרתי סבבה והלכתי על זה. הזמינו אותי ליום מיונים. מדובר ביום שלם שנותנים לך כל מיני משימות כדי לבדוק אם יש לך את זה".
המשימות כוללות, למשל, כניסה לבית זר וניהול שיחה בתוכו במשך רבע שעה, השגת כובע מאדם זר וצילום הכובע, איסוף כמה שיותר פרטים על חנות תכשיטים ועוד ועוד. את המשימות הגה אבירם זאבי, ממקימי הארגון, בעל ניסיון בעולם המודיעין. "בהתחלה זה היה מלחיץ, כי אין לך זמן לחשוב. אבל לפעמים דווקא כשאין זמן לחשוב אתה עושה את הדברים הכי טוב", מספר חיים. "עברתי את המיונים. הסבירו לי את המטרה. זה היה נראה לי מעניין, חשוב, אולי גם מועיל. עד אז לא כל כך הכרתי את הארגונים הללו. התחלתי לעבוד. משלמים 40 שקל לשעה. והאמת שלא שאלו מה השקפתי הפוליטית".
מה העמדות הפוליטיות שלך?
"אני שמאלני. הצבעתי כבר שלוש פעמים למחנה השמאל. אני בעד חופש דת, שוויון, סיוע לחלשים. אני גם חושב שצריך להפריד בין העמים. לא רוצה לשלוט על שלושה מיליון ערבים".
איך זה מסתדר עם הפעילות של "עד כאן", שצמחה מתוך ההתיישבות ביו"ש?
"זה מסתדר יופי־טופי. פעלתי דווקא מתוך העמדה הזו. ארגוני השמאל הקיצוניים פוגעים בשיח על השלום. הם הפכו את השלום למשהו מאוס. במקום למקד את המאמצים בתוך החברה הישראלית, הם עושים דה־לגיטימציה לצה"ל ולמדינת ישראל. יש אלימות של חיילים בשטחים. אני אומר את זה חד־משמעית. בסופו של דבר לוקחים ילד בן 19 ונותנים לו נשק ושמים אותו במציאות שוחקת ובלתי אפשרית מול אזרחים. במקום לדון במשמעות של זה בתוך החברה ישראלית ולשכנע את הציבור הישראלי שצריך לעשות ויתורים כואבים בשביל השלום, הם מציגים כלפי חוץ תמונה חלקית וחד־צדדית, למרות שהמציאות מורכבת, ומלבים גורמים אנטי־ישראליים לפעול נגד ישראל ולכפות עליה החלטות. הנזק אדיר. היום החברה הישראלית כבר לא מוכנה לשמוע על העוולות המוסריות של שליטה על עם אחר. שיהיה ברור, ב'שוברים שתיקה' יש חבר'ה מקסימים וערכיים. אבל הם השניאו את עצמם על החברה הישראלית".
השתול שירד למחתרת
המשימה הראשונה של חיים הייתה להישתל בארגון "רבנים למען זכויות אדם". "ב'עד כאן' חשבו שהפרופיל שלי כיוצא בשאלה יתאים לארגון הזה", הוא מספר. הצגתי את עצמי כמי שמחפש חיבור חדש לדת ממקום פתוח יותר. זה התאים לרבנים הרפורמים של הארגון. אמרתי שיש לי חרטות על מה שעשיתי בשטחים. נתתי הצגה יפה.
"המטרה שלי הייתה להיצמד לאריק אשרמן (הרב אשרמן היה אז נשיא הארגון – י"א). זה לא היה קל, אבל הצלחתי לנהל איתו בסוף שיחה ארוכה, שבה סיפר שיש לו קשרים עם אנשי חמאס. הוא הסביר שזה לא עם הטרוריסטים אלא עם אנשי האידיאולוגיה" (תגובות הארגונים לטענות – במסגרת נפרדת).
בהמשך תודרך להיכנס ל"שוברים שתיקה" והפך לאחד הפעילים בארגון, תוך שהוא מתעד במשך חודשים במצלמה נסתרת את הפעילות. חיים, יחד עם שתולים נוספים, תיעד כיצד מתחקר הארגון חיילים קרביים ואוסף מידע רגיש מבחינה ביטחונית. בנוסף תיעד שיחה שקיים אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, במשרדי "שוברים שתיקה", ובה עודד את חברי הארגון להפוך את ישראל למצורעת בעולם כמו משטר האפרטהייד בדרום־אפריקה, והביע תמיכה ברעיון של חרם ספורט על ישראל. חלקים מהשיחה פורסמו ב"ידיעות אחרונות".
בתגובה לאותה כתבה אמר ליאל: "אני פועל אך ורק מתוך דאגה לעתידה של המדינה אותה שירתתי במשך למעלה מ־30 שנה. אין סיבה להקליט ולצלם אותי בחשאי. דעותיי מוכרות היטב ואני אומר אותן מעל כל במה. אני נגד חרם על מדינת ישראל, אך הניסיון לרדוף ולדכא ארגונים בחברה האזרחית בהחלט מזכיר את הימים האפלים של האפרטהייד הדרום־אפריקאי".
בעקבות הפרסומים ירד חיים למחתרת. "ברחתי לחו"ל. לא רציתי להצטלם, לא רציתי לדבר. חשבתי שכל התבטאות שלי רק תלהיט את היצרים. אחרי שבועיים שלא עניתי לשיחות מהם הבינו ב'שוברים שתיקה' שאני השתול. היום אני מוכן לדבר כי האווירה נרגעה, ואני חושב שאנשים כבר לא לוקחים את זה אישית".
גורמים ב"שוברים שתיקה" אומרים שחברים בארגון עדיין פגועים מאוד מפעילתו של חיים. לטענתם, הוא השתמש בעובדה שאין לו קשר עם משפחתו החרדית כדי להתקרב אל אנשים. חברי הארגון פתחו בפניו את ביתם, אירחו אותו, נתנו בו אמון, והוא בתמורה לא רק בגד באמונם, אלא גם חדר להם לחיים האישיים, צילם אותם בתוך ביתם, כולל, לטענתם, שיחות אישיות שניהלו עם בני משפחתם.
חיים מבין את התחושה. "לא הייתה לי מטרה לפגוע באף אחד באופן אישי", הוא מבהיר. "לא מדובר פה ברוצחים או בגנבים. מדובר באנשים ערכיים וטובים, שהדרך שלהם לא נכונה והרסנית. הייתי מאוד מקצועי. לא צילמתי שיחות אישיות עם בני משפחה, ובטח שלא פירסמתי אותן. לא ישנתי אצל אף אחד. שכרתי דירה ולא היה חסר לי כלום. אני אף פעם לא מציג את עצמי כקורבן בגלל שבאתי מרקע חרדי. אני תמיד מדבר על זה כעל בחירה. כן השתמשתי בסיפור כדי להראות שאני מסוגל להסתכל על המציאות מזוויות רבות, וכמו שהצלחתי לעבור מתפיסת עולם חרדית לתפיסת עולם חילונית, כך אני יכול לעבור משירות קרבי לעמדות שמאל קיצוני. ברור שהתחברתי לאנשים והגעתי גם לבקר אותם בבתיהם. כדי לעשות את העבודה שלי הייתי חייב לעשות זאת".
בניגוד לחיים, את ע' לא חשפו. כנראה שעד היום ארגוני השמאל שבהם התנדב, ואף ערך עבורם סרטי וידיאו, לא יודעים שהוא נשלח על ידי "עד כאן". "אני בן 25. בחור דתי. אחרי השירות הצבאי עבדתי כמה שנים במשרד ראש הממשלה", הוא מספר. "הפעילות של ארגוני השמאל מאוד עיצבנה אותי. רציתי לעשות משהו כדי להשפיע על המציאות. חיפשתי לתרום ולהתנדב. הגעתי ל'אם תרצו', אבל לא הרגשתי שהעשייה שלי שם משמעותית. כשהפעילות של 'עד כאן' נחשפה, הבנתי שעם הרקע שלי במערכת הביטחון אני מתאים לזה. פניתי אליהם ונפגשנו. התחלתי בהתנדבות ובהמשך בשכר של 40 שקל לשעה".
מה היה סיפור הכיסוי שלך?
"סיפור כיסוי טוב צריך להיות בנוי על מציאות אמיתית", מסביר ע'. "אתה לא יכול לשקר. החזות שלי היא לא תל־אביבית אשכנזית, אז החלטתי לקחת את מה שאני ולעבות אותו. אני מזרחי ומעורה בסצנה המזרחית. יש הרבה חבר'ה מזרחים שמאלנים. זה נובע מאחוות מזרחים וערבים מקופחים. הכרתי את הנפשות הפועלות. פעלתי בשלושה ארגונים. בכל המקומות רכשתי חברים – ערבים ויהודים. אתה לא יכול להתחבר לארגון בלי להיות חבר אמיתי. וגם אם אני אפגוש אותם היום, הם מבחינתי חברים. לא באתי לפגוע בהם אישית. באתי בגלל האג'נדה. יש לי הרבה חברים טובים מאוד שהם ערבים. אגב, זה מאוד בלט שבכל הארגונים הללו השמאלנים האשכנזים מתנשאים על הערבים והופכים אותם לפועלים השחורים שלהם בדרך למימוש האג'נדה".
עם אילו תובנות יצאת?
"החברה הישראלית לא יודעת מול מה היא מתמודדת. פגשתי אנשים שמונעים משנאה. ביטויים כמו: 'המתנחלים הכלבים האלה, הבני־זונות', שגורים בפיהם של אנשים שהם לכאורה מלומדים ומקצועיים. חלקם אמרו לי במפורש שהאמת לא מעניינת אותם. חלקם פועלים בדרכים לא חוקיות, משקרים במצח נחושה ומעודדים פלסטינים לשקר, ולטעון למשל לבעלות על קרקע למרות שהקרקע לא שלהם. למדינה אין כלים להתמודד עם זה. הם מטרילים את בג"ץ ותהליכים נתקעים פה למשך שנים על סמך אותם שקרים".
ומה ש"עד כאן" עושים, לחדור לתוך ארגון בזהות בדויה ולרגל בתוכו, זה לא שקר?
"זה לא אותו דבר", אומר א', שהיה שתול ב"אנרכיסטים נגד גדרות". "בישראל אף אחד לא חוקר התנהלות של גופים שמגדירים עצמם ארגוני זכויות אדם, ובפועל הם ארגונים אנטי־ציוניים ולעיתים גם אלימים. זו האמת, וזכותו של הציבור לדעת אותה. המטרה של האנרכיסטים היא לא ההפגנות עצמן. שמעתי אותם מדברים על כך במפורש. המטרה שלהם היא לתעד חייל שעושה טעות, וזה קורה פעם בחצי שנה, ואז להפיץ את התמונות בעולם. הם מספיק חכמים כדי לא להיות אלה שיזרקו אבנים בעצמם על חיילים, אבל הם מעודדים נערים פלסטינים לזרוק אבנים ולהתגרות בחיילים. בלי הארגון של החבר'ה מתל־אביב, ההפגנות הללו לא היו קורות. להפגנות יש גם קשר עם ארגוני טרור שמשלמים כסף לצעירים שמתפרעים. אח שלי נפצע כחייל בהתפרעות כזו". משום מה החברה הישראלית סלחנית כלפי האלימות הזו. כאדם חילוני, תל־אביבי היום, אני אומר לך שאם היה מדובר בחבר'ה עם כיפות, מערכות אכיפת החוק לא היו מאפשרות לזה להימשך שבוע אחרי שבוע. לצערי, גורמי האכיפה מאתרגים את הארגונים הללו, אז אנחנו כאזרחים צריכים לחקור. אני חושב שלא אמור להיות גוף שהוא חסין מביקורת. ודאי כאשר במסווה של זכויות אדם אנשים מעודדים לאלימות, או כאשר אדם כמו עזרא נאווי, לכאורה פעיל זכויות אדם, מתגאה בכך שהוא מסגיר למוות פלסטינים למנגנון המסכל הפלסטיני. יש הבדל בין תחקירן שמשקר בשביל להיכנס למשרד של מנכ"ל חברת תרופות גדולה, לבין המנכ"ל עצמו שמשקר לציבור שהתרופה טובה, בזמן שהיא מזיקה. אני מעדיף את השקר של התחקירן. חובתנו כאזרחים לחשוף את האמת לציבור".
ארגוני ימין לא פועלים באותן שיטות לא־חוקיות, שכוללות שקרים?
א': "אין לי בעיה להישתל גם בארגוני ימין שפועלים בכאלה שיטות, אבל במקרים האלה בדרך כלל התקשורת והשב"כ מטפלים".
אין בעיה חוקית בכך שאזרחים עושים זאת, ולא גופי חקירה או כלי תקשורת המחויבים לקוד אתי?
"מותר לתעד בצילום סתר כל שיחה שאתה חלק ממנה. הקפדנו על כך. הקפדנו גם לפעול רק בהתנדבות בארגוני השמאל, כי אם אתה מקבל שכר ופועל נגדם, זו גם בעיה חוקית. לי למשל הציעו להיות רכז בשכר באחד הארגונים. התחמקתי".
"לי הציעו שכר על עריכת סרטי וידיאו עבור אחד הארגונים", מספר ע'. "הקפדתי לערוך את הסרטים בדיוק לפי איך שהנחו אותי ובאופן הכי מקצועי, אבל סירבתי לקבל שכר. באחד הסרטונים, אגב, ראיתי ממש איך שידלו פלסטינים לשקר שאתר ארכיאולוגי מסוים פוגע להם בשטח החקלאי".
גם במקרה של עזרא נאווי הקפיד הארגון שהשתול מטעמם יחזיר כסף שקיבל עבור פעילותו. "'רבנים למען זכויות אדם' העבירו לנאווי 1,000 שקל עבור פעילות מסוימת. השתול שלנו עשה את הפעילות במקום נאווי. נאווי השאיר אצלו 600 שקל ונתן לשתול 400. תדרכנו את השתול להשאיר 400 שקל בביתו של נאווי, וכך הוא עשה".
אתם לא מרדדים את השיח? במקום לעסוק במהות, אתם עסוקים במשחקי ריגול ובשיח מכפיש.
"אני לא מסכים", אומר א'. "אם מכניסים את מנכ"ל 'שוברים שתיקה' ומנכ"ל 'אם תרצו' לחדר אחד, מה שיוצא זה צעקות בנוסח 'אתה בוגד' ו'אתה פשיסט'. אני לא חושב שהשיח הזה מקדם אותנו. במצב הקיים, צריך לפחות להראות שכולם עובדים באופן הגון ולא משקרים. הארגון שלנו בא לוודא שהשחקנים במגרש לא אומרים לציבור דבר אחד, אבל בינם לבין עצמם אומרים דברים אחרים".
פעיל ב"אנרכיסטים נגד גדרות" שאיתו שוחחנו דוחה את הטענות כי הוא וחבריו מעודדים נערים פלסטינים לפגוע בחיילים. "מדובר בשקר מגוחך", הוא אומר. "בניגוד לתמונת העולם של פעילי 'עד כאן', שמשלבת גזענות כלפי פלסטינים עם תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, פלסטינים הם לא מריונטות או שכירי חרב שצריכים שארגוני צללים יהודים יקנו אותם ויגידו להם מה לעשות. הם מחליטים וימשיכו להחליט בעצמם איך להתנגד לכיבוש ולגזל אדמותיהם. הארגון היחיד שעוסק בהשלטת טרור יומיומי על חפים מפשע ובביצוע פשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, ושחלק מפעילי 'אנרכיסטים נגד גדרות' נאלצים לעיתים לתקשר עם נציגיו, הוא צבא ההגנה לישראל".
בין אירופה לשייח' ג'ראח
חשוב לציין כי גם ארגוני שמאל עוסקים במעקב ובריגול אחרי ארגוני ימין וצה"ל. פרימה בוביס, פעילה ב"שוברים שתיקה", טענה כי לקראת גיוסה לצה"ל המליץ לה פעיל לשעבר של הארגון לבקש לשרת במינהל האזרחי כדי שתוכל לאסוף מידע. צוותי מעקב של "יש דין" מתעדים באופן קבוע כל פעילות בנייה בהתנחלויות. תחקירני "בצלם" מתעדים פעילות של חיילים, וארגון "עיר עמים" מתעד את ריקוד הדגלים בעיר העתיקה ביום ירושלים.
ב', אחד השתולים של "עד כאן", נשלח למשימת ריגול בצד השני בעת שניסה להישתל בארגון "עיר עמים". "נשלחתי על ידם לתעד את ריקוד הדגלים ביום ירושלים בשנה שעברה. זה היה מצחיק. ממש ריגול כפול. רוב החבר'ה שנשלחו למשימה לא היו ישראלים. התנדבתי למשימה כדי להוכיח נאמנות והקפדתי לבצע אותה כמו שצריך. המטרה הייתה לתעד ימנים מקללים או מתפרעים. תיעדתי כמה ילדים שקיללו ערבים, אבל אני חייב לציין שהיו מבוגרים שניסו להרגיע אותם. המטרה של 'עיר עמים' היא לנסות להחדיר לציבור שמזרח ירושלים היא בירת המדינה הפלסטינית ושכל התיישבות יהודית במזרח העיר היא לא לגיטימית".
ב', בן 27, הגיע מרקע דתי. כיום הוא מסורתי, שומר שבת, אך לא חובש כיפה. על "עד כאן" שמע לראשונה בחו"ל. "נסעתי לאירופה אחרי הצבא לעבוד באבטחה. פגשתי את חיים, שבדיוק ברח אז לחו"ל אחרי שנחשף. הוא סיפר לי מה עשה וזה עניין אותי. בחו"ל יצא לי להסתכל על המציאות הישראלית ממקום יותר ניטרלי, מחוץ לקלחת עצמה. מאוד כאב לי לראות את הדמוניזציה שעושים לישראל בעולם. כחייל קרבי בצה"ל ידעתי על איזה ערכים מחנכים את החיילים. כשחזרתי לארץ התחלתי לימודים אקדמיים, ואז חיים חיבר אותי לעבוד ב'עד כאן'.
"תיעדתי בין השאר את ההפגנות שאירגנו כמה גופי שמאל נגד משפחה יהודית שבית המשפט קבע שהיא הבעלים של בית בשכונת שייח' ג'ראח. היו שם צעקות, תופים, קללות, דפיקות על הדלתות והגגות של בית. אנרכיסטית אחת, ישראלית, עלתה על גג הבית ותלשה את דגל ישראל. אני מכבד דעה של כל אחד, אבל יש דברים שהם קונצנזוס במדינה, והדברים שהארגונים הללו עושים הם בעיניי לא לגיטימיים.
"תיעדתי גם פעילות של ארגון 'אחוות עמים'. כל שבוע הם מקימים מחדש מאחז פלסטיני לא חוקי ליד היישוב מעון, תוך עימות עם חיילי צה"ל. ראיתי שם קבוצה של הרבה חבר'ה צעירים דוברי אנגלית. זה הרגיש לי מוזר. התחלתי לדבר איתם והבנתי שהם הגיעו לארץ דרך פרויקט 'מסע' במימון הסוכנות היהודית וממשלת ישראל. זה לא הסתדר לי בראש".
בעקבות התיעוד של ב' פנה ארגון "עד כאן" לסוכנות היהודית, והשתתפות ארגון "אחוות עמים" בפרויקט "מסע" הופסקה. "חסכתי למדינה חמישה מיליון שקל שהלכו עד אז לפעילות אנרכיסטית. מאוד הפריע לי שבהרבה ארגונים חלק מהפעילים הם מתנדבים צעירים יהודים, בעיקר רפורמים, שמגיעים לארץ לכמה חודשים. הם באים לכאן עם ערכים טובים, אבל לא מכירים את השפה המזרח־תיכונית. הם מבעירים את השטח, חוזרים לבתיהם ומשאירים אותנו להתמודד עם האש".
היו לך בשלב מסוים הרהורים לגבי צדקת המשימה שאליה נשלחת?
"היו רגעים שבהם הבנתי שאנשים אחדים, שאני יכול לספור על כף יד אחת, באמת מאמינים במה שהם עושים. זה נוגע ללב לראות אדם שעומד על העקרונות שלו. לצערי הם לא נמצאים במקום הנכון. לא בסקלה הלגיטימית מבחינתי. יש גם הרבה פעילים שאתה מרגיש את הצביעות שלהם ואת הרצון לקבע את המצוקה של הפלסטינים כדי לקדם את האג'נדה שלהם".
"אגב, גם אני נתקלתי בניסיון של עיר עמים לשתול פעיל שלהם בתוך תנועת נאמני הר הבית", מוסיף חיים. "חשבתי להיות סוכן כפול ולהציע את עצמי למשימה, אבל הייתי אז בעומס משימות וזה היה לקראת סוף הפעילות שלי".
נכנסים לתוך ואקום
"כל אחד מהשתולים פה רואה את חלקו בפסיפס. אני מלווה את הפרויקט כבר חמש שנים", אומר גלעד אך, מנכ"ל "עד כאן". "נתקלתי בסוגיה כשהייתי סמ"פ עורב גולני. החיילים שלי חוו הרבה התקפות מצד ארגוני שמאל בלי יכולת להגיב. דוחפים אותך, יורדים עליך, מקללים אותך, ואתה לא יכול להגיב. ההוראות, מהמח"ט וצפונה, היו להכיל ולא להגיב. אחרי מבצע 'חומת מגן' ישראל מצאה את עצמה תחת מתקפה של עשרות ארגונים, שפעלו נגד חיילי צה"ל והכפישו את ישראל בעולם. יש פה תעשייה שלמה שפועלת במימון ממשלות זרות, והמטרה שלה היא לייצר דה־לגיטימציה למדינת ישראל, להשפיל את החיילים ולקשור לצה"ל את הידיים. בגלל שקוראים להם 'ארגוני זכויות אדם' הם מאותרגים. גורמי האכיפה יודעים לפעול נגד נערי גבעות, שהשב"כ מפקח עליהם באופן צמוד. אבל בארגונים הללו, שחלקם אלימים ממש, לא נוגעים. הם יכולים לתקוף חיילים, לשלם כספים במזומן לגורמים שונים, לקיים קשרים עם גורמים עוינים, ואף אחד לא ייגע בהם. אנחנו נכנסנו לוואקום הזה. בהתחלה העברנו לרשויות האכיפה את כל המידע שהיה לנו. לצערנו, שום דבר לא נעשה. זה גרם לנו להיות יותר מתוחכמים, להיכנס עמוק יותר לארגונים ולצאת עם החומרים לתקשורת".
מה מקורות המימון שלכם?
"תורמים פרטיים".
נטען שקיבלתם כסף מוועד מתיישבי השומרון. זה נכון?
"זה לא היה ל'עד כאן' אלא לארגון אחר שהקמתי, ושעסק באיכות סביבה".
אתם עומדים לחשוף בקרוב עוד פרשייה בסדר גודל של נאווי?
"אני יכול לומר שהפעילות שלנו התרחבה כיום גם לחו"ל, אבל בואי נשמור על ביטחון שדה".
תגובות: "קמפיין הסתה שקרי"
דובר "שוברים שתיקה", דין יששכרוף, התייחס לטענותיו של חיים פרמד: "במשך שנה אדם שהציג עצמו כחסר אמצעים ניצל את האנשים שפתחו בפניו את ביתם ודאגו לשלומו, כל זאת כחלק מעבודה למען ארגון מתנחלים קיצוני. וכעת, אולי כדי למרק את מצפונו, הוא טוען שעבד בארגון הימין הקיצוני 'בשביל השלום'. אז שנתיים אחרי שחשפנו את השתולים אנחנו שמחים לבשר שכישלונו של קמפיין ההסתה השקרי אכן קידם את השלום – פעילות ארגון 'שוברים שתיקה' בשיא ואנחנו פוגשים יותר אנשים ועדים מאי פעם. כדאי שבימין יבינו שיש רק משהו אחד שיעצור אותנו – סיום הכיבוש".
מארגון רבנים למען זכויות אדם נמסר: "אכן שילמנו לעזרא נאווי עבור שירותי הסעות וסיורים, תשלומים חוקיים ומתועדים. כל זאת בטרם נתגלו דברים שלא ידענו על פועלו, ושהביאו אותנו להפסיק את העסקתו. כל הפעילות הכספית של ארגוננו חוקית ושקופה, ולא מדובר כלל בחשיפה.
"אריק אשרמן לא עובד בארגוננו מזה שנתיים. לא ידוע לנו כי מי מהפלסטינים עימם עמד בקשר נמנה עם 'האידיאולוגים של חמאס', כנאמר בכתבה. אנו רואים בחמאס ארגון טרור נפשע. עם זאת עלינו להעיר כי רבים, כמו הרב המתנחל מנחם פרומן ז"ל, נפגשו עם אנשי חמאס בתקווה לשנות גישתם וכך אולי להפחית את האלימות שהורגת בנו, ומאמצים אלו מבורכים. אכן קיימנו דיאלוג עם אנשי דת מוסלמים בגדה כדי להפחית שנאה בין הדתות והעמים. לא ידוע לנו כי מי מהם קשור לחמאס. המפגשים היו שקופים ושמות המשתתפים בהם פורסמו בפומבי".
הרב אשרמן עצמו אומר: "לחצתי יד גם של אנשי חמאס. התהפכה לי הבטן, כי ידעתי שהם שוללים את הקיום שלי, אבל השכל שלי אמר שמוטב שאתגבר על הרגש ואלחץ את ידם, כדי להראות להם שיש יהודים שנלחמים על זכויות האדם שלהם ולא גונבים להם קרקעות או פוגעים בהם. זה הדבר היחיד שיכול אולי להשפיע על תפיסת עולמם. אנשי חמאס שחושבים שיהודי טוב הוא יהודי מת ממילא לא יפגשו אותי, ועם כאלה לא נפגשתי".
עו"ד איתן פלג מסר בשמו של עזרא נאווי: "נאווי פעל רבות לטובת תושבי דרום הר חברון הפלסטינים, שזכויותיהם נרמסות באופן עקבי על ידי מדינת ישראל ומתנחלים. בשל כך, הוא מהווה יעד עבור ארגוני מתנחלים, הפועלים לגרש פלסטינים מאדמתם. מטרתו של ארגון 'עד כאן' היא רדיפת פעילי זכויות אדם, והוא עושה זאת באמצעות טענות מופרכות ושיטות הראויות לכל גנאי. משטרת מחוז ש"י חקרה חקירה שערורייתית את עזרא נאווי ותוצריה נבחנים כעת על ידי הפרקליטות. נראה שמטרת 'עד כאן' היא להשפיע על החלטת הפרקליטות ולהפעיל עליה לחץ".
מעמותת "עיר עמים" נמסר בתגובה: "'עיר עמים' מתעדת בגלוי את צעדת ריקוד הדגלים במטרה להיאבק בגילויי הגזענות והאלימות שנוקטים חלק מהצועדים כלפי תושבי העיר העתיקה. גיוס מתנדבים לפרויקט מתבצע בצורה גלויה בפייסבוק, וחומרי התיעוד מוצגים בדף של העמותה ובאתר שלה.
"אכן, 'עיר עמים' חוקרת את פעילות תנועות המקדש, אלא שבניגוד לנטען, הדבר נעשה באופן שקוף, גלוי וישיר. בניגוד ל'עד כאן', 'עיר עמים' אינה משקיעה מאמצים בריגול חשאי ה'חושף' בין כלום לבין אמירות המוצאות מהקשרן".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מחויבת לפעול בכל מקום שבו נודע לה מראש על כוונה להפר את הסדר הציבורי בניגוד לחוק ולפגוע בערכים החשובים לא פחות מחופש המחאה. דווקא מתוך הכרה בחשיבותם של ערכים אלה, המשטרה פועלת כל העת מול מארגני הפגנות על מנת לאפשר את קיומן התקין והחשוב, הכל בתנאי שלא יפגעו בזכויות יסוד חשובות ובהתאם לחוק".
במשטרה דוחים את טענת פרקליטו של נאווי ואומרים: "החקירה נוהלה במקצועיות וביסודיות, ובמהלכה בוצעו מגוון פעולות חקירה ונאספו ראיות. בסיום החקירה הועבר התיק לפרקליטות".
