חבר'ה על הדשא

היצירה "Girls & Boys" של רועי אסף, בביצוע אנסמבל בת שבע, היא השהיית זמן מאושרת. לאסף יש יכולת נפלאה ליצוק צורה לתוכן. מנפץ את התפיסה שמחול הוא מדיום מופשט שאינו אומר דבר. יש לאסף חוש מוזיקלי, הומור, יכולת עידון וחוש אסתטי מצוין שהוא לעולם לא דקורטיבי באופן נפשע.

למרות השם המשותף "Girls & Boys", זוהי יצירה גברית. הגברים הם נושאי המשמעות בעבודה הזו. והנשים, למרות חלקן החשוב, בעיקר עוזרות לבנים לשאת את אותה זהות גברית ישראלית. הבנים הם ערימה של חבר'ה על הדשא בקדמת הבמה והבנות הן חלום מתקתק ברקע, שנע במעגל אחוז ידיים.

ומעבר לכוריאוגרפיה, זה קשור גם לצבעוניות. הבנים פותחים את היצירה לבושים מכנסי ספורט אדומים קצרים והבנות מחווירות עם בגדי גוף בצבע פודרה. והגברים אצל אסף יכולים להיות גם קשוחים וגם רכים, גם מעניינים וגם מטרידים. בעוד הנשים הם סך כל התכונות שהחברה מייעדת להן, קצת קלות דעת ובעיקר מפתות או מפותות.

רק לקראת הסוף הגברים יפשטו את האדום לטובת הוורוד ויתאחדו עם הבנות לסדרה של מחוות ופוזות, שרודפות זו את זו. אוסף של ציטוטים תנועתיים שבו כל פעם שני רקדנים נמצאים על הבמה, מבצעים תנועות פשוטות שיוצרות טווח רחב של משחק הנע בין טנגו לפלרטוט ושעשועים סמי־ארוטיים. לאחר מספר חזרות אחד הרקדנים יוצא, בעוד זה שנשאר על הבמה ממשיך לבצע את חלקו עד שנכנס רקדן אחר, שמשלים אותו וביחד הם יוצרים ציטוט חדש. האופי הנונשלנטי של הביצוע יוצר תחושה שאנחנו רואים את המין האנושי במקום הזה, בזמן הזה, מתעורר לחיים, מתמלא ומתרוקן.