"צור, אתה הדבר הכי טוב והכי כואב שקרה לי בחיים"
צור אלפי ונועה שטורם היו תמיד ביחד. בבוקר שבו יצא צור לטיול שממנו לא שב, נועה דיברה עם אמה על כך שיצטרכו להתרגל למרחק כשיילכו למכינה. “אמרתי לה שקטן עלינו”, ספדה לו בדמעות. “לא הכנתי את עצמי לכל כך הרבה זמן שלא אראה אותך”
רק לפני שבועיים היה צור אלפי ז"ל (18) ממזכרת־בתיה כוכב הערב בהצגה שהעלו תלמידי מגמת התיאטרון שבה למד ושימשה כמבחן הבגרות שלהם. ביום שישי, כשהם מנסים עדיין לעכל את האסון בטיול בנחל צפית, ליוו אותו החברים מתיכון "רבין" בדרכו האחרונה, כשהובא למנוחות בבית־העלמין שביישובו.
צור חלם להגיע למכינה הקדם־צבאית "בני ציון" בעקבות אחותו הגדולה יעל, בוגרת המכינה. "אין בנו כעס, רק אהבה", אמר אביו ברק בהלוויה. "אנחנו מחבקים את החברים מהמכינה. המסר שלנו: תמשיכו לטייל ותהיו טובים".
חברתו של צור, נועה שטורם, ספדה לו. "אהוב שלי, שנה וחצי שבקושי ראו אותנו בנפרד. יום בנפרד הרגיש כמו חודש. אתה הבן אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי בחיים. היו לך כל כך הרבה תוכניות לעתיד, כולן היו מתוך רצון לתרום ולעזור. בבוקר בו יצאת לטיול דיברתי עם אמא שלי שאמרה שנצטרך להתחיל להתרגל לא לראות אחד את השנייה למשך זמן, בגלל ששנינו הולכים למכינה. אמרתי לה שקטן עלינו ושגם את זה נעבור. אחר הצהריים קרה האסון. לא הכנתי את עצמי לכל כך הרבה זמן שלא אראה אותך. הלוואי שהייתה לי רק עוד דקה אחת איתך. אתה הדבר הכי טוב והכי כואב שקרה לי בחיים".
לירי אוריאל, ידידה של צור שלמדה איתו, הסיעה אותו ביום רביעי מביתו לתחנת האוטובוס לירושלים, שם עלה על האוטובוס בדרכו לטיול הגיבוש. "הוא מאוד התרגש לנסוע לטיול", מספרת אוריאל. "הוא קיווה שיגיעו כמה שיותר ילדים מהמכינה כדי שהוא יפגוש את כולם". כשהיה בדרך שלחה לו הודעה על תלמידים שסובלים מהיפותרמיה קלה בטיול בדרום, והוא, כהרגלו, הגיב בצחוק. "הוא כל כך התרגש, שהוא לא חשב שמשהו רע יקרה לו".
