אין סומכים על הנס

אחד למיליון, 21:48, קשת 12

בחברה הישראלית, ממגוון סיבות, לניסים יש מעמד מיוחד. אולי כי רוב האוכלוסייה מאמינה בבורא עולם באופן זה או אחר, אולי כי מציאות החיים כאן כל כך שברירית ולפעמים מופרכת – שאין לנו אלא להיתלות בנס. לקוות אליו. וכשאנחנו מפרשים כך את המציאות, לפרסם את הנס ככל יכולתנו. התוכנית החדשה של נסלי ברדה נבנתה סביבה. היא מתחילה ממנה ממש. מהשם הייחודי שנתן לה אביה לאחר שאמה ניצלה מסכנת חיים בשעת הלידה. אותה ילדה ששמה מתעד את הנס הפרטי של משפחתה, מספרת את סיפורי הניסים של אחרים. ובכל זאת, משהו שם חסר. נסלי עצמה כמעט ולא נוכחת. לא בדמותה, לא בתובנותיה. מלבד הפתיחה האישית והשאלות הקצרות למרואיינים, הסיפור כולו מסופר כמעט בלעדיה. למרות ששני הסיפורים שהובאו אמש היו חזקים וטובים, טרחו לעטוף לנו אותם היטב היטב במוזיקה דרמטית, שוטים ארוכים של המצלמה ואפקטים מיוחדים. כל מה שלא צריך כשיש לך דרמה אמיתית ביד.

 

ואולי זהו טבעם של ניסים. שקל לנו יותר לעטוף אותם בעטיפה נוצצת, דרמטית, כמעט בדיונית. הם ניתנים לעיכול והפצה רק כשאנחנו משכנעים את עצמנו שהם גדולים מהחיים, ולא בעצם החיים עצמם. אבל דווקא כוחם הגדול של שני הסיפורים אמש לא היה צירוף המקרים ההזוי או איזה "נס" משמיים, אלא כוחו של האדם לפעול ולבחור בתוך סיטואציה כמעט בלתי אפשרית. הפרק עסק באדם שהמצנח שלו לא נפתח, ולמרות שהתרסק על הקרקע הוא הצליח לשרוד ואף לשוב ולתפקד כנגד כל הסיכויים. העובדה שניצל ממוות כמעט ודאי היא בהחלט מטלטלת, אבל מתגמדת לנוכח ההישג האישי שלו: שיקום מדהים מעבר לכל הציפיות ואפשרות להפוך גוף מרוסק ונפש שבורה למודל לחיקוי. כל זאת לא קרה בזכות שום נס אלא בזכות בחירות סיזיפיות, יום יומיות, קשות מנשוא. בזכות משפחה עוטפת ולא מוותרת, ולמרות מחירים כבדים. הנס הוא שולי, הבחירה בחיים היא הסיפור. בחלק השני הובא סיפורה של אישה שבזכות אדם זר ששלח לה הודעה הצליחה לאתר את משפחתה אחרי חיפוש של עשרות שנים. גם כאן, ההצלחה באיתור היא כאין וכאפס לעומת המסירות, הקשר האנושי המדהים שנרקם והמחויבות שחש זר לאישה אקראית אך ורק בשם האנושיות והסולידריות הבסיסית.

 

חז"ל, חובבי ניסים ידועים, התריעו: אין סומכים על הנס. התובנה הזו בהחלט מבהירה שבמקום דרמות גדולות מהחיים, תנו לנו סיפורים מעולים על אנשים שבוחרים שוב ושוב לעשות מעשים קשים, מאתגרים ולא מובנים מאליהם.

 

בקטנה

ל"ג בעומר הוא חג אזוטרי עם אפס רייטינג, אבל השנה הוא זכה לכוננות שלא מביישת אירוע טרור. מוכי חרדות והלם מהשבוע שעבר, אין מי שמוכן לקחת סיכונים, וגם המהדורות יישרו קו ופתחו פה אחד עם הבקשה לוותר על המדורות. ערוץ 20 הפתיעו עם אולפן במירון ששידר בחי את ההילולה, ולערב אחד נזכרו לדגמן ערוץ מורשת, כמו שהבטיחו לנו אז, על הנייר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים