ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    בניין סוכנות האינטרנט הרוסית
    ממון • 03.05.2018
    מלחמה על אמת
    רוסיה היא החלוצה, אבל בעולם כולו מבינים היום שמלחמת הדיס–אינפורמציה ברשתות החברתיות תהיה נשק הכרחי בכל מלחמה בעתיד • במערב התעוררו מאוחר, אבל כבר משקיעים ביחידות מיוחדות שיעסקו באיומי פייק ניוז • ואצלנו? אם יהיו בחירות בקרוב, אין שום גוף מקצועי שיפעל נגד נסיונות להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות
    שגיא כהן

    מבט ראשון הבניין בן ארבע הקומות ברחוב סוושקינה 55 בפרברי סנט פטרסבורג נראה כמו עוד מבנה משרדים אפרורי וחסר ייחוד, אבל מי שנכנס פנימה הבין מיד שמשהו חריג ויוצא דופן התרחש שם: החלונות היו כהים כך שלא ניתן לראות מבחוץ את הנעשה בפנים, ושומרים חמושים במדי הסוואה בדקו כל מי שנכנס. הסיבה? בבניין הזה ישבה "הסוכנות למחקרי אינטרנט" הרוסית – ה־IRA. במערב היא זכתה לכינוי הרבה פחות מחמיא – "חוות הטרולים הרוסית". טרולים במובן של טרולי־אינטרנט – אותם מגיבים אנונימיים ופרובוקטיביים שמציתים ויכוחים ומשלהבים דיונים באינטרנט. ככל הנראה, לפי דיווחים שונים, מאז השתנו המיקום והשם של הסוכנות – אבל הטרולים עדיין פועלים במרץ.

     

    כפי שפורסם מספר פעמים בשנים האחרונות, הסוכנות הזו היא שמובילה את המאמץ הרוסי לנצל את המדיה החברתית והרשתות החברתיות כדי להשפיע ולבצע מניפולציות בדעת הקהל, גם באמצעות הפצת שקרים וכזבים – פייק־ניוז. מבחינת רוסיה מדובר במאמץ אסטרטגי של ממש. מדובר בסוג חדש ומתפתח של לוחמת סייבר, ומקצוע של ממש. אנשי הסוכנות הם לא סתם טרולים, הם מומחים בתרבות ובפוליטיקה של המדינות שאליהן הם מכוונים. הם יושבים מול מחשבים, בעבודה מאומצת מסביב לשעון, תחת זהויות מקוונות בדויות, מפרסמים פוסטים ותגובות ברשת, מפיצים מאמרים, סרטונים ולינקים, ובודקים כל העת דרכים למקסם את התפוצה והוויראליות של החומרים. הזרקור הופנה אליהם בעיקר במהלך בחירות 2016 בארה"ב, כאשר הם הפיצו פייק־ניוז, מודעות, פוסטים וציוצים שתמכו בדונלד טראמפ והפיצו שקרים על הילרי קלינטון. למשל, הם הפיצו ידיעות כאילו 69% מיוצאי הצבא אינם תומכים בקלינטון, או תמונת פוטושופ שבה נראה הקומיקאי עזיז אנסארי מחזיק שלט הקורא לא להצביע לקלינטון.

     

    אם התרגלנו לחשוב על לוחמת סייבר בהקשר של האקרים שמשתילים וירוסים, גונבים מידע, מפילים אתרים ומחוללים נזקים במערכות ממוחשבות – בעולם מתחילים להבין שהשלב הבא הוא לוחמת תודעה קיברנטית. כלומר, לא מספיק להפיל את המחשבים של האויב – צריך גם לבלבל אותו, לפלג ולסכסך באמצעות שקרים, דיס־אינפורמציה ופייק־ניוז שמופצים באופן דיגיטלי.

     

    במחקר שפורסם במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל־אביב, בשם "שימוש בלוחמה קיברנטית למבצעי תודעה", מראים החוקרים דניאל כהן ואופיר בראל שרוסיה לא לבד, והיום מושקע הון תועפות בפעילות ברשתות חברתיות הן על ידי משטרים טוטליטריים והן על ידי מדינות במערב, מתוך הבנה ששדה הקרב העתידי ייערך גם בזירה זו.

     

    ברשת הופץ פייק-ניוז וציוצים שתמכו בטראמפ
    ברשת הופץ פייק-ניוז וציוצים שתמכו בטראמפ

     

    "ניהול מערכה תודעתית אפקטיבית – הכוללת שיתוף פעולה בין יחידות מדיה חברתית, מודיעין וסייבר – תורם להכפלת כוחה של העוצמה הצבאית והמדינית ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית", כותבים החוקרים. המחקר יוצג בשבוע הסייבר הלאומי השנתי שייערך ב־17־21 ביוני.

     

    טכניקות בולשביקיות

     

    איך זה עובד? סוכנים שמפעילים זהויות בדויות, או לחלופין תוכנות אוטומטיות (בוטים) שמתחזות למשתמשים אמיתיים, פועלים בתיאום כדי להפיץ ולתאם מידע כוזב, הן במטרה להשפיע על קבלת ההחלטות ודעת הקהל, והן כדי לגרום לתחושה של חוסר שליטה ואי אמון מצד האזרחים בממשל. בעקבות כמויות המידע הסותר והשגוי, כשאי אפשר לדעת מה נכון ומה לא, אנשים מאבדים אמון בתקשורת, בפוליטיקה – ובסופו של דבר גם בעובדות ובאמת עצמה. כמובן, הפצת דיס־אינפורמציה היא עתיקה כמו המלחמות עצמן, אך בשנים האחרונות היכולת והיעילות בהפצתה עלו כמה מדרגות, בעיקר "בזכות" פייסבוק וטוויטר.

     

    חלוצי לוחמת הסייבר בזירת התודעה בעידן הדיגיטלי הם הרוסים. טימות'י סניידר, היסטוריון שעוסק בסוגיה בספר פרי עטו The Road to Unfreedom, אמר בראיון לאתר VOX שהרוסים היו טובים בלוחמה פסיכולוגית עוד מימי הבולשביקים, וכיום, בעולם שמוגדר על ידי האינטרנט, עולם שהוא פסיכולוגי יותר, הטכניקות שהם מנוסים בהן מקבלות עוצמה יתרה. "הרוסים הבינו שהם יכולים לחולל נזק למדינות המערב ולארה"ב ספציפית בלי קרב, והנשק העיקרי שלהם הוא האינטרנט", אמר.

     

    בבחירות בארה"ב ה"טרולים" הרוסים הפיצו פייק ניוז על הילארי קלינטון
    בבחירות בארה"ב ה"טרולים" הרוסים הפיצו פייק ניוז על הילארי קלינטון

     

    "מטרת הפעילות של הטרולים הרוסים אינה לשכנע אנשים להחזיק בהשקפת עולם מסוימת, אלא לשלוט באופן זרימת המידע כך שבקרב הצד השני ייווצרו תחושות של פחד ואי־ודאות", כותבים החוקרים של אוניברסיטת תל־אביב. "בעימות בין מדינות, כאשר אחד הצדדים משבש את סביבת המידע שעליה מסתמך הצד היריב, הוא משבש את יכולת היריב לתפוס את המציאות כהלכה ולגבש מולה צעדי פעולה אפקטיביים".

     

    כבר ב־2014, עוד לפני שהומצא מושג הפייק ניוז, ה־RIA הרוסי יצר מתיחה מתוחכמת לפיה מפעל כימיקלים בלואיזיאנה התפוצץ. הם דאגו ליצור אתר אינטרנט חדשותי מזויף, להפיץ בו את הידיעה, ליצור סרטוני וידיאו מזויפים, ואפילו לערוך את הערך בויקיפדיה בהתאם. המתיחה נחשפה – אבל את הפוטנציאל ההרסני הם הבינו כבר אז.

     

    בפברואר באותה שנה פלשה רוסיה לאי קרים שבשטח אוקראינה. הרוסים ביצעו מתקפות סייבר נרחבות והפילו רשתות טלפונים, אתרי חדשות, מערכות תקשורת צבאיות ותשתיות אזרחיות – ובמקביל עשו שימוש בהפצת דיס־אינפורמציה רבה דרך הרשת. גם ההתערבות שלהם בבחירות בארה"ב שילבה את שני סוגי מתקפות הסייבר: טרולים רוסים הפיצו פייק ניוז נגד קלינטון, ובמקביל פרצו האקרים רוסים למחשבי הוועידה של המפלגה הדמוקרטית ופרסמו מיילים גנובים.

     

    ארה"ב היא לא היחידה שנפלה קורבן למתקפת פייק־ניוז רוסית. צרפת, ספרד, גרמניה, אנגליה, איטליה – כולם גילו שהרוסים מנסים ליצור כאוס ציבורי לפני הבחירות שהתקיימו בהן בשנים האחרונות. לפני הבחירות האחרונות באיטליה הופץ סיפור על ילדה מוסלמית שהותקפה מינית על ידי "בעלה" בן ה־35, וסיפור אחר על פוליטיקאי שצולם מתאבל על מותו של בוס במאפיה. שני הסיפורים גרמו לטלטלה ולמחלוקות ציבוריות ותדלקו תנועות אנטי־מהגרים ואנטי־הממשלה. שני הסיפורים היו מזויפים לחלוטין. לא ברור מי יצר אותם, אך האצבע המאשימה הופנתה לרוסיה. לפני חודשים ספורים הזהירו באירופה שהאיחוד האירופי נתון תחת קמפיין דיס־אינפורמציה רוסי נרחב – שמצליח באופן משמעותי לשנות דעות של הציבור.

     

    חוקר הסייבר דניאל כהן
    חוקר הסייבר דניאל כהן

     

    עוד לפני הרוסים, דאעש עשו שימוש רב ברשתות חברתיות כדי להפיץ מידע מסית, כוזב ואלים. והמערב? הוא נתפס לא מוכן. ארה"ב, שניסתה לנהל מבצעי סייבר־תודעה נגד דאעש, גילתה שהחסמים העומדים בפניה לפעול בחופשיות במדינות זרות מגבילים את האפקטיביות. "הרוסים וגם דאעש מתנהגים כמו זבובים, נכנסים לאן שרוצים, שום דבר לא מגביל אותם. הם מסתובבים בין צואה לאשפה ומעבירים הכל לבני אדם", אומר החוקר דניאל כהן. "לעומת זאת, האמריקאים פועלים כמו עכבישים, בונים רשת שתלכוד את הזבובים, אבל הקורים לא מספיק חזקים. מה שצריך זה לא רק קורים, אלא עכבישים טורפים שרודפים אחרי הזבובים".

     

    האמריקאים בכל זאת השתמשו בשיטות של לוחמת תודעה ברשתות החברתיות נגד דאעש. הם פעלו נמרצות כדי להפיץ מסרים במטרה למנוע הצטרפות של פעילים לארגון, הפיצו מידע על פשעים של דאעש, נעזרו באנשים שערקו מדאעש וסיפקו עדויות שערערו את המסרים של המדינה האיסלאמית, וגם פעלו כדי להפיץ עובדות ומידע על המערב – במטרה ליצור סקרנות ופתיחות ולהשריש השקפות מערביות.

     

    גם באירופה התעוררו באיחור, אבל ב־2015 הוקם שם כוח משימה מיוחד, East StratCom Team, שמיועד לתת מענה ללוחמת התודעה הרוסית. כוח המשימה חושף ומפרסם את מקרי הדיס־אינפורמציה באמצעות רשת הכוללת כ־400 עיתונאים, ארגונים ומוסדות אקדמיה, בכ־30 מדינות באירופה. הוא מורכב מחוקרים ששולטים בשפות שונות ומגיעים ממדינות אירופה השונות. בין השאר הוא מפעיל את ה־Disinformation Review, כתב עת שמתעד מקרי דיס־אינפורמציה, וכרגע יש במאגר שלהם 3,800 מקרים. המאגר עומד לרשות הציבור. אחד המקרים האחרונים שתועד הוא חדשות שהופצו בתקשורת הרוסית, לפיהן צילומי מתקפת הטילים של ארה"ב, בריטניה וצרפת על סוריה לאחר המתקפה הכימית של אסד, התבססו למעשה על סרטון יוטיוב מזויף. בפועל, הידיעה הזאת הופרכה על־ידי החוקרים.

     

    גם בצבא הבריטי הוקמה "חטיבה 77", שמטרתה להוציא לפועל מבצעי לוחמה פסיכולוגית בערוצי תקשורת וברשתות החברתיות במקומות שונים בעולם שבהם הצבא פועל.

     

    פייסבוק לא עושה מספיק

     

    בפייסבוק ובטוויטר הבינו את חומרת התופעה רק אחרי בחירות 2016 בארה"ב, וכעת מנסים לזהות את הטרולים ולחסום אותם, וכן לנסות לזהות פייק ניוז בזמן אמת. פייסבוק החלה לבדוק פוסטים וידיעות באמצעות סוכנויות חיצוניות לבדיקת עובדות, ולסמן כאלה שהוטל בהם ספק, להסיר אותם או להציג אותם בצורה מוצנעת. השבוע הצהיר שוב מארק צוקרברג שהרשת תשקיע בכך הרבה, אך רבים מאמינים שפייסבוק לא עושה די.

     

    ומה קורה כאן? ב־2017 נערך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר שמטרתן השפעה על מערכת הבחירות. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, התריע שאין מי שלוקח אחריות כדי למנוע הפצת מידע שקרי במטרה לפגוע בבחירות. מי שאחראי לשמור על טוהר הבחירות היא ועדת הבחירות המרכזית, אך לא הוגדר גוף רשמי שאמור לאכוף ולסייע לה להתמודד עם איומי סייבר, פייק ניוז ולוחמת תודעה. גם הרשות הלאומית להגנת סייבר אינה מגדירה את הטיפול במידע כוזב שמופץ באינטרנט כאחד מתפקידיה. הגיע הזמן להתעורר.

     


    פרסום ראשון: 03.05.18 , 15:52