לפני כשבועיים ישב "קפטן איוב" בחדר האירוח בביתו של שגריר יפן בישראל. סביב שולחן הארוחה החגיגית, שנערכה לכבודו, ישבו גם שגרירי הודו, סין, וייטנאם, אוסטרליה ומיאנמר. השגריר היפני, קוג'י טומיטה, נשא נאום בשבחו של איש הצבא הישראלי, וכל השאר בירכו אותו בהתרגשות לרגל פרישתו מצה"ל. מעט מאוד אנשי צבא, אם בכלל, זוכים למחווה דיפלומטית חמה שכזו. זה נראה כמו פרידה משר חוץ ולא מלובש מדים.
הוא כבר מזמן לא "קפטן איוב", אבל שם הכיסוי המבצעי שלו מתקופת שירותו ביחידה להפעלת הסוכנים 504 הונצח בסדרת הטלוויזיה "פאודה". היוצרים אפילו התייעצו איתו כשבנו את דמותו של גיבור הסדרה, איש השב"כ הקשוח, בכיכובו של השחקן איציק כהן. אגב, כמפקד המרחב הירושלמי של יחידה 504 זכו הוא ויחידתו בצל"ש ראש אמ"ן על תרומתם למבצע "חומת מגן" ועל תפקודם באינתיפאדה השנייה. מאחורי הצל"ש עמדו יכולות גיוס של מספר גדול של סוכנים איכותיים שהעבירו מידע אסטרטגי וטקטי מתוך הרשות הפלסטינית. באותה עת נרצח אחד המפעילים הבכירים ביחידה, סא"ל יהודה אדרי ז"ל, על ידי סוכן שהעביר עשרות התרעות על ירי מבית סחור לעבר ירושלים.
"קפטן איוב" הוא לא השם היחיד שבו השתמש במהלך 36 שנות הקריירה הצבאית שלו. בדרכונים שעימם נסע, בעיקר בארבע השנים האחרונות, כמעט לכל מדינות ערב — גם כאלה שאין לישראל קשרים דיפלומטיים איתן — היו רשומים עוד כמה וכמה שמות בדויים. אבל את השם שהכי תפס נתן לו סמל שוורץ בגדוד 51 של גולני, ב־1982. אותו שוורץ לא טרח לזכור את שמות הטירונים שעמדו מולו והדביק לכל אחד מהם כינוי אסוציאטיבי. הצעיר משכונת ממילא בירושלים הזכיר לו במראה החיצוני את שייקה לוי מהגשש החיוור, אבל הסמל התבלבל כנראה בין שייקה לבין פולי מהגשש, ישראל פוליאקוב ז"ל. מאז כולם משוכנעים שזה אכן שמו האמצעי, כולל צופי ערוץ הטלוויזיה "אל־ג'זירה" שהאלוף יואב (פולי) מרדכי, המסיים את תפקידו כמתאם הפעולות בשטחים, הפך בשנים האחרונות לבן בית אצלם בסלון.
כמה ימים אחרי הפרידה מהשגרירים נסע האלוף מרדכי לרמאללה. בכירי הרשות הפלסטינית לא מתלהבים לפגוש בימים אלה קצינים ישראלים, אבל מפולי הם רצו להיפרד כהלכה. הוא היה אמנם יריב קשה, שהתחיל את הרומן שלו איתם כאיש מודיעין וכמפעיל סוכנים, אבל בה בעת נתפס אצלם כיריב הגון, שמילה שלו היא מילה.
שר המושבות
אגדה פלסטינית מספרת שאבו־מאזן ופולי נולדו באותו תאריך — בהפרש של 26 שנה — מה שאולי מסביר את הכימיה בינו לבין הראיס וסביבתו. לפי ויקיפדיה יש אמנם פער של יום אחד בתאריכי הלידה, אבל במזרח התיכון לא מקלקלים סיפור טוב בגלל זוטות. ובכלל, כשהחלו בשנה האחרונה דיבורים על החלפתו של אבו־מאזן, הפטירו בכירים בצמרת הרשות בהומור עצמי שחור: "אז שפולי יחליף אותו..." וכששואלים את ראשי הרשות הפלסטינית עם מי נפגש השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, המוחרם ברמאללה, הם משיבים: "הפלסטיני הכי בכיר שהוא פוגש זה האלוף מרדכי".
המארג האנושי הססגוני שנפרד בימים אלה מהאלוף מרדכי — החל בצמרת הפלסטינית, דרך ראשי מנגנוני הביטחון בעולם הערבי וכלה בראשי מדינות ושגרירים — מספר את סיפורו המיוחד של האיש הזה, שגם הקולגות שלו במטכ"ל מודים כי הוא אחד הקצינים המרתקים ביותר ששירתו אי פעם בצבא.
שר הביטחון אביגדור ליברמן קורא לו "שר החוץ שלנו בעולם הערבי". אבל אם מחפשים הגדרה יותר קולעת, שבמערכת הביטחון לא אוהבים אותה בגלל הקונוטציות, האלוף פולי מרדכי היה בעצם "שר המושבות". במשך ארבע שנות כהונתו כמתאם הפעולות בשטחים הוא היה הדובר הראשי, ולפעמים היחיד, של ממשלת ישראל מול הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. גם בתקופות של נתק מדיני מוחלט, כמו בשנתיים האחרונות, הצליח האלוף מרדכי לשמר צינור פתוח, יומיומי, עם צמרת הרשות ועם ראשי המנגנונים. הוא בנה צינורות חשאיים וצינורות גלויים. כשהאחד נסתם - השני נפתח, מה שמאפשר לפתור תקלות שעלולות להתפתח לתקריות אש משמעותיות. למשל, מצב שבו סירות דיג פלסטיניות עושות פרובוקציה לספינה של חיל הים במרחב הימי של רצועת עזה. מפקד חיל הים מתקשר ישירות למתאם הפעולות בשטחים ומבקש להעביר מסר לרצועה שיפסיקו את ההתגרות. פולי יוצר קשר עם אנשיו במינהלת הקישור ברצועה, מגיעים לראש איגוד הדייגים בעזה, עוקפים את החמאס, והסיפור נגמר בלי אלימות.
זה ברמת השטח. ברמה הביטחונית הגבוהה ביותר יזם מתאם הפעולות בשטחים את הקמתו של מנגנון עבודה קבוע ששותפים לו ראש השב"כ, אלוף פיקוד המרכז והמתאם עצמו. מולם, בצד הפלסטיני, פועל מנגנון מקביל. ששת הקודקודים הללו נפגשו ופתרו בעיות ביטחוניות, אזרחיות וכלכליות בימים הסוערים של "אינתיפאדת הסכינים", במהלך פרשת המגנומטרים בהר הבית, ובתקופת הנתק המדיני בין ישראל לרשות. במפגשים כאלה יש מן הסתם חילופי דברים קשים, הטחת האשמות, העלאת דרישות, אפילו איומים. אבל הכל איכשהו מסתדר, ונחסך הרבה מאוד דם. מנגנון כזה נולד ויכול לתפקד רק על בסיס אמון הדדי ויחסים אישיים קרובים, שזו האמנות של האלוף מרדכי.
סגן הרמטכ"ל האלוף אביב כוכבי, לשעבר ראש אמ"ן, מגדיר באופן ציורי את היכולת האנושית יוצאת הדופן של פולי מרדכי לשכנע, להלהיב ולגייס כל אחד למטרה שהוא מאמין בה: "כשפולי נשען על קיר, אחרי רבע שעה גם הקיר ילך אחריו".
זוהי השיטה של פולי. לאורך כל תפקידיו, מאז קורס מפעילי הסוכנים ב־504, הוא דואג לפרוס לעצמו לצד רשת הצינורות הפורמליים גם רשת של מקורות וצינורות לא פורמליים. מקבילו ברשות הפלסטינית בעבודה השוטפת היה השר לעניינים אזרחיים, חסיין א־שייח', אבל בד בבד קיים פולי שורה של ערוצי הידברות עם צמרת הרשות, מה שאיפשר לו לקבל את התמונה הפוליטית, הביטחונית והכלכלית הנכונה, ולהציגה למקבלי ההחלטות בישראל. אין מנגנון כזה בשום מקום. השב"כ עוסק בסיכול טרור, צה"ל עוסק בשליטה על השטח ואמ"ן ממוקד בהיבטים המודיעיניים־ביטחוניים. וכך הפך פולי מרדכי את תפקיד מתאם הפעולות בשטחים למוקד ידע שאין לו תחליף מבחינת הדרג המדיני. אם מישהו באמת יודע, למשל, מה מצבו הבריאותי של אבו־מאזן, זה הוא.
בין עזה לגולן
ברצועת עזה המצב מסובך יותר. מוקד הכוח המרכזי - חמאס - הוא מחוץ לתחום. כאן נדרשת יצירתיות יוצאת דופן. האלוף מרדכי הגיע למבצע צוק איתן ארבעה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד מתאם הפעולות בשטחים כשהוא מצויד בלא מעט צינורות הידברות, מה שאיפשר העברת מסרים אפקטיביים לאורך כל המבצע מבלי שישראל תצטרך לגעת בחמאס. מדובר בין היתר בנציגי מדינות, אנשים פרטיים בעלי קשרים בשטח, בהם כאלה היושבים אלפי קילומטרים מכאן, במפרץ הפרסי. חלקם עשו את מה שעשו בזכות הקשרים שלהם עם האלוף מרדכי. קשה להעריך כמה דם נחסך בצוק איתן ולאחריו בזכות הפעלה אינטנסיבית של הקשרים הללו. במהלך המהומות האחרונות בגבול עזה וגם קודם לכן, כשנחשפו מנהרות טרור וצה"ל תקף ברצועה, חמאס לא ירה ולו רקטה אחת לעבר ישראל. גם זה לא מעט בזכות קשריו של פולי.
אגב, את הקשרים הבינלאומיים מתרגם פולי לעשרות מיליוני שקלים שהוא מגייס בעולם מעמותות, אישים ומדינות לטובת פרויקט "שכנות טובה" שהוקם בפיקוד הצפון כדי לתמוך בפליטים הסורים סמוך לגדר. אביב כוכבי, שתחת פיקודו כאלוף פיקוד הצפון נרקם הקשר עם התושבים הסורים מעבר לגבול, גייס את מתאם הפעולות בשטחים כדי שיקים את המנגנון המטפל בהעברת ציוד, מזון, מים ותרופות לרמת הגולן הסורית. הכסף עבור הפרויקטים הללו מגיע מהתרומות שאסף האלוף מרדכי. את הטיפול בבתי החולים בארץ מממן הצבא.
אחת המשימות המורכבות ביותר של האלוף מרדכי הוא הניסיון לבלום את גלי האלימות שצה"ל מתמודד איתם בימים אלה סביב רצועת עזה. הערכות המצב לגבי התפוצצות הרצועה הונחו על שולחן הקבינט כבר בינואר. בסוף אותו חודש פתח מרדכי במהלך בינלאומי שמטרתו להביא במהירות כמה שיותר תשתיות הומניטריות לרצועת עזה כדי לבלום את הבעירה המתקרבת. זה החל בפגישות עם השגריר האמריקאי דיוויד פרידמן ועם השליח גרינבלט. משם יצא למצרים, למפגשים עם שר המודיעין המצרי, חאלד פאוזי, ועם אחד מסגניו, הגנרל מזהר, האחראי לקשר עם הפלסטינים. אחר כך נפגש עם שגרירי מדינות האיחוד האירופי בישראל ועם בכירי משרד החוץ של האיחוד בבריסל, עם נציג האו"ם במזרח התיכון, ניקולאי מלאדנוב, עם נציגי הקוורטט, עם הקונסול האמריקאי בירושלים, ומשם לבית הלבן, לפגישה נוספת עם גרינבלט. בכל מפגש כזה מדברים על פרויקטים לשיקום התשתיות ההומניטריות: מים, חשמל ביוב. שום דבר מעבר לזה. אין לפולי מנדט להתעסק עם נמל תעופה או נמל ימי בעזה. ועדיין, המסע הזה הוא הרבה מעבר לתפקידו של מתאם הפעולות בשטחים, ושל איש צבא בכלל.
שבועות ספורים אחרי סבב הפגישות הזה נערך בוושינגטון, ביוזמתו של האלוף מרדכי, כנס שעסק בשיקום עזה. השתתפו בו לא רק נציגי ארה"ב והאיחוד האירופי, אלא גם נציגים ממצרים, ירדן, סעודיה, קטאר, אבו־דאבי, עומאן וכוויית. אותם נציגים בכירים ממדינות ערב לא פגשו את פולי בוושינגטון בפעם הראשונה. הם ישבו איתו בעבר לא מעט שעות. בראש המשלחת הישראלית לכנס עמד השר לפיתוח אזורי, צחי הנגבי.
בפברואר כבר הייתה תוכנית מפורטת, מה תורמת כל מדינה לפרויקט. הקטארים קיבלו על עצמם הקמת בית חולים, הגרמנים קיבלו על עצמם פרויקט עצום של טיהור מי שופכין, האיטלקים פרויקט מים וכו'. כולם שותפים למאמץ - חוץ מחמאס - ואת כולם גייס האלוף מרדכי למען מטרה הומניטרית, אבל גם ביטחונית. יש כאן ניסיון לבלום באמצעות מהלך כלכלי בינלאומי, בהיקף של כחצי מיליארד אירו, את הפיצוץ שעלול לגרור את עזה לעימות כולל עם ישראל אחרי 15 במאי.
מי שבולם בימים אלה את תחילתו של פרויקט השיקום זו הרשות הפלסטינית ברמאללה, המנצלת את ההחלטה ששום דבר לא יעבור דרך חמאס והכל יתבצע דרכה ודרך הבנקים שלה. אבו־מאזן רוצה לראות את ישראל וחמאס מעלים זה את זה בלהבות. וכשהמפתח לרגיעה מצוי בידיו של מנהיג קשיש בדמדומי כהונתו, אפילו פולי מרדכי לא יכול להושיע.
החיבור של פולי לשטח, צינורות ההידברות החשאיים והיכולת שלו להעביר מסרים כחלק מן המלחמה על התודעה הם כלי עבודה שהצבא הבין כי אינו יכול בלעדיהם. בצוק איתן שהו אנשי המינהל האזרחי בשטח עם הגדודים והחטיבות, ממש כמו אנשי השב"כ ויחידות הסייבר של אמ"ן, והעבירו מודיעין מסוגים שונים למפקדים בשטח. הם היו האצבעות שחשו מתי מאיים המשבר ההומניטרי להגיע לנקודת שיא, שתגביר את הלחץ של מועצת הביטחון להפסיק את המבצע לפני שיושג הסדר מדיני סביר. באחד המקרים סירב חמאס לשתף פעולה עם מאמץ הומניטרי כזה, שכלל הפסקת אש, והודיע שלא יקבל סיוע מישראל. פולי המציא אז "עמותת ידידות בדואית", ומדינת ישראל העבירה באמצעותה עשר משאיות עם מזון לרצועה.
שובר קרח מקצועי
מרדכי, 54, נשוי ואב לשלוש, לא היה המועמד המועדף של ראש הממשלה לתפקיד הרגיש של מתאם הפעולות בשטחים, שיושב על קו התפר שבין הצבאי, המדיני והפוליטי. נתניהו הכיר את מרדכי כדובר צה"ל, אבל זה כנראה לא הספיק. אלא ששר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שהמליץ על המינוי המחייב אישור ממשלה, היה נעול עליו. הוא הכיר את פולי מהמבצעים המיוחדים של 504 בתקופתו כראש אמ"ן. כשיעלון היה אלוף פיקוד המרכז הוא הביא איתו את מרדכי לכל מפגש עם הצמרת הפלסטינית, לא רק כמתורגמן אלא גם כפותח דלתות ושובר קרח מקצועי. כשיעלון נפגש עם חאג' איסמאעיל - מפקד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים באותה עת - הוא ידע שפולי ואנשיו ישבו איתו קודם לכן והכינו את הקרקע.
כשנתניהו עדיין היסס, למזכירו הצבאי האלוף אייל זמיר, כיום מפקד פיקוד הדרום, לא היה ספק שמדובר בליהוק מושלם. השילוב של יעלון וזמיר פרץ את הדרך, התפקיד והדרגה הוענקו, אבל זה לא הספיק כדי להביא את מתאם הפעולות בשטחים אל ליבת קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה ובקבינט.
מבצע צוק איתן שינה את התמונה. עד אז קרא ראש הממשלה את הניירות והערכות המצב שחיבר מתאם הפעולות בשטחים, ושמזכירו הצבאי דאג להניח מול עיניו. המשבר הצבאי חשף בפני הדרג המדיני את חוסר הבנתם של הקברניטים בנבכי החברה הפלסטינית ואת היכולת של המתאם לגשר וליצור דיאלוג עם הצד השני. יעלון הזמין את האלוף מרדכי לקבינט כדי שיציג לשרים כמה עובדות יסוד, ומאותו רגע נפתחו בפניו דלתות לשכת ראש הממשלה וחדר ישיבות הקבינט. במהלך צוק איתן היה פולי חבר בצוות קבלת ההחלטות של ראש הממשלה לניהול המלחמה. הפורום הזה התכנס כל ערב בשעה שמונה במהלך 51 ימי הלחימה.
כשהחלו הדיונים על סיום מבצע צוק איתן הטיל נתניהו על פולי להיות חבר בצוות המשא ומתן עם המצרים. שם נפתחו לו הדלתות אל המודיעין המצרי. הוא מהוגי מנגנון השיקום של הרצועה (GRM), שאיפשר העברת ציוד לשיקום 100 אלף מבנים ברצועה תחת בקרה ישראלית ובינלאומית, מבלי שלחמאס הייתה יכולת לעשות שימוש אחר בכספים הללו.
בזכות הקשרים שרקם עם צמרת המודיעין המצרי החלו ראש הממשלה ושר הביטחון לנצל את מסעותיו בעולם הערבי כדי להעביר מסרים חשובים. לפני כמה חודשים, באחד מביקוריו במצרים שעסק במסמך הפיוס בין חמאס לפת"ח, התברר לאלוף מרדכי שהמצרים מתכוונים לאשר לחמאס להשאיר בידיו כוח צבאי תחת ממשלת האחדות. המצרים טענו בפניו שקיבלו אור ירוק לכך משליח ישראלי מטעם ראש הממשלה שביקר קודם לכן במצרים. המנדט של האלוף מרדכי היה לסכל את הסעיף הזה, והוא הצליח להסיר אותו מסדר היום למרות המסרים הסותרים מהצד הישראלי.
ערב מבצע צוק איתן המליץ האלוף מרדכי לראש הממשלה ולקבינט, באמצעות שר הביטחון, לעשות כל מאמץ כדי להעביר את המשכורות מהרשות ברמאללה לעובדי הממשל בעזה, שכן עיכוב המשכורות היה אחד המצתים להתפוצצות. ישראל לא רצתה להעביר את המשכורות לאנשי חמאס, וכדי לעקוף את המכשול הציע פולי להפריד בין העובדים המזוהים עם החמאס לכל השאר. שליח האו"ם רוברט סרי הגיש רשימה של 23 אלף מקבלי משכורות בעזה, שהייתה מקובלת על ישראל. נתניהו אישר, אבל שרים בקבינט טירפדו. רצו לשבור את חמאס, וקיבלו מלחמה מיותרת.
הצלחה גדולה יותר הייתה לאלוף מרדכי כשהעביר התרעה אסטרטגית על גל הסכינאות, שפרץ ב־2015. יחד עם שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז הצליח פולי להכתיב מדיניות של בידול, שתאפשר את המשך העסקתם של כ־100 אלף פועלים פלסטינים שעובדים בישראל ואינם מעורבים בטרור. כולם יישרו קו, והאינתיפאדה השלישית לא פרצה. אחת ההמלצות האחרונות שלו שהתקבלו בממשלה היא לאפשר לצעירים פלסטינים לא נשואים מעל גיל 22 לעבוד בישראל. ההנחה היא שאם הצעירים יעבדו, יפחת התסכול הכלכלי והלהבות ידעכו.
עם זאת, הוא לא הצליח לשכנע את הקבינט לשחרר לחצים בגדה באמצעות הלבנה מוגבלת של בנייה בלתי חוקית באזור קלקיליה. שר הביטחון ליברמן תמך בתוכנית והיא אושרה בקבינט, אך המתנחלים הפילו אותה ופולי הפך למטרת דמות של שרים מן הבית היהודי. הוא נקלע לאותה מצוקה אליה נקלעו מפקדים בפיקוד המרכז שמתנחלים ראו בהם מכשול לקידום האינטרסים שלהם. למזלו, ליברמן עמד לצידו, משך אל עצמו את כל האש וחילץ אותו ממסע של לחצים והכפשות. "הם רצו לאכול אותו", נזכר שר הביטחון, "אבל הוא לא קבע מדיניות ולא עשה שום מהלך מבלי לקבל אישור מהדרג הממונה עליו - מהרמטכ"ל וממני. אם יש לו תפיסות אישיות כלשהן - ויש לו - זה לא רלוונטי. הוא לויאלי באופן מוחלט כלפי הממונים עליו".
אחת ההחלטות העקרוניות הראשונות שקיבל פולי כשנכנס לתפקיד הייתה להחזיר לתיאום הפעולות בשטחים את היכולת המחקרית־מודיעינית. לצורך כך הביא את מי שעמד אז בראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, אל"מ מיכאל מילשטיין, ומינה אותו ליועץ לענייני פלסטינים. הצמד הפך להיות מוקד ידע רב עוצמה, ולניירות העמדה שהוציאו היה משקל רב.
האלוף מרדכי מינה כסגנו איש מבצעי: תא"ל גיא גולדשטיין, שהיה מפקד אוגדה משוריינת. כל בעל תפקיד במתפ"ש שבא במגע עם הפלסטינים הפך אצל פולי לגוף איסופי, כולל אזרחים המשרתים באותו תפקיד ובאותו אזור 20 ו־30 שנה ומכירים את הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני יותר מכל אדם אחר. למשל, קציני מטה לתחבורה העובדים מול עזה, ומכירים את כל בעלי המשאיות, נהגי האוטובוסים ובעלי חברות ההובלה וההסעות ברצועה. היום, כשהגבול בוער, יש דרך להגיע אל כל אותם גורמים ולהודיע להם שאם ימשיכו להסיע מפגינים לגדר, ישראל תדאג לפגוע בפרנסתם. והם מבינים את המשמעות.
אחת ההנחיות הראשונות של ליברמן כשר ביטחון הייתה לנסות להידבר עם האוכלוסייה הפלסטינית מעל ראשה של ההנהגה. כך נולד אחד ממכשירי התודעה המרכזיים שמפעילה ישראל בחברה הפלסטינית: אתר "אלמונסק" בערבית שהקים פולי בתקציב של עשרה מיליון שקל, ושהפך לגורם בעל השפעה בעולם הערבי. כ־750 אלף איש נכנסים באופן קבוע לאתר, ויש לו כ־450 אלף עוקבים בפייסבוק. ההופעות התכופות של פולי באתר וברשתות הטלוויזיה הבינלאומיות בערבית הפכו אותו לידוען בעולם הערבי. גם המוסד הבין שאף פעם לא מזיק לנסוע עם פולי לאחת ממדינות ערב.
עם סיום תפקידו של האלוף מרדכי החליט שר הביטחון להפריד את הפונקציה של הקשרים עם העולם הערבי מתפקידו של מתאם הפעולות בשטחים, ולמנות אדם שיעסוק בקשר עם העולם הערבי במסגרת משרד הביטחון. לתפקיד נבחר איש המוסד לשעבר אריק בן־חיים.
מכתב אישי מנתניהו
כששרי הקבינט הבינו לפני חודשיים שמרדכי עומד לסיים את תפקידו פנה השר יובל שטייניץ בחצי חיוך לשר הביטחון וביקש להוציא לו צו 8, שלא יעזוב. שטייניץ צחק, אבל התכוון לכך בכל הרצינות. השבוע, בטקס הפרידה מהאלוף מרדכי, אמר ליברמן: "דיברתי כבר עם כדי (איזנקוט) ואנחנו חותמים לך על צו 8". נראה שלא יהיה מנוס אלא להמשיך להשתמש באלוף מרדכי כמו באותם אנשי מוסד בגמלאות המוזעקים לדגל מדי פעם כדי להעיר מקור ישן, אחרת הצינורות הללו יתייבשו.
כשהחלו נציגיו של הנשיא טראמפ להסתובב בשטח לצורך הכנת תוכנית מדינית למזרח התיכון החליט נתניהו שרק שני אנשי מקצוע יבואו במגע איתם: ראש השב"כ ומתאם הפעולות בשטחים. הבחירה של נתניהו באלוף מרדכי כנציג מקצועי לנושא מדיני רגיש כל כך היא הצבעת אמון. לא פלא שביום שלישי האחרון זימן נתניהו את האלוף מרדכי באופן אישי ודיסקרטי למשרדו כדי להיפרד ממנו בארבע עיניים, ומסר לידיו מכתב תודה אישי. לאחר פרישתו מתכנן פולי לנסוע עם אשתו לטיול ממושך בחו"ל, ואחר כך ישתלב בתחום העסקים. אבל כמו שר הביטחון, נתניהו הבהיר לו שהוא לא מתכוון לוותר על שירותיו הטובים גם בהמשך.
